‏הצגת רשומות עם תוויות רצח רבין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רצח רבין. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 28 באוקטובר 2009

"לקראת היארצייט של רבין" איך אתה מסביר את התופעה הזאת??


נמשכת המגננה של אנ"ש לקראת יום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין. הפעם, בני טוקר מראיין את חוקר התרבות, ד"ר דרור אידר, ומקדים את ההקדמה הבאה: "לקראת יום הזיכרון, היארצייט של יצחק רבין, מתפרסמים כל מיני כתבות פורסמו המכתבים של לאה רבין.. איך אתה מסביר את התופעה הזאת שמתרחשת פה מדי שנה בשנה?"

אידר חזר על הטענות הרגילות - שלימין, לניאו שמרנים, סותמים את הפה. שביבי הפך לרע המוחלט שלא סתם 'שלום עכשיו' החלו את "מפעל החשיפות" שלהם נגד אנשי ימין בדיוק בימים האלה. נקודה מאוד משעשעת בראיון הייתה שאידר אמר שנתניהו, אחרי רצח רבין, הפך לוולדמורט האפל, "אם נשתמש במונחים מהסדרה של הארי פוטר", ביבי הרע המוחלט.

אידר דיבר על כך שיום רבין הפך לטקס דתי, לריטואל קבוע שצריך למצוא את "המן" ולחבוט בו בכיכר העיר והתקשורת היא זו שמספקת את הרעשנים. "צריך להזכיר שבכל דור ודור אנחנו שונאים את האיש הזה ואת החבר'ה האלה..". ובהמשך, "יגאל עמיר קיבע את המעמד של רבין כמשיח הוא גרם לזה שהסכמי אוסלו התקבלו כתורה מסיני שאין לערער עליה. נזק לדורות." לסיכום, אומר אידר, שצריך עצבים של ברזל והוא מזהיר מפני הפרובוקציות כמו של 'שלום עכשיו'. הימין, הניאו שמרנים והדתיים קולם לא נשמע ואין להם פתחון פה ובמצב כזה, אומר אידר, אנשים חלשי אופי נגררים לפרובוקציות וכמו ילד קטן שסותמים לו את הפה מגיב באלימות בכעס.

ארא"ל סגל בטור על הידיעה במעריב שם פורסם כי בתי הספר הממלכתיים דתיים זוכרים יותר את יום פטירתה של רחל אימנו מאשר את יום הזיכרון לרבין, אמר כי אין פלא שזה מה שקורה כאשר משתמשים ביום הזה כדי להשפיל מחנה שלם:

"14 שנה מופנית אצבע מאשימה בחודש חשוון כלפי הציבור הזה, 14 שנה שמחנה אחד מתאחד בכיכר בסיסמה "לא נשכח ולא נסלח". המסר ברור: יגאל עמיר לחץ על ההדק, אתם שלחתם אותו. העובדה שמחנה השמאל בחר להגדיר את זהותו באמצעות הטלת אשמה קולקטיבית הביאה את המחנה שמנגד לפתח נוגדנים.

"במהלך השנים הנראטיב השתנה. תחילה שימש הרצח להצדקת מורשת אוסלו המדממת ושלילת הלגיטימיות של הימין. זוכרים את שלטי "הרצחת וגם ירשת" עם תמונת נתניהו? נדמה שהיה בהתנהלות הד נושן לדוקטרינה הנוצרית הטופלת על כלל העם היהודי את האחריות על רצח ישו. אשמתכם קבועה ונצחית, עד שתמירו את אמונתכם."

ערוץ 7 פרסם גם הידיעה את הבאה: רשת אמי"ת הנפיקה סידור מיוחד לציון יום השנה ה-14 לרצח רבין. בסידור נכללות תפילות מיוחדות ופרקי תהילים לעילוי נשמתו. אותה כתבה, פחות או יותר, פורסמה גם בYNET יהדות.

מה עם שאר ערוצי היהדות? דתילי כיפה שורש? שמעו על רבין? שתיקה רועמת.. אך עם יד על הלב, נראה שסיקור יחסו של המגזר ליום הזיכרון לרבין כבר נשחק עד דק מדי שנה בשנה... עד שנראה שכבר עייפנו...

