יום ראשון, 31 בינואר 2010

עיתונאים מכוערים

 
החוצה! החוצה!

לא משנה כמה גינויים והצהרות תגיד העיתונאית יפעת ארליך נגד פורעי חוק מציבור המתנחלים, זה לא יספיק לחברי הפאנל של מועצת החכמים. הם רוצים אותה מדממת, כנועה ומושפלת.

בתוכנית האקטואלייה "מועצת החכמים" הצעקות והגידופים הם עניין שבשגרה. מדי יום שישי מתקוטטים חברי הפאנל ומתחרים ביניהם מי צועק חזק יותר ורועש יותר על סוגיות שנמצאות על סדר היום של החברה הישראלית. אך נראה שבתוכנית האחרונה חברי הפאנל הצליחו לשבור שיאים חדשים. יפעת ארליך, עיתונאית מקור ראשון, עזבה את הדיון אחרי שארי שביט וגדעון לוי (ולמעשה כל החבורה) צרחו עליה, ללא מעצורים, בדיון שעסק בהתפרעויות של מתנחלים.  

 
אני שונא את כולכם

הדיון ב"מועצת החכמים", כפי שהציג אותו המנחה דן מרגלית, עסק בסוגיית "תג מחיר" - צעירים מההתנחלויות שפוגעים בפלסטינים וברכושם כנקמה על החלטות המדינה והצבא שלא לרוחם. ארליך, תושבת עפרה, התייחסה ראשונה בדיון וגינתה את האלימות מכל וכל. ארליך אמרה כי יש לעשות הכול כדי לעצור את התופעה, אבל תהתה מדוע הדיון לא עוסק גם בהתפרעויות של אנשי שמאל קיצוני ופלסטינים בהפגנות ליד הגדר ומקומות אחרים ביהודה ושומרון.

למרות הגינויים של "נציגת המגזר" זה לא הספיק לחברי הפאנל. אלדד יניב חזר ושאל את ארליך "למה את לא מגנה" וזה אחרי שהיא גינתה פעם אחר פעם את אלימות המתנחלים. עו"ד דב וייסגלס המשיך את הקו של אלדד יניב - לחזור על אותם דברים בלי קשר למה שהצד השני אומר, וגדעון לוי היה גדעון לוי. 

ואז הגיע ארי שביט, עיתונאי 'הארץ', שפתח במנולוג דרמתי בסגנון "אני מאשים". "הבושה היא הדבר הכי נורא, פתח מר פאתוס את נאומו, "ואני רוצה להגיד לך שאני קודם כל בוש כיהודי שיש את המוטציות האלה של העם שלי,החוליגנים הפשיסטים האלה מעוררים בי בושה עמוקה".  

 
אל תפריעי לי באמצע הנאום
 
ארליך השיבה שאותם מתפרעים מעוררים גם בה תחושה עמוקה של בושה, אבל הפנתה את שביט לומר את הדברים גם לשאר חברי הפאנל ולא רק לה.

 אבל שביט המשיך במנולוג כשהוא מנפנף בידיו, "יש לי בושה גדולה כלפי השלטון בישראל שלא מצליח למגר תופעה כל כך איומה. יש לי בושה בממשלת ישראל שלא עשתה את זה". בשלב הזה החל שביט להפנות את זעמו כלפי ארליך בצורה אישית: "אבל הכי יש לי בושה בך, בטיפוסים האלה שאת מייצגת, שבעיתונים שלכם כשיש תמונה שלהם בעיתון - צריכה להיות מודעה שחורה ולהגיד שאת האנשים האלה צריך לרדוף אותם, ולומר האנשים האלה הם לא אנחנו, האנשים האלה מחטיאים אותנו. אתם צריכים לטהר את המחנה שלכם. הדיבור הצדקני שלך, הדיבור הנורא הזה שלך, החוסר יכולת שלך לגנות.."

ארליך בתגובה, דרשה משביט שיגנה את המתפרעים בבילעין. בשלב הזה שביט הרים את קולו והחל להטיח בארליך "את לא תגידי לי שום דבר..  את השחיתות המוסרית הכי גדולה, את השחיתות המוסרית הכי עמוקה."

 
לוי אחרי שארליך עזבה. מתנחלים ראוס
 
וברגעים האלו, כשגדעון לוי מצטרף לחגיגה, בחרה העיתונאית הימנית היחידה בתוכנית לקום וללכת ולנטוש את הדיון, או יותר נכון את ההתגוששות. יותר מדי צעקות, יותר מדי גידופים, זה הספיק לה. אבל זה לא הספיק לארי שביט שהמשיך בגערותיו וגירש את ארליך מהתוכנית. "לכי.. הגועל נפש הזה, הצורה שבה אתם מצדיקים, הצור שבה אתם מתנהגים, זה הבושה של עם ישראל..", אמר שביט לקול מצהלותיו של גדעון לוי שהריח דם.

אחרי שארליך עזבה את הדיון, המשיכו חברי הפאנל לדון, בינם לבין עצמם, למה למתנחלים אין את אותם ערכים בסיסיים שיש לציבור הישראלי שאותו הם - חברי הפאנל - מייצגים נאמנה. היה דיון פורה והם כולם הסכימו אחד עם השני.

 
רגע של תיעוב

סיכום: זה היה דיון מכוער, מבזה ושובניסטי. בושה להם. בושה לדן מרגלית ולעורכי התוכנית שמאפשרים את ההשתלחויות האלה. ומה שעצוב בכל הסיפור הזה, זה שהעיתונאים ואנשי הציבור בתוכנית הזאת הם אלה שמעצבים את השיח בישראל ואת פניה של התקשורת. כואב לגלות, וזו הבושה האמיתית מר שביט, שמדובר בחבורה של בריונים.                          

             

יום חמישי, 28 בינואר 2010

שם שמיים חולל ברבים, עמית סגל והרייכסטאג, הוברמן נגד בן צבי, מנהיג חדש לגבעונים, ורז קיל יורד עד לפרטים הקטנים

הלם ותדהמה בהיכל
אנחנו בדרך לאבדון
הסוף קרוב, המדינה מתרסקת, לאן הגענו, תכבו את האור, בבקשה. ובכן, לפי דיווחי התקשורת וצבא הפרשנים הסוף הגיע על מדינת היהודים. מה קרה? זרקו נעל על בייניש.

לא שאני מזלזל... זה חמור, כן. אבל רבויינו של עויילם משוגע אחד עם בעיות התנהגות זה לא בדיוק הפרומו ל"פומפיי". והכותרות: "בית המקדש חולל", "זעזוע בקודש הקודשים", ועוד כל מיני כותרות פומפוזיות רק בגלל איזה טמבל אחד שהחליט להדביק את הסוליה שלו למצח של הנשיאה. והכי מצחיק, אלו השאלות של כתבים מקמטי-גבות-מקצוענים ששואלים ברצינות את דוברת בתי המשפט "איך אתם מתכוונים להתמודד עם האיום החדש..?" "מה אתם מתכוונים לעשות נגד נעליים?" גם כל היחס של הקדושה וההוד וההדר לנשיאת בית המשפט העליון, ואני לא אומר שצריך לזלזל חלילה בחומרת העניין, אבל יש משוגעים בעולם שעושים דברים משונים. בדרך כלל, אייטמים כאלה מגיעים לעמוד האחורי של העיתון בלי הכרזות שסוף העולם קרוב.
עובדה: השבוע זרקו אבנים על שר בישראל. אבנים! לא נעליים ולא מגפיים, והתקשורת לא יצאה מגידרה. 'כולה' שר בישראל (הרב הרשקוביץ) שנרגם באבנים בירושלים, ביג דיל. אלא שאין ספק, היחס של התקשורת לעולם המשפט ולעומדים בראשו הוא יחס של תלמיד לרב, הכול בהכנעה באימה וברעדה: תחי נשיאת בית המשפט העליון. (ועוד משהו קטן: אל תגידו שלא נשמתם לרווחה כשראיתם שאין כיפה לראשו והוא לא גר באזורי המגורים של האינדיאנים (התנחלויות וכאלה). תשאלו את יצחק טסלר).

קדימה יונית לא שומעים: אמת מה נהדר היה כה...

(*הוספה מאוחרת: סליחה, טעיתי. מוסי רז, לשעבר ח"כ מטעם מרצ, שואל מדוע לא מזכירים שזורק הנעל הוא מתנחל. "אם זורק הנעל היה נאמר ערבי או עולה מרוסיה נכון שהיו מזכירים את זה אז למה לא מזכירים שזורק הנעל מתנחל?" רז מדגיש שפיני כהן הוא תושב מעלה אדומים. אותי לימדו לספור עד 10 במקרים כאלה ואחרי זה לשתות מים) 

אהבת ישראל בנשמה

שמישהו יעשה סדר בבקשה
ובתוכנית המשעממת "עושים סדר" בערוץ 2 נראה היה, לפי השאלות של המגישה גל גבאי, כי החברה הישראלית בדרך לאבדון כי נחצו כל הקווים, ומה יהיה, ובלה בלה בלה.... לעניות דעתי, צריך להחשיך את המסך על תוכנית האקטואליה הזאת. היא די מעצבנת. כלומר, בדרך כלל, כולם מסכימים שם עם כולם, ויש ניחוח מאוד צדקני מכל הדיונים והשאלות בתוכנית.

