הפלצנות של קול ישראל, הצביעות של מנכ"ל הקרן החדשה לשעבר, Ynet יהדות חוגגים יום הולדת 3 וכישרון המשחק המבוזבז של אראל סג"ל

איך הם מעיזים למען השם

אם כן, אל נא תאמרו רדיו"ש, אל תספרו בגת ובחוצות אשקלון על רדיו ישראל, אמרו מעתה ועד עולם "גלי ישראל". רדיו "קול ישראל", מסתבר, לא אהב את השם של "רדיו ישראל", אז הם לקחו את אנשי רדיו"ש לבית המשפט. "קנטרנים", אמרו בגבעת זאב, אבל התייצבו בבית המשפט בפתח תקווה. "קול ישראל" צעקו "קניין רוחני" והשופטת דרשה מהצדדים להתפשר. הפשרה: "רדיו גלי ישראל".

מה שעצוב בסיפור הזה, זו התגובה הילדותית, או יותר נכון האינפנטילית, של "קול ישראל" כפי שצוטטה ב'וואלה' מפי "בכיר ברשות": "אנחנו מאוד מרוצים מההחלטה שהפכה אותם ללונה פארק אזורי כמו אשקלונה". לי זה מזכיר את משחקי הכיסאות של דני איילון. אבל לא משנה.

בכל מקרה, וואלה (ענת קם) פירסמו שמדובר ב"ניצחון" של רשות השידור. מה בדיוק הניצחון פה? לא ברור. אחרי הכול, רדיו ישראל הם אלו שבחרו את השם "גלי ישראל" ונשארו עם ה"ישראל". נו שויין.

מצחיק מאוד

אליעזר יערי, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל בעבר, עליו כתבנו אתמול, התראיין לרון מיברג וקבל על מצב העיתונות, על השיטחיות, על החפיפניקיות של בן כספית ועיתון מעריב. יכול להיות שהוא צודק (כנראה שכן). אבל גם הוא חפיפניק לא קטן, בייחוד עם מאמרו המופרך בידיעות "השטן בא לכל נדריי" בו הוא האשים את הרב מצגר שקילל כביכול את השמאל בעיצומו של יום הכיפורים (כל הסיפור בפוסט הקודם). אז זה קצת מוזר שאדם שרץ לכתוב בעיתון של המדינה דברי הבל ושטות מאשים אחרים בשיטחיות.

 קשוט עצמך

בצעקות תעשו לכם כתבות

Ynet יהדות חגגו שלוש שנים מיום היווסדם. מזל טוב. אני חייב לומר, אין לי מחקר בנושא ולא סטטיסטיקה, אבל החבר'ה של ווינט יהדות הצליחו למלא את האתר המוביל במדינה באלפי כותרות שגררו דיונים ועוד כתבות ועוד כותרות וכו' הכול בזכות הציבור הדתי והחרדי במדינה. כלומר, כמות הכותרות (ב-4 הכתבות  הראשיות באתר) שמופיעות בווינט מתוך ווינט יהדות היא בלתי פורפורציונלית לשאר המדורים באתר. רוצה לומר: דוסים מייצרים כותרות בכמויות (שירת נשים, אינטנרט חרדי, חרד"לים וכו') והחבר'ה האלה מווינט נמצאים שם כדי לדוג את הסקנדל הבא. כל הכבוד להם.

חבל על דאבדין

כתבנו בעבר על האתר הסאטירי "לאטמה", שמנסה להוות אלטרנטיבה הומוריסטית למצב הקיים היום בשוק הסאטירה, שבו כל מיני כותבים למיניהם צוחקים על מתנחלים וחרדים ואחרי זה טופחים לעצמם על השכם במין תחושה כוזבת של חשיבות עצמית ו"מאבק בממסד", כביכול. לאטמה מעוניינים ליצור סאטירה אחרת. יש להם צוות שחקנים די חמוד, ו"מהדורת השבט" שלהם לא רעה בכלל, אם כי היא לעיתים ארוכה מדי..

בכל מקרה, בתחילת הרעיון של אתר לאטמה, היו בצוות עוד אנשים כמו העיתונאי אראל סג"ל, שלצערנו הרב, עזב את קבוצת לאטמה. הסיבה: לא הצליח להסתדר עם עורכת האתר קרוליין גליק. בכל מקרה, יש כמה סרטונים ברשת שבהם אפשר לראות את סג"ל בכמה קטעים נדירים שלדעתי ממש מצחיקים והזויים אז אני משתף גם אתכם...

