‏הצגת רשומות עם תוויות 'בשבעים'. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות 'בשבעים'. הצג את כל הרשומות

יום שני, 8 בפברואר 2010

יאיר לפיד בראיון בלעדי לדוס, מי איים על אליישיב רייכנר? ולמי יש קריקטורות יותר מסיתות לשמאל או לימין?

 

סקר 'הארץ': יאיר לפיד = 14 מנדטים
 שלום לך, איש מצודד ויפה שמעתי אתה רוצה לקפוץ לפוליטיקה, כל הכבוד, מה יש לך להציע לנו?
יאירי: מה זאת אומרת מה יש לי להציע, אני מציע את עצמי.

כן, כמובן, אבל מה אתה מייצג? מה האמירה שלך?
אני יאיר לפיד.

אוקי ו..?
ואוהבים אותי פה, כאילו? אתה לא רואה ערוץ 2? לא קורא את העיתון של המדינה? מה הבעיות שלך?

אין ספק, אבל איך תקרא למפלגה שלך? בתנאי שלא תיצטרף לקדימה או משהו כזה?
אני חושב על מפלגת "הישראלים" או אולי "הישראלי", גם "יאירי" נשמע טוב

ומה בדיוק מפלגת "הישראלים" תביא לישראלים?
אנחנו נהיה הקול האותנטי והמזוהה ביותר עם הישראלי.

אוקי, אתה יכול לפרט
בבקשה, אבל אולי כדאי שאני אשאל אותך קודם: מה ישראלי בעיניך?

מממ... אני יודע? פסח? ירושלים? מילואים? תפוז? יש הרבה דברים...
ידידי, זה קרוב אבל בינינו מה יותר ישראלי משלמה ארצי? או גבי אשכנזי עטוף בדגל כחול לבן במחנה ריכוז, כן? אגב, גבי ואני אחוקים.


אהוד, בינינו, מה ישראלי בעיניך?

כן אבל אתה יודע יש הרבה ישראלים. בישראל יש הרבה קבוצות ומגזרים
אבל אנחנו מדברים על הישראלים-הישראלים, אלו ששומעים שלמה ארצי ומורידים דמעה בשיר של בועז שרעבי "לתת" כשהם נותנים כמו שרק ישראלים יודעים.

זה באמת נחמד, אבל האם אתה מתכוון לפנות לעוד קהלים חוץ ממעריצי שלמה ארצי.. נאמר לעלייה מחבר עמים? לחרדים? לדתיים למסורתיים למזרחים? ומה עם הערבים ובני העדה האתיופית, הגמלאים, מה עם הפריפריה? יש מקום לעוד ישראלים חוץ מ"הישראלים-הישראלים".
תשמע, במשך כל חיי בתקשורת הופעתי דרך ערוץ 2 והעיתון של המדינה בכל מקום בארץ. אמנם נכון, ירדתי באומץ רב על החרדים וגם על המתנחלים, פה ושם, אבל בינינו, הישראליות בעיני היא היכולת להבין שתמיד אפשר להתחבר לעורק הישראלי הראשי, זה ששומע שלמה ארצי ותמיד יקרא לחייל, גם שהוא ממש לא מכיר אותו - "אחי", כי ככה זה הישראלים.

מי יהיו האנשים במפלגתך?
קודם כל, אנחנו הישראלים: שלמה ארצי, טיפקס, ריטה, רמי קליינשטיין, פיני בלילי, ארץ נהדרת, ערוץ 2, אבי קושניר, מיקי ברקוביץ', ילד משדרות, ילדה מקריית שמונה, הרב פירר, חנוך דאום, הרוסי ממרחק נגיעה, חייל יפה מצנחנים, חיילת יפה מצנחנים, זוהיר בהלול, דרוזי אחד, שני הומואים, גבעתיים, רונית תירוש, בוז'י, בר רפאלי ולאונרדו ד"ק, אתיופי, מודי בראון, דצה (לגבי דץ אני לא בטוח), ההיא שזכתה בפרס נובל ואין לה זקן וכיפה, ערבים נחמדים מעג'מי, דביר השמנמן וההוא שדומה לי מבנק המזרחי, מירי מסיקה ואני - יאיר לפיד. ואם זו לא הישראליות במיטבה אז אני לא יודע מה זו ישראליות..

