‏הצגת רשומות עם תוויות הארץ. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הארץ. הצג את כל הרשומות

יום שני, 16 בנובמבר 2009

קלמן ליבסקינד בהתקפה חסרת תקדים על עקיבא אלדר והארץ. "רודפים את השופט סולברג"

קלמן ליבסקינד מהתחקירנים הבכירים בישראל יצא בהתקפה חזיתית נגד עיתונאי הארץ עקיבא אלדר. ליבסקינד מאשים את אלדר ברדיפה פוליטית כנגד השופט נעם סולברג המתגורר בהתנחלות. בנוסף טוען ליבסקינד שלאלדר יש גם מניע אישי נגד סולברג כיוון שהאחרון פסק נגד אלדר ונגד עיתון הארץ בפרשה בה טען פעיל ימין, אריה קינג, כי אלדר המציא משפטים שמעולם לא אמר. הנה חלק מהמאמר בבלוג החדש של ליבסקינד. דוס ווטש מציע לקרוא את כל המאמר..

"עכשיו, כאמור, הגיע תורו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים נועם סולברג. לעקיבא אלדר יש עם סולברג חשבון פתוח. לפני כמה שנים המציא אלדר כמה שטויות שלא היו ולא נבראו על אריה קינג, פעיל למען התיישבות יהודית במזרח ירושלים, וציטט דברים שאמר כביכול בראיון לאחד המקומונים. כשהתברר שקינג כלל לא אמר את הדברים ואלו היו פרי מוחו הקודח של אלדר, תבע אותו קינג ולמרבה התדהמה אפילו זכה. השופט סולברג, שאותו מציג אלדר למרבה הפלא כמי שפוגע בחופש הביטוי, חייב אותו ואת העיתון שלו לשלם לקינג כסף.

"אלדר, שחושב שהוא יכול לכתוב מה שהוא רוצה על אנשי ימין, מציג את עצמו מאז כ"קרבן" של סולברג. אבל עם זה אולי עוד היה יכול אלדר להסתדר. הגיבנת הגדולה באמת שסוחב איתו סולברג כנראה מבחינתו של אלדר, כזו שאי אפשר להחלים ממנה, היא היותו "תושב גוש עציון". שכן, עם שופט שלום או מחוזי מעבר לקו הירוק עוד יכולנו להסתדר. אבל יועץ משפטי לממשלה? יש גבול. לשמאל יש בעיה עם סולברג. הוא אמנם חובש כיפה ואפילו מתגורר, כאמור, מעבר לקו הירוק, אבל אי אפשר להאשים אותו בשום דבר שיש בו ריח פוליטי. הוא מכהן כעובד מדינה כבר שנים ארוכות, לא משתתף בהפגנות, לא מסרב פקודות. מתנחל משעמם. אז מה, לעזאזל, עושים נגדו? ממציאים."


יום חמישי, 29 באוקטובר 2009

השמאל מתפלץ! כיצד נתנו לקרני אלדד להיכנס לקודש הקודשים


קרני אלדד זמרת ויוצרת ופובלציסטית ב'ישראל היום' כתבה מאמר (קרני אלדד מחפשת בייביסיטר) ב'הארץ' בו היא מתארת את חיבוטי הנפש שלה אם להעסיק בייביסיטר בשם.. סוהא..

"ניסיתי לדמיין מטפלת ערבייה לבני", מספרת קרני, "אין בעיה. מבחינה אישית היא נשמעת שיגעון, היא לא תלמידה בת 17 שנגעלת להחליף חיתול ותתעצבן עליו אם הוא יבכה, היא גרה קרוב (אז מה אם קוראים לשכונה שלה "עיסאוויה" ולא "הגבעה הצרפתית") והיא יכולה ורוצה לשמור עליו שעה ביום. אבל מה אם..."

לאורך כל המאמר מתארת קרני את חששותיה ופחדיה מהעסקתה של ערביה אצלה בבית. בסופו של דבר, למרות נחמדותה של סוהא, כפי שמספרת קרני, היא בוחרת שלא להעסיק את סוהא. החשש והפחד התגברו וניצחו.

"התקשרתי לסוהא. היא שאלה מתי ניפגש. אמרתי לה את האמת. שאני מפחדת. "ממה?" היא שאלה. "אני מפחדת להעסיק ערבייה", אמרתי. "אין לך ממה לפחד. את רוצה שניפגש ותראי שאין לך ממה לפחד?" אמרה. היא היתה כל כך נחמדה, כל כך אצילית. אבל לא יכולתי. הפחד היה חזק ממני. נתתי לו להשתלט עלי.

"'חשבתי על זה', אמרתי לה, "ואין לי בעיה שנהיה חברות, את נשמעת לי אחלה בחורה, אבל על הבן שלי אני מפחדת. סליחה. סליחה. זאת אשמתי", גימגמתי. והיא, שכולה מתיקות, איחלה לי שאמצא מישהי שארגיש אתה בנוח. איזה מועקה".

אם כן, ביי ביי סוהא..

בכל מקרה המאמר גרר תגובות עצבניות למערכת של 'הארץ' כיצד נתנו לקרני יד חופשית בעיתונם הרי זו פגיעה בקודש הקודשים.

ענת סרגוסטי, עיתונאית לשעבר והיום יחצנית של ארגון 'אג'נדה', הלכה רחוק וביקשה להאשים את קרני בפלילים: אפלייה על רקע גזעי.. (מה שגרם לי להרהר: קרני אלדד היא אדם פרטי ולא מוסד ציבורי זכותה להעסיק את מי שהיא רוצה, אז מה הקשר לפלילים..?) אבל הכאב הגדול של סרגוסטי היה על עיתון 'הארץ'. איך נפלו גיבורים ונתנו לימנית דתית מקום באכסניה הקדושה...?

אתר "יש תגובה" (אתר של פעילי שמאל) שלח את מטוקבקיו לרסס בתגובות עוינות את המאמר של אלדד:
"מזמן לא שלחנו לינק לעיתון "הארץ", אבל היום מתפרסם שם מאמר מפתיע באמת: קרני אלדד, כולה מתק שפתיים, מסבירה למה היא לא מוכנה לשכור מטפלת ערבייה. טקסט מדהים, מלא בחיבוטי הנפש של הגזענית המיוסרת. כרגיל, כדי להסיר את המסכה מספיק להחליף את המילה ערבי ביהודי, לחשוב שאנחנו באירופה, והופ, הכל נעשה ברור."