 דקה 3 מאוד מיוחדת, אנא המתינו בסבלנות

"הלשון של נחום ברנע" 

דקה 2:00 חובה לצפייה

"גבר פלסטיני גאה שמושפל ע"י קבלן עפר מראש העין, תימני שמסריח מחילבה.."

קבלו את הבלוגרים החדשים: אראל סג"ל, קובי אריאלי, רועי שרון וקלמן ליבסקינד

מזל טוב הבלוגיה הגיעה גם למעריב. כתבי העיתון פתחו בלוג וחייבים לומר שזה לא רע בכלל. ודוס ווטש, כמו דוס אורגינל קפץ לראות מה קורה אצל אנ"ש וחזר די אופטימי.

הבלוגים של מעריב אמורים לספק הצצה אל מה שקורה מאחורי העבודה העיתונאית הרשמית ("בלי צנזורה בלי מחסומים הכותבים שלנו נטו"). כך למשל, רועי שרון מספר איך בוטלה פתאום ההופעה של אדיר מילר בעפרה ומה קרה מסביב. שווה להציץ.

קלמן ליבסקינד מספר על תחנת "גל"צ הנפוחה" ואיך היו אנשי התחנה מסבירים לו בנימוס שהם לא מעוניינים לראיין אותו ("לא נפגעתי").

אראל סג"ל הודיע שהוא מתכוון לקדם את ענייניו האישיים על ידי הבלוג. דוס ווטש מצדיע. סג"ל מקדם בבלוגו את הלהקה שבה הוא מופיע נאג' חמאדי (להקה של עיתונאים - אור הלר, דרור גלוברמן, טל לזר ודרור "קרוזר" פויר; לא רע בכלל). כמובן שסג"ל היה צריך להתחיל בבלוג שלו עם סיפור על לואי ה-16...



בקיצור שווה להעיף מבט...

"לקראת היארצייט של רבין" איך אתה מסביר את התופעה הזאת??

נמשכת המגננה של אנ"ש לקראת יום הזיכרון לראש הממשלה יצחק רבין. הפעם, בני טוקר מראיין את חוקר התרבות, ד"ר דרור אידר, ומקדים את ההקדמה הבאה: "לקראת יום הזיכרון, היארצייט של יצחק רבין, מתפרסמים כל מיני כתבות פורסמו המכתבים של לאה רבין.. איך אתה מסביר את התופעה הזאת שמתרחשת פה מדי שנה בשנה?"

אידר חזר על הטענות הרגילות - שלימין, לניאו שמרנים, סותמים את הפה. שביבי הפך לרע המוחלט שלא סתם 'שלום עכשיו' החלו את "מפעל החשיפות" שלהם נגד אנשי ימין בדיוק בימים האלה. נקודה מאוד משעשעת בראיון הייתה שאידר אמר שנתניהו, אחרי רצח רבין, הפך לוולדמורט האפל, "אם נשתמש במונחים מהסדרה של הארי פוטר", ביבי הרע המוחלט.

אידר דיבר על כך שיום רבין הפך לטקס דתי, לריטואל קבוע שצריך למצוא את "המן" ולחבוט בו בכיכר העיר והתקשורת היא זו שמספקת את הרעשנים. "צריך להזכיר שבכל דור ודור אנחנו שונאים את האיש הזה ואת החבר'ה האלה..". ובהמשך, "יגאל עמיר קיבע את המעמד של רבין כמשיח הוא גרם לזה שהסכמי אוסלו התקבלו כתורה מסיני שאין לערער עליה. נזק לדורות." לסיכום, אומר אידר, שצריך עצבים של ברזל והוא מזהיר מפני הפרובוקציות כמו של 'שלום עכשיו'. הימין, הניאו שמרנים והדתיים קולם לא נשמע ואין להם פתחון פה ובמצב כזה, אומר אידר, אנשים חלשי אופי נגררים לפרובוקציות וכמו ילד קטן שסותמים לו את הפה מגיב באלימות בכעס.

ארא"ל סגל בטור על הידיעה במעריב שם פורסם כי בתי הספר הממלכתיים דתיים זוכרים יותר את יום פטירתה של רחל אימנו מאשר את יום הזיכרון לרבין, אמר כי אין פלא שזה מה שקורה כאשר משתמשים ביום הזה כדי להשפיל מחנה שלם:

"14 שנה מופנית אצבע מאשימה בחודש חשוון כלפי הציבור הזה, 14 שנה שמחנה אחד מתאחד בכיכר בסיסמה "לא נשכח ולא נסלח". המסר ברור: יגאל עמיר לחץ על ההדק, אתם שלחתם אותו. העובדה שמחנה השמאל בחר להגדיר את זהותו באמצעות הטלת אשמה קולקטיבית הביאה את המחנה שמנגד לפתח נוגדנים.

"במהלך השנים הנראטיב השתנה. תחילה שימש הרצח להצדקת מורשת אוסלו המדממת ושלילת הלגיטימיות של הימין. זוכרים את שלטי "הרצחת וגם ירשת" עם תמונת נתניהו? נדמה שהיה בהתנהלות הד נושן לדוקטרינה הנוצרית הטופלת על כלל העם היהודי את האחריות על רצח ישו. אשמתכם קבועה ונצחית, עד שתמירו את אמונתכם."

ערוץ 7 פרסם גם הידיעה את הבאה: רשת אמי"ת הנפיקה סידור מיוחד לציון יום השנה ה-14 לרצח רבין. בסידור נכללות תפילות מיוחדות ופרקי תהילים לעילוי נשמתו. אותה כתבה, פחות או יותר, פורסמה גם בYNET יהדות.

מה עם שאר ערוצי היהדות? דתילי כיפה שורש? שמעו על רבין? שתיקה רועמת.. אך עם יד על הלב, נראה שסיקור יחסו של המגזר ליום הזיכרון לרבין כבר נשחק עד דק מדי שנה בשנה... עד שנראה שכבר עייפנו...

כוכבי השבוע: מכון מאיר עשו זאת שוב, ערוץ 7 ראשונים ומי נרדם במכללת אורות ישראל

פינה חדשה בבלוג: בכל סופשבוע "דוס ווטש" יכתוב על כמה כתבות שצדו את עיניו בעיקר על דברים טובים נחמדים ומעניינים שהוציאה התקשורת של אנ"ש.

השבוע בגלל חוסר זמן וגם בגלל שהמצאתי את הפינה הזאת רק עכשיו, בבוקר יום שישי,.. ניתן טעימה קטנטנה. דוס ווטש מקווה שהפינה תהיה יותר מליאה נקסט וויק. (אגב, אתם מוזמנים לשלוח לנו מייל כדי לספר לנו על הכתבה, סיפור, אייטם שלדעתכם ראוי לצל"ש או לנזיפה dosswatch@gmail.com וזו גם ההזדמנות לומר שאפשר לקבל מייל שבועי מדוס ווטש).
מכון מאיר באהבה, באמונה ובמקוריות
פינה טובה ומרתקת מייצרים אנשי אתר מכון מאיר (אין עליהם!)עם פינה מעניינת, מרתקת וקולחת של העיתונאי אראל סג"ל והרב אורי עמוס שרקי ממכון מאיר שמדסקסים על פרשיות השבוע. כנסו וצפו.

הכוחות של הרב ניר בן ארצי
ערוץ 7 מספק אייטמים מרתקים אך לא תמיד יודע למנף אותם. למשל הכתבה עם הרב שמואל אליהו על הרב ניר בן ארצי של בני טוקר. הכותרת "להכיר בכוחותיו של הרב ניר בן ארצי" - מסעירה. הרב שמואל אליהו, דמות משפיעה ביותר בציונות הדתית, בנו של, אולי, המנהיג הרוחני המשפיע ביותר במגזר הדתי לאומי, נוקט צד ואומר כי לרב בן ארצי יש כוחות. צריך לזכור, פרשת בן ארצי הסעירה את המדינה, הרב בן ארצי הוא דמות שנויה במחלוקת. בתוך הציבור הדתי לאומי יש לא מעט רבנים שטוענים כי הוא שרלטן. בקיצור, פרשה כואבת ומסעירה והנה ערוץ 7 מביא את הרב אליהו שאומר שהרב בן ארצי הוא בעל כוחות.