יום שלישי, 27 באוקטובר 2009

פרומו: תקשורת אנ"ש ויום הזיכרון ליצחק רבין


המונח הנפוץ בקרב תקשורת אנ"ש בכל הקשור לימים שלפני ואחרי יום הזכרון ליצחק רבין הוא "פסטיבל רבין". 'הבשבעים' (ערוץ 7+בשבע) החלו בהקמת ביצורים ומגננות מאותו פסטיבל של נרות, עצרות, איתן הבר הבלתי נלאה ושלום חבר וכיוצא בזה.

ח"כ יעקב כץ כצל'ה הי"ו אמר בערוץ 7 כי "חודש מרחשוון ונובמבר בפתח והנה ניתן האות לפתיחת אירועי חודש ההסתה וההשתלחות השנתי, כנגד הציבור התורם ההגון וישר הדרך ביותר במדינה". אכן מר מאוד חודש חשוון.

כצל'ה המשיך ואמר כי פסטיבל רבין זה הדבר היחיד שהשמאל מצליח לעשות בתקופה האחרונה: "השמאל..שהתפרק מכל ערך מוסרי וציוני, הנכשל בכל חזיונות השווא שלו, ואשר הביא עלינו רק תגבורת שנאת עמים.. חי רק מהנשמה מלאכותית שנתית מפסטיבל ההסתה הארסית השנתי כנגד כל הציבור הדתי, הערכי, הדבר היחיד שעוד מצליח לו."

נועם ארנון, דובר הישוב היהודי בחברון, סיפר על שילוב של פסטיבלים זה בזה "פסיטבל רבין" ו"פסטיבל המסיק" הפעם לעיתון המשוקץ 'הארץ' (שר"י): "אצלנו אומרים שבין י"א חשוון ל-4 בנובמבר זה בין המצרים, ימי הפסטיבל השנתי. כל שנה בתאריכים האלה נכנס פסטיבל המסיק לתוך פסטיבל רבין ומתחילים לגלגל את הסיפור". דוס ווטש אהב את המשל לבין המצרים :)

נובמבר האיום
פרופ' ישראל מידד, סגן יו"ר אגודת זכות הציבור לדעת, אמר ל'הארץ' כי נובמבר הוא זמן טוב להמצאת סיפורים:
"עובדתית, יש הרבה סיפורים סביב נובמבר. אני יודע על מקרה שמחזיקים אותו למעלה משבועיים לפני שמעלים אותו לאוויר. לקראת היום של רבין קורים כל מיני דברים מוזרים ומעלים כל מיני סיפורים שחלקם נכונים חלקם חצי נכונים וחלקם כלל לא נכונים."

גם עורך בשבע, עמנואל שילה, דיבר על "הפסטיבל" אך תהה מה קרה שהשנה הפסטיבל די דועך ולא רועש כבשנים עברו. שילה מעלה כל מיני אפשרויות אך מזהיר מפני מהלך מתוחכם של השמאל ששומר את הקלף המנצח שלו צמוד לחזה כדי למנף את הפסטיבל באיזו שערוריה תורנית. במקרה כזה מציע שילה להשיב מלחמה אחת אפיים:

"ראוי שהלקחים הללו יופקו, לא כדי להתחשבן על העבר אלא כדי להתכונן לקראת העתיד, הקרוב או הרחוק. כלי התעמולה וההפחדה שהופעלו לראשונה לאחר רצח רבין ממשיכים מאז לשרת בהצלחה את מאבקו של השמאל להכחדת כל עמלנו ומפעלנו, אשר בו תלוי חלק לא מבוטל מתקוות תחייתו הרוחנית והלאומית של עם ישראל בארצו בדור הזה. רק לאחר שתעוקר יעילותו של קמפיין ההסתה ייאלץ השמאל לשמוט מידיו את הקלף הזה, שכרגע הוא קלף מנצח. סביר להניח שקמפיין ההסתה הבא בוא יבוא, במוקדם או במאוחר. יש לקוות שהפעם הוא ימצא את הציבור הרבה יותר מחוסן, בוגר ומפוכח, והרבה פחות מבולבל ומבוהל."
וכמעט שכחתי את אליישיב רייכנר במדורו 'רייכנר ענייני' בnrg יהדות ש'"נכח במערכת ישיבה טיפוסית שבה נערכים ליום הזיכרון ליצחק רבין". רייכנר צינקני!