‏הצגת רשומות עם תוויות חגי סגל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חגי סגל. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 9 בינואר 2010

ארץ מתחנפת, 'סרוגים' - תופעות לוואי, הבעלים של רדיו"ש, אדונים ומשרתים, ציפי חוטובלי, ו'במחנה' עדיין תקועים בעבר

אדוני ה'ארץ'
1. חגי סגל נכנס במערכון של ארץ נהדרת. סגל כתב (כמו שכתבתי בזמנו איך לתקוף את המערכון) - על חוסר האומץ של הכותבים, על ההיטפלות לציבור חלש ומושמץ. הכול כמובן נכון. רק חבל שסגל פרסם את המאמר במקור ראשון, הרי יש לו טור בידיעות אחרונות! שם זה המקום להתפרע נגד 'ארץ נהדרת'. מר סגל, אנחנו יודעים שאתה צודק אבל מה עם קוראי ידיעות?? במקום זה, סגל כתב חצי טור בידיעות על זה שהערבים עדיין רוצים את חיפה.

2. זה כל כך היה ברור וצפוי שיהודה נוריאל מידיעות יגן על אדוני ה'ארץ' (נהדרת) בשם חופש הביטוי וכאילו אידיאליזם וכו' וכו'. כצל'ה שיחק לידיהם של האנשים הצפויים.

3. אריאל שנבל גם ביקר את המערכון, רק שלדעתי, התקיפה הייתה בנקודה הלא נכונה. שנבל כתב על הניסיונות של אדוני ה'ארץ' להילחם ב"תרבות ישראלית אלטרנטיבית": "מי שחושב שיוצרי 'ארץ נהדרת' בחרו סתם במקרה בעיתון הזה ולא באחרים, תמים או מיתמם. לכותבי 'ארץ' אג'נדה ברורה פוליטית ברורה.. לא מעניין אותם להילחם בימין הקיצוני, כי ברור להם שלא שם טמונה הסכנה לשלטונם חסר המעצורים בתקשורת.. הם יודעים שאיום הזה מגיע ממקומות כמו 'מקור ראשון' שמטפחים תרבות ישראלית אלטרנטיבית". לדעתי האישית, אין פה מגמה מכוונת או קונספרטיבית אלא פחדנות והתיישרות  עם הממסד התרבותי הקיים: הכה במתנחלים ונמחא לך כפיים.

השפעת מתפשטת
כולם כותבים ומדברים על סרוגים. שנבל עם טור על התוכנית, אליישיב רייכנר מראיין את אוהד קנולר, תוכניות ופורומים יעסקו בתוכנית. בקיצור, שפעת הסרוגים מתפשטת. אבל מה שהכי עיצבן אותי השבת זו הפרסומת של "פורום נשים למען הקהילה" שצדה את עיני - על עוד פאנל מייגע עם יוצרי הסדרה ושחקניה בהנחייתה של עתונאית (משלנו! כמובן) שרה ב"ק - "סרוגים, טוב או רע לסרוגים?". כאילו מהההה??? רבויינו של עויילם, מה אתן רוצות? הרי כבר דנו בזה והוציאו מזה את המיץ! איפה הייתן שנה שלמה שכולם טוחנים את הנושא? ובכלל מ'זתומרת "רע לסרוגים" איך זה יכול להיות "רע" כל כך הסדרה הזאת.. איפה הרוע? גם אם היא לא מציגה אותנו כאנשים הכי מושלמים - למה להשתמש במילה "רע"?. הוי רבויינו...

אחינו, יש פה דיון על 'סרוגים'. להעיר אותך? לא? לילה טוב

הבעלים של רדיו ישראל
צביקה שלום הוא הבעלים של תחנת הרדיו החדשה "רדיו ישראל". הוא אחיו של סילבן שלום, ליכודניק, חובש כיפה ובבעלותו תחנות רדיו נוספות כמו רדיו תל אביב, רדיו חיפה ורדיו דרום. כשהוא הפך להיות הבעלים של רדיו ת"א התחוללו שינויים גדולים בתחנה. המנכ"ל התפטר. ברמן, טייכר, זרחוביץ'  ועוד שדרנים נוספים עזבו. אנשים מרדיו ישראל מספרים ששלום רוצה לקרב את הרדיו יותר למיינסטרים, אל העמך, פחות צפובוניזם תל אביבי יותר ישראליזם. המהלך שלו לרכישת רדיו ישראל, הם אומרים, היה טיבעי. יהושע מור יוסף, מנכ"ל התחנה, מקורב לצביקה שלום. בעבר היה דוברו של אחיו השר סילבן שלום. אגב, יום א', תחל התחנה את שידוריה. בהצלחה.

"במחנה" עדיין חיים בעבר
נודע לי שיש כתב דתי אחד ויחיד בעיתון הצה"לי "במחנה". אך מה הפלא ותפקידו הוגדר לכתוב על ענייני הרבנות וכיוצא בזה. בעוד שהכתבים הדתיים בימינו נמצאים בכל תחום מהפוליטי ועד לתחומים אחרים, מערכת במחנה משום מה עדיין תקועה באיזה עולם מלפני 40 שנה שדתיים צריכים לכתוב על מזוזות ורבנים. יאללה תתקדמו. 

אתה אמיתי, כאילו?
נדב הלפרין בחור צעיר מאוד ומוכשר מאוד (כתבנו עליו) החל לכתוב את מדור שליפות. אגב, סיפורון קצרצר, במערכת מעריב היו בטוחים שנדב הלפרין הוא הנפצה של תנועת ציונות דתית ריאלית. רועי שרון לא האמין שהלפרין באמת כותב את אותם טורים בנרג', ומדובר בודאי בתחבולה צד"רניקית. עד שיום אחד הגיע הג'ינג'י הצנום לבית מעריב וכתב שם רשימה לאתר. "אוקי, אתה אמיתי", הודו.

כולנו עבדים של מישהו
חנוך דאום נפגש עם עו"ד דובי וייסגלס בשבוע שעבר. שניהם דיברו על פטרוניהם הפוליטיים בעבר ובהווה. וייסגלס סיפר לדאום על מעשיות הגבורה של הבוס שלו, לשעבר, אריאל שרון, וכמה הוא היה גיבור וכל העם אהב אותו ושהוא קרא לדרור. ודאום סיפר על פטרונו שלו - נתניהו, ולמה לדעתו אין כמו ביבי בעולם. דאום כתב על המפגש ב'מוסף ידיעות' וגם הסביר למה ציפי ליבני היא לא כמו מופז - שהוא גבר גבר, וכמה חשוב שמופז צריך להיות שר בממשלה (גבר גבר! כבר אמרנו?). בדיוק כמו שביבי רוצה.

איך אוכל לשרת אותך, אדוני?

רק בישראל (ציפי חוטובלי)
לא מזמן סיימתי לקרוא את הספר של דן מרגלית "התפכחות". יש הרבה מה להגיד על הספר אבל השבת נזכרתי בנקודה אחת, מצחיקה ועצובה בו זמנית. יוסי ורטר מ'הארץ' כתב על הצעת החוק של חוטובלי - לא לאפשר לעבריינים מורשעים להיכנס או לחזור לבית הנבחרים. ורטר כתב על השמועה שמסתובבת במסדרונות שזו הנקמה של חוטובלי באריה דרעי. הרי דרעי לא יכול היה לסבול את חוטובלי על כך שהיא חלקה עליו במועצת החכמים ולא קראה לו "רב" אלא "מר דרעי" והייתה מתקנת אותו בציטוטים ומקורות מהגמרא. דרעי ניסה ללחוץ על מרגלית להעיף אותה, מרגלית לא רצה ודרעי עזב. עכשיו, כך לפי "השמועה", חוטובלי רוצה "להחזיר" לדרעי ולנעול את שערי הכנסת. חוטובלי מכחישה כמובן.

בכל מקרה בספר של מרגלית מסופר על טומי לפיד ודנקנר שגם הם לא אהבו את חוטובלי בלשון המעטה, והיו נוהגים לחקות אותה כשהיא מדברת. לפעמים המצלמה הראתה את זה, לפעמים לא. וחשבתי לתומי בעודי קורא את אותם שורות, איך קורה ששר משפטים לשעבר ועורך עיתון מכובד מגיעים למצב כזה שהם מחקים בחורה צעירה שבסך הכול חושבת אחרת מהם.

עינת ברזילי מפרגנת לארמדיל (תרבות מעריב)
ואני חשבתי שרק אני מקדיש "צימוקים" פעם בשבוע לחנוך דאום. מסתבר שאני ממש לא לבד. הלו? חבורת ארמדיל? גם אני רוצה לקבל מנוי!

יום ראשון, 3 בינואר 2010

לתת בראש


לתת לזחאלקה בראש
בשבוע שעבר דן מרגלית התחרע על ח"כ זחאלקה, מן הסתם לרובכם יצא לראות את הסרטון המדובר שהעלתה חני לוז מצוות תדמית. הסרטון הופץ ממייל למייל מפייס' לפייס' להפיץ את הבשורה "תראו את דן פותח את זחאלקה". מדור 'ציטוטים' בערוץ 7 שיבח את מרגלית ואסף וול מ-Ynet העביר שיעור בהיסטוריה במדורו בבחינת "למי קראת מהגר? זחאלקה". אבל הכותרת הכי מוגזמת שייכת לערוץ 7 "העיתונאי שלא שכח שהוא יהודי ישראלי" - כאילו דן מרגלית היה שבוי באיזה גולאג רוסי קומוניסטי ובכל זאת לא שכח לשמור על צלמו היהודי ישראלי! דידן נצח! אז חבר'ה לא להגזים, מרגלית נתן קצת לזחאלקה בראש, סוו וואט ביג דיל. 

לתת לוייסגלס בראש
משהו קרה ליפעת ארליך. היא נראית הרבה יותר טוב בתוכנית מועצת הצעקנים. יותר בטוחה בעצמה, יותר מרפקיסטית, יותר לא שמה על גדעון לוי ולא מתרגשת מההטפות של הד"ר לציונות גדי טאוב ואלדד יניב הצב נינג'ה. למרות שהתוכנית עדיין מוטה בצורה קיצונית לשמאל, ארליך עומדת בכבוד מול חבורת האגו טריפ שיושבת מולה.


תני לו בראש, ארליך

 דוגמאות לדבר: וייסגלס, יועץ החצר המלכותי שאפו היה אדום אתמול כמו של טוב טוב הגמד (כנראה עבר ניתוח באף), מרבה באופן עיקבי ושיטתי להיכנס לתוך דבריה של ארליך ולגנוב לה את התור. ארליך החליטה לשים סוף לדבר וכשהוא ניסה להשתחל ושוב לגנוב לה את רשות הדיבור עם ה"תרשי אבל רק לומר.." אז ארליך אמרה בתקיפות "לא, אני לא מרשה!" והוייסגלס נדם. גם גדעון לוי לא הצליח להפר את שלוותה של ארליך עם צעקותיו ההיסטריות. שכידוע, לגדעון לוי יש שיטה, הוא מנסה להגחיך את טענות הצד השני עם כל מיני הערות ציניקניות ובעיקר להוציא מאיזון את מי שמבקר אותו. שיטה ידועה של דמגוגים בשנקל, לכן, צריך להתמודד מולו בקרירות ובהתעלמות מכוונת מה שארליך מרבה לעשות בזמן האחרון. וכמובן, לא צריך להתרגש מארי שביט הכל כך מחושב ודרמטי עד אימה. ראיון החנופה שלו למופז ב'הארץ' היה עוד דוגמה דוחה לחנופה הדביקה שלו כלפי פוליטיקאים מסויימים.


פעם אני עיתונאי פעם פסיכולוג לפעמים אני יחצ"ן ולפעמים חבר.. אבל בואו נהיה רציניים לרגע

 לתת למעגלי צדק בראש
חיים אקשטיין, פרשיות השבוע מכיפה, נכנס קצת בתנועת מעגלי צדק - התנועה החברתית שקמה בתרועה גדולה לפני כמה שנים כבר לא נשמעת. אקשטיין שואל לאן נעלמתם?

