לאה נס מגיבה לדוס ווטש, כצל'ה לא שולט בעצמו, שובו של השטרן, אינדיאנים בשלדג, ההתקרנפות של אליעזר יערי וערוץ 7 לא נותנים קרדיט

ביזנס & פלז'ר
בשבוע שעבר הזכרנו ("לבדוק מקרוב") את פעילותה של סגנית השר לענייני גמלאים, ח"כ לאה נס, בדרום. זו תגובת דובר המשרד, יוני יצחק: "כל משרד ממשלתי נוהג להוציא את עובדיו למספר ימי גיבוש. כך גם אנחנו נהגנו. אולם, למרות שהמטרה הייתה כאן גיבוש ותיאום ציפיות בין מנהלי ועובדי המשרד, נוספו תכנים רבים נוספים: מפגש עם ראש העיר, ועם מנהלי הרווחה של העיר, בדיקת ההיערכות העירייה לטיפול בקשישי העיר באותם ימים סוערים, סיור במרכז יום לקשישים, פגישה עם ראשי ארגון הגמלאים, מפגש של סגנית השר עם פעילי סניף הליכוד בעיר ועוד. כמו כן נעשתה פעילות תקשורתית וראיונות לרדיו המקומי ולמקומונים, כדי להעלות את המודעות לנושא הזקנה בעיר אילת. אבקש לאחל לכל שר ומשרד ממשלתי שיוסיפו תכנים עשייה לאותם ימי גיבוש משרדיים."

לא שולט בזה

בשבוע שעבר ראיתי את כצל'ה הי"ו בערוץ הכנסת בתוכניתו של צבי זרחיה מדבר בהרחבה על הטיפול בסוגיית העובדים הזרים. ניכר היה שראש סיעת האיחוד הלאומי מצוי בפרטים ושולט בסוגייה. אבל משום מה, תוך כדי דיבור, הזכיר כצל'ה את העיסוק בעבודות קשות שישראלים לא נוהגים לעבוד בהם (חקלאות ובניין) ואמר למראיין: לבנים שלי אין בעיה לעסוק בעבודות האלה אבל לא הבנים שלך. זרחיה לא הגיב ליציאה של כצל'ה והמשיך קדימה. אבל חייבים לשאול, מה בדיוק הקטע? כלומר, היה ראיון טוב, כצל'ה הסביר, פירט, נימק וביקר את ביבי בצורה טובה מאוד. למה, רבש"ע, למה הוא חייב היה להדגיש שהוא והציבור הדת"ל יותר טובים? זה לא שהמראיין התנצח איתו או משהו כזה, לא היה ויכוח סוער ביניהם, זרחיה אפילו נטה להסכים איתו. כנראה שפשוט יצא לו.

נגיחה בלתי נמנעת

אלעזר שטרן: הנה אני בא

אחרי ההשתוללות של שביט, יניב, וייסגלס, טאוב ומר לוי ב'מועצת החכמים' החליטו עורכי התוכנית לחזק את האגף הדתי ימני בתוכנית עם (נא לדמיין חצוצרות ברקע: תדדדדאאאם) אלעזר שטרן! עכשיו לא רק ש-5 אנשי שמאל ימשיכו לרדת על המתנחלים גם האיש שלא יכול לשתוק יצטרף לחגיגה. רק היום הוא הביא כותרת. החינוך החילוני מצמיח בורים ביהדות ב-Ynet וגם וידוי אישי: "התייאשתי מהציונות הדתית" (והערה לגב' ארליך נא לבוא בפעם הבאה עם קסדה ושכפ"ץ)

הנה אני בא

בהחלט!

מעריב, קלמן ליבסקינד בבלוגו וגם חגי סגל בטורו בידיעות אחרונות כתבו (במקרה של מעריב) ויכתבו על ההתנהגות הגסה והמבזה של חברי "מועצת החכמים" כלפי ארליך. נרג' אפילו נתנו קישור לבלוגי. כנראה שלא רק לי נמאס מהחכמים.

רגע של נחת משבת 

עפר שלח על השינויים בצבא: "כשגורן הגיע לראשונה לחטיבת צנחנים, אי שם בשנות החמישים, נעלו אותו הקיבוצניקים בשירותים וזרקו פנימה רימוני עשן. חפני כשנה יצאו מאה קצינים וחיילים מאותה חטיבה החוצה במהלך כנס חטיבתי, כי לא יכלו לעמוד בכך שבנות שרו על הבמה. תחשבו על הדרך מהשירותים ליציאה ההמונית הזו ותבינו שהרבצ"ר הוא כבר מזמן לא רק הבוס האלמוני של מש"קי הדת."

האינדיאנים בשלדג איפה פרופ' יגיל לוי?

שוד ושבר! איי קראמבה! האינדיאנים (דוסים) בשלדג מדווחים בגלי צה"ל ומיד קוראים למסבירן הלאומי לענייני אינדיאנים בצבא, פרופ' יגיל לוי, שמזהיר מפני "איום על דמותו החילונית של הצבא". הפעם הביאו גם את מוקי בסר, מייסד שלדג, שינסה להרגיע את הפרופ'. לגבי יגיל לוי ויחסו לאינדאנים כבר כתבנו בעבר.

אם תרצו, אפשר לעשות באזז

תנועת אם תרצו שנלחמת נגד השמאל הקיצוני והסהרורי התפרסמה בסוף שבוע שעבר בזכות מאבקה בקרן החדשה לישראל. הסיפור עם הקרן החדשה לישראל הוא לא חדש. יואב יצחק כתב על זה, אריאל כהנא ועדי ארבל עסקו בזה ממש לא מזמן במקור ראשון ואפילו עולם קטן נדרשו לסוגייא בעבר. אלא מאי? "מחקר חדש". מחקר חדש על דוח גולדסטון גרם אפילו לחפרפרת בן כספית לכתוב מגילות על הקרן החדשה לישראל, ולא לחיוב. "אם תרצו" המשיכו עם קמפיין שעניינו לפמפמם את המחקר על דו"ח גולדסטון ועזרתם של ארגוני השמאל הרדיקלי לעיצובו, וסך הכול היה אחלה פרסום. כולם יודעים שארגוני זכויות האדם הינם ארגונים פוליטיים בהגדרה ומקורות המימון שלהם לוטים בערפל, אלא שהפוליטיקלי קורקט לא מאפשר להגיד שהקרן החדשה לישראל היא קרן קרנפית שתקועה עמוק בישבן של המדינה, אבל כשיש מחקר ועוד על דו"ח גולדסטון אז יאללה ברבאק, אפילו חפרפרת מתגייס.

"קרן שתקועה בישבן של המדינה"

ועוד משהו על הקרנפים

אליעזר יערי, מי שהיה מנכ"ל הקרן החדשה לישראל בעבר, יצא להגנת הקרן בכל מקום ואתר. "אנטישמים" ו"דר שטירמר" היו המילים שנהג לחזור עליהם. וזו כמובן בדיחה לא מצחיקה, כיוון שהקמפיין של אם תרצו (המראה את פרופ' נעמי חזן ועליה קרן וכו') הוא ממש קמפיין חלבי, יחסית לקמפיינים שעולים לאוויר כל שני חמישי על ידי גופים וארגונים של השמאל הקיצוני - הממומנים על ידי הקרן. אז אנא, מר יערי, שתה כוס מים.

ועוד אנקדוטה לגבי מר יערי. ביום הכיפורים האחרון הגיע מנכ"ל הקרן לשעבר לבית הכנסת הגדול בירושלים, שם הרב מצגר נשא דרשה. הרב מצגר דיבר על מושגים קבליים מתוך המסורת היהודית של "שמאל" ו"ימין", שימין מקרבת ושמאל דוחה. ימין ה' עושה חיל ואילו השמאל מסמל את ה"צד האחר". הרב מצגר רצה להמחיש ש"אין השטן שולט ביום הכיפורים" והזכיר את העובדה שכהן מקטיר ביד שמאל ביום הדין. השמאל שמסמל את ה"סיטרא אחרא", את השטן, לא קיים ביום הדין.

אבל מר יערי לא הבין את הרב מצגר. הוא חשב שהרב ראשי מדבר על השמאל הפוליטי, הישראלי, הממשי. לא דימויים ולא אליגוריות אלא "השמאל", כפשוטו ממש: יוסי ביילין-עמוס עוז-אלדד יניב וכו'. למחרת, כתב יערי, איש הקרן, מאמר נזעם בידיעות אחרונות על הרב מצגר ועל שנאתו של הרב לשמאל הישראלי, ואיך יכול להיות שרב בישראל ועוד ביום הכיפורים משתולל כנגד השמאל ומכנה אותם בשמות שטניים. "לאן הגענו? לאן הדרדרנו?" שאל יערי. מיותר לציין, שאחרי שיערי הניף את הקרן כנגד הרב הראשי הוא לא טרח לבדוק ולשאול את הרב מצגר למה הוא מתכוון וכו'. אחרי שכמה אתרים כתבו על הפארסה, פרסם יערי בבלוגו שהוא עומד מאחורי הדברים ולא מצטער.

אז מה אתם אומרים: קרנף או לא קרנף?

ביי ביי

איפה הקרדיט?

בשבוע שעבר הזכרנו את מוסי רז, לשעבר ח"כ מטעם מרצ, שזעם איך יכול להיות שכלי התקשורת לא הזכירו את העובדה המרשיעה שפיני כהן, זורק הנעל על מצחה של בייניש, הוא מתנחל, לא עליכם, תושב מעלה אדומים. במוצאי שבת, ערוץ 7 פרסם את הידיעה שנכתבה כאן לראשונה ולא נתנו קרדיט, לא איזכור קטנטן ולא נעליים. נורא.

נו באמת, קצת כבוד לזולת

     

עיתונאים מכוערים

 

החוצה! החוצה!

לא משנה כמה גינויים והצהרות תגיד העיתונאית יפעת ארליך נגד פורעי חוק מציבור המתנחלים, זה לא יספיק לחברי הפאנל של מועצת החכמים. הם רוצים אותה מדממת, כנועה ומושפלת.

בתוכנית האקטואלייה "מועצת החכמים" הצעקות והגידופים הם עניין שבשגרה. מדי יום שישי מתקוטטים חברי הפאנל ומתחרים ביניהם מי צועק חזק יותר ורועש יותר על סוגיות שנמצאות על סדר היום של החברה הישראלית. אך נראה שבתוכנית האחרונה חברי הפאנל הצליחו לשבור שיאים חדשים. יפעת ארליך, עיתונאית מקור ראשון, עזבה את הדיון אחרי שארי שביט וגדעון לוי (ולמעשה כל החבורה) צרחו עליה, ללא מעצורים, בדיון שעסק בהתפרעויות של מתנחלים.  

 

אני שונא את כולכם

הדיון ב"מועצת החכמים", כפי שהציג אותו המנחה דן מרגלית, עסק בסוגיית "תג מחיר" - צעירים מההתנחלויות שפוגעים בפלסטינים וברכושם כנקמה על החלטות המדינה והצבא שלא לרוחם. ארליך, תושבת עפרה, התייחסה ראשונה בדיון וגינתה את האלימות מכל וכל. ארליך אמרה כי יש לעשות הכול כדי לעצור את התופעה, אבל תהתה מדוע הדיון לא עוסק גם בהתפרעויות של אנשי שמאל קיצוני ופלסטינים בהפגנות ליד הגדר ומקומות אחרים ביהודה ושומרון.

למרות הגינויים של "נציגת המגזר" זה לא הספיק לחברי הפאנל. אלדד יניב חזר ושאל את ארליך "למה את לא מגנה" וזה אחרי שהיא גינתה פעם אחר פעם את אלימות המתנחלים. עו"ד דב וייסגלס המשיך את הקו של אלדד יניב - לחזור על אותם דברים בלי קשר למה שהצד השני אומר, וגדעון לוי היה גדעון לוי. 

ואז הגיע ארי שביט, עיתונאי 'הארץ', שפתח במנולוג דרמתי בסגנון "אני מאשים". "הבושה היא הדבר הכי נורא, פתח מר פאתוס את נאומו, "ואני רוצה להגיד לך שאני קודם כל בוש כיהודי שיש את המוטציות האלה של העם שלי,החוליגנים הפשיסטים האלה מעוררים בי בושה עמוקה".  

 

אל תפריעי לי באמצע הנאום

 
ארליך השיבה שאותם מתפרעים מעוררים גם בה תחושה עמוקה של בושה, אבל הפנתה את שביט לומר את הדברים גם לשאר חברי הפאנל ולא רק לה.

 אבל שביט המשיך במנולוג כשהוא מנפנף בידיו, "יש לי בושה גדולה כלפי השלטון בישראל שלא מצליח למגר תופעה כל כך איומה. יש לי בושה בממשלת ישראל שלא עשתה את זה". בשלב הזה החל שביט להפנות את זעמו כלפי ארליך בצורה אישית: "אבל הכי יש לי בושה בך, בטיפוסים האלה שאת מייצגת, שבעיתונים שלכם כשיש תמונה שלהם בעיתון - צריכה להיות מודעה שחורה ולהגיד שאת האנשים האלה צריך לרדוף אותם, ולומר האנשים האלה הם לא אנחנו, האנשים האלה מחטיאים אותנו. אתם צריכים לטהר את המחנה שלכם. הדיבור הצדקני שלך, הדיבור הנורא הזה שלך, החוסר יכולת שלך לגנות.."

ארליך בתגובה, דרשה משביט שיגנה את המתפרעים בבילעין. בשלב הזה שביט הרים את קולו והחל להטיח בארליך "את לא תגידי לי שום דבר..  את השחיתות המוסרית הכי גדולה, את השחיתות המוסרית הכי עמוקה."

 

לוי אחרי שארליך עזבה. מתנחלים ראוס

 
וברגעים האלו, כשגדעון לוי מצטרף לחגיגה, בחרה העיתונאית הימנית היחידה בתוכנית לקום וללכת ולנטוש את הדיון, או יותר נכון את ההתגוששות. יותר מדי צעקות, יותר מדי גידופים, זה הספיק לה. אבל זה לא הספיק לארי שביט שהמשיך בגערותיו וגירש את ארליך מהתוכנית. "לכי.. הגועל נפש הזה, הצורה שבה אתם מצדיקים, הצור שבה אתם מתנהגים, זה הבושה של עם ישראל..", אמר שביט לקול מצהלותיו של גדעון לוי שהריח דם.

אחרי שארליך עזבה את הדיון, המשיכו חברי הפאנל לדון, בינם לבין עצמם, למה למתנחלים אין את אותם ערכים בסיסיים שיש לציבור הישראלי שאותו הם - חברי הפאנל - מייצגים נאמנה. היה דיון פורה והם כולם הסכימו אחד עם השני.

