קרני אלדד זמרת ויוצרת ופובלציסטית ב'ישראל היום' כתבה מאמר (קרני אלדד מחפשת בייביסיטר) ב'הארץ' בו היא מתארת את חיבוטי הנפש שלה אם להעסיק בייביסיטר בשם.. סוהא..
"ניסיתי לדמיין מטפלת ערבייה לבני", מספרת קרני, "אין בעיה. מבחינה אישית היא נשמעת שיגעון, היא לא תלמידה בת 17 שנגעלת להחליף חיתול ותתעצבן עליו אם הוא יבכה, היא גרה קרוב (אז מה אם קוראים לשכונה שלה "עיסאוויה" ולא "הגבעה הצרפתית") והיא יכולה ורוצה לשמור עליו שעה ביום. אבל מה אם..."
לאורך כל המאמר מתארת קרני את חששותיה ופחדיה מהעסקתה של ערביה אצלה בבית. בסופו של דבר, למרות נחמדותה של סוהא, כפי שמספרת קרני, היא בוחרת שלא להעסיק את סוהא. החשש והפחד התגברו וניצחו.
"התקשרתי לסוהא. היא שאלה מתי ניפגש. אמרתי לה את האמת. שאני מפחדת. "ממה?" היא שאלה. "אני מפחדת להעסיק ערבייה", אמרתי. "אין לך ממה לפחד. את רוצה שניפגש ותראי שאין לך ממה לפחד?" אמרה. היא היתה כל כך נחמדה, כל כך אצילית. אבל לא יכולתי. הפחד היה חזק ממני. נתתי לו להשתלט עלי.
"'חשבתי על זה', אמרתי לה, "ואין לי בעיה שנהיה חברות, את נשמעת לי אחלה בחורה, אבל על הבן שלי אני מפחדת. סליחה. סליחה. זאת אשמתי", גימגמתי. והיא, שכולה מתיקות, איחלה לי שאמצא מישהי שארגיש אתה בנוח. איזה מועקה".
אם כן, ביי ביי סוהא..
בכל מקרה המאמר גרר תגובות עצבניות למערכת של 'הארץ' כיצד נתנו לקרני יד חופשית בעיתונם הרי זו פגיעה בקודש הקודשים.
ענת סרגוסטי, עיתונאית לשעבר והיום יחצנית של ארגון 'אג'נדה', הלכה רחוק וביקשה להאשים את קרני בפלילים: אפלייה על רקע גזעי.. (מה שגרם לי להרהר: קרני אלדד היא אדם פרטי ולא מוסד ציבורי זכותה להעסיק את מי שהיא רוצה, אז מה הקשר לפלילים..?) אבל הכאב הגדול של סרגוסטי היה על עיתון 'הארץ'. איך נפלו גיבורים ונתנו לימנית דתית מקום באכסניה הקדושה...?
אתר "יש תגובה" (אתר של פעילי שמאל) שלח את מטוקבקיו לרסס בתגובות עוינות את המאמר של אלדד:
"מזמן לא שלחנו לינק לעיתון "הארץ", אבל היום מתפרסם שם מאמר מפתיע באמת: קרני אלדד, כולה מתק שפתיים, מסבירה למה היא לא מוכנה לשכור מטפלת ערבייה. טקסט מדהים, מלא בחיבוטי הנפש של הגזענית המיוסרת. כרגיל, כדי להסיר את המסכה מספיק להחליף את המילה ערבי ביהודי, לחשוב שאנחנו באירופה, והופ, הכל נעשה ברור."
"ניסיתי לדמיין מטפלת ערבייה לבני", מספרת קרני, "אין בעיה. מבחינה אישית היא נשמעת שיגעון, היא לא תלמידה בת 17 שנגעלת להחליף חיתול ותתעצבן עליו אם הוא יבכה, היא גרה קרוב (אז מה אם קוראים לשכונה שלה "עיסאוויה" ולא "הגבעה הצרפתית") והיא יכולה ורוצה לשמור עליו שעה ביום. אבל מה אם..."
לאורך כל המאמר מתארת קרני את חששותיה ופחדיה מהעסקתה של ערביה אצלה בבית. בסופו של דבר, למרות נחמדותה של סוהא, כפי שמספרת קרני, היא בוחרת שלא להעסיק את סוהא. החשש והפחד התגברו וניצחו.
"התקשרתי לסוהא. היא שאלה מתי ניפגש. אמרתי לה את האמת. שאני מפחדת. "ממה?" היא שאלה. "אני מפחדת להעסיק ערבייה", אמרתי. "אין לך ממה לפחד. את רוצה שניפגש ותראי שאין לך ממה לפחד?" אמרה. היא היתה כל כך נחמדה, כל כך אצילית. אבל לא יכולתי. הפחד היה חזק ממני. נתתי לו להשתלט עלי.
"'חשבתי על זה', אמרתי לה, "ואין לי בעיה שנהיה חברות, את נשמעת לי אחלה בחורה, אבל על הבן שלי אני מפחדת. סליחה. סליחה. זאת אשמתי", גימגמתי. והיא, שכולה מתיקות, איחלה לי שאמצא מישהי שארגיש אתה בנוח. איזה מועקה".
אם כן, ביי ביי סוהא..
בכל מקרה המאמר גרר תגובות עצבניות למערכת של 'הארץ' כיצד נתנו לקרני יד חופשית בעיתונם הרי זו פגיעה בקודש הקודשים.
ענת סרגוסטי, עיתונאית לשעבר והיום יחצנית של ארגון 'אג'נדה', הלכה רחוק וביקשה להאשים את קרני בפלילים: אפלייה על רקע גזעי.. (מה שגרם לי להרהר: קרני אלדד היא אדם פרטי ולא מוסד ציבורי זכותה להעסיק את מי שהיא רוצה, אז מה הקשר לפלילים..?) אבל הכאב הגדול של סרגוסטי היה על עיתון 'הארץ'. איך נפלו גיבורים ונתנו לימנית דתית מקום באכסניה הקדושה...?
אתר "יש תגובה" (אתר של פעילי שמאל) שלח את מטוקבקיו לרסס בתגובות עוינות את המאמר של אלדד:
"מזמן לא שלחנו לינק לעיתון "הארץ", אבל היום מתפרסם שם מאמר מפתיע באמת: קרני אלדד, כולה מתק שפתיים, מסבירה למה היא לא מוכנה לשכור מטפלת ערבייה. טקסט מדהים, מלא בחיבוטי הנפש של הגזענית המיוסרת. כרגיל, כדי להסיר את המסכה מספיק להחליף את המילה ערבי ביהודי, לחשוב שאנחנו באירופה, והופ, הכל נעשה ברור."
רשומות
הגברת לא חכמה גדולה.
השבמחקחוץ מזה, מה הקשר לכך שהיא אדם פרטי?
למעסיק במשק שיש לו חברה פרטית כן מותר להפלות על רקע גזע?
ואם זה היה בבריטניה והכותבת הייתה מפחדת להעסיק יהודים בגלל הקרניים והזנב?
תגובה זו הוסרה על ידי מנהל המערכת.
השבמחק