השבוע למשל, התארחו בתוכנית עינת ברזילי ואמילי אמרוסי, בן כספית היה המראיין. הדיון היה על בני עקיבא ותופעת ההתחרדות. ואחרי מאמץ רב החלטתי לתמצת לכם אותו.

עינת ברזילי: בני עקיבא מאוד מתחרדים בשנים האחרונות וזה לא טוב.

אמילי אמרוסי: בני עקיבא מאוד מתחרדים בשנים האחרונות וזה לא טוב.

בן כספית: אתם כל כך צודקות, בני עקיבא מאוד מתחרדים בשנים האחרונות וזה לא טוב.

לא שזה לא לגיטימי לחשוב כך, אבל קצת גיוון לא יזיק. ועוד דבר, לקראת סוף האייטם על בני עקיבא פצחו ברזילי ואמרוסי בשירת המנון התנועה: יד אחים לכם שלוחה וכו'... מה שמוכיח שאפשר לצאת מתוך בני עקיבא אבל אי אפשר להוציא את...

חגי הוברמן נגד שלמה בן צבי
העיתונאי חגי הוברמן, לשעבר מקור ראשון והיום שבועון 'מצב רוח', על שלמה בן צבי: "מה משותף לערוץ "תכלת", עיתון "ישראלי", עיתון "הצופה", "נקודה"? א. כולם היו כלי תקשורת עם זיקה לימין הפוליטי. ב. כולם היו בידיים של איש העסקים שלמה בן צבי. ג. כולם היו". ובהמשך, "שלמה בן צבי הוא אשף החרבת התקשורת הימנית. כל כלי תקשורת שלקח לידיים שלו, ולמרבה האסון מדובר תמיד בתקשורת של הימין, נפח את נשמתו בטרם עת". ויש גם אנחת רווחה. "מזל שעל ערוץ 7 הוא לא הצליח להשתלט". הוברמן גם מזכיר בטורו שהוא עבד במקור ראשון בעבר ופוטר על ידי שלמה בן צבי. 

לבדוק מקרוב
מדור ברנז'ה דתילי: "סגנית השר לענייני גימלאים ח"כ ד"ר לאה נס וכל עובדי משרדה בדקו מקרוב את מצב השיטפונות בדרום במהלך שלושה ימי עיון שקיימו במלון מירידיאן באילת. ד"ר נס ניצלה את שהותה בעיר הדרומית, ופגשה את ראש העיר וקיימה כנס פעילים". אין כמו לבדוק את המצב של הדרום מתוך בתי מלון.

עד לפרטים הכי קטנים
שוב מדור ברנז'ה: "ברכות לשר להגנת הסביבה גלעד ארדן ורעייתו שלומתי להולדת הבן. ארדן הוא בן למשפחה ציונית דתית מאשקלון. בוגר נתיב מאיר המתגורר ברמת השרון. לזוג שני בנים נוספים שהולכים לגני הילדים של "הגרעין התורני" של "ישיבת רמת גן" רמת השרון. חבריהם לגן הם ילדיהם של אנשי התקשורת סיוון וידידיה מאיר". ואני שואל, איך רז קיל מצליח להגיע עד לרמת הפרטים של אנשי המי ומי ואפילו באיזה גן הם מסתובבים?!?! 

הסוד נמצא בפרטים הקטנים. רז קיל

אליישיב רייכנר Vs ג'קי לוי
אשכנזי זה הכי הכי? לא אם מדובר בסידורים. ריייכנר (בכיפה) תוהה אם הסידור הישראלי של התנועה מסורתית שיצא בנוסח אשכנז (לא עלינו) יכול להיות באמת ישראלי, ואם הספרדים ירצו להשתמש בנוסחי תפילה שחלקם התהוו בקו שבין ברלין לפריז. רייכנר גם תוקף את החלטת הקונסרבטיבים להשמיט קטעי תפילה לאומיים וכו' ולכן הוא קובע שאין כאן באמת מסורתיות. אבל בסוף המאמר מציין רייכנר את האבסורד, לטענתו, שג'קי לוי, המחבר בין מזרח למערב (לא היה לי ביטוי אחר, מצטער), דווקא הוא מייחצן את הסידור הקונסרבטיבי האשכנזי המתיימר להיות מסורתי.

נציג הסרבנים
נראה שלנוער הימני יש מנהיג חדש. שמו אריה ארבוס החייל שהניף את הכרזה בכותל והשבוע סולק מצה"ל. הפגישה הראשונה שלו איתנו הייתה במעריב אצל רועי שרון שם כבר אפשר היה להרגיש שמדובר בבחור חושב, שהוא לא רק ימני מתלהם ומשתולל אלא יש לו מה להגיד (זה כמובן לא אומר שחייבים להסכים). השבוע הוא הופיע אצל אברי גלעד בלי פחד במה, עם הרבה ביטחון עצמי ויכולת ניסוח מוצלחת מאוד. אם הגבעונים מחפשים דובר או נציג אז מיסטר ארבוס יכול להתאים.


ארבוס אצל אברי. והעיקר לא להתפחד כלל

לא יהיה קל לרב פרץ
כי המלחמה היא מלפנים ומאחור. הימין כועס עליו, השמאל חושד בו (וואלה החלו בקמפיין) והרבנות הצבאית מחמיצה פנים ומעקמת את האף. שיהיה בהצלחה.

ינסו למחוק לו את החיוך. הרב פרץ (דובר צה"ל)

כאן עמית סגל, הרייכסטאג
לשאלת עיתון בשבע האם בני המשפחה של נבחרי ציבור הם נושא לסיקור או לא, אומר עיתונאי ערוץ 2 עמית סגל כי נתניהו בוחר לערב את בני משפחתו בסיקור העיתונאי, בין אם זה במערכת בחירות עם אביו פרופ' בן ציון נתניהו, ובין אם זה כשהוא מאפשר למרכז הליכוד לשיר לאשתו "היידה שרה". אם אתה מערב משפחה אל תתפלא שמסקרים אותם, אומר סגל. אבל בלי קשר לזה סגל היה השבוע בברלין וסיקר את ביקורו של נתניהו אצל גב' (תפוח אדמה) אנגלה מרקל. כשהוא אמר "כאן עמית סגל, הרייכסטאג", כמעט נחנקתי, כי לא משנה מה, אם זו מילה בגרמנית או יש לה צליל של "גרמניזם" זה תמיד יישמע רע ומוזר.





יום שני, 25 בינואר 2010

אחי, איפה אתה? בריחת המוחות, דאום פור דה רסקיו, שירת נשים ורדיו ישראל

(בריחת המוחות בהמשך..)
איפה אתה?
אני עובד על פרוייקט שגוזל ממני את רוב הזמן. מדובר בפרוייקט תקשורתי מעניין שאני מקווה שיעוף לאוויר בזמן הקרוב. הבעיה היא שככל הנראה אאלץ לצמצם פוסטים בתקופה הקרובה. כי, כאמור, אין זמן. ייתכן גם, שזה יהיה אחד הפוסטים האחרונים... (יהיו עידכונים)

נשים, אי אפשר איתכן 1
כולנו נפגשנו עם סאגת/פרשת/העליהום - עם בני עקיבא ושירת הנשים. Ynet יהדות פרסמו לפחות שש כתבות על הסיפור (תגובות של חברי כנסת, אסף וול וכו'). אליישיב רייכנר מספר על נוער מבני עקיבא שכן מסוגל לשמוע שירת נשים. זה קרה באופקים והסיבות לכך במאמרו של רייכנר בנרג', יונתן אוריך מספיד את בני עקיבא, זבולון המלך מנסה לגשר ומייסד להקות בני עקיבא מזועזע (טולי פיקרש דתילי). כל הפרשה הזאת גרמה לי להרהר שהציבור הדתי לאומי הוא ספק אייטמים בלתי נלאה. אנחנו מפרנסים את התקשורת.

נשים, אי אפשר איתכן 2 (רדיו ישראל)
רדיו ישראל החל את שידוריו בסערה. ברדיו החדש ישנם עשרות צעירים דתיים ודתל"שים שבאו מלאי מוטיבציה להרים רדיו חדש בישראל. חייבים לומר שהם עושים עבודה נפלאה. חלקם עובדים מסביב לשעון ואין איזה רוטשילד/אדלסון או סתם ברונים מהאיחוד אירופי שישלמו משכורת כמו שבאמת מגיע להם.

אבל יש גם קצת בעיות חלק מהכתבים המנוסים שהובאו לתחנה עזבו. אני מדבר על עמיחי אתאלי (שעבר למעריב במקום רועי שרון), נטע סלע ודינה אברמסון שעזבו בגלל כל מיני בעיות שונות. בנוסף, יש כל הזמן דיונים על גבי דיונים מי הוא קהל היעד, איך מצליחים לדבר גם אל קהל הציונות הדתית וגם אל הקהל הרחב.

