כדי להכניס אותנו ל"אווירת לזניה" נכתב בפתיח: "האיטלקים מפליאים ליצור ארוחות מרגשות ממצרכים יומיומיים, אך לעולם לא יתפשרו על שמן הזית, העגבניה והיין האדום."
וכשראיתי את תמונות הלזניה של הצלם דניאל לילה הבנתי על מה מוסף 'נשים' "לא מתפשר". ב'נשים' לא מתפשרים על פרסום סמוי/עקיף. אם הם רוצים לפרסם מישהו זה יהיה ברור, בולט וגלוי שאף אחד לא יתבלבל חלילה. בקיצור, מי שפותח את הכתבה בעמ' 60 לא יכול שלא לשים לב לבקבוק השמן הגדול של משק אחיה עומד כמו מגדל אייפל ליד הלזניה הצהובה כתומה שברגע זה ממש כאילו יצאה מהתנור. וגם כשהעברתי דף שוב פעם ניצב מולי השמן של משק אחיה וכאילו הביט לעברי ואמר: "הי, שלום אני עדיין כאן".
אם כן, אצל מקור ראשון 'נשים' הפרסומות הסמויות מתקשות להיות סמויות והן למעשה גלויות מאוד..
מה שאירוני בכל הסיפור זו הכותרת של הכתבה: "תמכרו לנו לוקשים"...
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה