יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

אריאל שנבל על דתיים והאח והגדול. וגם, דתילי מציבים לדוס ווטש אולטימטום


טוב, אז הנה הטור של אריאל שנבל "אז למה אין דתיים באח הגדול" שהתפרסם השבת במקור ראשון.( אגב, לשנבל יש גם בלוג אז לכל מי ששלח מיילים וכו' להעלות לסרוק וכו' אפשר פשוט לקפוץ לבלוג שלו "במילים אחרות", כאן.)


אריאל שנבל / אז למה אין דתיים באח בגדול?
דוגמן-חירש? יש. ערבייה? ברור. הומו? נו, באמת // רק מגזר אחד יכול להרגיש בלתי מיוצג בעונה הנוכחית של האח הגדול - הדתי-לאומי // מי אשם במחדל? רמז: לא ההפקה
אל תגידו לי, אני יודע לבד. אתם לא רואים 'האח הגדול'. צודקים. מה לכם ולתרבות הטראש הנמוכה הזו. הרי כולנו יודעים שהסיבה היחידה שיש לכם טלוויזיה בבית היא ערוץ נשיונל ג'יאוגרפיק ומדי פעם ערוץ 8, וגם זה רק כשיש שם משהו באמת איכותי.
ובכל זאת, יש לי תחושה קלילה שאת צירוף המילים 'דוגמן-חירש' אתם לא שומעים או קוראים כאן לראשונה. ואיכשהו נדמה לי שמתישהו בשבועיים האחרונים, בין דפדוף ב'לוויתן' של הובס להרהור על ביקורת התבונה הטהורה של קאנט, יצא לכם להתוודע בלי משים לזמר ששמו תמיר גל.
אז אחרי שסגרנו את הפינה הזו, בואו נדבר על שאלת השאלות שעולה מהעונה הנוכחית של 'האח הגדול'. ידוע שכל מגזר במדינה מיוצג בווילה. יש ערס ויש פרחה, יש גרוזינית ויש עורך דין, יש אחד עם תסמונת טורט ואחרים שסתם נכים רגשית, יש ערבייה ויש מחבק עצים. רק דבר אחד אין בעונה הנוכחית של 'האח הגדול' - דתיים. לכאורה, נתון מוזר. יש לא מעט דתיים במדינה ורבים מהם צופים בטלוויזיה - אז כיצד נפקד זה מקומנו בתוכנית הכי נצפית ומדוברת בישראל? ובכן, ההפקה ניסתה, באמת שניסתה להשחיל דתי או דתייה לווילה. לא הלך. הנה, בחשיפה ראשונה, שני אודישנים כושלים לאח הגדול.
*
שלום יוני, אנחנו מבינים שאתה בן 26, מפתח-תקווה, ודתי.
דתי, אבל דתי סבבה.
מה הכוונה סבבה?
שאני לא בקטע של לכפות על אחרים דברים כמו שמירת שבת או קידוש. מאוד חשוב לי לא להיות דתי מציק כזה.
בטח תשמח לשמוע שיהיו בווילה שני כיורים, להפרדה בין בשרי ולחלבי.
דוגרי, זה ממש לא דחוף לי. אני אסתדר גם עם כיור אחד, אפילו מעדיף כיור אחד, אל תשנו בשבילי כלום. אל תשכחו, אני דתי סבבה. כל החברים שלי חילונים, אני עושה בדיוק מה שחילונים עושים, שמח להיות בחברה חילונית, וממש לא רוצה שיעשו בשבילי מאמץ מיוחד.
טוב, או-קיי. אתה יודע שכל אחד מהמתמודדים רשאי להביא איתו מהבית פריט אחד נוסף, מלבד בגדים. אנחנו מניחים שזה יהיה תפילין.
לא, ממש לא. כמו שאמרתי, אני דתי סבבה. לא רוצה למשוך תשומת לב ולהיות שונה. הנחת תפילין כל בוקר יכולה להראות כהתבדלות מהשאר, וזה לא מתאים לי. אם מישהו אחר יביא תפילין, אולי מישהו מסורתי, אז אולי אשתמש בשלו, אבל זה לא בוער לי.
אז מה תרצה להביא?
את הספר החדש של מאיר שלו. שלא יחשבו שבגלל שיש לי כיפה על הראש אני איזה בור שלא מחובר לתרבות הישראלית. חוץ מזה, זה יפתח לי נושא לשיחה וככה כל הקהל בבית ידע שלדתיים סבבה יש את כל הספרים של מאיר שלו בבית, כי דתיים סבבה הם לא ימנים פנאטיים שלא מסוגלים לעשות אבחנה בין הדעות הפוליטיות של אדם לכישרונו הספרותי.
יפריע לך שיש טרנסג'נדרית בווילה?
להפך. אני שמח שיש, חבל שאין עוד. אני יודע למה אתם רומזים, שאני דתי אז יש לי בעיה עם טרנסג'נדרים או הומואים, וזה ממש חבל לי. אנחנו, הדתיים סבבה, מקבלים כל אדם כמות שהוא.
האמת שלא התכוונו לרמוז כלום, אלא רק לספר לך על המשתתפים האחרים, שיהיה לך מושג כללי. תהיה גם ערבייה שמכינה חומוס.
מעולה. בטוח יהיה טעים.
לא תהיה לך בעיה עם הכשרות?
ממש לא. מה יכול להיות לא כשר בחומוס?
והנה בשורה שבטוח תשמח אותך: כנראה שלא תהיה הדתי היחיד. יש מצב שאנחנו סוגרים גם עם מישהו שגר במאחז בשומרון.
תגידו, השתגעתם? להראות לכל עם ישראל את המשוגעים האלה? הרי אלה עושים את הנזק הכי גדול לנו, הדתיים סבבה. הוא יבוא ויתחיל לסחוב אנשים למניינים, לברך ברכת המזון - גם בשפת הסימנים כדי להציק לכולם כולל הדוגמן-חירש. הוא יריב עם הערבייה ויאמר שלדתי אמיתי אסור לאכול מהחומוס שהיא מכינה רק בגלל שאין לה תעודת כשרות. לא, מצטער, עם אדם כזה אני לא מוכן להיות בחדר אחד אפילו יום. שלום ולא להתראות.
*
שלום שלומית כהן. את רווקה בת 36, דתייה וגרה בירושלים.
הכול נכון, רק ששמי הוא שלומית כהן-כהן. אני שומרת גם את שם הנעורים של אמי, שגם היה כהן.
את מגדירה את עצמך כפמיניסטית דתייה. מה זה אומר?
קודם כל זה אומר שחבל מאוד שדווקא גבר מההפקה מראיין אותי, ושאין כאן אף אישה.
את צודקת, סליחה. באמת לא חשבנו על העניין שאסור לאישה מבחינה הלכתית לשבת עם גבר בחדר סגור.
לא. דווקא עם זה אין לי בעיה. הבעיה שלי היא שמי שמראיין אותי הוא גבר ולא אישה. מה, לא הצלחתם למצוא אישה מספיק אינטליגנטית שתוכל לשאול את השאלות האלה? מה, רק לגברים מותר לעבוד בטלוויזיה?
לא, יש גם נשים. למעשה, רוב ההפקה של התוכנית מורכבת מנשים.
כן? אז למה שני המנחים גברים?
את יכולה לחזור שוב על השאלה?
צודק, אחד מהם הוא אסי עזר, דוגמה לא טובה. אבל למה תמיד מי שזוכה בתוכניות האלה הם תמיד גברים?
סליחה, אבל בעונה הקודמת זכתה שפרה.
בטח, כי ריחמתם עליה. זה הכי גרוע. לקחת אישה ולהשפיל אותה, ואז לתת לה כסף כדי לסתום לה את הפה.
כתוב כאן שחשוב לך שתהיה עזרת נשים שוויונית בבית הכנסת. מצטערים, אבל אין העונה בית כנסת בווילה.
מי צריך בית כנסת? נראה לך שאני הולכת להתפלל בבית כנסת? נשים פטורות מתפילה. אני רק רוצה שתצהירו שאם היה בית כנסת, העזרת הנשים בו הייתה שוויונית.
סליחה על השאלה, אבל למה כל כך חשוב לך שעזרת הנשים תהיה שוויונית אם יש ממילא ברוב התפילות בבית כנסת רק גברים?
כי זה עניין עקרוני. משפיל אותי לחשוב שאילו הגעתי לבית הכנסת הייתי צריכה לשבת מעל עזרת הגברים.
מעל דווקא נשמע לי לא משפיל בכלל.
זה רק נראה ככה. שמים אותנו למעלה רק כדי שנשמש כרוגטקות אנושיות של סוכריות בבר-מצווה. ואז, כשאנחנו לא מצליחות לפגוע והסוכריות הורגות ציפורים שהסתובבו לתומן מחוץ לבית הכנסת, כל הגברים מסתכלים צוחקים עלינו ואומרים "אח, נשים. מזל שהן לא יורות במלחמות אחרת כולנו היינו מתים מזמן". זה מאוד משפיל להיות למעלה.
יהיה העונה דוגמן-חירש.
ודוגמנית-חירשת?
לא מצאנו.
לא חיפשתם. חבורת שוביניסטים. יאללה פתח לי את הדלת כמו ג'נטלמן כדי שאוכל לעוף מפה.
פורסם לראשונה במקור-ראשון, 27.11.09

-תגובת אתר דתילי על הפוסט הקודם:


באחד הפוסטים הקודמים שאלנו מדוע אתר דתילי בחר לפרסם את הכתבה המבקרת את "פורום החינוך הציוני דתי" בעילום שם. היום עורך האתר, עמיעד טאוב, הגיב במייל והציע הצעה מעניינת....:

''ממש כמו בבלוג של דוס ווטש גם בדתילי יש כתבים שמעדיפים לא לפרסם את שמם משיקולים מערכתיים ואחרים. עם זאת ערכנו ישיבה מיוחדת בעקבות פנייתך והחלטנו לפרסם את שם הכתב במקביל לחשיפת שמו של דוס ווטש''.