אחת ההחלטות מטעם רדיו ישראל, שממש מתאימה לימים שבהם אנחנו נמצאים עם כל פולמוס שירת הנשים, היא שלא תהיה שירת נשים ברדיו בימי שישי. כלומר, כל השבוע כן, בימי שישי רק גברים. בנוסף, שירים בעייתים עם מסרים לא צנועים - יוצנעו. כך מנסים ברדיו החדש לפנות לכולם. מיותר לציין, שלא כולם אהבו את ההחלטה של המנכ"ל יהושע מור יוסף והיה דיון סוער על ההחלטה.



תגובת רדיו ישראל: אנחנו שמחים על ההתעניינות המוצדקת שלך ברדיו ישראל. היינו ממליצים לך לבדוק את אמינות מקורותיך כיוון שביום שישי כשתאזין לרדיו ישראל תשמע גם שירת נשים. אנו מזמינים את כולכם להתחבר לרדיו ישראל בתדרים 106.6 ו-97.5.

השפל תשפילנה
שרה נתניהו בכותרות - חנוך דאום נחלץ לעזרה. ובדמיוני אני רואה את חנוך דאום עם מכנסי טייץ כחולים, גלימה בצבע כחול לבן ועל חזהו מתנוססת בצבע אדום מודגש האות B (= ביבי למי שלא הבין). דאום פור דה רסקיו. לא מזמן ראיתי את דאום בתוכנית הבוקר של אברי גלעד, לידו ישבה נעמי איגוס, מזכירתה לשעבר של שרה נתניהו. זה היה יום אחרי הבליץ הגדול של ידיעות ומעריב שטענו כי הגברת הראשונה היא למעשה סוג של מכשפה. אך לעצם הדיון שהיה אצל גלעד, זה היה ממש לא נעים לראות את חנוך דאום, את הילדותיות, הזלזול הבוטה בנעמי איגוס, המשפטים שהוא אמר כמו "אני אגיד לך מה אני יודע, ואני יודע, אני מקורב" - לא מחמיאים לו כעיתונאי ואני גם לא בטוח שמשרתים את מי ששלח אותו לאולפן, הבוס הגדול, בנימין נתניהו.

"אל תדאגי שרה חנוכי מיד מגיע..."

יכול להיות שדאום שם לב שהוא לא יצא כל כך טוב באותו דיון אצל אברי גלעד, לכן הוא היה חייב להמשיך את מסע ההשמצות שלו בגברת נעמי איגוס בידיעות. בטורו משבת הוא לכלך בהנאה על המזכירה לשעבר שהיא היסטרית ונקמנית וכו'. איגוס מצידה, סיכמה את הדיון אצל גלעד כשאמרה לדאום: "כל מה שאתה אומר זה שטויות במיץ עגבניות".

ולגבי שרה נתניהו
אורי אליצור כתב השבת ב"יומן" על הפרשה. כל כך פשוט ונכון. אגב, באופן יוצא דופן יפעת ארליך וגדעון לוי מסכימים שניהם שכל הסיפור על גברת נתניהו נובע מעמדה שובניסטית צרה ומכוערת. "לנפתול (נפתלי שפיצר בעלה של מיסס קלין ציפי ליבני) לא היו עושים את זה", קבע גדעון לוי ב"הארץ".

בריחת המוחות 1
גדעון דוקוב וחיים ולדומירסקי מפריחים את השממה. הם יצרו מדור סאטירי חדש, אמנם דומה בעיצוב ל'אפעס', אבל מבטיח מאוד. באמת הגיע הזמן שהסאטיריקנים האינדיאנים (דתיים לאומיים, כן) יצאו מהחורים. בהצלחה!. חיים ולדומירסקי מסר בתגובה לתחביב החדש כי הוא החליט לעסוק בסאטירה בעקבות אחד מגדולי הסאטיריקנים בארץ: "לא עסקתי בכתיבה הומוריסטית עד שקראתי פעם אחת את גדעון לוי והחלטתי שגם אני רוצה לכתוב נונסנס".

בריחת המוחות 2
מנחם בן ואראל סגל מתווכחים ביניהם מה יותר מטומטם: האח הגדול או להיות אוהד של ביתר ירושלים. מנחם בן אומר שהאח הגדול מספק אחלה רגעים מרגשים וסג"ל מקשר את אלבר קאמי, אקזיסטנציאליזם, וכו' לדרמה הגדולה שיוצר המשחק. אוקי..

אמר ל: חבריו/מקורביו/משפחתו
רועי שרון פרסם כתבה עם החייל אריה ארבוס זה שהניף את הכרזה בכותל. לארבוס כנראה אסור היה להתראיין, כי טכנית, למרות שזרקו אותו מהצבא יש עליו הגבלות להתראיין. אז שרון עקף את כל הסיפור הזה כשהוא מציין כמעט בכל פסקה "ארבוס סיפר לחבריו" "אמר למקורביו" "סיפר לבני משפחתו" וכו'. לא ראיון רשמי עם עיתונאי ומרואיין, אלא ליקוטי דברים ששרון כביכול שמע מהסביבה הקרובה של ארבוס. דרך נהדרת לעקוף צנזורה.

הו הא מה קרה יואב שורק הוריד כיפה
כתבה מרתקת במיוחד הייתה שבת במקור ראשון. שני עיתונאים ותיקים בעיתון ראיינו אחד את השני (מה קרה? היה מעניין)
היו אלה צור ארליך ויואב שורק. לשורק יש מהפכות בראש, הוא רוצה התחדשות יהודית עכשיו, זה כולל להוריד את הכיפה והקרבת קורבנות. לקריאת הראיון כאן. ותודה לתומר פרסיקו חוקר דתות ופעיל שמאל (תעיוש?) שהפנה אותי לכתבה.

REVOLUTION NOW (שורק)

לגבי תומר פרסיקו. הבנאדם נסע עד אפרת לישיבת שיח יצחק כדי לשמוע את יואב שורק ושאר רבנים מהציונות הדתית (הרב מלמד, הרב גיגי וגם הרב החרדי הרב שלמה דייכובסקי היה שם). וזה לא היה לו קל לנסוע לשטחים הכבושים ("הגזולים"). אבל היה שווה הוא כותב בבלוגו "לולאת האל". מה שמחייב אותי לשאול שאלת תם: שמאלני עצבני וממושקף שנוסע לשטחים הכבושים כדי לשמוע שיעור תורה זוכה לשכר פסיעות כפול???

זה גם המקום לספר שלעיתונאי צור ארליך יש בלוג ("מהמחסן של צור ארליך") שם אפשר לקרוא את כתבותיו (כתבות ישנות בנות שבועיים ומעלה) וטוריו ממקור ראשון.

יום שני, 11 בינואר 2010

תזהרו ממנו הוא כמו דבורה מיד עוקץ; 'סרוגים'-דיכאון, 'המסרגה' צ'יט צ'אט, האינדיאנים בגולני, זבולון המר ז"ל

אזהרה לכל קיצוני הימין באשר הם
רועי שרון, עיתונאי מעריב, עבר לערוץ 10. זה אומר, שמעכשיו, יש עדשת מצלמה על כולכם אנשי הימין. כיוון ששרון מכיר את כל השטיקים והטריקים של "אחינו גיבורי התהילה", אז תעשו טובה, אם יש לכם דברים שכדאי להסתיר וכו' תשימו לב שהוא לא באזור. וחוצמזה... שיהיה בהצלחה.

סרוגים פרק 1: דיכאון
כן, כן, ראיתי. לא הייתה לי ברירה. כולם ראו, כולם כתבו, רק אני נשארתי מאחור. טוב, אז כמה מילים. סרוגים ממשיכים את אותו קו של עונה שעברה עם הכניסה לעולם המיטות היהודי (נידה, מיטה יהודית, יחסי מין, איסור נגיעה). ההתמודדות עם נוקשות ההלכה והביזאר היהודי. מאוד מדכא היה הפרק הראשון עם חתונת הבלהות, נתי הרופא שממשיך להתייסר (ועוד הרגו לו את האמא! שפירא, קצת חמלה!) והתיסבוך התמידי של הדמויות. בקיצור אם בעונה הקודמת הסדרה עסקה בתיסבוך של הרווקות, עכשיו זה התיסבוך של הנישואים (והיחס בין רווקים לנשואים וכו'...)

(אגב, הדמויות החרדיות שמגיחות ככה בין לבין מאוד מפחידות: הברסלב הקופצני והמדקלם, והחרדי הזומבי בבית החולים שמצווה על נתי ללחוש על האוזן ממש מוזרים. הם חייבים להיות כך? פסיכים?)

מה שטוב בסרוגים לדעתי, עם כל הפגנת התיסבוכת הדתית לאומית מפרק לפרק שלפעמים קצת מייגעת, זו הנוכחות של אנשים אחרים על המסך. אני חושב שזה אחד ההישגים הגדולים ביותר של היצירה הדת"ל במובן הזה שסוף סוף מישהו מגוון את הדמויות בקופסא הזאת. נחמד לראות שיש עוד אנשים חוץ מיאיר לפיד, בובליל, יונית לוי, רפי גינת, להקת ארץ נהדרת ארז טל, רוקדים עם אדיוטים, בר רפאלי, הישרדות הפיליפיניות ונשות האינסטלטורים . זה לדעתי ההישג הגדול. לגבי עצם התוכנית עצמה ותכניה... היא נחמדה... (איזו ביקורת גאונית, הא? נחמד...)