באמת ישראלים נהדרים, אבל האם אין טעם לפגם בזה שאתה מופיע בערוץ הנצפה ביותר ובעיתון הפופלארי ביותר בישראל ובו זמנית מכין את דרכך לפוליטיקה?
תשמע, ישראלי טוב יודע לפרגן. אבל עם כל הכבוד, נראה לך שהישראלים יכולים להתנתק ממני? האם אתה מעלה אפשרות שיהיו כלי תקשורת המוניים וישראלים ללא תמונה, מאמר, חיוך, חולצה שחורה, ג'ינס כחול, ג'ל, ושאלון קצר של יאירי? אתה מצליח לדמיין תמונה כזאת? אז בבקשה, הישראלים הם מספיק בוגרים בשביל להחליט בעצמם שהם חייבים את יאירי שיחבר את כולם לגוש דביק אחד.

אומרים שביום שתבוא לפוליטיקה הפופלאריות שלך תרד כי כבר לא תוכל להיות מר קונצנזוס. שם תצטרך לחתוך דברים, להתפשר להתלכלך..
שמע, הישראלים זה עם של פשרות. כאלה אנחנו חה חה, גם כשאנחנו באים לחנות פלאפל אנחנו מבינים שכדי לשמור על גיזרה חטובה ושרירנית יש להתפשר על חצי מנה מהמאכל הכל כך ישראלי שכולנו אוהבים. אחי, הנה אתה רואה, ישראלי או לא ישראלי? - אני בטוח שעם קצת רצון טוב ופרגון ישראלי יהיה ממש סבבה. בסדר? טוב ידידי, יש לי מהדורה שאני צריך להעביר לאומה... אל תשכח ביום הבחירות ישראלי מצביע לישראלים! כן, כי כאלה אנחנו.. טוב, מאפרת? יאירי צריך עזרה פה..

המנון מפלגת הישראלים

לה לה לה לה לה לה  

מי איים על אלישיב רייכנר?
תשובה: היחצנית של עיתון בשבע. הסיבה: רייכנר שיפוטי. ובקיצור, רייכנר כתב מאמר בנרג' יהדות ובו קריאה וסימון דרך לרדיו ישראל לפנות לקהל רחב - אל כלל הציבור הישראלי ולא להתכרבל בפינה החמה של המגזר. בהמשך המאמר כתב רייכנר על עיתון 'בשבע' שלדעתו נכשל כישלון חרוץ וש"מעולם לא הצליח לעבור את הקו הירוק". כותרת המשנה לחלק הזה של המאמר היתה "בשבע כישלון". 'בשבע' איימו בתביעה וכותרת המשנה שונתה ל"שבטי ומגזרי" גם המילה "לדעתי" הוספה לקביעה של רייכנר במאמר כי העיתון נכשל כישלון חרוץ. זו לא הפעם הראשונה שבשבע ורייכנר מתקוטטים... 

קריקטורות שמאל וימין. איפה עובר הגבול?
בשבוע שעבר כתבנו על הקמפיין של תנועת "אם תרצו" נגד הקרן החדשה לישראל. אני טענתי שיחסית לקמפיינים בישראל של השמאל הישראלי, מדובר בקמפיין "חלבי". קיבלתי קצת תגובות נזעמות מידידי השמאלנים (כן, יש כמה שמאלנים שקוראים את דוס ווטש. לשאלתי את אחד מהם מדוע אתה קורא את הבלוג? התשובה הייתה "הכר את האוייב". אבל זה היה בצחוק. אני חושב...)  שטענו שהגזמתי לחלוטין, שהשמאל לא מייצר קריקטורות מסיתות והאיור של של אם תרצו נגד פרופ' נעמי חזן היה ביזיון ממדרגה ראשונה. 

אוקי, אז שלחתי לאחד מהם קריקטורה שהתפרסמה באתר אידנדמדיה של השמאל הרדיקלי (אתר שנסגר בסוף בגלל הסתה וכו') בה נראה אריאל שרון מתנה אהבים עם אדולף: 


רק אהבה תנצח (לאטוף)

ויש גם את לגרש את אלי ישי בהקשר של סוגיית עובדים הזרים: 

 
המשך סיסמת השמאל המפורסמת: "רק לא ש"ס" 

תערוכה בחולון בשיתוף העירייה והאגודה לזכויות האזרח (אגב, התמונות בחולון צולמו על ידי תנועת "אם תרצו"):

 
צה"ל מרגיש רעדה קלה בכנף ומפציץ גני ילדים


ילד על הכוונת של צה"ל

אבל ידידי לא נשארו חייבים ושלחו לי את הקריקטורה של המאייר של מקור ראשון, אור רייכרט.: 

  
שמאלנים ודרקונים (אור רייכרט)

אור רייכרט בתגובה: "הקריקטורה היא בסגנון דוד מול גוליית. "אם תרצו" הקטן בדמות הרצל אל מול הקריקטורה של נעמי חזן עם הקרן (מהקמפיין של "אם תרצו"), עם המשך גוף של מפלצת מהאגדות. זו מאטפורה בלבד, ואין שום עניין לגרום להסתה חס וחלילה. הסרתי את הקריקטורה מהאתר ('המילה האחרונה' ד"ו) ואני מתנצל אם מישהו נפגע ממנה". 




 

יום חמישי, 24 בדצמבר 2009

חיבוק רבני לרב מלמד. וגם על אורי אורבך, עתניאל שנלר, סרוגים, אבי סגל, אודי ליאון, שושי גרינפילד ובן גביר מצוות שמשון ויובב על קריירת מוזיקה שנקטעה..


החמצה?
יותר ויותר רבנים מישיבות הסדר יוצאים נגד מסקנות איגוד הישיבות ונגד "האמירה" שיצאה מהכנס שלדעת המתנגדים היתה סוג של תעלול פוליטי לרצות את האדון ופחות "אמירה רוחנית תורנית וערכית". זה התחיל עם הרב ינון אילני מישיבת ערד, אחר כך הרב מיכאל ברום ב-Ynet ועכשיו ראש ישיבת מרכז הרב, הרב שפירא, ביחד עם עוד רבנים מהציונות הדתית יוצאים בקריאה: "הרב מלמד אתה לא לבד".

אורי אורבך בקריצה מתמדת
לח"כ אורי אורבך יש אתר חדש, מזל טוב. לאורבך יש שיטה מעניינת וחכמה. הוא תמיד קורץ לך ואומר משהו בחצי חיוך גם כשמדובר בדברים כבדים שהוא מעוניין להעביר לציבור. וזה גם סוד כוחו כמובן: לשדר לך שמצד אחד "אחינו, אני לא כבד מדי" ומצד שני "חביבי תירגע! יש לי מה לומר לך". יש כאלה שמכנים את האורבך בכינוי דתי מחמד (שלאורבך יש עליו זכויות יוצרים), אני חושב שהוא פשוט הצליח לפצח את הקוד של התקשורת. הוא די מזכיר לי את וודי אלן עם ההומור היהודי העצמי הזה שתמיד דואג לצחוק על עצמו.. אבל מצד שני מעביר לך את הנקודה מסביב. זה טוב כמובן בעיתון, טלוויזיה, רדיו, אינטרנט ובכנסת כמובן. איפה שהמסר צריך להיות פשוט וברור. נו,.. תקשורת המונים.

הנה דוגמא לדבר: נאום של אורבך בכנסת (מתוך האתר החדש):
"אדוני היו"ר, אדוני ראש הממשלה, יש פתגם של תרנגולות שנותן לתרנגולות בלול עצה טובה "הטילי ביצה מעת לעת, ולא תתראי עם השוחט". לפעמים אני חש שמדיניות החוץ של מדינת ישראל הולכת על פי הפתגם הזה, שמיועד לתרנגולות. כלומר מדי פעם אנחנו נזרוק איזה עצם, איזנ זרד, לתוך המולך הזה שרוצה איזה אקשן איזו פעילות ---

(קריאה) רה"מ נתניהו: "מה המקור? מה המקור?"

בגין: "לשון העם. אמרה עממית"

אורבך: אמרה עממית. אני שמעתי את זה מתרנגלת אחת שהכרתי בסוף דרכה, אגב...

ואז אורבך ממשיך את הנאום ומבקר את מדיניות רה"מ וכו' לא לפני שהוא מצחיק אותו..


"אם כן, רבי, כומר וחנוך דאום יושבים במסעדה צרפתית..."

והנה עוד צימוק קטן מהניוז לטר של אורבך..  "כל הדוסים דומים":

מגיע בחור חובש כיפה לבית מרקחת ושואל  בקול רפה יש לך כדורי ציפרלקס משהו נגד דיכאון. הרוקח רוכן אליו ואומר לו: אתה יודע שאתה יכול לקבל את זה מהכנסת בחינם?
לא, לא - אומר לו הבחור אני אקח את זה פה.
אה - אומר הרוקח - אתה לא רוצה שיידעו...
עכשיו יש רוקח בירושלים שחושב שחבר הכנסת אורי אורבך לוקח ציפרלקס.
לך תסביר לו שמי שבא אליו בכלל זה חנוך דאום...

ועכשיו כולם ביחד: איזה אורבך.........

הטלנובלה חוזרת (או להספיק את רכבת ההרים לפני שנגמר...)
אתר דתילי מדווח כי התוכנית סרוגים פותחת את העונה השנייה. שנה שעברה, הנני חייב להודות, ראיתי כמה פרקים אבל הפסקתי בפרק שאוהד קנולר, הלא הוא נתי המסוקס, ראה שחברו (הרווק) מהעבר נפטר (לא עליכם) ואז הוא נכנס לאבל גדול... הוא ישב במכוניתו, לידו ישבה עמיתתו לעבודה, אחות חילוניה, שנדלקה עליו והוא לא שם עליה.. שניסתה לשמש בתפקיד האחות הרחמנייה. האחות הרחמניה דובבה את קנולר שיפתח את סגור ליבו ויספר לה מה עובר עליו, על הדוס המסוקס והמיוסר, ואז הוא גימגם את משפט המחץ שגרם לי להתפוצץ מצחוק: "את יודעת.. הוא מת בלי שהוא הספיק..".
כן, כן, הכאב של הרופא "החבר" היה לא על חברו שנפטר אלא על המחשבה שאדם יכול ללכת מהעולם בלי שהוא יכנס ל"רכבת הרים" עם אהובתו החיננית (ותסלחו לי שאני משתמש בשפה נקייה בכל זאת "דוס" - ווטש). העובדה הזאת גרמה לנתי לדיכאון ושברון לב קשה במיוחד. אגב, באותו פרק היה גם את הסיפור עם הגרפיקאית (זו שמשחקת גם ברמזור) שהלכה לגור בקראוון מתנחלי ושם היה מתנחל גדול, גברי ונשוי שניסה להתחיל איתה והיא זרקה אותו מכל המדרגות. הוא, בניגוד לנתי, ניסה להספיק פעמיים... טוב, בינתיים, דתילי מדווח שהטלנובלה התבגרה מאז...שיהיה בהצלחה.


מה אני? מי אני? אני לא יודעת.. כמה ספקות, ויסורים.. אלוהים אתה שומע? רגע, יש אלוהים? אברי? מישהו?