וזו מסוג ההצעות שמותר לסרב להן



יום שבת, 28 בנובמבר 2009

חנוך בקתרזיס גם אנחנו

אמרתי לעצמי שאני לא אכתוב על חנוך דאום במוצאי שבת. כמעט כל מוצאי שבת אני מוצא את עצמי מתייחס לטוריו הממוספרים וצריך לדעת, כמובן, לא להפריז יתר על המידה... ולא להתעלק כל הזמן...

אבל אני לא יכול... באמת שלא... ניסיתי. אבל מה אעשה שכל שבוע הוא נותן אגרוף בפרצוף עם טיעוני המחץ שלו בכל מיני עניינים. אני רק אכתוב כמה משפטים מטורו אני אפילו לא אעיר עליהם משהו... אני אשתדל שבוע הבא להתעלם כליל....:

"לא, קוראים יקרים, העסקה הזו לא מסכנת את ישראל. אין איש שיכול להוכיח את התזה המופרכת הזו"

"אם לא נשלם על שליט, ירגיש החמאס חובה מהירה לחטוף חיילים נוספים כדי להחליש עוד יותר את ישראל"

"קשה לטעון שדווקא העסקה הזו תחזק את החמאס באופן בלתי הפיך"

"עסקת שליט תביא את העם כולו לקתרזיס בלתי נשכח של אור וטוב"

במשפט אחד: למה נראה לי שחנוך כתב את הטור הזה תחת השפעה של משהו שגרם לו לקתרזיס של אור וטוב?

-הרב-הפרופ' דניאל הרשקוביץ מכין את הקרקע לקראת העיסקה. במקור ראשון כתב שר המדע כי העיסקה מורכבת אך מותרת מבחינה הלכתית (משום מה מקור ראשון פרסמו את המאמר במדור התגובות)

פולמוס הסרבנים
-מאמר המערכת של מקור ראשון נכנס חזיתית בסרבנים ובתומכיהם. במאמר נכתב שמדובר בשיטות של השמאל ובהתנהגות ילדותית. כותב המאמר בחר לצטט את משה פייגלין, תומך סרבנים נלהב, ולבקר אותו על תמיכתו. האם זו גם הסיבה שטורו הקבוע של משה פייגלין הוגלה למדור הספורט?

-טור מעניין מאוד של עיתונאי הארץ בני ציפר על בני ישיבות ההסדר, לקרוא ולא להאמין. ומנגד רון בן ישי ממשיך את מאמר המערכת של מקור ראשון.


-חגי הוברמן חושף בטורו בעלון "מצב הרוח" חלק משמות המחבלים שאמורים להשתחרר בעסקת שליט. נאמר זאת כך יונית: הוא הרס לי את מצב הרוח של השבת.

חידוש עכשיו
- רועי שרון במוסף השבת של מעריב הביא כמה "דמויות מפתח" כלשונו שהתייחסו להקפאה של נתניהו ומה צריך לעשות וכו'. הארבעה: הרב חנן פורת, פנחס ולרשטיין, גאולה כהן ובני קצובר. עכשיו, כולם אנשים שבנו את ההתיישבות במו ידיהם, איו ויכוח על תרומתם ועשייתם ומה שהם מייצגים. דמויות מפתח כמו שכתב שרון. אלא שעם כל הכבוד צריך להתחדש כבר ומגיע לקוראי מעריב לפגוש דמויות חדשות בימין ובימין הדתי.

אין לי דבר נגד ולרשטיין אני לא משונאיו וממתנגדיו אבל הגיע הזמן להתחדש קצת ולשמוע קולות אחרים. אותו דבר לגבי שאר המרואיינים כולם דמויות מיוחדות אין ספק בדבר. אבל הקוראים צריכים להיפגש עם דמויות חדשות אחרות. יש עוד אנשים בימין ולא צריך להביא כל הזמן את הדמויות הממסדיות שאני לא בטוח כמה הקורא הממוצע יתחשק לו לקרוא אותם - שוב.

(אולי ואני סתם מעלה אפשרויות במקום להביא את 4 המייסדים היה שרון מביא 4 דמויות אחרות, חדשות, כמו: אביחי בוארון מתנחל חרד"לי, יפעת ארליך מתנחלת עצבנית לייט, הרב שרקי האינטלקטואל הרבני ואורי אליצור בתפקיד מתנחל ממסדי וחכם. מה רע? מגוון לא?)

קיבלתי כמה מיילים להעלות את הטור של אריאל שנבל - למה אין דתיים באח הגדול. בלי נדר יעלה.

יום חמישי, 26 בנובמבר 2009

שבוע של קמפיינים


כיון שאני עדיין מצוי אצל התמנון הירוק (צה"ל מיל') ללא יכולת ממשית לנהל את זמני כרצוני אני אאלץ לרשום פינה קצרה הפעם כיוון שלא הספקתי לעבור ברצינות על תקשורת אנ"ש...

1. השבוע היה שבוע עסקת שליט. התקשורת הכללית כמו שאמר עיתונאי ששכחתי את שמו התנהגה כמו חברת הפקות. גם אצל תקשורת אנ"ש התגלו סימנים של חברת הפקות. אין דיון ענייני אלא מסעות פרופגנדה. קחו למשל את עמוד השער של שבועון מעייני הישועה. חשוב לציין שהשבועון מסרב בתוקף להכניס תמונות של נשים לעלון הקדוש אלא שהפעם במסגרת הצטרפות לקמפיין נגד העיסקה הם החליטו לחרוג ממנהגם ולהכניס תמונות של נשים. עמוד שער מכוסה בתמונות של אנשים שנרצחו על יד מחבלים שהשתחררו בעסקאות שבויים. שאלה למעייני הישועה: האם המטרה מקדשת את האמצעים?:

הקמפיין של מעייני

-מאמר ענייני שקראתי בנושא: "בלב חצוי" של נדב רט

2. מכון מאיר אני מת עליהם. תסלחו לי על עודף הרגשנות שלי. אבל הביינישים האלה יודעים להרים פרוייקטים מעניינים. אחרי שהם הקימו פינה די מגניבה עם אראל סג"ל בעל קול הסיגריות ונטייה לפלסף-לא-קשור והרב אורי שרקי האינטלקטואל, יצרו אנשי המכון פינה חדשה ונחמדה: אנשי אמונה בעולם המעשה.

כל שבוע "איש עשייה" בתחום כזה או אחר ידבר על אמונה בחיים המעשיים והאפורים, איפה באה לידי ביטוי הנקודה האלוקית בחייו וכו'. פרוייקט נחמד שעשוי באהבה ובאמונה. הפעם ראיין הרב חגי לונדין את רס"ן חגי ברוך (חייבים להתחיל עם מישהו מהצבא, לא? עולם המעשה = צבא..) שדיבר על קדושה והתמודדות בצבא. כיוון שהמראיין והמרואיין שניהם תלמידי של רבנים מהר המור אז המילים "גדלות" ו-"עם ישראל" "אתה רק כלי" "צינור" היו מאוד דומיננטיות ולפעמים הייתה לי הרגשה כאילו יש פה שיחת מוטובציה לביינישים לפני גיוס. אבל סך הכול הייתה זרימה טובה ושיחה מעניינת ואני די בטוח שהפרוייקט הזה יהיה מעניין ומרתק. שכוייח.

3. דתילי פרסמו כתבת ביקורת על "פורום החינוך הציוני דתי" שפרסם מודעת תמיכה בפוליטיקאים ("בח"כ לעתיד ניסן סלומיאנסקי" כלשון המודעה) ונוצר הרושם של שימוש בכספי החינוך הדתי לטובת קידום אנשים לכנסת או חנופה לפוליטיקאים בהווה. אז מי אמר שדתילי לא נושך? טוב, זה בכל זאת לא כזו נשיכה מכמה סיבות

א. הכתבה פורסמה תחת העיתונאי "כתב דתילי" שזה כמו "דוס ווטש" (הייתכן שאתם פחדנים כמוני?) וממה החשש בעצם? מניסן סלומיאנסקי? 

ב. הסיפור הזה הוא לא כזה ביג דיל שצריך לכתוב "מיוחד" כאילו מדובר בשערוריית השנה (אין פה מעטפות ולא סיגרים וניסן לא עשה סקי עם אף אחד אז תרגעו בבקשה).

כשיתנו לו נשיכה נדבר

ג. דתילי יהיה אתר רציני כאשר הם יתחילו לבקר את ח"כ זבולון אורלב. למה דווקא את זבולון המלך? כי דתילי נראה כמו אתר הבית שלו. למשל מייל שהתגלגל אליי מזבולון אורלב על פעילותו הפרלמנטארית וכו' הוא אותו מייל של אתר דתילי (דתילי מיחצנים את זבולון בקיצור) אז חבר'ה תחליטו או שאתם אתר תקשורתי ללא פניות או שאתם החברים של זבולון. תחליטו.

(בתמונה למעלה - התחלתו של קמפיין)

האח הגדול יודע הכול


-שלום שמי ----- ואני מבית ההפקות של האח הגדול. אנחנו מחפשים דמות דתייה ואנחנו יודעים שאתה עוסק בתקשורת האם אתה מעוניין להופיע באח הגדול?

-איך לעזאזל הגעתם אלי?

-יש לנו מאגר גדול של עיתונאים, כתבים, במאים וצלמים דתיים שעוסקים בתקשורת..

-טוב, אתם האח הגדול..

-חחח (צחוק מאולץ) אנחנו מחפשים דמות דתית שתהיה דומיננטית בבית, כזאת שתדע להוביל.. ותכניס קצת ידישקייט ויהדות לאח הגדול. אתה יודע..

-לא, אני לא יודע.

-ידישקייט: ידליק נרות, יברך, יתפלל, ילך עם כיפה, ינשק מזוזות... מה אתה אומר..? מעוניין?

-לא ממש. ביי

-אתה אולי מכיר מישהו שיהיה מעוניין? אנחנו ממש מחפשים מישהו דתי. הוא יכול לעשות קידוש השם...

-(קידוש השם נכון, נכון... ברור..) לא ממש, כל טוב..

האח הגדול מחפש בנרות דתיים (המלצה של דוס ווטש להחרים את התוכנית). הם לחוצים מאוד והם פונים אל דתיים שעוסקים בתקשורת (שאת רובם אף אחד לא מכיר - כמוני למשל) ומציקים להם... ראו הוזהרתם!!

יום רביעי, 25 בנובמבר 2009

האמת נמצאית אי שם

"רבני הימין חסרי אחריות", תוקף הרב מצגר בנחרצות. "רבני הימין", כפי שהם מכונים בכתבתו של קובי נחשוני, אלו אותם רבנים מהציבור הדתי לאומי הסוברים כי העסקה שמתבשלת בעניין גלעד שליט היא סכנה למדינת ישראל. אלכס פישמן, מידיעות אחרונות, שאותו קראתי בזמן שמילאתי כדורים למחסנית לעוד מטווח מעצבן (כן, אני עוד במילואים), כתב שלא מדובר במחבלים עם דם על הידיים אלא ב"מחבלים הטבולים בדם עד האוזניים". אבל הרב מצגר סובר שדווקא הרבנים מהציונות הדתית הם הם "חסרי אחריות", או כמו שנכתב באתר החרדי "בחדרי חרדים" (אבי וולפסון): "מסתבר שאת עמדתם של 50 רבני הימין דוחה הרב הראשי כקש ותבן ותומך נלהבות בעסקה". אם כן, מזל שיש את הרב מצגר שיציל אותנו מאותם רבנים חסרי אחריות.

(אגב, בכתבתו של נחשוני הכותרת היא "הרב מצגר למען שליט: "רבני הימין חסרי אחריות"", חיפשתי בכל הכתבה ולא מצאתי ציטוט שהרב מצגר אומר את הדברים במפורש. עם זאת, בהתכתבות עם קובי נחשוני אומר כתב Ynet "שהרב מצגר חותם על כל מילה" שהוא כותב.)

מי בדיוק חסר אחריות?
תחושת הלב שלי אומרת שהרב מצגר לא היה יוצא עם התבטאות כזאת לולא היה מדובר ברבנים מהציונות הדתית. הרב מצגר, רב פוליטיקלי קורקט שכמוהו, לא היה מרשה לעצמו לרדת באותו סגנון על רבנים ליטאיים וחסידים מהציבור החרדי. אבל הדין שונה כאשר מדובר ברבנים מציבור הד"לים (דתי לאומי - כך לפעמים נכתב באתרים חרדיים).

וזה גם בא לו טוב הפרסום. התקשורת רוויה בשבועות האחרונים על "חוסר אחריות של רבנים מישיבות הסדר" בכל מה שקשור לסירובי הפקודה וכיוצא בזה, והרב מצגר פשוט נכנס לדלת פתוחה והמשיך את הקו של "הרבנים האלה מהגבעות... איך עוצרים אותם?! חסרי אחריות!".

ואם כבר אנחנו בענייני "אחריות", הנה קטע חלקי מתוך הערך "יונה מצגר" בויקיפדיה שנכתב תחת הכותרת "חשדות בפלילים":

"בפברואר 2005 מצגר נחקר באזהרה בדבר טובות הנאה שקיבל, ובסיום החקירה קבעה המשטרה כי יש תשתית ראייתית להעמדתו לדין בעבירות מרמה והפרת אמונים. בעקבות זאת הודיע הרב מצגר כי הוא משעה עצמו מבית הדין הרבני הגדול ומהוועדה לבחירת דיינים. באפריל 2006 הודיע מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה, כי לא יפתח תיק פלילי נגד הרב מצגר, אך ביקר בחריפות את מעשיו, קבע ששיקר בחקירותיו במשטרה, והודיע כי עליו להתפטר מרצונו או שמזוז ימליץ על הליכי הדחה מידיים נגדו.[6] התפטרות והביע נכונות למחוק חלקים מהדו"ח.[7] בפברואר 2008 החליטה הוועדה לבחירת דיינים לדחות את חוות דעתו שבתגובה עתר מצגר לבג"ץ כנגד מזוז. ביולי 2007 דחה בג"ץ את העתירה, אחרי שהיועץ חזר בו מהדרישה לל מזוז ולאפשר לרב מצגר לחזור לכהן כדיין.[8] לאחר ההחלטה אישרה הכנסת תיקון לחוק הרבנות הראשית לישראל, שלפיו לא יהיה מצגר חייב לכהן כראש בתי הדין הרבניים. בפברואר 2009 דחו שופטי בג"ץ את עתירתה של עמותת אומ"ץ למנוע מהרב מצגר מלשמש כדיין בבית הדין הרבני הגדול בשל מעורבותו בפרשת המלונות. השופטים קבעו כי התנהגותו של הרב מצגר "התנהגות שאף אם אינה עולה כדי עשייה פלילית, היא קלוקלת ופסולה מן הבחינה הציבורית", ולשיטתם, היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, היה צריך להעמיד את הרב מצגר לדין משמעתי[9]."

אבל הרבנים מהימין הם חסרי האחריות. ועכשיו סתם כמה שאלות: האם הרב מצגר קיבל הוראה מלמעלה לתמוך מבחינה הלכתית בעסקה? היתכן שגורמים בממשלה דוחקים ברב הראשי לתת את חותמת הכשרות הרבנית ולדחוק הצידה את הלחץ של מתנגדי העסקה?

רבנים? מה פתאום! פוליטיקאים!!
אפרת שפירא-רוזנברג (להלן אש"ר), בעלת טור ב-Ynet יהדות, לא מבינה את אותם רבנים שקבעו כי לפי ההלכה אסור לממש את העסקה. והרי זה ממש לא בסדר. אמנם זכותם לחשוב כך, היא מרבה להבהיר, אבל הם לא יכולים להגיד שזו דעת ההלכה היחידה כי הרי יש בהלכה היהודית דעות שונות על כל דבר אז איך הם מנכסים לעצמם את ההלכה? היא תוהה.

כמה ציטוטים: "איפה יש קונצנזוס, כמובן כמו תמיד, בקרב הרבנים ולא סתם קונצנזוס אלא כזה שמכתיב 'מטה מאבק' למלחמה בעסקה". כן, כן, רבנים הם אנשים מקובעים, הנוטים לחשוב בצורה זהה בניגוד לאש"ר שהיא הרבה יותר פתוחה למחשבות אחרות ולדעות שונות.

"ברור לגמרי שאני ממש לא סמכות הלכתית... אבל אני כן יודעת בוודאות שהעמדת העניין בצורה כזו היא לא יותר מאחיזת עיניים. צריך רק להעיף מבט על שמות הרבנים המעטרים את הרשימה כדי להבין שהם נמצאים בצד של המפה הפוליטית שבאופן מסורתי מתנגד לעיסקאות כאלה." אם כן, לפי אש"ר מדובר בזן של פוליטיקאים עטויי זקן.

"לא תמצאו שם, מן הסתם, פיגורות רבניות מתונות מבחינה פוליטית (כן, יש כאלה) או חלילה כאלה שלא ידוע מראש מהי עמדתם אלא ממש שוקלים אותה לפי העניין (כן, יש גם כאלה)". - בדיקה קצרה באינטרנט מראה שלא רק "פיגורות" רבניות- אולטרא-ימניות מתנגדות לעיסקה אלא פיגורות מתונות יותר כמו הרב יובל שרלו, הרב יעקב מדן, הרב אלישע ושיליצקי הרב שבתי סבתו והרב ישראל רוזן, אבל אנחנו עסוקים בלהסביר כמה הרבנים הם פוליטיקאים אז מה זה משנה שיש עוד רבנים הסוברים שזו דעת ההלכה.

אך להלכה יש כמה וכמה צדדים טוענת אש"ר ומצטטת את האלוף עמידרור (ששמעתי שלא כל כך אוהב שחולקים על דבריו): "אולי נראה לכם (הרבנים) שההלכה פשוטה אבל ההלכה הרי מתייחסת למציאות והמציאות מה לעשות מאוד לא פשוטה". מה היינו עושים בלי הגילוי המרעיש הזה?

תכל'ס, מה שמעצבן את אש"ר היא התקיפות והנחרצות של אותם רבנים בעניין. מה פתאום הרבנים האלה כל כך בטוחים בעצמם בנושא הזה. איך הם מעיזים להכריז הכרזות ולומר שזו גם דעת ההלכה. ובכלל הגישה לפי אש"ר שכל הלכה אפשר להפוך אותה לכמה כיוונים אם רק רוצים, לעניות דעתי איננה נכונה. כמו שיש אמת הלכתית שאסור להבעיר אש בשבת כך גם בנושא כמו פדיון שבויים, ורבנים כמו הרב שמואל אליהו, הרב שרלו, הרב ליאור והרב וישליצקי זכותם לטעון שלדעתם זו דעת ההלכה ואין בלתה. גם אם הרב מצגר קורא להם חסרי אחריות. כשאומרים שלכל דבר יש כמה זוויות ויש 70 פנים וכו' זה יפה ונחמד נעים לשמוע את זה אבל בתכל'ס ישנם גם הכרעות שצריך לקחת ולא תמיד האמת נמצאית אי שם אלא כאן והיא ברורה, חדה וכואבת.

יום ראשון, 22 בנובמבר 2009

יוצא לחופשה כפויה...


בדיוק כשהכול מתחיל להתחמם בגזרתנו ואפילו צוציקים מבני עקיבא מחשמונאים עולים לכותרות עם עוד שלט סירוב, אני נאלץ לעצור קצת. התמנון הירוק והגדול, המערכת השמנה והמעצבנת ביותר בעולם (לא לא לא זה לא מתאים לי עכשיו) המושכים בזנבות, מפקססי הצווים - קראו לי להתייצב. אני הולך למילואים. אז אני לא אענה למיילים (כנראה) בזמן הקרוב. ועכשיו כולם ביחד לקרוא בקול גדול ולהקליק על הסרטון:

תחי מדינת ישראל כל הכבוד לצה"ל!!!


קודם הם כבשו את ונצואלה עכשיו העולם המוסלמי


איך עוצרים את ערוץ 7? תשובה: אי אפשר! אחרי שהם הקימו את ערוץ 7 בשפה הספרדית כדי להראות להוגו צ'אווס שלא מתעסקים עם מתנחלים הם עוברים לפרוייקט הבא: אל ערבייה - מתנחלייא. ערוץ 7 בערבית!!!

כן, כן, אתם שומעים נכון ערוץ 7 בערבית (ותודה רבה לציפור ששלחה את המייל הנחמד). יהיה מעניין מאוד לראות מה המייזם החדש הזה ייצור ואלו תגובות מהעולם הערבי יקבלו בבית אל. ובכל אופן, נראה לי שערוץ 7 הם הראשונים בעניין. כלומר, אין עוד אתר חדשות ישראלי שמעביר תכנים בשפה הערבית. מה שמחייב אותי להודות שהחבר'ה האלה בערוץ 7 ממש לא צפויים ומלאים הפתעות כחיילים דתיים בגדוד כפיר. אגב, מה אתם אומרים ערוץ 7 בערבית ירבה שלום בעולם או שרק....? בכל מקרה שיהיה בהצלחה.

עוזי ברוך, עורך ערוץ 7, אישר את הדברים לדוס ווטש ואמר כי אמנם הפרוייקט "עדיין בחיתוליו" אבל "הציבור המוסלמי בעולם מונה על פי המחקר האחרון כרבע מאוכלוסיית העולם - למעלה ממילארד וחצי בני אדם. המטרה היא להגיע גם לפחות לחלק מהציבור הזה ולהעביר את המסר".


שיר האלף בית בערבית מעכשיו גם בערוץ 7

ובחזרה למלחמות היהודים

אנשי "הקול היהודי" (חבר'ה מיצהר) תוקפים את הרב ישראל רוזן שיצא נגד ספרו של הרב יצחק שפירא. מצ"ב מכתב מחאה שלהם נגדו (ושוב תודה לשולח. להקליק על התמונה ולהגדיל)

יום שבת, 21 בנובמבר 2009

מה התקשורת הייתה עושה בלי מתנחלים?

יתכן שהייתה יוצאת לפנסיה. פרשת הסירוב של מיטב חיילנו להרוס מאחזים פירנסה את עיתונות סוף השבוע. מעריב, ידיעות, הארץ, מקור ראשון, בשבע, עלוני שבת כולם דנים וחופרים בסוגיה.

העיתונאי בן כספית מצטייר כחופר הגדול ביותר. חבל שהוא לא קורא את כתבותיו של רועי שרון בימים האחרונים אז הוא היה מבין שהרבנים לא כל כך נמצאים בסיפור אבל בן כספית, שקיבל בלוג לאחרונה להמשך חפירותיו, סימן מטרה וחפר מסביבה. הנה מקבץ ציטוטים של כספית על הרבנים שוטפי המוח ועל תלמידיהם הרובוטריקים (משום מה הוא מאשים אותם בדיקלומים וקלישאות):

חפרפרת

"כשבודקים איך הגיעו לאן שהגיעו מתגלה המכבש. מערכת דורסנית ומתוזמרת של הפעלת לחץ כבד,שטיפת מוח ודרבון חיילים צעירים חובשי כיפה. בדרך כלל, בני ישיבות ההסדר" וזה רק הולך ומשתפר. מה קורה לחייל מתנחל שזוהה כבעל פטונציאל לסירוב? בן כספית מסביר (או חופר):

"אחרי שהחייל מזוהה כמי שיכול להרים את נס המרד, מתחיל המכבש להתגלגל עליו. עושים לו את המוות בבית הכנסת" (- איך עושים מוות בבית כנסת? לא מעלים לתורה?? לא מחלקים להם עלוני שבת?? הם לא מקבלים דג מלוח וקיגעל? מה עושים להם לכל הרוחות!!)

"שולחים שליחים שוטפי מוח מקצועיים. מרימים טלפונים. גם באמצע הלילה. הודעות טקסט, מיילים, טוויטירם (אני שם את ראשי שלחלק מהם אין מושג מה זה טוויטר אבל אם בן כספית אומר הוא בטח יודע. אגב, גם לי אין מושג בדיוק מה זה טוויטר...) "הכול מגויס למאמץ 24 שעות ביממה סביב השעון. עד שהוא מבין מה צריך לעשות כדי לקרב את הגאולה"

ואז מגיע הטוויסט. הכספית סותר את עצמו.... הרבנים שוטפי המוח הוא אומר הם למעשה חסרי כוח...

"אין עליהם מרות של אף אחד. מועצת יש"ע? אין דבר כזה. גם הרבנים כבר לא מה שהיו פעם. אין רב אחד מרכזי, פוסק, שכולם מסתופפים סביבו". ועל זה אומר גיא זוהר: מבולבלים? גם אנחנו.

-הילכו אורבך ודאום בלתי אם נועדו?

חנוך דאום בטורו הממוספר בידיעות:

"הרב וולפא - יש דבר כזה, והא די ביזארי, הוא קורא לעצמו "ראש המטה להצלת העם והארץ" קצת יומרני, הלא כן?"

אורי אורבך (אקס ידיעות) במקור ראשון:

"יש משהו מגוחך ובטעם רע במיוחד במענק הכספי הנדיב שהרעיפו אנשי "המטה העולמי למען שלמות העם והארץ" (איזה שם מפואר!) למפגיני גדוד שמשון בכותל המערבי. אותו גוף של הרב וולפא החבדניק משלם הרבה כסף לכל מניף שלטים".

-חנוך, אתה כזה מזעזע אנחנו לא יכולים יותר

ובחזרה לדאום. כמה ציטוטים מטורו הכל כך פרובקיטיבי. מזעזע. היסטרי. חוצה גבולות. חתרני. אומר את האמת בפנים ללא מורא ומשוא פנים. תחזיקו חזק.

"אם ילד בן 18 יקבל 30 ימי מחבוש וייצא משם עם 30 אלף שקלים בחסות איזה תורם קוקו של תנועת נאמני קיקי היכן פה העונש?" (תורם קוקו של נאמני קיקי - חזק!)

"אומללה הרבה יותר ההחלטה של הרבנים כדוגמת הרב לבנון מאלון מורה לתמוך באותם תלמידים.. כמה נורא לראות קבוצה קטנה של רבנים חשוכים ומתחרדים מכרסמת באתוס נפלא כל כך" (איזה אומץ, הוא קרא לרב לבנון חשוך ומתחרד)

"הציונות הדתית חייבת לבער מקרבה את תופעת הסרבנות, ורבני ישיבות ההסדר מוכרחים להוציא את האצבע מהישבן ולהתחיל להשמיע קולם" (די חנוך, "להוציא אצבע מהישבן" - אתה כל כך חתרני).

-כבוד הרב נגד הסרבנים? מצויין!


הרב רונצקי שעיתון הארץ מנהל נגדו לוחמה פרטית זכה לכתבה די אוהדת במוסף ידיעות השבת. בדרך כלל התקשורת מזכירה את הרב רונצקי בהקשרים שליליים כאילו הוא רוצה להחזיר בתשובה את הצבא, ושהוא מתנשא על חילונים וטוען כביכול שדתיים יותר טובים (יש איום בתביעה דיבה מצד הרב נגד 'הארץ' בעניין הזה), ובנוסף טענו לא מזמן העיתונים שבמבצע עופרת יצוקה הרב רונצקי חרג ממילוי תפקידו. הרמזים היו יותר מעבים והרב הואשם כאילו הוא שילהב את חיילי צה"ל להשמיד ולאבד ביום אחד פלסטינים נחמדים וחפים משפע. הרבצ"ר הואשם בשטיפת מוח דתית ומסוכנת וכמובן לא אשכח את אור הלר מערוץ 10 "הרב רונצקי הביא כמויות של תהילים לחיילים במהלך המבצע" (רב סורר שכמוהו...)

אז מה פתאום כתבה אוהדת??

הרב רונצקי נגד סרבנות ובעד להעיף את החיילים מנחשון מהצבא. לדעת הרב סירוב הפקודה יפורר את הצבא מבפנים.

אם כן הרב נגד סרבנות! מצויין, אז אתה משלנו, מגיע לך כתבה אוהדת בידיעות.




למי שפספס את הראיון עם רועי שרון בעולם קטן

הכתבה עם עיתונאי מעריב רועי שרון בעולם קטן (תקליקו על התמונה ותגדילו עם העכבר)






יום חמישי, 19 בנובמבר 2009

רעש: הבליץ של בני עקיבא, הרב רוזן נגד הרב שפירא, חיילנו בחזית וסרט חדש של ערוץ 7: לתפוס את האורבכים


אז מה היה לנו השבוע...

חיילנו בחזית עשו מהומה. הכפירים שואגים למצלמות והתקשורת חוגגת מכל רגע. אבל גם בני עקיבא חגגו יום הולדת ומסתבר שגם הם יודעים לעשות רעש. אז נתחיל..

1. ברחובות יש בחירות, ידעתם? לא? גם אני כמעט שלא ידעתי אלמלא נכנסתי לאתר 'דתילי' ושם בכתבה של חיים נחתומי נאמר כי "הציבור הדתי ברחובות תומך בסלנט", נפלא. מה פתאום דתילי מכריזים הכרזות כאלה? שאלתי את עצמי, ולמרבה ההפתעה גיליתי את התשובה במדור הברנז'ה של רז קיל ("איפה היו המי ומי מתי ולמה"). מסתבר שאנשי דתילי (עמיעד טאוב) מריצים את המועמד ברחובות, מפרסמים, משווקים, תומכים. אלא שפקפקתי בכותרת שהציבור הדתי תומך בסלנט לאור העובדה שקיבלתי מייל מ"המטה למען התורה והארץ" שקראו להצביע למועמד מלול "כי הוא התנגד להתנתקות!" אז יש גם דתיים שלא תומכים בסלנט.

2. רועי שרון בבלוגו על מאחורי הקלעים בפרשת הרב שפירא וספרו תורת המלך. שרון כותב שם על תמימות הימין ביחס לתקשורת. "הימין הקשוח לא מבין בתקשורת" (רובם לפחות).

3. בני עקיבא חוגגים יום הולדת 80. נפלא. יחסי הציבור של בני עקיבא דאגו שכ-ו-ל-ם ידעו שהם כבר בני 80. מדובר היה בהתקפת תקשורת על כל אתר ואתר. בליץ גדול. ב-Ynet חיברו שירים לבני עקיבא, ובמקומות אחרים רבנים היללו ושיבחו, מעייני הישועה הביאו ראיון עם הרב בני נכטיילר ובקיצור יחסי הציבור של בני עקיבא לא נתנו לאף אתר לחמוק מסיקור יום ההולדת של התנועה. כך עושים יחסי ציבור. אגב, אני בעד יח"צ, חוץ מהפעמים שזה מוגזם. כמו הכתבות הדי מעצבנות בזמנו על מכתב הקונטרה לשמינסטים הסרבנים מהשמאל. תזכורת למי ששכח: הייתה קבוצה של שמינסטים שמאלנים שכתבו מכתב על זה שהם לא רוצים להתגייס בלה בלה בלה, צבא הכיבוש בלה בלה בלה, ואז היח"צ של בני עקיבא זיהו את ההזדמנות וסידרו קבוצה של חניכי בני עקיבא כאלה יפים וחמודים וטהורים שכתבו שהם יתגייסו וילחמו ויש נוער אחר וכו' וכו'. זה היה קצת מוגזם כל הקטע הזה להראות כמה אנחנו טובים ומצויינים.


השוטר הטוב והשוטר הרע
4. ובהמשך ליום ההולדת של בנ"ע. ד"ר עליזה לביא, מחברת הספר "תפילת נשים" ואשת תקשורת, כתבה שני מאמרים על בני עקיבא. ב-NRG יהדות היא כתבה סיפור מרגש על המדריך שלה. ב-Ynet יהדות היא החליטה להיות השוטר הרע ולספר איך בני עקיבא הקצינה ותהתה בעצב איפה הימים של פעם עם ריקודי ההורה והמעגלים הלא נפרדים. לביא כתבה שהתחרדלות זה רע וממש קיצוני אבל לא ממש הסבירה מה בדיוק הבעיה בהקפדה יותר רצינית על הלכות שולחן ערוך.

לתפוס את האורבכים
5. אורי אורבך וזבולון אורלב לא חתמו על המכתב הקורא לממשלה לא לערב את צה"ל בהריסות מאחזים ופינויי ישובים. מישהו הדליף לערוץ 7 את המכתב ומיד בכתבה הראשית נכתב "'צה"ל לא יפנה' אורלב ואורבך סירבו לחתום", רוצה לומר "הם בעד גירוש יהודים". לפעמים יש משהו צעקני ולא הגון בכותרות הללו, כי מה לעשות, לא נראה לי שאורלב ואורבך, למרות נגע הממלכתיות שבהם הם נגועים, שונאים את ההתיישבות ורצים בחורבנה. סך הכול אורבך וכצל'ה אורלב ואריאל נמצאים פחות או יותר באותו אזור פוליטי ורק אגו טריפ מטורף שלהם ושל נציגיהם בכל מיני מקומות גורם לכך שלציונות הדתית יש 2 מפלגות. (אגב, אורלב ואורבך כל אחד לא חתם מסיבות אחרות עיינו בכתבה של ערוץ 7 בקישור למעלה)

6. הרב רוזן נגד הרב יצחק שפירא עם קריאה לתקשורת: יש רבנים אחרים.

7. ובחזרה לדתילי. האם ידעתם שהעיתונאי חגי הוברמן עובד היום בעיתון החרדי "המבשר" וגם שהוא מצטער שהוא לא הלך לאקדמיה? העלון האלקטרוני של דתילי הביא ראיון קצר עם הוברמן. היה דווקא מעניין.

8. אתר שורש מביא את העיתונאית חני לוז (מקור ראשון) לשעבר וארגון תדמי"ת בהווה, להראות לנו את האפליה בתקשורת שיש נגדנו. בגדול היא צודקת - חני לוז, חוץ מהפעמים שהיא נתפסת לקטנות. לוז עוקבת אחרי רזי ברקאי וגבי גזית והטיות שונות שיש בתקשורת לכיוון השמאלי. הפעם הביאה לוז ראיון עם "כפפות המשי" של רזי ברקאי עם סרבנית שמאלנית רק כדי להראות את ההבדלים בסיקור בין ימין לשמאל.

לסיום, נא לקרוא את המאמר של מנחם בן "שנאת ההתנחלויות היא מחלת רוח". משהו משהו הטיפוס הזה.

הקרפדה של השבוע


מאמר מעצבן למזוכיסטים שבינינו. אריאנה מלמד שוב חוזרת לג'ק טייכטל ומסבירה למה כולנו טייכטלים קטנים והפרת החוק היא אבן יסוד בציונות הדתית. בגלל זה יש לנו "מניפי בריסטולים" (- חיילי כפיר ונחשון), כלשונה, המפירים את החוק הצבאי כי אנחנו הרי עבריינים במהות. נאמר רק שהמעשה של חיילי נחשון, גם אם אינני מסכים לו, הוא אמיץ מאוד ואני לא הייתי מכנה את אותם חיילים "מניפי בריסטולים". מדובר בצעירים אידיאולוגים די אמיצים המאמינים במה שהם עושים ומוכנים לשלם את המחיר.

מתי את הלכת לאחרונה נגד הזרם, אריאנה?

וחוצמזה לגבי העניין של הפרת החוק.. הנה רשימה חלקית של מפירי חוק שהפכו לגיבורי תרבות: אייבי נתן, אורי אבנרי וענת סרגוסטי (הפרו את החוק ונפגשו עם ערפאת), עמוס קינן (ניסה לרצוח את שר הדתות מתוך משנה חילונית קיצונית) יוסי ביילין, טלי פחימה, מרדכי וענונו, אודי אדיב ויש עוד ועוד ועוד .... אז מה את רוצה?

יום רביעי, 18 בנובמבר 2009

שובו של אפי איתם

אתמול נזכרתי באפי איתם, איש קרבות ותיק. תשאלו מה פתאום נזכרתי בו? התשובה היא: בזכות הפייסבוק. כמדי ערב עשיתי שיטוט קל באתר החברתי והנה מצד שמאל של המסך מופיעה לי מודעה של פייסבוק "שדרג את העמוד של אפי איתם", משהו כזה בערך. כיוון שאני חבר של איתם בפייסבוק נכנסתי לראות כיצד נראה העמוד שלו ונדהמתי. פשוט נדהמתי.

הנה במרכז העמוד של אפי איתם תקוע לו מר טריק קעסאס כנראה ערבי או מוסלמי שמעז לכנות את אפי איתם בעמוד שלו גזען! (לחצו על התמונה כדי להגדיל)


גזען, לא פחות ולא יותר. אכן יש לשדרג בדחיפות את העמוד של איתם בפייסבוק. ויותר מזה: מר איתם, או מי שמפעיל את העמוד בפייסבוק לחבר הכנסת לשעבר, צריך לדעת שלא מאשרים כל אחד. בטח לא מישהו בשם טריק קעסאס שכנראה לא גר בארץ וכנראה הוא גם אנטי ישראלי לא קטן ובאופן אישי לא מחבב אותך במיוחד.

אז עברתי על היסטוריית הפייסבוק של איתם (כדי לראות שהכל בסדר), לא מצאתי עוד טריק קעסאסים למיניהם אבל ממש בהתחלה ראיתי קבוצה מאוד מעניינת הקוראת להמליך לראשות הממשלה את אפי איתם. הצטרפתי, למה לא?

חוץ מזה ראיתי את אפי איתם מתארח ב'לונדון וקירשנבאום'. שם הוא הסביר לירון לונדון למה הוא יפנה את ישובו בנוב במידה ותינתן לו פקודה. "אני חושב שהציבור הדתי לאומי התבגר", ניסה איתם להפיג את חששו של לונדון שלדעתו צעירי הציונות הדתית לא יצייתו לפקודה המצווה לפנות ישובים. אגב, גם רועי שרון היה שם בקשר לגדוד מנחשון אבל פיספסתי אותו וגם הוא לא מופיע משום מה בנענע 10.

ויקינג-ציוני-דתי
יש לאפי איתם תמונה, אפשר לראות אותה בפייסבוק או באתר שלו שבו הוא עומד בשדה קרב עם אפוד, כנראה מדובר בתפקיד האחרון שלו כתת אלוף, וכשהסתכלתי על התמונה לא יכולתי שלא לחשוב על איזה ויקינג לוחמני או גלדיאטור רומאי שבע מלחמות ומאבקים. יופי של תמונה.

והנה סרטון קצר בו נראה אפי איתם (בצעירותו) מסביר לפלסטיני מדוע הוא לא מוכן לתת לו את מזרח ירושלים

קדימה לשרש את הנגע!!!

בעקבות האולטימטום של צה"ל לראשי ישיבות ההסדר בגלל ההפגנות והמחאות של חיילים דתיים נגד פינוי ישובים ומאחזים, לדוס ווטש חלפו כמה הרהורים ומחשבות איך להעלים לחלוטין את התופעה המגונה הזאת של סרבנות מהימין וגם מהשמאל.

ב-Ynet כתב קובי נחשוני כי 'איגוד ישיבות ההסדר' הזמין לשימוע את הרבנים שמתסיסים את האווירה הלא בריאה של מחאה נגד פינויים. וגם ש"בדרגים הכי בכירים בצבא", כותב נחשוני, "מדברים על ביטול ההסדר" בין צה"ל לישיבות. האלוף זמיר רוצה לשמוע "תשובות ברורות", משל היו הרבנים תלמידים והאלוף מנהל בתיכון לילדים בעייתים. זמיר שלח מכתב "בוטה שאינו משתמע לשני פנים" ונזף באיגוד כיצד זה שלוחי הרבנים בצבא מעיזים להביע מחאה.

צה"ל להוט "לבטל את הנגע הסרבנות בישיבות ההסדר", הדרך שהוא מציע כוללת איומים על ישיבות ההסדר, מעקב אחר רבנים בעייתים כמו הרב זלמן מלמד ובנו הרב אליעזר מלמד ואחר צעירים עם פוטנציאל סירוב גבוה.

באמת, כל הכבוד לצה"ל.

שמינסטים. לבדוק השפעות..

אבל לי יש רעיון הרבה יותר טוב שיבטל את נגע הסרבנות שפושה בכל המדינה. נתחיל עם השמאל כולנו זוכרים את השמיניסטים הסרבנים, את חיילי המילואים שסרבו לשרת ביהודה ושומרון ומכתבי הטייסים. עלינו לבטל את נגע הסרבנות אצלהם!!.

אני מציע לשים מעקב אחרי אותם שמיניסטים בעייתים ולפקוח עין על הוריהם שבודאי השפיעו עליהם ללכת בדרך עקומה.

כדאי גם לחקור את ההשפעה שיש לכל מיני אקדמאים שמאלנים קיצוניים, פרופסורים הצועקים תחת כל עץ רענן כי "ישראל היא מדינת אפרטהייד" ודוחקים בסטודנטים להתנכר למדינה ולמוסדותיה. כדאי שאלוף אכ"א יקרא את אותם פרופסורים לסדר ואת כל פעילי הזכויות למיניהם המחדירים רוח רעה של מחשבות שליליות כנגד צה"ל והמדינה. כדאי שהמדינה תתערב ותחקור כל שמאלן קיצוני שיש לו, או היה לו, מגע עם שמיניסטים סרבנים או חיילי מילואים שחותמים על מכתבים מדי שנה בשנה. כך נדע בדיוק מי משפיע על צעירים בישראל לסרב או להשתמט ונדע לטפל בו כדי שיפסיק לעשות בעיות.

ראיון (רזי ברקאי) עם שמינסטית סרבנית ואביה שמגדל עוד סרבן בביתו (קדימה לחקור את האבא!)


אחרי שנסיים עם כל אותם מתסיסים מהשמאל נעבור לרבנים כי הרי אסור לערב בין דת לצבא! וברור וידוע לכולם שאותם חיילים מצייתים לרבנים ולא למפקדי צה"ל. הרי הרבנים השפיעו עליהם לעשות את כל התעלולים המטופשים הללו. מה? הייתכן שאותם חיילים עשו את הפרובוקציות הללו על דעת עצמם? מה פתאום! הם דתיים! הם עושים מה שהרבנים שלהם אומרים. הם לא חושבים בעצמם על מה שהם עושים. הם מקבלים הוראות מלמעלה. יחקרו הרבנים לאלתר!


ועכשיו ברצינות
רועי שרון כתב דבר נכון. אותם חיילים היו נערים בתקופת ההתנתקות. חלקם היו שם, התמונות מחורבן גוש קטיף צרובות בליבם. הם לא צריכים רבנים שיסבירו להם שלקחת בית ולהרוס אותו זה מעשה מכוער, קשה ולא מוסרי. הם ראו את המדינה מחריבה מפעל ענק על ידי צה"ל עם שופלים כבדים ונשבעו לעצמם שבעתיד, כשיגיע תורם, הם לא יתנו לזה יד. אם זה כן נכון או לא נכון יש על מה לדון, אבל אין לזה שום קשר לרבנים. החבר'ה האלה לא צריכים רבנים כדי לסרב. כך שכל השרירים שראש אכ"א מפגין עכשיו בכוחניות ממש מיותרים ומטופשים.