המסרגה: שיחת בנות
וגם את המסרגה ראיתי עם עינת ברזילי החיננית ואורחותיה לתוכנית השחקנית יעל שרוני ועיתונאית מקור ראשון יפעת ארליך (שנראתה כאילו היא במועצת החכמים עם הסברים מלומדים ודעתניים). זה היה קצת יותר שיחת בנות, משהו כמו האחות הקטנה לאח הגדול רק עם הכבדות הדוסית. כלומר, גברברים לא יתחברו לתוכנית, נראה לי. ועוד משהו, אל תקשיבו לולווט אנדרגראונד תשאירו את הסבתא האמריקאית (הבובה. שרון מייבסקי?).

יש עוד ד"ר באולם?
גולני מסתבר חובשים כיפה. יותר ויותר קצינים בחטיבה הינם חובשי כיפות, ויש פלוגות ויחידות שרוב הקצינים שם שייכים לבני השבט האינדיאני הממלמל ג' תפילות ביום. זה נושא תקשורתי, כמובן. מה זה אומר עלינו, על החברה הישראלית, על הנוער שמתגייס על השינויים שקורים בשנים האחרונות. ותמיד כשיש פרסום כזה על קצינים דתיים יש איזה מין רחש לחש כזה מסביב: "האינדאנים משתלטים, האינדיאנים משתלטים, סכנה! אימה ופחד! עוד אפי איתם אחד וגמרנו וכו'". ותמיד מביאים את ד"ר יגיל לוי להסביר על הנושא. למה ד"ר לוי? א. כי הוא ד"ר. ב. סגן אלוף במיל' ג. כתב את הספר מ"צבא העם לצבא הפריפריה". וזה בדוק: ראיתי אותו בלונדון וקירשנבאום ושמעתי אותו ברדיו ומראיינים אותו לעיתון. ולמה לא? הוא כתב ספר על הנושא. הבעיה שמביאים רק אותו. ולדעתו, יותר מדי קצינים דתיים = סכנה למדינה = זהירות האינדיאנים באים. ותמיד האינדיאנים מסוכנים ורוצים להשתלט, כי כאלה הם הדוסים, זה הכול בכאילו אצלם, לא הרגשת אחריות לא פטריוטיות זה הכול כדי להשתלט על המדינה (ולהתשלט מבפנים זה הכי טוב, הו מאמא!).

ממנהיגי האינדיאנים. "עוד אחד כמוהו ואכלנו אותה"

האם אנשי ערוץ 7 הודרו מרדיו ישראל?
לטענת גורמים בסביבת ערוץ 7, אנשים ברדיו ישראל דחקו הצידה עובדים שהגיעו מהערוץ הימני. הסיבה להדרה: לחתור יותר למרכז ולמיינסטרים הישראלי. "בהתחלה הלכנו למכרז כולם ביחד עכשיו פורקה החבילה", אומרים בערוץ 7.

זבולון המר
רק דתילי (נכון לעכשיו) זכרו שהיום יום פטירתו של זבולון המר ממנהיגי הציונות הדתית.

עדיין מסכמים
למה צריך לסכם את העשור? ובכן, צריך! אודי מקסימוב, באפקט הפרפר, על סיכום העשור במוזיקה.





יום שבת, 9 בינואר 2010

ארץ מתחנפת, 'סרוגים' - תופעות לוואי, הבעלים של רדיו"ש, אדונים ומשרתים, ציפי חוטובלי, ו'במחנה' עדיין תקועים בעבר

אדוני ה'ארץ'
1. חגי סגל נכנס במערכון של ארץ נהדרת. סגל כתב (כמו שכתבתי בזמנו איך לתקוף את המערכון) - על חוסר האומץ של הכותבים, על ההיטפלות לציבור חלש ומושמץ. הכול כמובן נכון. רק חבל שסגל פרסם את המאמר במקור ראשון, הרי יש לו טור בידיעות אחרונות! שם זה המקום להתפרע נגד 'ארץ נהדרת'. מר סגל, אנחנו יודעים שאתה צודק אבל מה עם קוראי ידיעות?? במקום זה, סגל כתב חצי טור בידיעות על זה שהערבים עדיין רוצים את חיפה.

2. זה כל כך היה ברור וצפוי שיהודה נוריאל מידיעות יגן על אדוני ה'ארץ' (נהדרת) בשם חופש הביטוי וכאילו אידיאליזם וכו' וכו'. כצל'ה שיחק לידיהם של האנשים הצפויים.

3. אריאל שנבל גם ביקר את המערכון, רק שלדעתי, התקיפה הייתה בנקודה הלא נכונה. שנבל כתב על הניסיונות של אדוני ה'ארץ' להילחם ב"תרבות ישראלית אלטרנטיבית": "מי שחושב שיוצרי 'ארץ נהדרת' בחרו סתם במקרה בעיתון הזה ולא באחרים, תמים או מיתמם. לכותבי 'ארץ' אג'נדה ברורה פוליטית ברורה.. לא מעניין אותם להילחם בימין הקיצוני, כי ברור להם שלא שם טמונה הסכנה לשלטונם חסר המעצורים בתקשורת.. הם יודעים שאיום הזה מגיע ממקומות כמו 'מקור ראשון' שמטפחים תרבות ישראלית אלטרנטיבית". לדעתי האישית, אין פה מגמה מכוונת או קונספרטיבית אלא פחדנות והתיישרות  עם הממסד התרבותי הקיים: הכה במתנחלים ונמחא לך כפיים.

השפעת מתפשטת
כולם כותבים ומדברים על סרוגים. שנבל עם טור על התוכנית, אליישיב רייכנר מראיין את אוהד קנולר, תוכניות ופורומים יעסקו בתוכנית. בקיצור, שפעת הסרוגים מתפשטת. אבל מה שהכי עיצבן אותי השבת זו הפרסומת של "פורום נשים למען הקהילה" שצדה את עיני - על עוד פאנל מייגע עם יוצרי הסדרה ושחקניה בהנחייתה של עתונאית (משלנו! כמובן) שרה ב"ק - "סרוגים, טוב או רע לסרוגים?". כאילו מהההה??? רבויינו של עויילם, מה אתן רוצות? הרי כבר דנו בזה והוציאו מזה את המיץ! איפה הייתן שנה שלמה שכולם טוחנים את הנושא? ובכלל מ'זתומרת "רע לסרוגים" איך זה יכול להיות "רע" כל כך הסדרה הזאת.. איפה הרוע? גם אם היא לא מציגה אותנו כאנשים הכי מושלמים - למה להשתמש במילה "רע"?. הוי רבויינו...

אחינו, יש פה דיון על 'סרוגים'. להעיר אותך? לא? לילה טוב

הבעלים של רדיו ישראל
צביקה שלום הוא הבעלים של תחנת הרדיו החדשה "רדיו ישראל". הוא אחיו של סילבן שלום, ליכודניק, חובש כיפה ובבעלותו תחנות רדיו נוספות כמו רדיו תל אביב, רדיו חיפה ורדיו דרום. כשהוא הפך להיות הבעלים של רדיו ת"א התחוללו שינויים גדולים בתחנה. המנכ"ל התפטר. ברמן, טייכר, זרחוביץ'  ועוד שדרנים נוספים עזבו. אנשים מרדיו ישראל מספרים ששלום רוצה לקרב את הרדיו יותר למיינסטרים, אל העמך, פחות צפובוניזם תל אביבי יותר ישראליזם. המהלך שלו לרכישת רדיו ישראל, הם אומרים, היה טיבעי. יהושע מור יוסף, מנכ"ל התחנה, מקורב לצביקה שלום. בעבר היה דוברו של אחיו השר סילבן שלום. אגב, יום א', תחל התחנה את שידוריה. בהצלחה.

"במחנה" עדיין חיים בעבר
נודע לי שיש כתב דתי אחד ויחיד בעיתון הצה"לי "במחנה". אך מה הפלא ותפקידו הוגדר לכתוב על ענייני הרבנות וכיוצא בזה. בעוד שהכתבים הדתיים בימינו נמצאים בכל תחום מהפוליטי ועד לתחומים אחרים, מערכת במחנה משום מה עדיין תקועה באיזה עולם מלפני 40 שנה שדתיים צריכים לכתוב על מזוזות ורבנים. יאללה תתקדמו. 

אתה אמיתי, כאילו?
נדב הלפרין בחור צעיר מאוד ומוכשר מאוד (כתבנו עליו) החל לכתוב את מדור שליפות. אגב, סיפורון קצרצר, במערכת מעריב היו בטוחים שנדב הלפרין הוא הנפצה של תנועת ציונות דתית ריאלית. רועי שרון לא האמין שהלפרין באמת כותב את אותם טורים בנרג', ומדובר בודאי בתחבולה צד"רניקית. עד שיום אחד הגיע הג'ינג'י הצנום לבית מעריב וכתב שם רשימה לאתר. "אוקי, אתה אמיתי", הודו.

כולנו עבדים של מישהו
חנוך דאום נפגש עם עו"ד דובי וייסגלס בשבוע שעבר. שניהם דיברו על פטרוניהם הפוליטיים בעבר ובהווה. וייסגלס סיפר לדאום על מעשיות הגבורה של הבוס שלו, לשעבר, אריאל שרון, וכמה הוא היה גיבור וכל העם אהב אותו ושהוא קרא לדרור. ודאום סיפר על פטרונו שלו - נתניהו, ולמה לדעתו אין כמו ביבי בעולם. דאום כתב על המפגש ב'מוסף ידיעות' וגם הסביר למה ציפי ליבני היא לא כמו מופז - שהוא גבר גבר, וכמה חשוב שמופז צריך להיות שר בממשלה (גבר גבר! כבר אמרנו?). בדיוק כמו שביבי רוצה.

איך אוכל לשרת אותך, אדוני?

רק בישראל (ציפי חוטובלי)
לא מזמן סיימתי לקרוא את הספר של דן מרגלית "התפכחות". יש הרבה מה להגיד על הספר אבל השבת נזכרתי בנקודה אחת, מצחיקה ועצובה בו זמנית. יוסי ורטר מ'הארץ' כתב על הצעת החוק של חוטובלי - לא לאפשר לעבריינים מורשעים להיכנס או לחזור לבית הנבחרים. ורטר כתב על השמועה שמסתובבת במסדרונות שזו הנקמה של חוטובלי באריה דרעי. הרי דרעי לא יכול היה לסבול את חוטובלי על כך שהיא חלקה עליו במועצת החכמים ולא קראה לו "רב" אלא "מר דרעי" והייתה מתקנת אותו בציטוטים ומקורות מהגמרא. דרעי ניסה ללחוץ על מרגלית להעיף אותה, מרגלית לא רצה ודרעי עזב. עכשיו, כך לפי "השמועה", חוטובלי רוצה "להחזיר" לדרעי ולנעול את שערי הכנסת. חוטובלי מכחישה כמובן.

בכל מקרה בספר של מרגלית מסופר על טומי לפיד ודנקנר שגם הם לא אהבו את חוטובלי בלשון המעטה, והיו נוהגים לחקות אותה כשהיא מדברת. לפעמים המצלמה הראתה את זה, לפעמים לא. וחשבתי לתומי בעודי קורא את אותם שורות, איך קורה ששר משפטים לשעבר ועורך עיתון מכובד מגיעים למצב כזה שהם מחקים בחורה צעירה שבסך הכול חושבת אחרת מהם.

עינת ברזילי מפרגנת לארמדיל (תרבות מעריב)
ואני חשבתי שרק אני מקדיש "צימוקים" פעם בשבוע לחנוך דאום. מסתבר שאני ממש לא לבד. הלו? חבורת ארמדיל? גם אני רוצה לקבל מנוי!

יום שישי, 8 בינואר 2010

אופס טעיתי - הכיפה האדומה לא הושתלה...


טוב, שוב טעיתי....

הפוסט שבו ציחקקתי על הפרסומות עם הכיפות השתולות לא היה ממש מדוייק. כתבתי על תופעת הכיפות המודבקות שבפרסומות בעלונים ושתמיד כל העניין נראה לא טיבעי וכו'.. ואז כתבתי שהתופעה עוברת לפרסומות גדולות כמו הפרסומת של בנק יהב שם אפשר לראות את אחד המציגים עם כיפה אדומה שלא קשורה לקודקודו... טענתי, ברצינות תהומית, שבנק יהב מכוון גם לקהל דתי ולכן הם השתילו כיפה אדומה ומלאכותית לאחד האנשים בפרסומת. אם כן, טעיתי בגדול... אותו מציג בפרסומת הוא אכן דתי חובש כיפה אדומה לראשו....

קוראים לו ישי זמירי, הוא שחקן, ודתי לגמרי. הבנתי שגם שחקן די מוכשר (אני מנסה לחפות על הטעות שלי כפי שאתם רואים.. אבל זה נכון, הוא גם כותב ומלחין). בשיטוט שעשיתי בפייסבוק, ישי זמירי מופיע עם אותה כיפה אדומה גדולה ובולטת...

ומסתבר אגב, שלא רק אני נופל בטעויות האלה.. עיתונאי מקור ראשון, עמיאל אונגר, כתב על תופעת הכיפות המושתלות.. הוא ראה דוגמן מגולח למישעי, עם כיפה לא קשורה, וכתב על ההדבקה המלאכותית.. מסתבר שהדוגמן היה סגן עורך מקור ראשון לשעבר, איתן זליגר, והיום מבעלי משרד יחסי הציבור זליגר שומרון... לא השתלות ולא נעליים...

אז מה למדנו ילדים?

שלא כולם לובשים את אותם כיפות... ולחלקנו יש כיפות מסוגים, גדלים, צורות, וצבעים שונים. ואין שום בעיה ללכת עם כיפה אדומה וגדולה ולהרגיש טוב עם זה! רבאק!

(ותודה לאליישיב רייכנר על התיקון)...

עם ישי זמירי הסליחה. זה קורה...


זה קורה כשהדרך מתמשכת....

 

יום חמישי, 7 בינואר 2010

עולם קטן גדול, בביצה יש נרקיס, מלחמות מבקרי התקשורת, מי הדליף את מכתב רבני הגוש וכמה מילים על השתלות כיפה

ככה עושים את זה
תאאתאאאא תאא תתתתאאאא תתאאאא (פתיח של חדשות ערוץ 2 עם עודד בן עמי, למי שלא הבין ) "ערב טוב!, הרב דרוקמן בראיון לעלון עולם קטן אומר שיש לסרב פקודה!..." כך אומר עודד בן עמי עם קולו העבה והרציני, כשעל המסך מרצד הכיתוב "הרב דרוקמן לעולם קטן". כן, כן, הם שוב עשו את זה.. עלון שבת עם ראיון גדול (ללא שמו של המראיין - יוסף רוסו, העורך, ככל הנראה), מעיף כותרות לעיתונים-אתרים-רדיו-ערוץ 2 (יאללה ברבאק!) ומשנה את סדר היום. אייי קראמבה!!

אגב, השבת יש עוד כמה צימוקים נחמדים בעולם קטן: אורי אורבך על ארץ נהדרת (רמז: הוא לא חושב כמו כצל'ה) ויש גם את ולדווומירסקי על חינוך ילדים.

נרקיס הביצה


אוקי, דוד פורת (35) נדלניסט בעיקרון, ורווק המצוי בביצה הטובענית בירושלים (לא כולל שנה במנהטן) יככב בתוכנית החדשה של עינת ברזילי "המסרגה!". מסתבר שלבחור יש כישורי משחק (בוגר ניסן נתיב) ותהיה לו פינה ששמה בישראל יהיה "נרקיס הביצה" (!) והיא תדון בנושאי איכות צמחי הנרקיסים באקלים הירושלמי. טוב, אני מסתלבט כמובן, היא תעסוק בביצה הירושלמית מנקודת המבט של הרווק הניצחי. זה רק אני? או שדתיים ירושלמים משתלטים לנו על המסך? מה יהיה עם הירושלמים האלה?!? הם בכל מקום! דוס ווטש מוסר בהצלחה!

המייסד
אלעזר מנחם שפירא, כפי שטל בשן מפנאי פלוס כותבת על יוצר "סרוגים" - הלא הוא לייזי שפירא, מספר בראיון מעניין על התוכנית והעונה השנייה. שפירא "חי את חייו לאור ההלכה" אבל לא שומר נגיעה, מספר על ההתבגרות של התוכנית ומלגלג בחן על 'החילויינים' שמתגרשים אחרי שנתיים, אוהב את איכות החיים שבעיר (ולכן כבר לא יחזור לגור בהתנחלות) ומגדיר את עצמו כ"ליברלי שמרן". לשאלת המראיינת "תגיד משהו דוסי" אומר שפירא 'דבר תויירה' קצר בשם עמיתתו לסדרה חווה דיבון (ומביא גאולה לעולם). הזדהיתי מאוד (עם 'הדבר תויירה' של דיבון).


(אגב, ברקע תוכלו לראות את הפרסומת לסדרה: "יפעת מסרוגים רוצה להכיר לכם את החברים הפנויים שלה. סרוגים עונה שנייה אל תתביישו תלחצו". אין כמו שילוב מנצח של פרסומת + ראיון)
ועוד משהו אחד בקשר לסרוגים. אליישיב רייכנר מדסקס עם אוהד קנולר הלא הוא "נתי" הרופא המסוקס והמיוסר בסדרה. 

המדליף
Ynet יהדות פרסמו השבוע את מכתב רבני ישיבת הגוש לגבי סירוב פקודה. מילים קשות נאמרו שם "נבוא חשבון עם הסרבנים". ובקיצור, הרב ליכטנשטיין קורא לתלמידיו לציית למפקדים ולא למרוד במלכות. המכתב לא נועד להגיע לתקשורת אלא לתלמידי הישיבה ובוגריה בלבד. מישהו הדליף את המכתב, קוראים לו יונתן אוריך (כתבנו עליו). אוריך הסביר בבלוגו שמטרת הדלפת המכתב הייתה לגרום לישיבה המאופקת להכריז על עמדתה ההלכתית פוליטית ברבים ולהיכנס למלחמת הדעות והמחלוקות בתקשורת.

"יוסטון, יש לנו מדליפון"

תדמית VS האגודה לזכות הציבור לדעת
האגודה לזכות הציבור לדעת נזפה בדן מרגלית על ההתפרצות שלו מול ח"כ זחאלקה. האגודה טענה שמרגלית היה צריך להיות מאופק מול נאומו של חבר הכנסת. ארגון תדמי"ת, ארגון ימני נוסף שמבקר את התקשורת, דווקא שלח מכתב תמיכה למנחה ערב חדש. "על השיח הדמוקרטי לכלול מקום לרגשות של כבוד לאומי, גם בצד הישראלי. דן נתן לכך ביטוי אמיץ בניגוד לרוח הנושבת ברבים מכלי התקשורת בישראל", כתבה חני לוז מצוות דתמי"ת.   



חיים נחתומי
חיים נחתומי מדתילי הוא אדם אמיתי! מסתבר. לא אחשוף את שמו, רק אומר שהוא כתב בעיתון הצופה בעבר והוא אביו של אחד העיתונאים מאנ"ש. אני מבקש סליחה מדתילי שחשדתי שנחתומי הוא עמיעד טאוב.

להשתיל כיפה
הרבה דובר על הפרסומות בעיתונות הדתית בהם מככבים אנשים עם כיפות מושתלות לראשיהן. משהו תמיד לא נראה בסדר עם הילדים הבלונדינים האנגלו סכסים האלה מאמריקה שלהם מודבקת כיפה סרוגה על הראש. מסתבר, ששיגעון ההשתלות הגיע גם לפרסומות בערוצים הגדולים. שימו לב לפרסומת של בנק יהב שרוצה לכוון גם לקהל הדתי ובאיזהו שלב שתלו לאחד המציגים בפרסומת כיפה אדומה גדולה (שתבלוט כמו תמרור!). כמו בפרסומות בעלונים יש משהו לא טיבעי בהשתלת כיפות. שימו לב לבחור 0:23:


מה לא בסדר? 

מה מפריע לכצל'ה? (הוספה)
אליישיב רייכנר זועם על כצל'ה, ממש רותח. בסוף המאמר, תוהה רייכנר, לגבי הביקורת של כצל'ה על ארץ נהדרת "האם יכול להיות שמה שבאמת הפריע לך במערכון המדובר של 'ארץ' זה שהחייל החטוף החזיק בידיו עיתון 'מקור ראשון' ולא 'בשבע'?" אני לא מוסיף דבר.

 

יום שלישי, 5 בינואר 2010

כצל'ה הריץ קמפיין לארץ נהדרת. צימוקים חדשים לרדיו"ש, שפעת הסרוגים, דניאלה וייס וכיפה ותגלית מרעישה

צימוקים ושקדים: רדיו ישראל
צבי יחזקאלי יעביר תוכנית עם הרב ארז משה דורון.
נטע סלע, לשעבר Ynet והיום נרג' פה ושם, תערוך את התוכנית של יפעת ארליך
עמיחי אתיאלי אם אינני טועה מקור ראשון נרג', ערוץ 2- כתב צבאי
אריאל כהנא - כתב מדיני
רז קיל, מיודענו, יערוך תוכניות
חבר'ה נוספים שמשתתפים בחגיגת הרדיו: דינה אברמסון (ערוץ 1), יערה מייטליס (ערוץ 7), דודו אלהרר.

אבל עם כל החבר'ה הטובים שיש נוצרו כמה בעיות לרדיו. ראשית, בעיות טכניות גדולות שדוחות את נקודת ההתחלה. ב. כסף - לרדיו אין כסף (בעיה של כל כלי התקשורת של אנ"ש... עניים מרודים..) להביא טאלנטים גדולים ולכן יש מחלוקות כספיות עם דן מרגלית למשל...

כצל'ה די!
בארץ נהדרת מנסים להראות שהם לא רק יודעים לעשות חיקויים, דאחקות וצחוקים אלא גם סאטירה חברתית. יענו. אז הם יצרו מערכון של 3 דק' על מתנחלים שחוטפים חייל כדי לסחוט את המדינה. לא כזה מצחיק (חוץ מהקטע של עיתון מקור ראשון..). אבל כצל'ה אנס בברוטאליות את התקשורת להפוך את המערכון המטופש של אסף גפן (הכותב) לסמל לחופש הביטוי ולכאילו אמירה נועזת ומזעזעת בבחינת "אנחנו לא סטנדאפיסטים קטנים סטייל שחר חסון וחבריו אלא יש לנו הומור בבחינת החמישיה הקאמרית", יענו מעורר אותך גם לחשוב קצת. זה בולשיט, כן, אבל כצל'ה עם נאום "אתם חבורת נאצים יבוא יום ונעמיד אתכם לדין על אנטישמיות" נשמע רע, היסטרי, עצבני, מנותק ומגוחך וכו'... כדי לתקוף את המערכון הזה לא הפוליטיקאים שלנו צריכים לצרוח אלא אנשים אחרים אנשי תקשורת, רוח סאטיריקנים וכו' ... הדרך לדעתי לתקוף מערכון די כושל ולא מצחיק כזה הוא פשוט לומר את האמת שהכי קל ללכלך על מתנחלים ולהתהדר אחרי זה בנוצות של סאטירה אבל זה ממש חרטא.. שהרי כולם יורדים על מתנחלים, כל הזמן, בכל שעה, אין בזה אומץ ולא אמירה סאטירית באמת. זה סתם ללכת עם הזרם. כשיתחילו לגעת בפרות קדושות באמת כמו עמוס עוז (ס.כהן גדול), בית המשפט העליון (המקדש), אהרון ברק (כהן גדול), דורית בייניש (חברה של כהן גדול), יהשוע סובול וחבריו (משעשעי הכהנים) ולגעת בנקודות המגוחכות אז נאמר שיש סאטיריקנים בישראל. כרגע יש סטנדאפיסטים וחקיינים בשקל ששוחים עם הזרם לקול נהמת ההמון.



שפעת הסרוגים
אם כן, עונה שנייה לתוכנית סרוגים. שיהיה בהצלחה. כוחותינו מסתבר לא נשארים אדישים ולאט לאט צומחות ביצות קטנות פה ושם שממש יעסקו בתוכנית. כיפה הרימו לאוויר פורום חדש שיתעסק בתוכנית. קבלו את אחת ההודעות בפורום של "דרשתי קרבתך" - "עמוס תמם תעשה לי כיפה" אכן, כל מילה מיותרת. אבל לא רק כיפה בביצה, עינת ברזילי עם תוכנית "המסרגה", כן, אתם שומעים נכון, מבית היוצר של yes - תדון על דילמות ועניינים שעולים מתוך התוכנית. כוכבי התוכנית וכוכבי אנ"ש (אורבך עמרוסי וכיוצא בזה..) יתארחו. למה נראה לי שאני אכתוב הרבה על התוכנית של ברזילי...? שיהיה בהצלחה...

דניאלה וייס לא טובה לכיפה?
אבישי מזרחי הביא כמה כתבות מעניינות לכיפה. בשבועות האחרונים מגיעים אנשי ציבור לישיבת פ"ת ואבישי מזרחי נמצא שם ומביא את עיקרי הדברים. הכתבה שלו בכיפה על הביקור של יאיר לפיד בישיבה התיכונית והכותרת של לפיד "אני מתיוון" גררה אייטם ב-Ynet ואולי גם טור ב-7 ימים של לפיד שרצה להבהיר כמה עניינים. אחריו הגיע אופנהיימר מ'שלום עכשיו' וגם זכה לאיזכור בכיפה. השבוע הגיעה תורה של דניאלה וייס שאמרה ש"דין ערביי ישראל כדין הגרגשים והפריזים". אלא שהפעם כיפה בחרו שלא לפרסם את הכתבה עם דניאלה וייס. מזרחי פרסם את הכתבה בערוץ 7.



פולמוס דן מרגלית VS זחאלקה
האגודה 'לזכות הציבור לדעת' רוצים תקשורת הוגנת מימין ומשמאל. הם ביקרו את התנהגותו של דן מרגלית כלפי ח"כ זחאלקה וטענו כי מרגלית היה צריך להיות מאופק יותר והגון. מרגלית התפרץ אחרי שזחאלקה אמר שברק הוא רוצח ילדים ושומע מוזיקה קלאסית. לפי האגודה לזכות הציבור לדעת, מרגלית צריך להיות צופה מהצד ולא לומר כלום ולהמשיך לשאול שאלות קשות. ועכשיו אני סתם מפריח שאלות לאוויר אם המרואיין אומר שלדעתו היהודים הם מקור הרשע בעולם - אסור להגיד שזה חוצפה? ואם הוא אומר שאהוד ברק הוא נאצי נפוליאני קטן ששומע את וגנר בזמן שהוא משייף ילדים ערבים קטנים - גם אז אסור להגיד שזה חוצפה? אסור להגיד כלום? ברק שומע מוזיקה קלאסית ורוצח ילדים... אסור לומר כלום????