לתת לקולך בראש
קולך מאוד מעוצבנות בזמן האחרון. על מי? על מה? מה קרה? ראשית הם מאוד עצבניות על מכון פועה שבכנס השנתי הקרוב שוב לא ידברו שם נשים (כנראה בגלל הקהל הדתי וכו' והרבנים שיהיו שם). קולך קראו לרופאים להחרים את הכנס אבל אלה לא רצו והפמינסטיות התגעשו. קולך טוענות שיש קשר מושחת בין מכון פוע"ה לרופאים המרצים בכנס. קולך טוענות שהסיבה שהרופאים לא מחרימים את הכנס היא בגלל שמכון פוע"ה שולח את באי ביתו אליהם וכולם מרוויחים... אבל עוד זה מדבר והנה יש את הכסאח בין קולך לליאורה מינקה - הג'ינג'ית מארגון הנשים הדתי לאומי "אמונה". מה עכשיו? אתם שואלים, אם כן, אמונה קבעו שאת פרס אשת השנה תקבל רק אישה שהיא עם רקורד וכו' וגם תהיה "בעלת משפחה". האוזניים של קולך הזדקרו. רק אישה נשואה? מה עם גרושה? רווקה? אלמנה? הם לא יוכלות? וכך נפתחה המערכה בין קולך לליאורה מינקה....

אם רק יורשה לי לומר כי גב' לאה נס היא אשת השנה מבחינתי.. היא גם אישה, גם אשת משפחה, גם ח"כית, גם מגבעת שמואל וגם יודעת להפוך בר מצווה לנשף נוצץ, מה צריך יותר מזה?


בר מצווה כזו לא הייתה ולא תהיה!

לתת לעובדות בראש
מכל העיתונים בעולם בחרה אילנה דיין להתראיין אצל חגי סגל במקור ראשון. הסיבה: להוכיח לכל העולם ואשתו ובייחוד למקטרגים הגדולים על התקשורת - אנחנו, האינדיאנים הדתיים לאומיים - כי נעשה לה עוול...

לשים בקבוק על הראש
בקשר לחנוך דאום, הפעם, אני מעדיף להקדיש לו שיר מאשר להתווכח איתו. שם השיר "דאום דאום" ותמציתו "קח את החיים בסבבה דאום-דאום ואל תתייסר כל כך"    


יאסו, דאום-דאום-מובה דאום-דאום-מובה, שמייח שמייח.  

יום שני, 26 באוקטובר 2009

אנחנו על המפה?


זכינו לכמה התייחסויות מעניינות ביומיים האחרונים. הכוהנת הגדולה של הבלוגרים, דבורית שרגל, כותבת הבלוג המפורסם והידוע ל..(תבחרו בעצמכם..) VELVET UNDERGROUND כתבה על האייטם שהבאנו אתמול שיצחק אוביץ החייל שהחליף את שליט ויצא נגד המאבק לשחררו בכל מחיר היה פעיל פוליטי בקבוצת מנהיגות יהודית.

חנל'ה התבלבלה
עוד התייחסות מעניינת הפעם מחנה בית הלחמי (שמאלנית פמיניסטית אשת מקצוע וכו' וכו' וכו') שחושבת כי חגי סגל בכבודו ובעצמו הוא הוא, הוא ולא אחר כותב את דוס ווטש. זו מחמאה גדולה.. אבל ממש לא בכיוון וחוצמזה סגל הוא איש עיתונות הדפוס מה לו ולבלוגים... היא טוענת שהוצאתי את דבריה מהקשרם כדי להראות שהנה השמאלנים כולם שונאים אותנו אבל במקרה שלה אלו מן הדברים שאינם צריכים הוכחה.... מספיק לקרוא כמה פוסטים ולהבין לאן הרוח נושבת..


יום ראשון, 25 באוקטובר 2009

החבר הלא אנונימי של חנוך דאום; חגי סגל מסביר למה אנ"ש לא מדברים על פנאן ותגובות הגולשים

כך כותב חנוך דאום במוסף 'ידיעות אחרונות' מהשבת: "במהלך משחקה של נבחרת אנגליה קיבלתי אס.אם.אס מאחד מבכירי הקהילה ההומו לסבית שביקש את המייל שלי. בערב ראיתי שהוא שלח לי מייל מכובד ומרגש, בו אמר, בעקבות שמועות כאלו ואחרות הנמצאות תחת צו איסור פרסום, כי גם אם יתברר שרוצח הנערים בבר נוער מגיע ממגזר כזה או אחר לא נכון להתנפל בעקבות כך על מגזר שלם."

לא ברור למה דאום לא מספר ש"הבכיר בקהילה ההומו לסבית" הוא לא אחר מאשר גל אוחובסקי ששלח את המייל הזה לכל העולם ואשתו. אותו מייל התפרסם באין ספור פורומים ובלוגים כולל עבדכם הנאמן. בנוסף, פרסם אוחובסקי את אותו קול קורא "לשמור על איפוק" ו"למנף" את הפרשה לטובת אהדה ותמיכה בקהילה ההומו לסבית בעיתון טיים אאוט.

למרות צו איסור הפרסום, הפרשה, כולל פרטיו של אותו חשוד הסתובבו ברשת בפורומים ובבלוגים. השמועה, שהרוצח הינו מתנחל-חרדי-ימני-קיצוני החשוד גם במטען שהונח בפתח ביתו של פרופ' שטרנהל, עשתה לה כנפיים ונראה היה כי ימים לא טובים הולכים לבוא. המתנחלים החלו בפעולות התגוננות: הוקם מטה דוברות מטעם הישוב שילה, השכן לישובו של החשוד (שבות רחל), ומנגד אפשר לקרוא בפורומים ובלוגרים של אנשי שמאל ותומכי הקהילה ההומו לסבית על התיעוב והמשטמה שכמה מהם רוחשים לציבור הדתי/חרדי/מתנחלי/ימני. טעימה קטנה לשנאה אפשר למצוא בבלוג של חנה בית הלחמי ("פמינסטית, שמאלנית, אשת מקצוע" - כך כתבה על עצמה), "האישי הוא פוליטי", שברור לה כי הרוצח מגיע מההתנחלויות ("אלא מה", כלשונה). בהמשך היא מספרת כי היא "מתביישת בזה שהיא ושר הפנים אלי ישי מאותו עם", רחמנא ליצלן, וגם רומזת ששמו של הרוצח דומה לשם "שליסל" אך מיד דואגת להזהיר אותנו שבל נתבלבל מהשם התמים המזכיר את השטייטל בגלות כיוון "שהשטייטל הוא אחד ממרבצי הסדומואים האמיתיים של העולם הזה, אנסי ילדים ופדופילים שעבורם ישיבות הפנימייה החרדיות הן מכרה זהב".

אם כן, זו רק טעימה ממה שצפוי היה להיות השיח התקשורתי במידה והשמועות היו נכונות...

חגי סגל על פרשת פנאן: מוני מי?
חגי סגל מודה ומתוודה. לא היה לו מושג מי זה מוני פנאן עד לסערה שהתחוללה פה בשבוע האחרון. הוא גם מגלה שבזמן הסכמי אוסלו הוא פגש את יורם גאון עם עלמה צעירה והוא ביקש מגאון לומר כמה מילים לרדיו ערוץ 7. בסיום הראיון שאל אותו גאון אם הוא לא רוצה להציג כמה מילים לחברתו שלצידו. "מי זאת?" שאל סגל וגאון ענה: "עפרה חזה". ובכן, סגל לא הכיר גם את עפרה חזה (ושכוייח על גילוי הלב).

בדבריו יש הסבר מסוים לשתיקה של אנ"ש לגבי פרשיות פנאן, דודו טופז, אסי דיין וכיוצא באלה: "בהנחה נטולת ענווה שיש בארץ עוד מכה אזרחים כמוני אשר לא שמעו על פנאן ולא רוצים לשמוע מילה אחת נוספת על טופז, מותר לתהות אם יש הצדקה לעיסוק התקשורתי האדיר במותם של השניים. הוא גובל בכפייה תרבותית".

ובהמשך, "כשאתה מכריז אבל לאומי בעקבות מותה הטרגי של זמרת, ומתעלם כליל מפועלם של מדענים בכירים חיים או של אושיות לאום אחרות, אתה כופה את הרגליך התרבותיים על ציבור עם הרגלים אחרים. אי אפשר להכריח אותו להתאבל על גיבורים לא לו ולהתבוסס במורשתם ימים ארוכים".