יום שלישי, 17 בנובמבר 2009

איך הוא מעז? למען השם

הוא רק בן 15 וכבר כותב מדי שבוע מאמרים ב-NRG יהדות. הוא יותר ג'ינג'י מאליעד שרגא ובעבר הלא רחוק הוא היה פרשן לענייני חגים ב"חדר של חני". הוא גם צד"רניק (ציונות דתית ריאלית) גאה ויש לו הרבה מה לומר לציבור הדתי לאומי. אפשר להסכים איתו, אפשר לחלוק עליו - אבל חייבים להודות לנדב הלפרין יש ים של כישרון. דוס ווטש פנה לפובלציסט הצעיר לראיון היכרות וחזר נפעם.

"אם אני מכונת רייטינג אני יכול להיות מרוצה"

1. האם תוכל לספר לנו קצת על עצמך, מאיפה אתה מגיע? איפה אתה לומד?
- ג'ינג'י בן 15, נולדתי בראש העין ובה אני מתגורר. לומד בתיכון התורני - אמי"ת בר אילן שברמת גן.
נושא על גבי אלפיים שנות... נצר למשפחת רבנים שורשית, נין לגרא"ח נאה (שכתב את חיבורו הראשון בהיותו בן שמונה עשרה בלבד).
משתתף בסדנת שירה ופרוזה בהנחיית המשורר רוני סומק, במרכז התרבות בית אריאלה.
כתיבה על כל גווניה השונים היא אהבתי הגדולה, מכור למילים מאז שאני זוכר את עצמי, סוג של גרפומן.
למען הפיקנטריה, אספר פרט משעשע ומביך, בגיל 10 שימשתי "פרשן לענייני חגים" ב-"חדר של חני",שזה בערך כמו להיות אהוד יערי, רק של זאטוטים חובשי כיפה.

2. אתה בן 15 וכותב מאמרים ב-NRG למה? מדוע חשוב לך להגיד משהו?
- אשיב בשאלה: מדוע אתם בדוס-ווטש הכנסתם את עצמכם לבלוגוספירה הישראלית?
מובן, שיש לכם בכך מטרות ברורות, ברצונכם לעמוד על המשמר ולבקר את התקשורת הדתית לאומית וכו...
אך ישנה תשובה נוספת: אני מניח שלכל כותב באשר הוא, ישנו רצון עז לתרגם את זרם תודעתו למילים. על אף העובדה שאני רק בן 15, קיים אצלי הרצון הזה ולעיתים הוא בלתי מוסבר.
מעבר לזה, חשוב לדעתי שישמע קול צעיר, יש שיאמרו תמים, בתקשורת הישראלית בכלל והדתית בפרט.
רבים טוענים למולי, שלנער אין מספיק ניסיון חיים כדי להגיע לתובנות משמעותיות. אני גורס שדווקא תובנות "ילדותיות" שנעלמות כשהצעיר הופך למבוגר מפוכח, הן פעמים רבות צודקות, מציאותיות ומוסריות יותר.

3. איך אתה מגיב לטוקבקים (רבים מהם מפרגנים אך כמו תמיד יש גם אחרים..) מתלהמים?
- הטוקבקים, מטבעם, מכילים מוטיבים של משתנה ציבורית וירטואלית, כל דיכפין ייתי ויצווח. מאידך, יש בהם כדי לשמש מראה המשקפת את דעת הקהל. אני משתדל להתייחס בכובד ראש לתגובות הרציניות והמנומקות (לא משנה מה העמדה שמבוטאת בהן), הטוקבקים המחמיאים גורמים לי לחייך. מהסוג השלישי והנמוך של הטוקבקים אני מעדיף להתעלם, כמו במציאות, כך גם כאן.

4. מה אתה אומר לאלו שאומרים: "סליחה, ידידי הצעיר קודם סיים בגרויות ואחרי זה תאמר את מה שיש לך לומר..."
- זוהי שיטה מעניינת להתחמקות מהתמודדות עם הבעיות שאני מעלה בטורים שלי, לאנשים הללו יש לי רק דבר אחד לומר:
אולי סיימתם בגרויות וקיבלתם לבגרותכם אישור ממשרד החינוך, אולם, אתם עדיין אינכם בוגרים.

5. אתה חבר בציונות דתית ריאלית. מדוע? האם תוכל לספר איך התעצבה השקפתך הפוליטית..?
- השקפתי הפוליטית נמצאת בתהליך עיצוב מתמיד. כמו כל צעיר ישראלי, אני מושפע מחוויות הקיום שכפויות עלי בארץ הזו, כמו גם מהלימוד והחקירה הפרטיים שאני מקיים. קל לחלק אנשים בצורה שרירותית לשמאל וימין ע"פ אמירה מסוימת, אלא שמדובר בגישה פשטנית שחוטאת לאמת. השמאל והימין - שתיהן מערכות ערכים גדולות ומפוארות. במישור הערכי - וכאן אני טוען משהו שנוגד את הגישה המקובלת, קל לי יותר להתחבר למערכת הערכים ה-"שמאלנית" של הומניזם, ליברליזם וסוציאליזם, דווקא משום שאני נער דתי. הערכים שמייצג הימין יש בהם סכנה גדולה של אלילות, התמכרות לאדמה וללאום. במישור המעשי, אני משתדל ללקט לעצמי את מה שצודק ונכון בעיניי משני צידי המתרס. יש הבדל גדול בין הצד המעשי לצד התאורטי, משום שחשיבה מעשית היא חשיבה קןנקרטית - לכן, לא כל שמאלני יסתכל על ההתנתקות כמהלך צודק ולהפך.
ציונות דתית ריאלית, תנועה שבאופן מסוים יוצרת שילוב בין תורתו של הרב קוק לתורתו של ישעיהו ליבוביץ', מהווה כוח מאזן לתנועות קיצוניות וקנאיות בציבורינו ועל כן אני חבר בה. העובדה הזאת לא אומרת שאני מסכים עם כל מאמר שמזדהה עם התנועה, או עם כל סעיף במצעה.
כמאמר המערכון המפורסם של מונטי פייטון: כולכם אינדיבידואלים, אני לא.

6. אתה מרבה לבקר את ציבור הדתי לאומי. איך מקבלים את הביקורת שלך חבריך בבית הספר, בשכונה, בקהילה..?
-אני מקבל תגובות שונות ולעיתים גם משונות. מחברי בבית הספר זכיתי בתחילה לממטרים של גידופים משום שאני "יפה נפש". עם הזמן למדו להבין אותי, וכיום דעתי נשמעת וחשובה, ואני שמח שיש לי אפשרות להשפיע לטובה.
בשכונה ובקהילה המצומצמת אני זוכה לפירגון רב ועידוד, גם אם לא בכל פעם הגיגיי מקובלים, דבר שרק מדרבן אותי להמשיך בדרכי. יצא לי גם להיתקל בביקורות קיצוניות יותר, היו אנשים שהתריעו שאשלח לגיהנום. לא ידעתי אם לבכות, אז צחקתי.

7. מה אתה אומר על הטענה שאתה בעצם גימיק של NRG יהדות: בחור/נער ממש צעיר, עם דעות שמאלניות, יעצבן את הימניים והדתיים שיטקבקו את עצמם לדעת... ויהיה הרבה רעש...
- לי באופן אישי, לא מפריע להיות חשוב כגימיק כל עוד טוריי מתפרסמים ודעתי מושמעת. אני מאמין שבסופו של דבר דבריי מחלחלים גם אל נפשם של אלה המסתכלים עליי בתור גימיק. ברור שכל כלי תקשורת מחפש רייטינג, אם אני מכונת רייטינג, אני יכול להיות מרוצה. אם לא, זה לא מפריע לי.
מעולם לא כתבתי בשביל הרעש והצילצולים, אין בי פחד מאוונגרדיות, אמשיך לכתוב ללא לאות.

8. איפה נראה אותך בעתיד: תקשורת? פוליטיקה?
-תקשורת ופוליטיקה באות בחבילה אחת, התקשורת פוליטית, הפוליטיקה תקשורתית. בכל אופן, אני נחוש ולהוט להשתלב בעיתונות הישראלית ולתפוס לעצמי מקום של ממש, או לפחות מקום טוב באמצע.
ככלות הכל, אני בן 15 ועתידי לפני. כפי שכבר ציינתי, העיתונות והכתיבה בכללה, הן אהבותי הגדולות, אבל בכל זאת, אין לדעת אם אכנס לפוליטיקה מתישהו, שהרי בשנים האחרונות, כל עיתונאי שני הופך לחבר כנסת אפרפר.


יום שני, 16 בנובמבר 2009

קלמן ליבסקינד בהתקפה חסרת תקדים על עקיבא אלדר והארץ. "רודפים את השופט סולברג"

קלמן ליבסקינד מהתחקירנים הבכירים בישראל יצא בהתקפה חזיתית נגד עיתונאי הארץ עקיבא אלדר. ליבסקינד מאשים את אלדר ברדיפה פוליטית כנגד השופט נעם סולברג המתגורר בהתנחלות. בנוסף טוען ליבסקינד שלאלדר יש גם מניע אישי נגד סולברג כיוון שהאחרון פסק נגד אלדר ונגד עיתון הארץ בפרשה בה טען פעיל ימין, אריה קינג, כי אלדר המציא משפטים שמעולם לא אמר. הנה חלק מהמאמר בבלוג החדש של ליבסקינד. דוס ווטש מציע לקרוא את כל המאמר..

