כתבה די מסעירה פורסמה השבת בעיתון מעריב. העיתונאי רועי שרון הציג לקהל הקוראים סמל במיל', מחליפו של החייל החטוף גלעד שליט בטנק 2 פלוגת מחץ. זו כתבה לא שיגרתית. רוב רובה של התקשורת מיישרת קו עם העמדה שיש לשחרר את שליט בכל מחיר. רועי שרון הביא סיפור שספק רב אם אפשר היה למצוא אותו בעיתונות הכללית (אני לא מדבר על העיתונות הימנית) ועל כך דוס ווטש מצדיע ללא ספק.
אבל בכל זאת הפריע לי משהו.. מקריאת הכתבה משהו קצת לא הסתדר לי. יצחק אוביץ, החייל הדי אמיץ (לא פשוט לומר את מה שהוא אמר בכתבה), צולם בכתבה עם כובע גדול. רק בהמשך מוזכר שהוא גר בהתנחלות גינות שומרון. המראה שלו עם הזקן הקצרצר גרם לי להבין שמדובר בבחור דתי עם דעות מוצקות, ימני, וכמו שאמרנו: אמיץ. בהמשך הכתבה כותב רועי שרון שאוביץ הרגיש צורך לכתוב מכתב לשר הביטחון בו הוא מבקש שלא יפדו אותו יותר מכדי שוויו. את המכתב הזה כתב אוביץ אחרי קריאת המאמר של משה פייגלין שגם הוא אמר שבמידה והוא יפול בשבי הוא מבקש ממדינת ישראל שלא לשחרר מחבלים עבורו. אוביץ הושפע מפייגלין, מה שגרם לי להרהר האם יצחק אוביץ הוא פעיל במנהיגות יהודית של משה פייגלין ולא סיפרו לנו על זה?
אז מסתבר שכן. אוביץ הוא פעיל בקבוצה הפוליטית של מנהיגות יהודית הוא השתתף בארגונים של הקבוצה בפריימריס וגם כתב מאמרים באתר התנועה (אחד מהם מלפני שלוש שנים בו הוא שולח מכתב לפייגלין ופורש לפניו את הרהוריו אם להתגייס לצבא או לא)
אוביץ מאשר שאכן הוא היה פעיל במנהיגות יהודית בשיחה איתו אמר לי אוביץ כי הוא מזדהה עם התפיסה של פייגלין ואכן הוא היה שותף בפעילות התנועה בתקופת הפריימריס בליכוד. כמו כן, שמו מופיע כרכז שטח באחד מדפי התנועה. אוביץ הוא גם סטודנט במכללה לאסטרטגיה ומדינאות יהודית בקדומים גוף ימני שמעביר הרצאות ושיעורים עם אג'נדה ימנית.
השאלה למה רועי שרון לא סיפר לנו שאוביץ הוא פעיל במנהיגות יהודית. למה הוא צולם עם כובע על הראש? האם היה זה כדי להסתיר את הכיפה? והאם זה עוד צעד בהתיישרות של מעריב ימינה. רוצה לומר: האם מעריב מעדיף להראות חייל "נייטרלי" ולטשטש את העובדה שמדובר בפעיל פוליטי ימני כדי לקרוץ לימין ומצד שני להישאר בקונצנזוס?
אוביץ אמר ל'דוס ווטש' ש'מעריב' פנו אל משה פייגלין אחרי המאמר שהוא פרסם ב.NRG; פייגלין ביקש את רשותו של אוביץ וכך הגיע רועי שרון אל הסמל מגינות שומרון.
אוביץ מספר שלא הייתה כוונה להסתיר את העובדה שהוא חובש כיפה סרוגה. הצלם, מספר אוביץ, רצה לצלם אותו בלטרון אבל אוביץ סירב בטענה שזה מוגזם ורחוק ולכן הצלם אלוני ביקש ממנו להביא את הכובע של הפלוגה, לפחות את זה. "לא הייתה כוונה להסתיר את הכיפה הצלם צילם אותי גם בלי כיפה אבל כדי שיהיה פריט שיקשר אתי לפלוגה הבאתי את הכובע", אמר אוביץ.
(למעלה יצחק אוביץ עם הכובע שמסתיר את הכיפה (צילום יוסי אלוני))
אבל בכל זאת הפריע לי משהו.. מקריאת הכתבה משהו קצת לא הסתדר לי. יצחק אוביץ, החייל הדי אמיץ (לא פשוט לומר את מה שהוא אמר בכתבה), צולם בכתבה עם כובע גדול. רק בהמשך מוזכר שהוא גר בהתנחלות גינות שומרון. המראה שלו עם הזקן הקצרצר גרם לי להבין שמדובר בבחור דתי עם דעות מוצקות, ימני, וכמו שאמרנו: אמיץ. בהמשך הכתבה כותב רועי שרון שאוביץ הרגיש צורך לכתוב מכתב לשר הביטחון בו הוא מבקש שלא יפדו אותו יותר מכדי שוויו. את המכתב הזה כתב אוביץ אחרי קריאת המאמר של משה פייגלין שגם הוא אמר שבמידה והוא יפול בשבי הוא מבקש ממדינת ישראל שלא לשחרר מחבלים עבורו. אוביץ הושפע מפייגלין, מה שגרם לי להרהר האם יצחק אוביץ הוא פעיל במנהיגות יהודית של משה פייגלין ולא סיפרו לנו על זה?
אז מסתבר שכן. אוביץ הוא פעיל בקבוצה הפוליטית של מנהיגות יהודית הוא השתתף בארגונים של הקבוצה בפריימריס וגם כתב מאמרים באתר התנועה (אחד מהם מלפני שלוש שנים בו הוא שולח מכתב לפייגלין ופורש לפניו את הרהוריו אם להתגייס לצבא או לא)
אוביץ מאשר שאכן הוא היה פעיל במנהיגות יהודית בשיחה איתו אמר לי אוביץ כי הוא מזדהה עם התפיסה של פייגלין ואכן הוא היה שותף בפעילות התנועה בתקופת הפריימריס בליכוד. כמו כן, שמו מופיע כרכז שטח באחד מדפי התנועה. אוביץ הוא גם סטודנט במכללה לאסטרטגיה ומדינאות יהודית בקדומים גוף ימני שמעביר הרצאות ושיעורים עם אג'נדה ימנית.
השאלה למה רועי שרון לא סיפר לנו שאוביץ הוא פעיל במנהיגות יהודית. למה הוא צולם עם כובע על הראש? האם היה זה כדי להסתיר את הכיפה? והאם זה עוד צעד בהתיישרות של מעריב ימינה. רוצה לומר: האם מעריב מעדיף להראות חייל "נייטרלי" ולטשטש את העובדה שמדובר בפעיל פוליטי ימני כדי לקרוץ לימין ומצד שני להישאר בקונצנזוס?
אוביץ אמר ל'דוס ווטש' ש'מעריב' פנו אל משה פייגלין אחרי המאמר שהוא פרסם ב.NRG; פייגלין ביקש את רשותו של אוביץ וכך הגיע רועי שרון אל הסמל מגינות שומרון.
אוביץ מספר שלא הייתה כוונה להסתיר את העובדה שהוא חובש כיפה סרוגה. הצלם, מספר אוביץ, רצה לצלם אותו בלטרון אבל אוביץ סירב בטענה שזה מוגזם ורחוק ולכן הצלם אלוני ביקש ממנו להביא את הכובע של הפלוגה, לפחות את זה. "לא הייתה כוונה להסתיר את הכיפה הצלם צילם אותי גם בלי כיפה אבל כדי שיהיה פריט שיקשר אתי לפלוגה הבאתי את הכובע", אמר אוביץ.
(למעלה יצחק אוביץ עם הכובע שמסתיר את הכיפה (צילום יוסי אלוני))
רשומות
אבקש לעשות סדר בקונספירציה: כמי שמנהל את הפעילות התקשורתית של פייגלין ומנהיגות יהודית, התקשרתי אליו אחרי פרסום מאמרו בnrg וסיפרתי לו שהמאמר עורר גלים והופיע במלואו גם בynet כידיעת חדשות ויש הרבה תגובות וכו' וכו'. פייגלין מצידו סיפר לי שגם אליו הגיעו המון פניות ומכתבים כולל מחיילים ביניהם זה של יצחק אוביץ הממוען לשר הביטחון. את משפחת אוביץ, אמר לי, הוא גם מכיר מהיותם תושבי גינות שומרון, ישובו של פייגלין. את היות יצחק חייל בפלוגת גלעד שליט הוא קרא במכתב לראשונה.
השבמחקחשבתי מיד שטמון פה סיפור עיתונאי טוב ופניתי למעריב שגם חשבו כך.
כל הניסיון למזער זאת בגלל שבעבר היה פעיל במנהיגות יהודית מגוחכת. גם ההגדרה "פעיל פוליטי ימני" הינה פומפוזית, מטעה וחסרת הקשר. במה היא מפחיתה את הסצנה הרגשית של חייל הנקרע בדילמה שאוביץ נמצא בה. מה היה מעלה ומוסיף לכתב אם הוא חוקר ומגלה שלפני כך וכך שנים הנער הצעיר יצחק אוביץ כתב מאמר או סייע בפריימריס לפייגלין. הרי כל הכתבה בנויה על זה שאת המכתב לשר הביטחון ישב וכתב בעקבות קריאת מאמרו של פייגלין אז למה צריך לנבור בעבר כאשר כבר בהווה מונח בפני הקורא הגילוי הנאות.
גם הניסיון להציג את אוביץ כמי שמתבייש בדתיותו בגלל תצלומו עם הכובע, סרת טעם. למה שאוביץ יתבייש? ממתי שאלת שחרורו של גלעד שליט קשורה לסוגיית דת ומדינה. אדרבה, בעניין זה פייגלין, אהוד ברק וציפי לבני חושבים באופן זהה. בכלל, האם לדתי יש נחיתות בהבעת מחאה לעומת חילוני? למה שאוביץ יחשוב כך? האם יש סיבה שמעריב יחשוב כך?. או שעורכי אתר זה השומרים על אנונימיותם משליכים את תחושותיהם על אחרים. בכתבה מצוין שאוביץ גר בהתנחלות גינות שומרון אז הנה הכתב חושף שהוא גם דתי וגם מתנחל ולאוביץ ממש אין בעיה עם זה. להיפך..
יתרה מכך, ההחלטה לחבוש על ראשו את הכובע הצבאי עם סמל חטיבת השיריון היתה של הצלם ולא של אוביץ. אוביץ צולם עשרות תמונות פעמים עם כובע פעמים עם כיפה וההחלטה של מעריב להראות את השייכות הצבאית ולא הדתית היתה נכונה.
אמנון שומרון
קצת מגוחך להאשים את מעריב שלא חשף את החייל עם הכיפה. אנחנו הרי רגילים לאינדוקטרינציה של הצופים בטלוויזיה או של הקוראים בעיתון, על ידי הבלטת הסממנים הדתיים החיצוניים של המרואיין במין קריצה משותפת של הבמאי (או העיתון) והצופים לאמור: אתם כבר יודעים לאיזה סקטור משתייך המרואיין ולכן התייחסו בהתאם לדבריו.
השבמחקמצד שני, אותם חוגים זועקים בקול גדול על הפוליטיזציה של צה"ל, בעיקר עם ההשתלטות העוינת של הסרוגים על חלק ניכר מהיחידות שפעם היו מאוישות רק בחברי קיבוצים ושאר אנשי שמאל.
אז הנה רועי שרון ביקש להביא ידיעה על חייל, בלי להבליט את הסממנים המחשידים, כדי לומר אמירה כללית יותר - אולי כי שרון עצמו רגיש למבט הקובע והמקבע של הברנז'ה התקשורתית ביחס אליו עצמו.
פשוט וקל - לא להביא סימן מזהה, כדי לומר משהו כללי יותר.
אז מה הבעיה?
אה, חסרה אינדוקטרינציה, ובעצם "בלבלנו" את הקוראים המסכנים שלא יודעים להחליט בעצמם אם הם מסכימים לדעתו של החייל בכתבה או לא.
נו, לשם כך צריך חוכמולוגים כמו אנשי האתר כאן שיבקשו באומץ להסיר את המסכה מעל פניו של המרואיין ולסמנו בראש חוצות כדי לא להפיל קוראים תמימים בפח הדעות הלא נכונות. בולשביזם, אמרנו כבר?
מסכימה ביותר! שכוייח! אתה צודק אמנון שמרון
השבמחק