הארות הגולשים
הגולש בועז אומר כי ערוץ 7 לא היו הראשונים לפרסם על מרד הטירונים משמשון אלא רועי שרון שפרסם את הכתבה במעריב ביום שישי. ערוץ 7 העלו את האייטם לאתר בשעה 6:00 בבוקר בדיוק.

עורך ערוץ 7 המליץ לדוס ווטש להתבטא "בשפה יותר מכובדת" בבלוג, ומלבד זאת לא רצה להגיב מדוע בחרו להוריד את התוכנית "תיבת הניגונים" כיוון שבערוץ 7 "נוהגים להגיב לידיעות לפני שהם מתפרסמות ולא לאחר מכן".

שבוע טוב!

יום שבת, 17 באוקטובר 2009

עובדים זרים (2)


ובהמשך למעקב שלנו על סיקור התקשורת הדת"ל בעניין העובדים הזרים, השבת, העיתונאי חגי סגל התייחס לעניין במאמרו במדור 'אקטואלי'. סגל מקבל את "רוע הגזרה" - "ילדי העובדים הזרים יכולים להירגע. ג'וניה מקניה, יאן מיוון וצ'ין מסין ישארו כאן לא רק אחרי אחד בנובומבר הבא עלינו לטובה, גם אחרי 30 ביוני 2010 הם ישארו. אף אחד לא יגרש אותם" הוא פותח את מאמרו ועוקץ את ממשלת ביבי, "ממשלה כפופת תקשורת, תעדיף לחלק את ירושלים ולהכיר בזכות השיבה מאשר לגרור למטוס ילדים שחורי עור או מלוכסני עיניים"

הוא גם מביא מספרים מפחידים "פרופ' שלמה אבינרי, אשר עמד פעם בראש ועדה ממשלתית שעסקה בנושא, העריך השבוע שבארץ יש כבר 400 אלף עובדים זרים, חוקיים ולא חוקיים,. הערכות צנועות יותר מדברות על 300 אלף". כשקראתי את זה נזכרתי במאיר שלו שגם הוא הזכיר השבת מספרים אבל בסגנון שונה קצת..: "מדובר רק ב-1,200 ילדים..".

אם כן, לכל אחד יש את המספרים שלו.

אבל סגל בניגוד לערוץ 7 (שמאז האייטם על "7% מתושבי אילת הם סודנים" גייסו את פרופ' ארנון סופר שיסביר כי "המהגרים מסכנים את מעמד המדינה" . ערוץ 7 לא פספסו את הכתבה עם סופר ב -YNET ומהר מהר העלו אותו לאוויר ברדיו ובאתר ) לא כותב רק כמה המצב גרוע ומה נעשה וכו' וכו' הוא מנסה להציב פתרון:

"אז מה עושים? משאירים את הילדים כאן, אבל לא קולטים אפילו פועל זר אחד נוסף. סגירת שערים מוחלטת. אין יותר תיאלנדים בחממות, אין סינים על פיגומים ואין פיליפיניות אל זקנים סיעודיים. זאת תהיה מכה קשה לחקלאים, לקבלנים ולזקנים אבל בסוף הם יתרגלו. כולנו נתרגל. עד לפני 20 שנה הסתדרנו כאן בלי אספקה שוטפת של כוח עבודה זול מחו"ל, ונצטרך ללמוד מחדש להסתדר בלעדיו. נשלם יותר, נעבוד יותר, ונעשה את זה. במקום להעלות אותם בכוח למטוס, פשוט לא ניתן להם לרדת ממנו".

לא לגרש. לגייר!
ועוד רעיון מעניין שצד את עיני ביחס לעובדים הזרים: חגי הוברמן: "לא לגרש לגייר"
עורך עלון השבת, "מצב הרוח", מציע לגייר אלפי עובדים זרים "כך", אומר הוברמן, "תיפתר הבעיה מאליה ונרוויח עוד כמה עשרות אלפי יהודים". ואני תוהה אם לפני שנגייר את אלפי הסינים, סודנים, הודים, רומנים, תיאלנדים, כדאי אולי לשאול אותם אם הם יודעים מה ההבדל בין יהודי לישראלי..