קצת מלח, בבקשה
6 טורים ב'בשבע' הסבירו בצורה כזאת או אחרת שהרבנים היו צריכים להיות יותר אמיצים ולעמוד על רגליהם האחוריות בגאווה מול שר הביטחון. ובכל זאת גם בשבע יכולים להפתיע ולהביא את אודי ליאון שהציב סימן שאלה גם כלפינו. עם זאת, גם ליאון היה צריך לשלם מס לעיתון הימני והוא פתח את מאמרו בהסבר על הבורות, השטחיות והשינאה של הציבור החילוני (שמאל ,תקשורת וכו')  כלפי הדתיים (ישיבות הסדר, השר נאמן, מתנחלים כו').

קצת נחת
אבי סגל שמח שהאמריקאים  יכלאו את סנגורו של מרואן ברגותי בעבר, שמאי ליבוביץ (פרקליטו של השטן?) ל-15 חודש. תודו שגם אתם חייכתם כשהוא נעצר...

קצת נחת 2 (קדימה מתפרקת?)
רביב דרוקר ב'לונדון וקירשנבאום' על ח"כ עתניאל שנלר בעקבות התוכנית לערוק לליכוד: "הלוואי והיה לי שקל על כל פעם שהוא אמר את המילה ערכים בחיים שלו.. ואני האמנתי לו! אני רואה אותו מתבקש לתת ציון על ערכיותו והוא כותב לעצמו 10! אם לא 11... רק אחדות וטובת המדינה וענייניות..."


"אני הכי שונא.. אופורטוניסטים!. תדאג שיונית תצטט את המשפט הזה..."

לאיפה נעלם הטור של אמירה דור?
מעשה שהיה כך היה. אמירה דור פיסכולוגית קלינית חיברה מסמך על תפקידם של הרבנים ואנשי ציבור מקרב המתנחלים בתקופת ההתנתקות. דור ביקרה קשות את ההתנהלות וטענה שהמדינה השתמשה ברבנים לטובת עקירת המתיישבים. אחרי החלטת איגוד ישיבות ההסדר כתבה דור מאמר ביקורתי על החלטת הרבנים ופרסמה אותו באתר ערוץ 7. שושי גרינפילד, במאית הסרט הבן הסורר ומתנחלת וסוג של אנרכיסטית מנחלאות בפני עצמה, דאגה להפיץ את המאמר לכל העולם ואשתו (ומישהו דאג לשלוח גם אלי..). אלא שמעשה שטן, והמאמר נעלם מערוץ 7 כנראה בגלל תקלה טכנית או משהו כזה, בוודאי לא משהו מכוון. אבל גרינפילד סברה שמדובר בסתימת פיות במהלך מכוון וזדוני (קונספירציה של ערוץ 7?) ושיגרה מיילים זועמים לערוץ 7. בסוף, המאמר חזר, וגרינפילד אפילו פרסמה את תגובתו של עורך ערוץ 7, עוזי ברוך, להתקפותיה:

"אולי תפסיקי עם השטויות שלך? השיעמום שלך מפריע לאנשים לעבוד ומטריד את המערכת! אני מבקש לא להציף את המערכת בדואר. ואחרי כל בילבולי המוח שלך בימים האחרונים אל תבקשי מערוץ 7 טובות שיפרסם את הסרט שלך! תודה."
(הוספה: לסיכום הפרשיונת בפוסט הזה)
בן גביר טאלנט מבוזבז
"עט נט" המגזין האלקטרוני של דתילי פרסם ראיון בנעלי בית עם איתמר בן גביר מצוות שמשון ויובב (מרזל ובן גביר). על השאלה "מה אנשים לא יודעים עליך" ענה בן גביר - "שעברתי את כל השלבים בבחינות לפסטיבל הילדים ורק בשלב הסופי נפסלתי - עם ישראל הפסיד זמר שהיה שובר חלונות". למה הוא לא סיפר גם שהוא מנגן בפסנתר וחובב מוסיקה קלאסית ועוגיות מוס - פרר רושה? ממש לתפוס לו את הלחיים....


"שמשון, יכולתי להיות הראל סקעת הבא אבל לעצבן את שי ניצן ביחד איתך שווה כל רגע"

ועוד בדתילי נעמה בן גיגי על עולם השמרטפות ועוד ראיון (חיים שובל מראיין) בנעלי בית עם קלוד דדיה שחוץ משם בומבאסטי יש לו גם נקודה יהודית פועמת.

בקרוב...
עוד כמה ימים ואני אספר לכם את הסיפור המדהים ביותר שתשמעו.. איך הוצאתי דיבוק מטורף מסטודנטית לפילוסופיה יהודית מהאונברסיטה העיברית... (סיפור אמיתי!)

שבת שלום.



יום ראשון, 6 בדצמבר 2009

(סקירונת)

1.איך פיספסו כל מערכות התקשורת המגזריות שלנו את הזוג האצילי אהרון וצביה קרוב. לא מקור ראשון, לא בשבע, עלוני השבת נרדמו בשמירה. רק מוסף של ידיעות אחרונות עשה צימעס מכל העניין. בקיצור מחדל עיתונאי של כוחותינו. (לאחר מספר מיילים ששוגרו לתיבתי הינני חוזר בי מהאשמה הקולקטיבית כלפי תקשורת אנ"ש, מסתבר שלכוחותינו לא הייתה ברירה אלא לעמוד ולראות בעיניים כלות כיצד ידיעות וערוץ 2 מקבלים בלעדיות על הסיפור. החזק מנצח. לכן גם הורדתי את הכותרת "מחדל עיתונאי" ) לגופו של ראיון, שוב הוכח בפעם המי יודע כמה שכדי שמתנחלים יקבלו "ראיון חיובי" בידיעות אחרונות הם צריכים כמעט למות....

2. רוצים לדעת מי יוצא עם מי במגזר? להיכנס לתוך הקרביים והמעיים? מה הדייט החם הבא? דתילי יביאו לכם את כל המידע! במדור ברנז'ה נכתב באותיות קידוש לבנה (בבחינת סקופ) שח"כ ציפי חוטובלי יוצאת עם כתב ערוץ 7, חזקי עזרא. יופי! עכשיו כולנו יודעים כמו חבורת קרפדות זקנות ורכלניות. ועכשיו נמשיך לספר לעצמנו כמה אנחנו טובים ושונים בלה בלה בלה ואנחנו לא רואים את האח הגדול כי זה נמוך ומציצני בלה בלה בלה...

נכנסים לקישקע

תגובת אתר דתילי: "כמות הצפיות במדור הברנז'ה (אחד משני המדורים הנקראים ביותר) מעידה על העניין הרב של הציבור בתחום, אישי הציבור של המגזר הדתי מהווים מטבע הדברים קהל יעד של כתבות בכלל התחומים כולל הברנז'ה - גם עניין הדייטים לא חוצה קווים אדומים לדעתנו."

נו שוין.

3. לפי סקר הבשבעים טורו של הרב אליעזר מלמד הוא הכי פופלארי במגזר הדתי. לפי סקר מאגר מוחות וסקר TGI, כך נכתב, כ-36% מכלל הציבור הדת"ל קוראים את מדור רביבים בעיתון בשבע. עוד נכתב כי לעיתון בשבע יש 30 אלף קוראים חילונים ו-40 אלף קוראים חרדים. ברכות.

להם יש את יאיר לפיד לנו הרב מלמד

4. מה שאני זכרתי מעיתון 'בשבע' השבת הוא את מדור "שאלת השבוע" הלא ברור. השאלה הפעם הייתה "כיצד יש להתמודד עם החלטת ההקפאה?". משום מה בשבע הביאו שלושה דעות שכולן פחות או יותר אותו דבר. חננאל דוראני (ראש מועצת קדומים) קורא להמשיך לבנות, עו"ד דורון ניר צבי אומר שצריך לצפצף ולהמשיך לבנות וסוזי דים (מטות ערים) קוראת לפעולה פרלמאנטרית ויוזמה אישית ולהמשיך לבנות. נראה לי שלהביא שלושה אנשים שחושבים אותו דבר זה לא מעניין כל כך.   

5. מאמר המערכת של עולם קטן יצא בשצף קצף נגד החלטת ההקפאה. כותב המאמר שלא חתם בשמו (כנראה עורך העלון המוכשר יוסף רוסו) טען שנוהגים לומר שלימין אין אלטרנטיבה וזה לא נכון כמובן. ובכן, הגיע הזמן שהימין, הציבור הדתי והמחנה הלאומי יציבו אלטרנטיבה ברורה ומשכנעת כי בינתיים זה ממש לא קורה. גם כותב מאמר המערכת של עולם קטן לא מציע איזו סוג של אלטרנטיבה רעיונית למחנה השמאל. לדעתי האישית המשימה הלאומית הראשונה של הציבור הדתי לאומי היא ליצור תוכנית מדינית ופוליטית ברורה ומשכנעת שאפשר לבוא איתה לציבור. אם אנחנו לא מסוגלים לייצר תקווה כלשהי (חוץ מבעזרת ה' יהיה בסדר) גם אלף הפגנות וקריעת צווים לא יעזרו.

6. יגאל ביבי: "לא בגדתי" (עלון מצב הרוח טולי פיקרש). לרגע חשבתי שמדובר במפקד בכיר בצה"ל שחזר מהשבי הסורי. כולה יגאל ביבי פעם במפד"ל והיום בש"ס. ביג דיל.

"לא בגדתי" תחי מדינת ישראל!

7. גברותיי ורבותיי, מהפך! נכון, זה לא כזה קשור לבלוג, אבל אי אפשר לעבור לסדר היום בלי לציין את המאורע הנדיר. יאיר לפיד יצא נגד הקונצנזוס וכתב מאמר ארוך למה לדעתו בעסקת שליט רב שלטון הרגש והלב על השכל וההיגיון הבהיר. אל יהא הדבר קל בעיניכם! ולמרות שלפיד לא אמר במפורש את המילים "אני מתנגד לעסקה" - (בכל זאת הוא לא מורגל ללכת נגד הזרם) הרי שהטור היה אמיץ וכואב. בניגוד למשל, לחנוך דאום שמכוון למרכז, לפיד בחר לחדש ולהתחדש.

8. אלעזר שטרן מפחד מכיפות סרוגות יותר מאשר ערבים (7 ימים). מזועזעים? לא ממש? טוב נו, זה לא כזה מרגש. הרי ידיעות החליטו לעשות ראיון עם שטרן לא בגלל דעותיו המזעזעות והלא שיגרתיות. באמת שכבר אף אחד לא מתרגש משטרן. אלא שהוא מוציא ספר בהוצאת ידיעות אחרונות וממילא הוא מקבל גם ראיון ב-7 ימים. לבריאות.

9. מעייני הישועה הביאו אותה בראיון עם החלבן. התקשורת הכללית וגם התקשורת החרדית לא נשארו אדישים. שאפו. המראיינים היו משה מאירסדורף ועזרא ניאזוף.
החלבן

יום שלישי, 27 באוקטובר 2009

פרומו: תקשורת אנ"ש ויום הזיכרון ליצחק רבין


המונח הנפוץ בקרב תקשורת אנ"ש בכל הקשור לימים שלפני ואחרי יום הזכרון ליצחק רבין הוא "פסטיבל רבין". 'הבשבעים' (ערוץ 7+בשבע) החלו בהקמת ביצורים ומגננות מאותו פסטיבל של נרות, עצרות, איתן הבר הבלתי נלאה ושלום חבר וכיוצא בזה.

ח"כ יעקב כץ כצל'ה הי"ו אמר בערוץ 7 כי "חודש מרחשוון ונובמבר בפתח והנה ניתן האות לפתיחת אירועי חודש ההסתה וההשתלחות השנתי, כנגד הציבור התורם ההגון וישר הדרך ביותר במדינה". אכן מר מאוד חודש חשוון.

כצל'ה המשיך ואמר כי פסטיבל רבין זה הדבר היחיד שהשמאל מצליח לעשות בתקופה האחרונה: "השמאל..שהתפרק מכל ערך מוסרי וציוני, הנכשל בכל חזיונות השווא שלו, ואשר הביא עלינו רק תגבורת שנאת עמים.. חי רק מהנשמה מלאכותית שנתית מפסטיבל ההסתה הארסית השנתי כנגד כל הציבור הדתי, הערכי, הדבר היחיד שעוד מצליח לו."

נועם ארנון, דובר הישוב היהודי בחברון, סיפר על שילוב של פסטיבלים זה בזה "פסיטבל רבין" ו"פסטיבל המסיק" הפעם לעיתון המשוקץ 'הארץ' (שר"י): "אצלנו אומרים שבין י"א חשוון ל-4 בנובמבר זה בין המצרים, ימי הפסטיבל השנתי. כל שנה בתאריכים האלה נכנס פסטיבל המסיק לתוך פסטיבל רבין ומתחילים לגלגל את הסיפור". דוס ווטש אהב את המשל לבין המצרים :)

נובמבר האיום
פרופ' ישראל מידד, סגן יו"ר אגודת זכות הציבור לדעת, אמר ל'הארץ' כי נובמבר הוא זמן טוב להמצאת סיפורים:
"עובדתית, יש הרבה סיפורים סביב נובמבר. אני יודע על מקרה שמחזיקים אותו למעלה משבועיים לפני שמעלים אותו לאוויר. לקראת היום של רבין קורים כל מיני דברים מוזרים ומעלים כל מיני סיפורים שחלקם נכונים חלקם חצי נכונים וחלקם כלל לא נכונים."

גם עורך בשבע, עמנואל שילה, דיבר על "הפסטיבל" אך תהה מה קרה שהשנה הפסטיבל די דועך ולא רועש כבשנים עברו. שילה מעלה כל מיני אפשרויות אך מזהיר מפני מהלך מתוחכם של השמאל ששומר את הקלף המנצח שלו צמוד לחזה כדי למנף את הפסטיבל באיזו שערוריה תורנית. במקרה כזה מציע שילה להשיב מלחמה אחת אפיים:

"ראוי שהלקחים הללו יופקו, לא כדי להתחשבן על העבר אלא כדי להתכונן לקראת העתיד, הקרוב או הרחוק. כלי התעמולה וההפחדה שהופעלו לראשונה לאחר רצח רבין ממשיכים מאז לשרת בהצלחה את מאבקו של השמאל להכחדת כל עמלנו ומפעלנו, אשר בו תלוי חלק לא מבוטל מתקוות תחייתו הרוחנית והלאומית של עם ישראל בארצו בדור הזה. רק לאחר שתעוקר יעילותו של קמפיין ההסתה ייאלץ השמאל לשמוט מידיו את הקלף הזה, שכרגע הוא קלף מנצח. סביר להניח שקמפיין ההסתה הבא בוא יבוא, במוקדם או במאוחר. יש לקוות שהפעם הוא ימצא את הציבור הרבה יותר מחוסן, בוגר ומפוכח, והרבה פחות מבולבל ומבוהל."
וכמעט שכחתי את אליישיב רייכנר במדורו 'רייכנר ענייני' בnrg יהדות ש'"נכח במערכת ישיבה טיפוסית שבה נערכים ליום הזיכרון ליצחק רבין". רייכנר צינקני!