נקודה לביקורת: הראיון עצמו (בני טוקר מראיין), עם הרב אליהו, הוא תמיד מסביב ולא נוגע בנקודה. לא שואלים ישירות מה הרב חושב על הרב בן ארצי אלא טוקר הולך מסביב: "איך מתייחסת ההלכה לאנשים כאלה שיש להם כוחות". למה לא לשאול ישירות: הרב בן ארצי צדיק אמת או שרלטן????

חשיפה אילמת של דתילי
דתילי, במגזין האלקטרוני שלהם 'עט נט', טוענים כי שר הפנים, אלי ישי, מנסה להדיח יו"ר מועצה דתית רק בגלל שהוא חובש כיפה סרוגה. טולי פיקרש כתב כי ניסיונות ההדחה נובעים אך ורק כדי להציב במשרה - שסני"ק ולא משיקולים מיקצועיים. באותה הזדמנות מתחשבן פיקרש עם יגאל ביבי, לשעבר מפד"ל והיום עסקן של ש"ס, שקרא לכתומים להצביע לש"ס והיום חבריו של ביבי מנסים לסלק עובדים שהכיפה שלהם נראית קצת אחרת.

פיקרש לא כותב מיהו אותו יו"ר מועצה דתית ששר הפנים מעוניין להדיח. נותר לנו רק לנחש. בהתכתבות עם עורך דתילי, עמיעד טאוב, כתב טאוב כי הם לא ציינו את שמו על מנת לא לפגוע בו אבל מדובר ב"יו"ר מועצה דתית בעיר גדולה בגוש דן". נו שוין.

ראשונים לפני כולם
ערוץ 7 הביאו וידאו על המרידה של טירוני פלוגת שמשון. החיילים הניפו שלטים ועליהם היה כתוב שהם מתנגדים לפנות יהודים בחומש. ערוץ 2 ו-YNET העתיקו מערוץ 7 את הכתבה. שכוייח.

צחוק עשה לי אלוקים
מכללת אורות ישראל לא שמה לב למה שהיא מפרסמת במקור ראשון. האתר (המגניב) פשקויל (פרסום חרדי) קלט את המודעה של המכללה. לנו לא נשאר אלא לחייך קלות. שבת שלום.

רון מיברג: השלטון החדש במעריב רצה את סג"ל הימני

כפי שפירסמה דבורית שרגל בבלוג שלה העיתונאי רון מיברג דיבר היום על הסיבות להתפטרותו ואחת מהן, מלבד הקיצוץ במשכורת (60% משכרו במשך שנתיים), היא העיתונאי הדתי והימני אראל סג"ל.

"עיתון מעריב הכניס את ידו לכיסי" אמר מיברג לקרן נויבך בראיון בקול ישראל "במקומות אחרים בעולם קוראים לזה פיטורים בשפה אחרת, היום קוראים לזה חיסכון, לי זה לא התאים". ומלבד עניין הכספי, כאמור, מעריב רצה לפנות את המדור שלו לטובת אראל סג"ל: "מסתבר שאני גם צריך לפנות מדור שמאוד אהבתי בסופשבוע כדי לתת מקום ואני מצטט: 'לכותב מהימין' העיתון החליט לשבור ימינה ומאחר שאני לא ימני למרות שלא כתבתי על עניינים פוליטיים... הודעתי על פרידתי.."

בהמשך הסביר מיברג את מעברו לאינטנרט. מיברג אמר שבגלל הכתיבה שלו נגד עיתונים ומו"לים בעבר והתמיכה שלו בעופר נמרודי הוא "נמצאתי כלא ראוי לכתוב בעיתונים אחרים, למו"לים יש זיכרון ארוך והם העדיפו לא לפנות אלי".

מיברג הקים אתר בו הוא יכניס חומרים ארכיונים שלו וכתבות בנושאים שונים. האתר של מיברג יהיה בתשלום והקורא המעוניין לקרוא את כתבותיו של העיתונאי הותיק יצטרך לשלם 50$ לחצי שנה או 100$ דולר לשנה. "אני לא מוכן לתת בחינם את מה שעבדתי כל כך הרבה שנים כדי להיות פחות או יותר בסדר בו", אמר מיברג.

לנו לא נותר אלא לאחל בהצלחה למיברג וגם לסג"ל