תגלית!
באדיבות בלוג פשקוויל - פרסומת שמגלה סוד נורא:




יום שני, 4 בינואר 2010

מדבר עם כולם



דודו כהן (30) קופץ מעולם לעולם. הוא כותב במקור ראשון, רוקד ברייטינג ומתחיל אוטוטו פרוייקט יהודי בארגון הידברות. הבלוג שלו "הפואטיקה של הפופ" נבחר לאחד מ-50 הבלוגים הטובים ברשת על פי mako. את הכניסה שלו לעולם התקשורת הוא התחיל במקומון קטן מקריית שמונה שם הוא גם בחר לגור עם אשתו אסתר ושלושת ילדיו.

אתה כותב ונמצא בכמה עולמות שונים - "מקור ראשון", רייטינג, ועכשיו ערוץ הידברות שמקימיו מגיעים מהעולם החרדי. איך אתה מנווט בין העולמות?
"האמת היא שעד ששאלת על זה לא חשבתי על זה. כלומר, לא חשבתי שזה עד כדי כך מוזר, למרות שאני מבין מאיפה השאלה נובעת. אבל האמת היא שהניווט בין העולמות מתבצע בצורה די פשוטה. ב'רייטינג' אני עוסק בתרבות הכללית שיש לי עניין בה, במיוחד כמבקר המוזיקה הישראלית של המגזין. ב'מקור ראשון' אני מאתגר את עצמי עם כתבות מגזין כבדות ועמוקות בדרך כלל, והמגזין האלקטרוני השבועי של הידברות, שאותו אני עורך, נועד יותר לנשמה ולעיסוק בתכנים יהודיים. לכאורה זה פיצול, אבל בפועל בכל אחת מהעבודות האלה יש מיצוי של חלק אחר שנמצא בי, כך שדווקא כשאני מפוזר - אני בעצם שלם".

יש הבדלים מהותיים בין הכתבות שאתה מכין ל"מקור ראשון" לבין "רייטינג"? שאלות שונות, דגשים אחרים?
"בהחלט. ב'רייטינג' הכתיבה יותר קצבית. מדובר גם בשבועון שפונה לא מעט לברנז'ה, כך שגם ההתייחסות היא אחרת. ב'מקור ראשון' אתה צריך לקחת בחשבון שלא כולם מכירים את הנפשות הפועלות, ותוך כדי אתה גם נדרש לפחות קצביות וליותר עומק. אבל ממש אין לי בעיה עם זה - עם השנים למדתי איך לכתוב לגמרי אחרת למקומות שונים (כולל למשל בעבודה שלי בחברת התוכן
Feelternet, שם התכנים קשורים יותר לטכנולוגיה, איכות הסביבה ושאר נושאים שממש לא קשורים לתחומים האחרים שלי).

תקשורת, איך התחלת?
"כשהייתי חייל התחלתי לפרסם במקומון 'מידע 8' בקריית שמונה מדור שבועי בענייני טלוויזיה, מוזיקה וספרות. בדיוק כשהשתחררתי משרת העורך התפנתה, ובעלי העיתון הציעו לי לקפוץ למים העמוקים. במקביל, באותה תקופה נורא אהבתי את 'רייטינג', וזה היה ממש חלום שלי לכתוב שם. אבל אחרי שקראתי שיובל נתן, העורך והמייסד, כתב באותה תקופה שהם מקבלים המון פניות, אבל לצערם אין מקום, הבנתי שהסיכויים שלי קלושים. החלטתי לנקוט בטקטיקה פשוטה אך מעניינת: מדי שבוע שלחתי אליו בדואר את המדור שלי ב'מידע 8' מבלי לצרף מכתב או משהו שיסביר את העניין. כך עברו להם כמה שבועות או חודשים, אני כבר לא זוכר, עד שאזרתי אומץ ושלחתי אליו מייל ובו הזדהיתי בתור הנודניק ההוא ששולח אליו את המדורים מהמקומון הצפוני. הוא הזמין אותי להציע נושאים לכתבות, ומשם זה התגלגל. דרך 'רייטינג' הגעתי לכל מקומות העבודה שלי בהמשך - 'מעריב', 'מקור ראשון',
mako ו-Feelternet".

ספר מעט על ארגון וערוץ הידברות.
"קודם כל, אני לא יודע עד כמה אנשים מודעים לגודל התופעה שנקראת 'הידברות'. מדובר בארגון שהוקם לפני קצת יותר מעשור על ידי הרב זמיר כהן, והיום הוא אימפריה של ממש. יש להידברות אתר תוכן ו-VOD מושקע עם קרוב לחצי מיליון כניסות בחודש, ירחון כרומו מעניין, מגזין אלקטרוני שבועי שאני עורך כאמור, וגולת הכותרת - ערוץ טלוויזיה שמשודר באפיק 97 ב-yes ו-HOT. הרב זמיר כהן ושאר רבני הארגון מרצים כמעט מדי יום ברחבי הארץ, וממלאים אולמות. כעיתונאי עליתי על התופעה כבר לפני חמש שנים, כשהידברות שידרה רק שעה ביום בערוץ המקומי, ואפילו ראיינתי את הרב זמיר ל'רייטינג', לכתבה תחת הכותרת 'לא סתם רב - כוכב!'. מאז הארגון הלך וגדל בממדים מטורפים, ואף הקים ערוץ משלו, אבל ברוב חלקי התקשורת עדיין לא מבינים את ממדי התופעה בשטח, בפריפריה ובטלוויזיה, וכדי להבין אותה צריכים רק לקחת בחשבון שאת ערוץ הידברות מממנים למעשה הצופים עצמם - אין אנשי עסקים 'כבדים' שתורמים לערוץ. הצפייה בו היא בחינם, אבל מבחינה תפעולית התקציב מגיע מתרומות והוראות קבע של צופים מהשורה. כדי להחזיק ערוץ שלם, אולפן, אנשי מקצוע וכו', תחשוב כמה צריכים לתרום כדי לממן דבר כזה. ועובדה שזה קורה.
"אם זה לא מספיק, בקרוב יוצא הארגון בפרויקט מהפכני - ממירים שיתחברו לטלוויזיה דרך האינטרנט וישדרו רק את ערוץ הידברות, כמו גם ערוצי נוספים 'כשרים' שהארגון יפיק או ייבא. יש לא מעט אנשים שרוצים לצפות בשידורים בטלוויזיה שבסלון ולא דרך המחשב, וזה מיועד בדיוק עבורם. במילים אחרות, 'הידברות' תהפוך לסוג של חברת כבלים דרך האינטרנט, ותציע בנוסף לערוץ הראשי גם ערוץ ילדים, ערוץ מוזיקה ועוד. בעיניי זה מהפכני, ואם הארגון הולך על פרויקט שאפתני שכזה - קח בחשבון שזה לא קורה באוויר. הם רואים שיש לזה ביקוש".




מה אתה הולך לעשות שם?
"אני עומד להנחות תוכנית חדשה, ביחד עם הרב זמיר כהן, שתיקרא 'מקום לשאלה'. בתוכנית הזו יכללו בעצם כל הנושאים הפיקנטיים שלא תמיד ברור לאדם המאמין הממוצע איך לנהוג לגביהם: הומואים על פי היהדות, האם מומלץ ללכת לבאבות ומקובלים, טרנד לימוד הקבלה, ריקודים מעורבים, בעיות פוריות וכן הלאה. מדי תוכנית נתמקד באחד הנושאים האלה. אני מפנה אל הרב זמיר שאלות עיתונאיות, מנסה להתקיל אותו, והוא משיב. אני חייב לציין שלא פעם התשובות מפתיעות בהחלט".


האם ארגון הידברות דומה למשל לפעילות של הרב אמנון יצחק? ארגון החזרה בתשובה פרופר והוא לא באמת מעוניין בהידברות בין שני הצדדים?
"אתה נוגע בנקודה חשובה. הרב אמנון יצחק, כבודו במקומו מונח, פועל לגמרי אחרת. ארגון הידברות לא נוקט בדרכים המוכרות של החזרה בתשובה - לא שהיא רעה כשלעצמה, לטעמי - אלא בא עם גישה של 'בוא תעשיר את הידע שלך בנושאי יהדות. תרצה לקחת את זה גם לחיים האישיים שלך - מה טוב. לא תרצה - תהיה בריא'. מעולם לא שמעתי בערוץ הטפה או איומים. עם זה, הארגון נאמן להלכה עצמה. אף אחד לא יגיד לך שם שהכי חשוב להיות בן אדם טוב, ואם לא בא לך לאכול כשר - לא נורא. מה לעשות שבתורה עצמה יש מציאות של שכר ועונש. רק שבהידברות פחות שמים עליהם את הדגש, ומתמקדים יותר בכלים שהיהדות נותנת על מנת להפוך את החיים שלנו - בעולם הזה, לאו דווקא בעולם הבא - לחיוביים ומהנים יותר.

"זה נכון ששם הארגון יכול לבלבל קצת, אבל חשוב להבדיל בין הניואנסים. 'הידברות' זה לא אומר להושיב חילוני ודתי באולפן ולתת להם להתנצח כל היום (למרות שיש תוכנית בשם 'צירופים' שמפגישה בין אנשי תרבות, חילוני ודתי, העוסקים באותו מקצוע). הידברות משמעותה 'בואו ניצור הידברות בין דתיים לחילונים'. הידע של חילונים רבים על היהדות שואף לאפס, ואת רוב האינפורמציה הם שואבים מכמה קיצונים שזורקים אבנים בשבת או מכמה חולי נפש שמתעללים בילדים ומתחפשים לדתיים. לכן הערוץ בא להראות שהיהדות האמיתית היא הרבה יותר חיובית ומאירה, על סמך הפסוק 'דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום'. למעשה, אפשר לומר שמדובר בערוץ יהדות בגוון לייף-סטייל. הוא לא ניו אייג'י, חשוב להדגיש, אבל בהחלט נותן כלים חיוביים בחיים - בחינוך, בזוגיות, בהרחבת אופקים ובכלל בהבנת המציאות. הצפייה עצמה בערוץ מצמיחה את ההידברות".

הרבה דתיים לאומיים מסתכלים לפעמים מלמעלה על ארגונים כמו הידברות וטוענים שהם מכוונים לקהל מסוים ולא לאוכלוסיה משכילה - סטודנטים וכו'. מה אתה אומר על הטענה הזאת?
"יש כאן פרדוקס: חלק מאותם דתיים לאומיים עצמם מקיימים אורח חיים שלפי דעתם הוא הטוב ביותר. אז כשדתיים אחרים מנסים למשוך אנשים שונים לאותו אורח חיים - בדיוק כמו שמבקר מוזיקה מנסה לשכנע אנשים להאזין לאלבום השנה לטעמו, כדי שגם הם ייהנו - אותם אנשים פתאום סולדים מהעניין, כאומרים 'טוב לי ככה, אבל לא מעניין אותי שגם להוא יהיה טוב'. אבל זו ביקורת מורכבת, וזה לא המקום לכך.

מה שכן, אני מבין את הרתיעה מהחזרה בתשובה שפונה להמונים. גם אני לא מתחבר להרצאות עם טון של צעקות על רקע מוזיקה מיסטית מאיימת. אבל כנראה שיש אנשים שזה מה שמדבר אליהם, וזה בסדר גמור. לגבי הידברות, אם מישהו טוען שהארגון מכוון לקהל לא משכיל - הוא כנראה לא נחשף ולו לדקה אחת של תכני הארגון. התכנים של הידברות מקצועיים מאוד מבחינה ויזואלית, לא פונים אל המכנה המשותף הרחב, ואין בהם ולו קורט של רדידות, הפחדה או איומים. בדיוק להפך - הארגון פונה במובהק אל ציבור משכיל ואיכותי, ואני רואה את זה כל הזמן. הזמר קובי אפללו, מכור כבד להרצאותיו של הרב זמיר כהן, הוא לא בדיוק אדם רדוד. ראש עיריית קריית שמונה, ניסים מלכה, שסיפר לי רק בשבוע שעבר שהוא צופה מדי יום בערוץ, הוא אדם משכיל מאוד. סיון רהב מאיר, שהכינה בערוץ 2 כתבה חיובית על הערוץ, היא אדם שהלוואי על כולנו רבע מרמת המשכל שלו. שולי רנד ועמיר בניון, שגם הם נחשבים לאוהדי הידברות, הם לא בדיוק שטחיים. בקיצור, צריכים לראות כדי להבין".

מתי אפשר לראות אותך?

"מדי יום חמישי ב- 21:00, ערוץ 97 בממיר. קצת רחוק משאר הערוצים - אבל שווה. שכר פסיעות, מה שנקרא".

לבלוג של דודו כהן, "הפואטיקה של הפופ"
לאתר הידברות הקליקו כאן

יום ראשון, 3 בינואר 2010

לתת בראש


לתת לזחאלקה בראש
בשבוע שעבר דן מרגלית התחרע על ח"כ זחאלקה, מן הסתם לרובכם יצא לראות את הסרטון המדובר שהעלתה חני לוז מצוות תדמית. הסרטון הופץ ממייל למייל מפייס' לפייס' להפיץ את הבשורה "תראו את דן פותח את זחאלקה". מדור 'ציטוטים' בערוץ 7 שיבח את מרגלית ואסף וול מ-Ynet העביר שיעור בהיסטוריה במדורו בבחינת "למי קראת מהגר? זחאלקה". אבל הכותרת הכי מוגזמת שייכת לערוץ 7 "העיתונאי שלא שכח שהוא יהודי ישראלי" - כאילו דן מרגלית היה שבוי באיזה גולאג רוסי קומוניסטי ובכל זאת לא שכח לשמור על צלמו היהודי ישראלי! דידן נצח! אז חבר'ה לא להגזים, מרגלית נתן קצת לזחאלקה בראש, סוו וואט ביג דיל. 

לתת לוייסגלס בראש
משהו קרה ליפעת ארליך. היא נראית הרבה יותר טוב בתוכנית מועצת הצעקנים. יותר בטוחה בעצמה, יותר מרפקיסטית, יותר לא שמה על גדעון לוי ולא מתרגשת מההטפות של הד"ר לציונות גדי טאוב ואלדד יניב הצב נינג'ה. למרות שהתוכנית עדיין מוטה בצורה קיצונית לשמאל, ארליך עומדת בכבוד מול חבורת האגו טריפ שיושבת מולה.


תני לו בראש, ארליך

 דוגמאות לדבר: וייסגלס, יועץ החצר המלכותי שאפו היה אדום אתמול כמו של טוב טוב הגמד (כנראה עבר ניתוח באף), מרבה באופן עיקבי ושיטתי להיכנס לתוך דבריה של ארליך ולגנוב לה את התור. ארליך החליטה לשים סוף לדבר וכשהוא ניסה להשתחל ושוב לגנוב לה את רשות הדיבור עם ה"תרשי אבל רק לומר.." אז ארליך אמרה בתקיפות "לא, אני לא מרשה!" והוייסגלס נדם. גם גדעון לוי לא הצליח להפר את שלוותה של ארליך עם צעקותיו ההיסטריות. שכידוע, לגדעון לוי יש שיטה, הוא מנסה להגחיך את טענות הצד השני עם כל מיני הערות ציניקניות ובעיקר להוציא מאיזון את מי שמבקר אותו. שיטה ידועה של דמגוגים בשנקל, לכן, צריך להתמודד מולו בקרירות ובהתעלמות מכוונת מה שארליך מרבה לעשות בזמן האחרון. וכמובן, לא צריך להתרגש מארי שביט הכל כך מחושב ודרמטי עד אימה. ראיון החנופה שלו למופז ב'הארץ' היה עוד דוגמה דוחה לחנופה הדביקה שלו כלפי פוליטיקאים מסויימים.


פעם אני עיתונאי פעם פסיכולוג לפעמים אני יחצ"ן ולפעמים חבר.. אבל בואו נהיה רציניים לרגע

 לתת למעגלי צדק בראש
חיים אקשטיין, פרשיות השבוע מכיפה, נכנס קצת בתנועת מעגלי צדק - התנועה החברתית שקמה בתרועה גדולה לפני כמה שנים כבר לא נשמעת. אקשטיין שואל לאן נעלמתם?

לתת לקולך בראש
קולך מאוד מעוצבנות בזמן האחרון. על מי? על מה? מה קרה? ראשית הם מאוד עצבניות על מכון פועה שבכנס השנתי הקרוב שוב לא ידברו שם נשים (כנראה בגלל הקהל הדתי וכו' והרבנים שיהיו שם). קולך קראו לרופאים להחרים את הכנס אבל אלה לא רצו והפמינסטיות התגעשו. קולך טוענות שיש קשר מושחת בין מכון פוע"ה לרופאים המרצים בכנס. קולך טוענות שהסיבה שהרופאים לא מחרימים את הכנס היא בגלל שמכון פוע"ה שולח את באי ביתו אליהם וכולם מרוויחים... אבל עוד זה מדבר והנה יש את הכסאח בין קולך לליאורה מינקה - הג'ינג'ית מארגון הנשים הדתי לאומי "אמונה". מה עכשיו? אתם שואלים, אם כן, אמונה קבעו שאת פרס אשת השנה תקבל רק אישה שהיא עם רקורד וכו' וגם תהיה "בעלת משפחה". האוזניים של קולך הזדקרו. רק אישה נשואה? מה עם גרושה? רווקה? אלמנה? הם לא יוכלות? וכך נפתחה המערכה בין קולך לליאורה מינקה....

אם רק יורשה לי לומר כי גב' לאה נס היא אשת השנה מבחינתי.. היא גם אישה, גם אשת משפחה, גם ח"כית, גם מגבעת שמואל וגם יודעת להפוך בר מצווה לנשף נוצץ, מה צריך יותר מזה?


בר מצווה כזו לא הייתה ולא תהיה!

לתת לעובדות בראש
מכל העיתונים בעולם בחרה אילנה דיין להתראיין אצל חגי סגל במקור ראשון. הסיבה: להוכיח לכל העולם ואשתו ובייחוד למקטרגים הגדולים על התקשורת - אנחנו, האינדיאנים הדתיים לאומיים - כי נעשה לה עוול...

לשים בקבוק על הראש
בקשר לחנוך דאום, הפעם, אני מעדיף להקדיש לו שיר מאשר להתווכח איתו. שם השיר "דאום דאום" ותמציתו "קח את החיים בסבבה דאום-דאום ואל תתייסר כל כך"    


יאסו, דאום-דאום-מובה דאום-דאום-מובה, שמייח שמייח.