"עכשיו, כאמור, הגיע תורו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים נועם סולברג. לעקיבא אלדר יש עם סולברג חשבון פתוח. לפני כמה שנים המציא אלדר כמה שטויות שלא היו ולא נבראו על אריה קינג, פעיל למען התיישבות יהודית במזרח ירושלים, וציטט דברים שאמר כביכול בראיון לאחד המקומונים. כשהתברר שקינג כלל לא אמר את הדברים ואלו היו פרי מוחו הקודח של אלדר, תבע אותו קינג ולמרבה התדהמה אפילו זכה. השופט סולברג, שאותו מציג אלדר למרבה הפלא כמי שפוגע בחופש הביטוי, חייב אותו ואת העיתון שלו לשלם לקינג כסף.

"אלדר, שחושב שהוא יכול לכתוב מה שהוא רוצה על אנשי ימין, מציג את עצמו מאז כ"קרבן" של סולברג. אבל עם זה אולי עוד היה יכול אלדר להסתדר. הגיבנת הגדולה באמת שסוחב איתו סולברג כנראה מבחינתו של אלדר, כזו שאי אפשר להחלים ממנה, היא היותו "תושב גוש עציון". שכן, עם שופט שלום או מחוזי מעבר לקו הירוק עוד יכולנו להסתדר. אבל יועץ משפטי לממשלה? יש גבול. לשמאל יש בעיה עם סולברג. הוא אמנם חובש כיפה ואפילו מתגורר, כאמור, מעבר לקו הירוק, אבל אי אפשר להאשים אותו בשום דבר שיש בו ריח פוליטי. הוא מכהן כעובד מדינה כבר שנים ארוכות, לא משתתף בהפגנות, לא מסרב פקודות. מתנחל משעמם. אז מה, לעזאזל, עושים נגדו? ממציאים."


יום שבת, 14 בנובמבר 2009

יפעת ארליך מסבירה לדוס ווטש מה היא באמת עושה ב"מועצת החכמים"


מדי שבוע היא מופיעה בתוכנית "מועצת החכמים". היא נמצאית שם לבד מול 6 עמיתים ותיקים, מדושנים, צעקנים ומנופחים. ארליך, היא העיתונאית הימנית והדתית היחידה בתוכנית האקטואליה כל הפאנל מסביב מגיע מהשמאל והשמאל הקיצוני. זו תוכנית רעשנית, כוחנית (בשבוע שעבר הסביר דן מרגלית לגדי טאוב כי הוא "דפוק בראש") ומטבע הדברים קשה לה להשמיע את דבריה. היחס של שאר אנשי הפאנל הוא רוב זמן מגעיל ומבייש. ארליך מתמודדת מול דב וייסגלס, אלדד יניב, ארי שביט, ד"ר גדי טאוב ודן מרגלית שצורחים אחד על השני ומגחכים על כל מי שחושב מחוץ לג.ג שלהם. דוס ווטש פנה ליפעת ארליך האמיצה ושאל אותה מה היא עושה במועצת החכמים והאם לא כדאי להחרים את התוכנית? זו תשובתה:

כל השאלות ששאלת הן שאלות שאני שואלת את עצמי כל הזמן. ויש בהחלט רגעי משבר שבהם אני אומרת לעצמי. די. עד כאן.

נתחיל עם זה שהתוכנית משודרת בשבת. מאוד לא קל לי עם זה. גם אם מבחינה הלכתית יש תירוצים, זה לא פשוט. כבר לפני שנים הציעו לי להשתתף באופן קבוע בתוכנית של דן שילון בערוץ 2. שאלתי אז את אבא שלי, הרב שמואל קדר והוא ייעץ לי לוותר על העניין, בגלל שהתוכנית שודרה בשבת. ויתרתי. בפעמים הראשונות שהשתתפתי ב"מועצת החכמים" זה שודר במוצ"ש. במשך הזמן השעה נדדה, וכעת התוכנית משודרת בשבת. אבא שלי נפטר לפני שלוש שנים. לא היה לי עם מי להתייעץ. רב אחר שהתייעצתי איתו אמר שלדעתו טוב שאני משתתפת בתוכנית. (לא שאלתי שאלה הלכתית, או ביקשתי פסיקה מפורשת, רק התייעצתי. אני משתדלת להימנע ככל שאפשר מלבקש פסיקה מרב).

ועכשיו הגענו לנקודה השנייה. לא כל-כך פשוט לעזוב בית ביום שישי ולחזור אליו שעתיים לפני שבת עם ראש מפוצץ. מה גם שערוץ 10 משקיעים את כל הכסף שאין להם ב"הישרדות" לא ב"מועצת החכמים". כל חברי הפאנל הנכבדים לא מקבלים שכר תמורת הצעקות שלהם, נכון שיש בצידה של השליחות הזו גם פרסום, כבוד והדר, אבל לא מזומנים מיידים. לאחרים בפנאל לא חסרים מזומנים. לעיתונאית מתחילה כמוני, דווקא כן. אבל מילא.

עכשיו לשאלת האיזון בפאנל. כמעט מידי שבוע אני מעלה את הנושא, מול דן מרגלית ומול העורכים אלי רכלין וריקי שפרינצק. בעיני חוסר האיזון הוא כפול ומכופל: מדובר בפאנל גברי, אשכנזי ושמאלני להחריד. להדיר נשים ומזרחים מהשיח הפוליטי חמור בעיני לא פחות מהשתקת ימניים. אתה שאלת על האיזון הימני ואתמקד כרגע בו. אומנם לדן מרגלית עצמו יש נטייה ימינה והוא מביע אותה מידי פעם, אבל בין חברי הפאנל חוסר האיזון זועק לשמיים. בהתחלה ניסו להסביר לי שדובי וייסגלס הוא ימני...

עם הזמן העורכים החלו להודות שהפאנל לא מאוזן, אבל הם טוענים, ויש מידה של צדק בדבריהם, שהם לא יכולים להעיף מישהו מהפאנל. נאמר לי שכל פעם שמישהו לא יוכל לבוא, יביאו מישהו ימני נוסף, והם אכן משתדלים לעשות זאת מידי פעם, לא תמיד בהצלחה רבה. (הביאו למשל את שמואל זכאי על תקן ימני. כשהוא פתח את הפה וצידד בכל לב בהקפאת הבניה ביו"ש, הבנתי שהוא ימני מהסוג של וייסגלס).

שאלתי את עצמי לא פעם, האם נכון להציב איזה שהוא אולטימאטום ולנסות "להחרים" את התוכנית, כמו שאתה דורש, או אפילו פשוט לעזוב בלי רוח וצלצולים. התשובה שלי כרגע היא לא. בנתונים הקיימים זה לא ישנה דבר, ובאופן כללי אני לא מאמינה בהחרמות. לא נעים לומר, אבל מידי פעם מתגנבת ללבי תקווה שערוץ 10 ייסגר, ואפטר מלבטיי.


-הציור של גדעון-

הסרטון הבא מוקדש לכל נפגעי גדעון לוי באשר הם שם:


יום חמישי, 12 בנובמבר 2009

קבלו את הבלוגרים החדשים: אראל סג"ל, קובי אריאלי, רועי שרון וקלמן ליבסקינד

מזל טוב הבלוגיה הגיעה גם למעריב. כתבי העיתון פתחו בלוג וחייבים לומר שזה לא רע בכלל. ודוס ווטש, כמו דוס אורגינל קפץ לראות מה קורה אצל אנ"ש וחזר די אופטימי.

הבלוגים של מעריב אמורים לספק הצצה אל מה שקורה מאחורי העבודה העיתונאית הרשמית ("בלי צנזורה בלי מחסומים הכותבים שלנו נטו"). כך למשל, רועי שרון מספר איך בוטלה פתאום ההופעה של אדיר מילר בעפרה ומה קרה מסביב. שווה להציץ.

קלמן ליבסקינד מספר על תחנת "גל"צ הנפוחה" ואיך היו אנשי התחנה מסבירים לו בנימוס שהם לא מעוניינים לראיין אותו ("לא נפגעתי").

אראל סג"ל הודיע שהוא מתכוון לקדם את ענייניו האישיים על ידי הבלוג. דוס ווטש מצדיע. סג"ל מקדם בבלוגו את הלהקה שבה הוא מופיע נאג' חמאדי (להקה של עיתונאים - אור הלר, דרור גלוברמן, טל לזר ודרור "קרוזר" פויר; לא רע בכלל). כמובן שסג"ל היה צריך להתחיל בבלוג שלו עם סיפור על לואי ה-16...



בקיצור שווה להעיף מבט...