 

רגע של תיעוב

סיכום: זה היה דיון מכוער, מבזה ושובניסטי. בושה להם. בושה לדן מרגלית ולעורכי התוכנית שמאפשרים את ההשתלחויות האלה. ומה שעצוב בכל הסיפור הזה, זה שהעיתונאים ואנשי הציבור בתוכנית הזאת הם אלה שמעצבים את השיח בישראל ואת פניה של התקשורת. כואב לגלות, וזו הבושה האמיתית מר שביט, שמדובר בחבורה של בריונים.                          

             

לתת בראש

לתת לזחאלקה בראש
בשבוע שעבר דן מרגלית התחרע על ח"כ זחאלקה, מן הסתם לרובכם יצא לראות את הסרטון המדובר שהעלתה חני לוז מצוות תדמית. הסרטון הופץ ממייל למייל מפייס' לפייס' להפיץ את הבשורה "תראו את דן פותח את זחאלקה". מדור 'ציטוטים' בערוץ 7 שיבח את מרגלית ואסף וול מ-Ynet העביר שיעור בהיסטוריה במדורו בבחינת "למי קראת מהגר? זחאלקה". אבל הכותרת הכי מוגזמת שייכת לערוץ 7 "העיתונאי שלא שכח שהוא יהודי ישראלי" - כאילו דן מרגלית היה שבוי באיזה גולאג רוסי קומוניסטי ובכל זאת לא שכח לשמור על צלמו היהודי ישראלי! דידן נצח! אז חבר'ה לא להגזים, מרגלית נתן קצת לזחאלקה בראש, סוו וואט ביג דיל. 

לתת לוייסגלס בראש

משהו קרה ליפעת ארליך. היא נראית הרבה יותר טוב בתוכנית מועצת הצעקנים. יותר בטוחה בעצמה, יותר מרפקיסטית, יותר לא שמה על גדעון לוי ולא מתרגשת מההטפות של הד"ר לציונות גדי טאוב ואלדד יניב הצב נינג'ה. למרות שהתוכנית עדיין מוטה בצורה קיצונית לשמאל, ארליך עומדת בכבוד מול חבורת האגו טריפ שיושבת מולה.

תני לו בראש, ארליך

 דוגמאות לדבר: וייסגלס, יועץ החצר המלכותי שאפו היה אדום אתמול כמו של טוב טוב הגמד (כנראה עבר ניתוח באף), מרבה באופן עיקבי ושיטתי להיכנס לתוך דבריה של ארליך ולגנוב לה את התור. ארליך החליטה לשים סוף לדבר וכשהוא ניסה להשתחל ושוב לגנוב לה את רשות הדיבור עם ה"תרשי אבל רק לומר.." אז ארליך אמרה בתקיפות "לא, אני לא מרשה!" והוייסגלס נדם. גם גדעון לוי לא הצליח להפר את שלוותה של ארליך עם צעקותיו ההיסטריות. שכידוע, לגדעון לוי יש שיטה, הוא מנסה להגחיך את טענות הצד השני עם כל מיני הערות ציניקניות ובעיקר להוציא מאיזון את מי שמבקר אותו. שיטה ידועה של דמגוגים בשנקל, לכן, צריך להתמודד מולו בקרירות ובהתעלמות מכוונת מה שארליך מרבה לעשות בזמן האחרון. וכמובן, לא צריך להתרגש מארי שביט הכל כך מחושב ודרמטי עד אימה. ראיון החנופה שלו למופז ב'הארץ' היה עוד דוגמה דוחה לחנופה הדביקה שלו כלפי פוליטיקאים מסויימים.

פעם אני עיתונאי פעם פסיכולוג לפעמים אני יחצ"ן ולפעמים חבר.. אבל בואו נהיה רציניים לרגע

 לתת למעגלי צדק בראש

חיים אקשטיין, פרשיות השבוע מכיפה, נכנס קצת בתנועת מעגלי צדק - התנועה החברתית שקמה בתרועה גדולה לפני כמה שנים כבר לא נשמעת. אקשטיין שואל לאן נעלמתם?

לתת לקולך בראש

קולך מאוד מעוצבנות בזמן האחרון. על מי? על מה? מה קרה? ראשית הם מאוד עצבניות על מכון פועה שבכנס השנתי הקרוב שוב לא ידברו שם נשים (כנראה בגלל הקהל הדתי וכו' והרבנים שיהיו שם). קולך קראו לרופאים להחרים את הכנס אבל אלה לא רצו והפמינסטיות התגעשו. קולך טוענות שיש קשר מושחת בין מכון פוע"ה לרופאים המרצים בכנס. קולך טוענות שהסיבה שהרופאים לא מחרימים את הכנס היא בגלל שמכון פוע"ה שולח את באי ביתו אליהם וכולם מרוויחים... אבל עוד זה מדבר והנה יש את הכסאח בין קולך לליאורה מינקה - הג'ינג'ית מארגון הנשים הדתי לאומי "אמונה". מה עכשיו? אתם שואלים, אם כן, אמונה קבעו שאת פרס אשת השנה תקבל רק אישה שהיא עם רקורד וכו' וגם תהיה "בעלת משפחה". האוזניים של קולך הזדקרו. רק אישה נשואה? מה עם גרושה? רווקה? אלמנה? הם לא יוכלות? וכך נפתחה המערכה בין קולך לליאורה מינקה....

אם רק יורשה לי לומר כי גב' לאה נס היא אשת השנה מבחינתי.. היא גם אישה, גם אשת משפחה, גם ח"כית, גם מגבעת שמואל וגם יודעת להפוך בר מצווה לנשף נוצץ, מה צריך יותר מזה?

בר מצווה כזו לא הייתה ולא תהיה!

לתת לעובדות בראש
מכל העיתונים בעולם בחרה אילנה דיין להתראיין אצל חגי סגל במקור ראשון. הסיבה: להוכיח לכל העולם ואשתו ובייחוד למקטרגים הגדולים על התקשורת - אנחנו, האינדיאנים הדתיים לאומיים - כי נעשה לה עוול...

לשים בקבוק על הראש
בקשר לחנוך דאום, הפעם, אני מעדיף להקדיש לו שיר מאשר להתווכח איתו. שם השיר "דאום דאום" ותמציתו "קח את החיים בסבבה דאום-דאום ואל תתייסר כל כך"    

יאסו, דאום-דאום-מובה דאום-דאום-מובה, שמייח שמייח.  

סופ"ש עצבני: על אורי משגב, אילנה דיין, הרב מלמד, יפעת ארליך ומק'ריקלין נושכים את גדעון לוי והמרצה ממכללת ספיר שלא אוהב מתנחלים

1. אורי משגב מידיעות אחרונות כתב על המאבק של רבנים מתונים ותלמידי ישיבות הסדר בזרם שמוביל הרב אליעזר מלמד. הפתיח הבטיח ש"רבנים מרכזיים" קמים נגד הרב מלמד ומצהירים שהם "לא מוכנים יותר לשתוק!". אז קראתי ומהר מאוד הבנתי שאין בשר בכתבה לא דובים ולא יער. כאילו כמה פעמים צריך לומר שהרב יואל בן נון לא ממש נחשב מהרבנים המרכזיים בציונות הדתית. כבודו במקומו מונח, אני אישית אוהב לשמוע אותו מאוד, אבל הרב בן נון לא מייצג באמת. כלי תקשורת, חילונים בעיקר, אוהבים לנפנף ברב בן נון מדי שנה בשנה בזמנים מסוימים מאוד, אנחנו כבר מזמן הפסקנו להתרגש.

ולצטט רבנים בעילום שם לא ממש נחשב אמירה משמעותית. גם לא פרופ' ידידיה שטרן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה המנוהל על ידי חברו הטוב של אהוד אולמרט - פרופ' כרמון. בקיצור הרבה כותרות בלי יותר מדי תוכן.

ועוד משהו, משגב לא יכול היה לעצור את עצמו מלהזכיר שיגאל עמיר למד בישיבת הסדר (כרם ביבנה), ככה באיזו הערת אגב. כי ככה זה אצל אורי משגב הכול מגיע בסופו של דבר למסקנה הבלתי נמנעת שהאינדיאנים עם הכיפות הסרוגות רוצחים לנו את המדינה.

Just when I thought I was out... they pull me back in

2. חנוך דאום נרגע קצת. יש הבדל ניכר בין הטור מאמצע השבוע על הרב מלמד לטור בשבת. מעניין מה גרם לשינוי.

3. חגי סגל נגד ציפי חוטובלי. החכי"ת הנמרצת מעוניינת להריץ חוק שיאסור על חיילים להשתתף בפינויים של אזרחים. סגל שואל למאי נפקא מינה מה לי חייל בגולני ומה לי שוטר ממג"ב.

4. "כולנו הרב מלמד" מכריז טור קצר בשבועון עולם קטן במדור "רשות הדיבור". הטור נחתם בעילום שם מה שמעורר את השאלה אם כולנו הרב מלמד למה להסתתר?

5. אחרי הרב מלמד ברצוני להמשיך את הקו של שר הביטחון אהוד ברק ולמצוא עוד ועוד אנשים שחושבים בצורה שונה ולמעוך אותם. מרצה לאיור וקומיקס ממכללת ספיר בשם אמיתי סנדי מקפיד לקרוא למתנחלים "מתנחבלים". רבנים מההתנחלויות הם "כוהני דת שמטיפים לרצח תינוקות" ועוד קובע המרצה משדרות בלהט כי "אסור שיכהנו שופטים חובשי כיפה בבית המשפט העליון מחשש להפיכה דתית ועוד כהנה וכהנה פנינים וצימוקים בסגנון הזה. אז קדימה ברק סגור את מכללת ספיר לאלתר!

דין אחד למכללת ספיר וישיבת הר ברכה?

6. הנה זה מתחיל. השופט סולברג יצא נגד אילנה דיין (טעות חייו!) והמכבש מתחיל. יהודה נוריאל בידיעות אחרונות: השופט סולברג רוצה "לסתום לכל התקשורת את הפה פעם אחת ולתמיד". חנוך מרמרי טוען שסולברג פוגע פגיעה קשה בעבודה העיתונאית התחקירית ומועדד בכך את הפניית הכוחות והמאמצים לתוכניות זיבליות (זה אני אומר) כמו האח הגדול והעו"ד אלדד יניב ביציאה הבאה "לא פלא שמתנחלים מגינים על סולברג" (ומה הפלא שיניב מגן על דיין) בקיצור החברים של אילנה כועסים מאוד על סולברג. קצת מוזר, כי אני הייתי מצפה שהם יתייצבו לטובת הקורבן - החייל הדרוזי שנאבק נגד הממסד החזק כיאה לקבוצות ליברליות ודמוקרטיות באמת. אבל במדינתנו הקטנה החבר'ה האלה הם רק החברים של אילנה. דרור אידר במקור ראשון היטיב להסביר את הבעיה. לדעת אידר יש פה נציגת שבט מיוחס שניסתה לאנוס נציג משבט קטן ושולי - סרן ר' הדרוזי ונציג שלישי משבט קטן וטורדני שהגיע לעמדת כוח יצא להגנתו של הקורבן בפרשה. אל תדאגו, מישהו כבר ידאג להקפיא את הפסיקה של סולברג.

"אל תתעסקי איתי, אישה!" (צילום אורי פורת)

7. בתוך ים ההתלהמות אפשר גם לקרוא את כתבתו של רועי שרון על מקורות היניקה של הרב אליעזר מלמד. היה מעניין.

8. שיא הצחוק. מי הגאון שתקע את שמעון ריקלין (מק'ריקלין) ליד גדעון לוי בתוכנית מועצת החכמים. ריקלין התפרע וגדעון התחרפן "מתנחל ממכמש לא יגיד לי על מה לענות" "אתה עושה לי רעש באוזן" ומק'ריקלין המתנחל האירי משגע לו ת'שכל (וגם לדן מרגלית שהפציר בו שישתוק מדי פעם). לראות ולצחוק. הפעם בחרו עורכי התוכנית לשים גם את יפעת ארליך וגם את מק'ריקלין ביחד. אין ספק שמשהו השתנה שם מבחינת האיזון. סוף סוף אפשר היה לשמוע את יפעת ארליך (וכדאי היה לשמוע) אומרת כמה מילים בלי שיכנסו לדבריה.  

יפעת ארליך: לא הלכתי לשום מקום

אחרי הפוסט על שמעון ריקלין (מק'ריקלין) מבהירה יפעת ארליך שהיא לא פרשה ממועצת החכמים ולא, היא לא מתכוונת ללכת לכנסת.

שלום לך ידיד חצוף שנהנה להפיץ שמועות חסרות בסיס.

בשבועיים האחרונים לא השתתפתי בתוכנית מבחרתי שלי. חשתי צורך להתאוורר קצת מהאולפן הרותח, לחשוב עם עצמי טוב טוב האם נכון לי ומדוייק לי להשתתף בתוכנית. כן, כן, גם השאלות שאתה עוררת עוררו אותי לחשיבה מחודשת. מתברר שלמרות שאני לוקחת חלק בתוכנית מועצת הדמגוגים, נשאר בי עוד מעט מהאדם המתלבט, והחושב.

אין ספק שריקלין הוא תותח על ויש בו משהו אוטנטי מאוד, שכנראה נעדר ממני. אשמח מאוד אם יצרפו אותו באופן קבוע לתוכנית או לחלופין שימשיך להחליף אותי בכל פעם שלא אוכל להגיע לתוכנית. אמשיך לדרוש שוב ושוב מהעורכים ומדן מרגלית לאזן את הפנאל, אבל בנתיים עוד לא נשברתי, הכיסא עוד לא פנוי.
וביחס לרמיזותיך הציניות על הכיסא האחר, זה שבכנסת. רשום לפניך - לא לשם פניי.

בריאות ושמחה,

יפעת

 נ.ב טור חדש של יפעת ארליך ב-NRG יהדות 

לדמותו של מק'ריקלין (שמעון ריקלין מועצת החכמים ערוץ 10)

שלום לכם נעדרתי לתקופת מה ולכן קצב הפוסטים הואט (קוראים לזה מילואים אבל עכשיו אני בחופשה יופי היי)... והיו לי כמה דברים בראש ועכשיו הגיע הזמן לכתוב אותם.

שמעון ריקלין נכנס לתוכנית מועצת החכמים במקום עיתונאית מקור ראשון יפעת ארליך. אמנם במוצ"ש האחרון שוב חזרה ארליך ונתנה הופעה לא רעה בכלל אבל כנראה שארליך וריקלין יחליפו אחד את השני בתפקיד "המתנחל שיש לחנכו מחדש". אם היו שואלים אותי אז לדעתי יש מקום להכניס גם את ארליך וגם את ריקלין לתוכנית, מה שייצור דיון יותר מעניין, אבל בודאי שזה לא יקרה. שיכפולים אידיאולוגים במועצת החכמים יכולים לבוא רק מהצד השמאלי כגון עו"ד דובי וייסגלס ועו"ד אלדד יניב שזה בערך אותו דבר, אותו אדם, אותה ישות, או אולי סוג של אבא(דובי) ובן(אלדד), אבל אנשי ימין ודאי שלא (עורכי התוכנית מסרו בתגובה: קשה לנו להתמודד עם מתנחל אחד. שני מתנחלים זה כבר יותר מדי) .

לגופו של עניין, דעתי האישית שמתנחלים/דתיים/ימניים לא צריכים להופיע בתוכנית הכוחנית הזאת. הם נמצאים שם בתור קישוט ותו לא. מביאים אותם כדי שכולם יסבירו להם כמה הם לא מבינים שום דבר וכו' וכו' ולכן המעשה החכם יהיה - לא ללכת לשם ולנסות "להשפיע", כי זה לא יקרה.

מיי ניים איז מק'ריקלין. שמעון מק'ריקלין
ובכל זאת כמה מילים על שמעון ריקלין (לו אני קורא מק'ריקלין), משתתף הפאנל החדש.

הוא שונה מיפעת ארליך בזה שהוא יותר קיצוני והרבה יותר כוחני. הוא צועק, דופק על השולחן, מדבר עם הידיים ומניח אותם תוך כדי דיבור על משתתפי הפאנל שלידו. הוא לא שותק לגדעון לוי ומדי פעם מצליח להוציא אותו משיווי משקל. הוא דמגוג כמו כולם, נוטה לטיעונים רגשיים ואמוציונלים (אבל זו התוכנית), אגרסיבי ויודע להרים את קולו.

אבל יותר מכל הוא נראה כמו טיפוס שלא כדאי לדרוך לו על הרגל. יענו עצבני, מג'נון, ג'ינגי' מטורף, איש אדמה (הוא ארכיאולוג) שהגיע מאיזה כפר, לפעמים הוא צוחק צחוק פרוע ונראה שאוטוטו הוא נותן כאפה לעורף האינטילגנטי של ארי שביט. בקיצור, מתנחל אירי.

שמעון ריקלין המתנחל האירי

כן, מתנחל אירי או סקוטי, מה שתרצו. זאת אומרת, מתנחל משוגע. "לוקוס מתנחלוס". אחד שלא אכפת לו מכלום, מה יגידו איך יגידו כי הוא פשוט יצעק יותר חזק.

מאוד מצחיק היה לראות איך ארי שביט, הרציני עד אימה, צועק עליו בגרון ניחר "שמעון! אתה הבטחת לי לדבר!", כמו היה מק'ריקלין - ילד בעייתי ופרובלמט ושביט מורה זקנה וטרחנית. בשתי התוכניות שבהן ראיתי את מק'ריקלין היו פעמים שהוא נראה כמו אותו ילדון עצבני שמציק לכולם וכולם צועקים עליו שיפסיק להפריע כל הזמן. ד"ר גדי טאוב, שנראה בתוכנית כמו עורב קצוץ כנף (מה נסגר עם שברי הידיים שם?), ניסה להסביר למתנחל האירי הזה למה הציונות הדתית עוד לא התבגרה מאז בני עקיבא. מק'ריקלין צחק להנאתו. הוא מרבה לצחוק.

זה משעשע. אבל חוץ מזה ממש מיותר. תכל'ס בתוכנית הזאת, נכון לעכשיו, אין מקום לבעלי דיעה ימנית. ולכן טוב יעשה ריקלין וגם ארליך אם ינטשו את התוכנית (אלא אם כן הם ממש חושבים שהם יוכלו להגיע לכנסת דרכה).

ומי שלא הבין למה שמעון ריקלין הוא מתנחל אירי הנה סרטון קצר וגם תמונות שבהן נראה ריקלין - המתנחל האירי מצטרף לאנשי נוער הגבעות במלחמתם בכוחות השחור:

שמעון ריקלין (מק'ריקלין) מצטרף לתנועת לב אמיץ ביו"ש

שמעון ריקלין הצעיר ביחד עם זמביש צופים בכאב איך מקפיאים את ההתנחלויות:

"תנו לנו בנייה ח-ו-פ-ש-י-ת!!!"

(תמונה למעלה שמעון מק'ריקלין צילום: רובי קסטרו)

יפעת ארליך מסבירה לדוס ווטש מה היא באמת עושה ב"מועצת החכמים"

מדי שבוע היא מופיעה בתוכנית "מועצת החכמים". היא נמצאית שם לבד מול 6 עמיתים ותיקים, מדושנים, צעקנים ומנופחים. ארליך, היא העיתונאית הימנית והדתית היחידה בתוכנית האקטואליה כל הפאנל מסביב מגיע מהשמאל והשמאל הקיצוני. זו תוכנית רעשנית, כוחנית (בשבוע שעבר הסביר דן מרגלית לגדי טאוב כי הוא "דפוק בראש") ומטבע הדברים קשה לה להשמיע את דבריה. היחס של שאר אנשי הפאנל הוא רוב זמן מגעיל ומבייש. ארליך מתמודדת מול דב וייסגלס, אלדד יניב, ארי שביט, ד"ר גדי טאוב ודן מרגלית שצורחים אחד על השני ומגחכים על כל מי שחושב מחוץ לג.ג שלהם. דוס ווטש פנה ליפעת ארליך האמיצה ושאל אותה מה היא עושה במועצת החכמים והאם לא כדאי להחרים את התוכנית? זו תשובתה:

כל השאלות ששאלת הן שאלות שאני שואלת את עצמי כל הזמן. ויש בהחלט רגעי משבר שבהם אני אומרת לעצמי. די. עד כאן.

נתחיל עם זה שהתוכנית משודרת בשבת. מאוד לא קל לי עם זה. גם אם מבחינה הלכתית יש תירוצים, זה לא פשוט. כבר לפני שנים הציעו לי להשתתף באופן קבוע בתוכנית של דן שילון בערוץ 2. שאלתי אז את אבא שלי, הרב שמואל קדר והוא ייעץ לי לוותר על העניין, בגלל שהתוכנית שודרה בשבת. ויתרתי. בפעמים הראשונות שהשתתפתי ב"מועצת החכמים" זה שודר במוצ"ש. במשך הזמן השעה נדדה, וכעת התוכנית משודרת בשבת. אבא שלי נפטר לפני שלוש שנים. לא היה לי עם מי להתייעץ. רב אחר שהתייעצתי איתו אמר שלדעתו טוב שאני משתתפת בתוכנית. (לא שאלתי שאלה הלכתית, או ביקשתי פסיקה מפורשת, רק התייעצתי. אני משתדלת להימנע ככל שאפשר מלבקש פסיקה מרב).

ועכשיו הגענו לנקודה השנייה. לא כל-כך פשוט לעזוב בית ביום שישי ולחזור אליו שעתיים לפני שבת עם ראש מפוצץ. מה גם שערוץ 10 משקיעים את כל הכסף שאין להם ב"הישרדות" לא ב"מועצת החכמים". כל חברי הפאנל הנכבדים לא מקבלים שכר תמורת הצעקות שלהם, נכון שיש בצידה של השליחות הזו גם פרסום, כבוד והדר, אבל לא מזומנים מיידים. לאחרים בפנאל לא חסרים מזומנים. לעיתונאית מתחילה כמוני, דווקא כן. אבל מילא.

עכשיו לשאלת האיזון בפאנל. כמעט מידי שבוע אני מעלה את הנושא, מול דן מרגלית ומול העורכים אלי רכלין וריקי שפרינצק. בעיני חוסר האיזון הוא כפול ומכופל: מדובר בפאנל גברי, אשכנזי ושמאלני להחריד. להדיר נשים ומזרחים מהשיח הפוליטי חמור בעיני לא פחות מהשתקת ימניים. אתה שאלת על האיזון הימני ואתמקד כרגע בו. אומנם לדן מרגלית עצמו יש נטייה ימינה והוא מביע אותה מידי פעם, אבל בין חברי הפאנל חוסר האיזון זועק לשמיים. בהתחלה ניסו להסביר לי שדובי וייסגלס הוא ימני...

עם הזמן העורכים החלו להודות שהפאנל לא מאוזן, אבל הם טוענים, ויש מידה של צדק בדבריהם, שהם לא יכולים להעיף מישהו מהפאנל. נאמר לי שכל פעם שמישהו לא יוכל לבוא, יביאו מישהו ימני נוסף, והם אכן משתדלים לעשות זאת מידי פעם, לא תמיד בהצלחה רבה. (הביאו למשל את שמואל זכאי על תקן ימני. כשהוא פתח את הפה וצידד בכל לב בהקפאת הבניה ביו"ש, הבנתי שהוא ימני מהסוג של וייסגלס).

שאלתי את עצמי לא פעם, האם נכון להציב איזה שהוא אולטימאטום ולנסות "להחרים" את התוכנית, כמו שאתה דורש, או אפילו פשוט לעזוב בלי רוח וצלצולים. התשובה שלי כרגע היא לא. בנתונים הקיימים זה לא ישנה דבר, ובאופן כללי אני לא מאמינה בהחרמות. לא נעים לומר, אבל מידי פעם מתגנבת ללבי תקווה שערוץ 10 ייסגר, ואפטר מלבטיי.

-הציור של גדעון-

הסרטון הבא מוקדש לכל נפגעי גדעון לוי באשר הם שם: