להתראות

להתראות שלום

כן חברים, זה נגמר כנראה.

היה כיף ונחמד אבל המציאות לא מאפשרת לי להמשיך לכתוב את דוס ווטש. כן, כן, יש רגעים בחייו של בלוגר שבו הוא צריך לומר "עד כאן", אז יקיריי, עד כאן. למרות שעוד לא מיצינו כלום ויש עוד הרבה מה לכתוב ועוד לא סיימנו עם חנוך דאום, ה'בשבעים', צוות שמשון ויובב, כצל'ה הי"ו, זבולון המלך וכל החבר'ה הטובים של אנ"ש.. אני נאלץ לקפל את האצבעות.

אם היה כל כך כיף אז למה להפסיק? שאלה טובה, הייתי מת להמשיך.. אבל כנראה שלא יתאפשר. התחלתי פרוייקט (עוד הרבה לפני דוס ווטש) והשבוע הוא עולה לאוויר. יש בעיית זמן כמובן לכתוב בלוג בנוסף לעבודה, אבל מצד שני יש בעייה קצת יותר גדולה..

הפרוייקט החדש לא כל כך יאפשר לי לכתוב על כל העולם ואישתו, ולמרות שמאוד מדגדג לי, זה לא כל כך יהיה מתאים. משום שזה לא הוגן לכתוב ביקורת על התקשורת שלנו כאשר אני למעשה חלק ממנה. זה לא יהיה הגון לבקר את תקשורת אנ"ש בלי לבקר את האתר שבו בחרתי לעבוד שגם הוא יהפך להיות חלק מהמשחק.

לצערי, נאלצתי לבחור בין הבלוג לעבודה החדשה אבל אני מאוד מקווה שנצליח איכשהו להעביר את "הרוח" (מצטער, לא מצאתי מילה אחרת) של דוס ווטש לאתר החדש.

מה היה הרעיון של דוס ווטש? פשוט מאוד, ליצור במה לתקשורת הדתית לאומית, לדון בה, לעסוק באנשיה, לכתוב על הנקודות הבעיתיות ועל הנקודות הטובות שלא חסרות. זו הייתה רק תחילת הדרך ואני בטוח שיהיה לזה המשך, בין אם זה במקום החדש שאני הולך אליו, או במקומות אחרים. איך אני יודע? כי זה מעניין. יש סיפורים מאוד מעניינים בתקשורת הסרוגה, יש מהלכים, יש מאבקים בין זרמים ומפלגות, יש כישרונות עולים, עיתונאים צעירים מוכשרים שעושים דברים יפים, בקיצור, לא חסר על מה לכתוב.
 
זו גם ההזדמנות לבקש סליחה מאנשים שפגעתי בהם במהלך הכתיבה. היו כמה אנשים ואתרים שלפעמים נכנסתי בהם אולי יותר מדי, היו כאלה שמן הסתם התעלמתי ולא הגעתי אליהם. עם כולם סליחה.

אז חברים, ממש תודה רבה לכל אלה שטרחו להיכנס ולקרוא, למגיבים, לאלה שהתעצבנו ולאלה שפירגנו.. תודה רבה!


בברכת הדוס,

ישי פרידמן

וחוץ מזה, שלכולנו יהיה יום נפלא וניפגש בשמחות:

O Ye!

 

פיצוץ במערכת "באהבה ובאמונה". הרב דב ביגון סירב לפרסם מאמר של הרב נריה גוטל בעלון. המפרסמים חברת פרסומי ישראל ביטלו שותפות של 15 שנה והקימו עלון חדש

 

הסוף לאהבה

משרד הפרסום "פרסומי ישראל" לא יוציא יותר את עלון "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר אחרי עבודה משותפת של 15 שנה.

חברת הפרסום יצאה בהודעה על ביטול השותפות עם מכון מאיר והשקה של עלון חדש "גילוי דעת" שמו. ישראל גולדברג, מנכ"ל החברה, האשים את ראש מכון מאיר, הרב דב ביגון בהדרה, של רבנים מסוימים מהעלון. "לצערי הרב ביגון פסל הכנסת מאמרים של רבנים חשובים ממניעים שקשה לי לעמוד עליהם", נכתב בהודעה של פרסומי ישראל.

"אף שאנו משרד פרסום ולא לנו לעסוק בקירוב לבבות, הדבר חרה לי מאוד והחלטתי להסיר ידי מהגיליון ולצאת בגיליון שבת חדש שם נוכל לבטא את אהבת ישראל האמיתית שיש בנו ובה תינתן במה לכל קשת הגוונים בציונות הדתית מבלי לפסול אחד ולהכשיר את השני, אף שמכון מאיר חרט על דגלו את אהבת הבריות מצאנו שהמכון אינו מקיים את הדבר", אמר גולדברג.

"מקורות יודעי דבר" אמרו לדוס ווטש שעיקר ההתפוצצות הייתה בגלל שהרב ביגון, ראש המכון, לא רצה להכניס את מאמרו של הרב נריה גוטל. זו הייתה הפעם השלישית שפרסומי ישראל היו מעוניינים להכניס מאמר של הרב גוטל ואנשי המכון סירבו.

בנוסף, אומרים אנשים בפרסומי ישראל, כי העלון היה מקובע ולא מעניין ואנשי מכון מאיר הכניסו מקלות בגלגלים ולא היו מעוניינים בשינויים. לטענת חברת הפרסום, מכון מאיר הם אלו שפירקו את החבילה.

עכשיו מתכוונים בפרסומי ישראל להוציא עלון חדש שכבר השבת יחולק בבתי הכנסת. מטרת הגיליון החדש אומרים בפרסומי ישראל היא "לקרוא לכל הרבנים ולכל הקשת של הציונות הדתית לבטא את דעותיהם השונות". בגיליון הראשון יהיה ראיון עם בנצי ליברמן, מאמר של הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור ומדור להורים של הפסיכולוגית שלומית איתם.  

 

העלון גילוי דעת 

 

איך פספסו אנ"ש את רס"ן דוד שפירא? הרב אמנון בזק על הראיון אצל ירון ידען, אבי סגל מטקבק, קלמן מעוצבן ודרושים

"מצלמה 2, תתמקד על הצל"ש"

שנתיים לטבח במרכז הרב, רס"ן דוד שפירא מתראיין לאתר מכון מאיר. יש שם אחלה כותרות, לדעתי, אבל משום מה זה לא יצא החוצה. הרב חגי לונדין, המראיין, שאל את הקצין המצול"ש על גבורה אמונית, על שילוב בין הקודש לחול וכו' וכו'. שפירא אמר שהמחבל רצה לפגוע בכוונה במרכז הרב "הלב הרוחני" של עם ישראל, הוא דיבר על "המדריגה הנשגבה של תלמידי הישיבה" שנרצחו - "הרוגי מלכות שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתם". שפירא דיבר גם על החינוך של הציונות הדתית וכו' וידע, בענווה, לא לטפוח על שכמנו יותר מדי אלא לספר גם שהוא לומד דברים חדשים כל יום מאנשים שהוא עובד איתם וכו'. השאלות והיחס של הרב לונדין לשפירא היו מאוד אוהדות (טוב, הוא גיבור משלנו) ואפילו המצלמה של מכון מאיר התמקדה כמה שניות ארוכות על אות הצל"ש שעל חזהו. הרי בכל זאת, הוא כיסח מחבל והוא דוס מארץ הדוסים כמו שאנחנו אוהבים. מגיע לו.

 

מתים עליך שפירא

נקודה מעניינת מאוד שהרב לונדין התעלם ממנה (וחבל, אבל מן הסתם שפירא לא היה עונה כנראה) היא שדווקא שפירא הצלשניק למד בישיבה הסוררת "הר ברכה" והיה תלמידו של הרב אליעזר מלמד, אותו הוא מציין לשבח בראיון עצמו. מעניין מאוד מה חושב רס"ן שפירא על כל הפרשייה עם הרב מלמד, אהוד ברק וסירוב הפקודה. מצד שני, סביר להניח שהוא לא היה נכנס לזה. בקרוב הוא יהיה סמג"ד ואין לו עניין להיכנס לויכוחים הפוליטיים.

וחוץ מזה, כבר אמרתי לכם שאני מת על מכון מאיר!

יש להם גם פרומו

תגובת הרב אמנון בזק על הראיון שלו אצל ידען

"יצא לי לקרוא את המאמר שלכם בעניין ירון ידען ואת הטענה המופנית במידה מסוימת גם כלפי "שכדאי לעשות 'גוגל' לפני שמתראיינים". ובכן, רק למען ההגינות אציין, שכאשר התראיינתי לתוכניתו של ירון ידען לא היה לי כל מושג מי המראיין. הוא התקשר אליי והזדהה כירון מ"קול השלום" ולא הייתה לי כל סיבה לחשוב שה'ראיון' יתפתח שבסופו של דבר למה שהיה. במבט לאחור, אינני רואה בכך נזק גדול גדול כיוון שיש חשיבות לענות תשובות ברורות דווקא בגלל גישתו השיטחית ליהדות, ולפחות יאמר לשיבחו שהוא שידר את הראין עימי במלואו, בלא להשמיט דבר.

"אינני יודע כיצד הייתי נוהג לו אכן ידעתי שמדובר בירון ידען, אבל מכל מקום אני מניח שגם האחרים שצויינו בכתבה לא היו מודעים למי שמראיין אותם, ועל כן עצם נושא הכתבה איננו הוגן בשלב זה (לכל היותר הוא יהיה הוגן אם הוא יפנה אליי שוב ואם אחליט אז תוך מודעות למראיין כן להתראיין)" 

דרושים::

אתר "דתי ברשת" חפש כותבים, מנהלים, עורכים וכל מי שנפשו חפצה בכתיבה ותקשורת אינטרנטית וכו'. פרטים: רועי סילוק: 057-2753777 או 057-5639623. מייל: roe3535@gmail.com

שמועה גונבה לאוזני שגם רדיו ישראל מחפש אנשים.

סוגר את הבאסטה 

אודי מקסימוב "אפקט הפרפר" סוגר את הבלוג לא לפני שהוא אומר שהוא יחזור מתישהו ואולי לא.

מלחמת טוקבקים: אבי סגל -רייכנר
המאמר של רייכנר בגנות עיתון 'בשבע' גרם למלחמת טוקבקים קצרה בין אבי סגל מ'בשבע' לאליישיב רייכנר לטוקבקיסטים אחרים (*הוספה: רייכנר מיהר לתקן אותי "אני לא עונה לטוקבקים!" עימו הסליחה). כנסו כנסו. (ואגב, בקרוב ראיון עם סגל ב'דוס')

קלמן מעוצבן.

כך נפתחת רשימתו של קלמן ליבסקינד בבלוגו: "מסורת יפה יש לבדואים, לרצוח". העדינות של קלמן זה מה שאני אוהב אצלו.

תברחו לשם
אתם בודאי יודעים שלמדור הסאטירי של מקור ראשון "בריחת המוחות" של גדעון דוקוב וחיים ולדומירסקי (שבינתיים עזב, לצערנו) יש בלוג.

ציפי קום

לציפי חוטובלי יש אתר חדש. 

למדו מ'בצלם'
הפורום המשפטי למען ארץ ישראל מחדש את פעילות הצלמים. חבר'ה צעירים מאנ"ש מסתובבים עם מצלמות בהפגנות, וביו"ש מצלמים ושולחים ליונית. כלומר, הם רוצים להביא חדשות מיו"ש שלא יוצאות מהמצלמות של 'בצלם'.

תגובתי הלא חשובה בעליל על מאבקה של בייניש בטוקבקיסטים:

למה את בוכההההה

יאיר לפיד בראיון בלעדי לדוס, מי איים על אליישיב רייכנר? ולמי יש קריקטורות יותר מסיתות לשמאל או לימין?

 

סקר 'הארץ': יאיר לפיד = 14 מנדטים
 שלום לך, איש מצודד ויפה שמעתי אתה רוצה לקפוץ לפוליטיקה, כל הכבוד, מה יש לך להציע לנו?
יאירי: מה זאת אומרת מה יש לי להציע, אני מציע את עצמי.

כן, כמובן, אבל מה אתה מייצג? מה האמירה שלך?
אני יאיר לפיד.

אוקי ו..?
ואוהבים אותי פה, כאילו? אתה לא רואה ערוץ 2? לא קורא את העיתון של המדינה? מה הבעיות שלך?

אין ספק, אבל איך תקרא למפלגה שלך? בתנאי שלא תיצטרף לקדימה או משהו כזה?
אני חושב על מפלגת "הישראלים" או אולי "הישראלי", גם "יאירי" נשמע טוב

ומה בדיוק מפלגת "הישראלים" תביא לישראלים?
אנחנו נהיה הקול האותנטי והמזוהה ביותר עם הישראלי.

אוקי, אתה יכול לפרט
בבקשה, אבל אולי כדאי שאני אשאל אותך קודם: מה ישראלי בעיניך?

מממ... אני יודע? פסח? ירושלים? מילואים? תפוז? יש הרבה דברים...
ידידי, זה קרוב אבל בינינו מה יותר ישראלי משלמה ארצי? או גבי אשכנזי עטוף בדגל כחול לבן במחנה ריכוז, כן? אגב, גבי ואני אחוקים.

אהוד, בינינו, מה ישראלי בעיניך?

כן אבל אתה יודע יש הרבה ישראלים. בישראל יש הרבה קבוצות ומגזרים
אבל אנחנו מדברים על הישראלים-הישראלים, אלו ששומעים שלמה ארצי ומורידים דמעה בשיר של בועז שרעבי "לתת" כשהם נותנים כמו שרק ישראלים יודעים.

זה באמת נחמד, אבל האם אתה מתכוון לפנות לעוד קהלים חוץ ממעריצי שלמה ארצי.. נאמר לעלייה מחבר עמים? לחרדים? לדתיים למסורתיים למזרחים? ומה עם הערבים ובני העדה האתיופית, הגמלאים, מה עם הפריפריה? יש מקום לעוד ישראלים חוץ מ"הישראלים-הישראלים".
תשמע, במשך כל חיי בתקשורת הופעתי דרך ערוץ 2 והעיתון של המדינה בכל מקום בארץ. אמנם נכון, ירדתי באומץ רב על החרדים וגם על המתנחלים, פה ושם, אבל בינינו, הישראליות בעיני היא היכולת להבין שתמיד אפשר להתחבר לעורק הישראלי הראשי, זה ששומע שלמה ארצי ותמיד יקרא לחייל, גם שהוא ממש לא מכיר אותו - "אחי", כי ככה זה הישראלים.

מי יהיו האנשים במפלגתך?
קודם כל, אנחנו הישראלים: שלמה ארצי, טיפקס, ריטה, רמי קליינשטיין, פיני בלילי, ארץ נהדרת, ערוץ 2, אבי קושניר, מיקי ברקוביץ', ילד משדרות, ילדה מקריית שמונה, הרב פירר, חנוך דאום, הרוסי ממרחק נגיעה, חייל יפה מצנחנים, חיילת יפה מצנחנים, זוהיר בהלול, דרוזי אחד, שני הומואים, גבעתיים, רונית תירוש, בוז'י, בר רפאלי ולאונרדו ד"ק, אתיופי, מודי בראון, דצה (לגבי דץ אני לא בטוח), ההיא שזכתה בפרס נובל ואין לה זקן וכיפה, ערבים נחמדים מעג'מי, דביר השמנמן וההוא שדומה לי מבנק המזרחי, מירי מסיקה ואני - יאיר לפיד. ואם זו לא הישראליות במיטבה אז אני לא יודע מה זו ישראליות..

באמת ישראלים נהדרים, אבל האם אין טעם לפגם בזה שאתה מופיע בערוץ הנצפה ביותר ובעיתון הפופלארי ביותר בישראל ובו זמנית מכין את דרכך לפוליטיקה?
תשמע, ישראלי טוב יודע לפרגן. אבל עם כל הכבוד, נראה לך שהישראלים יכולים להתנתק ממני? האם אתה מעלה אפשרות שיהיו כלי תקשורת המוניים וישראלים ללא תמונה, מאמר, חיוך, חולצה שחורה, ג'ינס כחול, ג'ל, ושאלון קצר של יאירי? אתה מצליח לדמיין תמונה כזאת? אז בבקשה, הישראלים הם מספיק בוגרים בשביל להחליט בעצמם שהם חייבים את יאירי שיחבר את כולם לגוש דביק אחד.

אומרים שביום שתבוא לפוליטיקה הפופלאריות שלך תרד כי כבר לא תוכל להיות מר קונצנזוס. שם תצטרך לחתוך דברים, להתפשר להתלכלך..
שמע, הישראלים זה עם של פשרות. כאלה אנחנו חה חה, גם כשאנחנו באים לחנות פלאפל אנחנו מבינים שכדי לשמור על גיזרה חטובה ושרירנית יש להתפשר על חצי מנה מהמאכל הכל כך ישראלי שכולנו אוהבים. אחי, הנה אתה רואה, ישראלי או לא ישראלי? - אני בטוח שעם קצת רצון טוב ופרגון ישראלי יהיה ממש סבבה. בסדר? טוב ידידי, יש לי מהדורה שאני צריך להעביר לאומה... אל תשכח ביום הבחירות ישראלי מצביע לישראלים! כן, כי כאלה אנחנו.. טוב, מאפרת? יאירי צריך עזרה פה..

המנון מפלגת הישראלים

לה לה לה לה לה לה  

מי איים על אלישיב רייכנר?

תשובה: היחצנית של עיתון בשבע. הסיבה: רייכנר שיפוטי. ובקיצור, רייכנר כתב מאמר בנרג' יהדות ובו קריאה וסימון דרך לרדיו ישראל לפנות לקהל רחב - אל כלל הציבור הישראלי ולא להתכרבל בפינה החמה של המגזר. בהמשך המאמר כתב רייכנר על עיתון 'בשבע' שלדעתו נכשל כישלון חרוץ וש"מעולם לא הצליח לעבור את הקו הירוק". כותרת המשנה לחלק הזה של המאמר היתה "בשבע כישלון". 'בשבע' איימו בתביעה וכותרת המשנה שונתה ל"שבטי ומגזרי" גם המילה "לדעתי" הוספה לקביעה של רייכנר במאמר כי העיתון נכשל כישלון חרוץ. זו לא הפעם הראשונה שבשבע ורייכנר מתקוטטים... 

קריקטורות שמאל וימין. איפה עובר הגבול?

בשבוע שעבר כתבנו על הקמפיין של תנועת "אם תרצו" נגד הקרן החדשה לישראל. אני טענתי שיחסית לקמפיינים בישראל של השמאל הישראלי, מדובר בקמפיין "חלבי". קיבלתי קצת תגובות נזעמות מידידי השמאלנים (כן, יש כמה שמאלנים שקוראים את דוס ווטש. לשאלתי את אחד מהם מדוע אתה קורא את הבלוג? התשובה הייתה "הכר את האוייב". אבל זה היה בצחוק. אני חושב...)  שטענו שהגזמתי לחלוטין, שהשמאל לא מייצר קריקטורות מסיתות והאיור של של אם תרצו נגד פרופ' נעמי חזן היה ביזיון ממדרגה ראשונה. 

אוקי, אז שלחתי לאחד מהם קריקטורה שהתפרסמה באתר אידנדמדיה של השמאל הרדיקלי (אתר שנסגר בסוף בגלל הסתה וכו') בה נראה אריאל שרון מתנה אהבים עם אדולף: 

רק אהבה תנצח (לאטוף)

ויש גם את לגרש את אלי ישי בהקשר של סוגיית עובדים הזרים: 

 

המשך סיסמת השמאל המפורסמת: "רק לא ש"ס" 

תערוכה בחולון בשיתוף העירייה והאגודה לזכויות האזרח (אגב, התמונות בחולון צולמו על ידי תנועת "אם תרצו"):

 

צה"ל מרגיש רעדה קלה בכנף ומפציץ גני ילדים

ילד על הכוונת של צה"ל

אבל ידידי לא נשארו חייבים ושלחו לי את הקריקטורה של המאייר של מקור ראשון, אור רייכרט.: 

  

שמאלנים ודרקונים (אור רייכרט)

אור רייכרט בתגובה: "הקריקטורה היא בסגנון דוד מול גוליית. "אם תרצו" הקטן בדמות הרצל אל מול הקריקטורה של נעמי חזן עם הקרן (מהקמפיין של "אם תרצו"), עם המשך גוף של מפלצת מהאגדות. זו מאטפורה בלבד, ואין שום עניין לגרום להסתה חס וחלילה. הסרתי את הקריקטורה מהאתר ('המילה האחרונה' ד"ו) ואני מתנצל אם מישהו נפגע ממנה". 

 

הוא דמגוג, שונא חרדים ומפיץ הרבה רעל בעולם ובכל זאת רבנים נחמדים מתראיינים אצלו. למה?

זהירות, דמגוג
ירון ידען הוא עבריין מורשע ופעיל פוליטי שניסה את כוחו בזירה הפוליטית הישראלית ונכשל כישלון חרוץ. מפלגתו, מפלגת אור, לא קיבלה יותר מ-900 קולות בבחירות האחרונות. הוא חוזר בתשובה שחזר בשאלה, לטענתו, הוא היה רב כולל חרדי בעברו. לדעת אנשים בציבור ההחרדי, הוא היה סתם מנהל. ידען מעולם לא הצליח להתנתק מהציבור החרדי, הוא שונא אותם ומנצל כל במה כדי להטיף שהחרדים, הדת וכל מה שמסביב מסוכנים לאנושות ול"ערכים ההומניים" - צמד מילים שמר ידען אוהב לשנן לצאן מרעיתו. 

ידען נשאר "מטיף חרדי" במובן מסויים. בהרצאותיו הוא פונה אל הרגש, אל הפחד מפני השונה, מזהיר מפני ה"סכנה השחורה", מהכוונות הזדוניות של החרדים ומקצב הילודה המטורף שלהם. הוא ממש אובססיבי כלפי החרדים.

 

מי יתן לי חרדי ואנשכנו. חמור (צילום: מנחם רייס, ויקיפדיה)

מדוע נזכרתי בו?. ובכן, לאותו שונא חרדים יש תוכנית רדיו ברדיו ההומני "רדיו קול השלום", שם הוא חוזר על אותם דיקלומים על הסכנות הצפויות לציבור החילוני מפני הדוסים השחורים והאינדיאנים הסרוגים המעוניינים להשתלט על העולם. וזו זכותו כמובן. מותר לשנוא במדינתנו. אלא שהוא מראיין בתוכניתו הרבה רבנים מתוך הציונות הדתית שלא כל כך מודעים לעברו המופרע והמורשע של הבחור. הנה רשימה חלקית של רבנים שהשתתפו בתוכניתו: הרב שלמה אבינר, הרב שמואל אליהו, הרב צפניה דרורי, הרב עמיחי גורדין, הרב רצון ערוסי, הרב דוד סתיו, הרב אמנון בזק, אורי אורבך ועוד.

אני מסופק אם אותם רבנים יודעים מה המטרה של ידען כשהם עולים לשידור. ולמרות שזה נחמד ומעניין לשמוע את הרב שלמה אבינר אומר לו "חוששני שאתה ממציא דברים" ואת הרב אליהו מנסה להרגיע את הקלירקל הקטן בכל זאת נראה שהם לא מודעים למשנתו הבלתי סובלנית כלפי חרדים ודתיים ונאלצים לגלות זאת תוך כדי שידור. אז כדאי לעשות 'גוגל' לפני שמתראיינים. כי, מה לעשות, הבחור קצת שונא חרדים, דתיים, מתנחלים וסתם יהודים שומרי מצוות והוא מחפש את הרע באופן אובססיבי.

עוד משהו עצוב. אנשים חילוניים שאין להם מושג ירוק על החברה החרדית פונים אל מנהיג (מפלגת) האור הזה כבר סמכא לענייני חרדים ודת, והוא דואג להרעיל אותם. כך קרה ברמת אביב, כאשר חרדים וחבדניקים הגיעו לשכונה ידען נחת משמיים כדי להסביר לתושבים החילונים על השיטות הזדוניות של הציבור החרדי להשתלט על המדינה. חלק מאנשי השכונה (חברי ועד הפעולה של רמת אביב - ההתארגנות נגד החרדים) היו כתבי ערוץ 2, אילן לוקאץ' ודנה וייס, שדאגו לתת במה לעבריין המורשע בערוץ המסחרי. כמה חבל ועצוב. כי לשאול את ידען על חרדים, זה כמו לשאול את גדעון לוי על מתנחלים ואת אנשי כהנא על הציבור הערבי. מידע מאוזן לא יהיה שם.

ידען מנצל את הפחדים של הציבור החילוני. הוא מנסה לפרוט על החששות והמתחים שיש לרבים מאזרחי ישראל, לעשות הון פוליטי ודמוניזציה לציבור גדול. הוא בהחלט תופעה מסוכנת ולא בריאה, אם כי זה חוקי בישראל להיות דמגוג ומלא שנאה. לכן, כדאי לשים לב לפעילות של ידען וחבורתו כי "שנאת האחר", מסתבר, היא לא נחלתם הבלעדית של הימין הקיצוני והסהרורי, יש פה עוד כמה ריאקציונרים בשכונה... בהמשך הפוסט אפשר לקרוא על מפגש הזוי במיוחד בין ירון ידען מיודענו וגדעון לוי. ועכשיו לענייננו.

מיכאל פואה: מקור ראשון צינזרו אותי

בשבוע שעבר מקור ראשון פרסמו את תגובתו של מיכאל פואה, איש מנהיגות יהודית, לכתבתו של צור ארליך על תפיסתו הרעיונית של יואב שורק. פואה טוען שאת הקטעים הלא מחמיאים על שורק ועל הרב בני אלון שהוא כתב במאמרו, בחר העיתון לצנזר. פואה אמר ששורק נבחר לליכוד כמתפקד של מנהיגות יהודית אך הוא "ציפה שניהפך להיות המפד"ל של הליכוד" וכשהם לא עמדו בציפיותיו זה גרר אינסוף ויכוחים. בנוסף, הזכיר פואה שמנהיגות יהודית בחרה לא לקבל כסף מהייגי - אותו מטיף נוצרי שעלה לכותרות השבוע כאחד התורמים ל"אם תרצו", והוא שמח לדעת שגם שורק לא פושט את ידו לקבל מענקים מאותם נוצרים אוהבי ישראל (המחכים שנמיר את דתנו בבוא היום). אלו שתי הנקודות שצונזרו: עובדת היותו של שורק חבר ליכוד (לשעבר?) והסיפור עם הייגי.

"מה, הפכתם למקור ראשון?"

הרבה זמן (אם בכלל) לא עמד החפרפרת בן כספית מול אש צולבת, כמו שקרה לו מאז פרסם את הדו"ח של "אם תרצו" על הקרן החדשה לישראל. השמאל זעם עליו, אמרו שהוא בוגד וכו', מיברג שאל את אליעזר יערי מנכ"ל הקרן לשעבר על תכונותיו הנאלחות של כספית ועמיתותיו לעבודה (מרב דוד ומיה בנגל) יצאו נגדו במאמר "זה לא אנחנו זה הוא" והיה ממש שמייח. בבלוגו עונה בן כספית על השאלה ששאלו אותו בזמן האחרון כנציג מעריב "האם הפכתם למקור ראשון?". את התשובה אפשר לקרוא אצל החפרפרת.

מיסטר פרפקט

נפתלי בנט, מזכ"ל מועצת יש"ע החדש, זכה לעמוד השער בעיתון מוספשבת של מעריב. לפי השער נראה היה שמדובר בראיון מקיף ובלעדי עם המזכ"ל החדש. אז זהו, שלא. בכתבה של שלום ירושלמי יש משהו כמו שני ציטוטים מבנט. חצי מהכתבה היא תיאור מצב העניינים אצל האינדיאנים ביהודה ושומרון וכמה יהיה קשה לבנט לההתמודד מול האינדיאנים הצעירים. חלק מזה על האיש עצמו, לא משהו שלא ידענו (מר מושלם: סיירת מטכ"ל, הייטיקסט מוכשר, מיליונר, אמביציונר וכו'). גם בן כספית כתב על בנט, או יותר נכון, על גב' שרה נתניהו שעשתה לו סיכול ממוקד. (לטענת ירושלמי, הסיפור היה שהמשכורת של בנט שולמה בזמן עבודתו אצל נתניהו מכיסו הפרטי ושרה לא הייתה מוכנה ש"הכסף של הבנים" ילך ליועצים).

ג'נטלמנים? הצחקתם אותם

קלמן ליבסקינד וחגי סגל כתבו על ההופעה המבישה וההתנהגות הגסה של חברי פאנל מועצת החכמים כלפי יפעת ארליך. מיותר לציין, שאף אחד מהם לא ביקש סליחה. אגב, גם ליבסקינד וגם סגל כתבו כי בתוכנית כזאת אין באמת רצון ומקום לשמוע אנשי ימין, וטוב תעשה ארליך אם היא תעזוב את התוכנית. נציין גם, שחוץ מסגל וליבסקינד גם אתר לאטמה כתב על הסיפור ופילו העלה את "סרטון הגירוש" של מר שביט. מי לא כתב על ההתנהגות הנלוזה של החכמים? אתר העין השביעית. 

ארי שביט מגרש

מפגש בין שני זוללים

עוד נקודה אחת לגבי מושיעם של הציבור החילוני מפני הדתיים, מר ידען. הוא ראיין לפני כמה שבועות את גדעון לוי בהקשר של המאבק ברמת אביב. גדעון לוי "נכנס" בועד הפעולה החילוני, קרא להם "גזענים" ושונאי חרדים וטען שהם מבזבזים את כוחם על האויב הלא נכון - המתנחלים, כמובן. ידען העלה אותו לשידור ברדיו של אנשי השלום, והייתה שיחה מעניינת והזויה בין זולל המתנחלים לזולל החרדים (כל אחד מהזוללים ניסה להסביר מי יותר מסוכן החרדים או המתנחלים). מוגש לכם חלק מהראיון. אני חייב לומר, שליד ירון ידען אפילו גדעון לוי נשמע שפוי.

 

"זה לא יפה לזלול אנשים!"

לוי: יש גזענות כלפי החרדים בישראל, הם שונים, הם אחרים, הם מדברים אחרת, מתלבשים אחרת ומתנהגים אחרת. ואנחנו החילונים גזענים מאוד כלפיהם.

ידען: מה זה גזענים, איך זה בא לידי ביטוי?

לוי: בהכללות נוראיות, 'כולם פרזיטים', 'כולם יונקים את עטיני המדינה'...

ידען: וזה לא נכון?

לוי: ודאי שלא. יש חרדים שעובדים ויש כאלה שלא. וכשעושים הכללות זו גזענות.

ידען: אתה גם עושה הכללה כשאתה מדבר על הכיבוש.

לוי: אני לא עושה הכללה, אני חושב שכל הישראלים מעורבים בפרוייקט הכיבוש. אבל לא כל חרדי הוא פרזיט. סליחה.

ידען: אתה שונא מתנחלים?

לוי: אני שונא מתנחלים בהחלט. אבל תבין, בגלל מה שהם עושים.

ידען: וחרדים, אלו שתורתם אומנותם ולא הולכים לצבא?

לוי: לא הסבו לי כל רע. המדינה איפשרה את זה, תבואו בטענות למדינה. אבל המתנחלים הסבו לי הרבה רע.. אני לא נבהל משולחנות שמציעים לעוברים ושווים להניח תפילין. מי שרוצה מניח מי שלא רוצה לא מניח. אני גם לא נבהל מילדים חרדים ברמת  אביב..

ידען: אבל יש מבוגרים למיניהם שמציעים בירה וסיגריות וטובות הנאה כדי להחזיר בתשובה

לוי: את האגדות האלה אני לא קונה סיפרו אותם גם על מיעוטים אחרים שמביאים מחלות ומביאים מכשפות. אני גר ברמת אביב וכל הדברים האלה קורים בדמיון של כל מיני חילונים אנטי חרדים. אני לא מוכן שנתגייס פה למערכה דורסנית כל כך נגד המיעוט המבוטל הזה. הרי להיבהל מקומץ חרדים ברמת אביב זה מגוחך פשוט. ומי שיחזור בתשובה, שיבושם לו. אני לא נבהל מחוזרים בתשובה, בשבילי זה לא סוף העולם.

ידען: למה לא?

לוי: מה זאת אומרת למה לא?

ידען: אני אגיד לך למה כן. חוזר בתשובה, כל המערכת התפיסתית של מדינת ישראל של הומניות של ליברליות של ציונות פשוט מתמוטטת. הוא מגדל עוד עשרה ילדים שיהיו בהמשך "תורתם אומנותם" והם יהיו נטל כלכלי וביטחוני. למה אתה לא מפחד מחזרה בתשובה?

לוי: שמע טוב, אני לא רואה את החילונים הנאורים מרמת אביב שנקפו אי פעם אצבע נגד מי שהלך לגור בהתנחלויות - שממיטים עלינו אסון לאין שיעור יותר נורא. מעולם לא ראיתי פה ועד פעולה נגד הליכה להתנחלויות, או בעד חרם על התנחלויות. אני רוצה לראות מחאה דומה נגד מתנחלים. אבל למה מתנחלים לא? כי זה כבר לא פוליטקלי קורקט. לשסות נגד החרדים זה לגמרי פוליטיקלי קורקט בחברה הכביכול שמאלנית וכביכול נאורה... אני לא מוכן להגיד לחרדי "עוף מהשוכנה הזאת?"

ידען: אפילו שהוא בעד חזרה בתשובה ולהעיף אותך בסופו של יום..

לוי: טוב, זה בדיוק כמו האגדות שכל בית שנמכור לערבי פה, הם ישתלטו על המדינה

ידען: אבל תראה את המתנחלים הם כן עושים את זה. הם קונים בתים במזרח ירושלים כדי לכבוש, זה לא מפריע לך?

לוי: כן, זה מפריע לי מאוד. שם יש הבדל גדול מאוד. שם הדברים נעשו במירמה ובעורמה תוך כדי זיופים והפרות חוק נוראיות שהמערכת מגוננת עליהם. וביסוד העניין יש חוסר צדק ומוסר כפול שמערכת הצדק לא מחזירה את הבתים לפני 48' וליהודים היא כן מחזירה, בשיח ג'ראח למשל. שם זה עניין מעוות לגמרי. אבל יהודי שיבוא וירכוש דירה בסכנין, אתה יודע, מותר לסכנינאים להיות נגד העניין הזה, אבל אם הם יגידו יהודי לא יגור פה, אני חושב שזה גם תהיה בעיה. אם הוא בא בידיים נקיות כמובן. אבל המתנחלים לא פועלים כחוק.

ידען: אבל ברמת אביב פועלים לפי החוק.. אבל אתה אומר שזה לא נכון להצהיר שאני לא רוצה להשכיר דירה למישהו שרוצה לגזול את התרבות שלי?

לוי: זה הכול עניין של מידתיות, ושל ניחוח ושל מה עומד מאחורי זה. אני אומר לך שיש גזענות כלפי החרדים, כולם. לא רק החבדניקים המיסיונרים, אלא כל מי שהולך בשחורים ועוטה זקן ולובש שטריימל הוא שנוא על ידי החוגים האלה לזה אני לא מוכן לתת יד.

ידען: ונניח שתבוא קבוצה של מתנחלים לרמת אביב ויתחילו לחלק חומר גזעני וארץ ישראל השלימה..

לוי: אני שוב חוזר. נגד זה צריך להיאבק בדיוק כמו נגד המיסיונריות החרדית. אני בעד להיאבק נגד שניהם. אני לא בעד להחליט שכל מי שבא מארגון והוא ג'ינג'י שנחליט שבהזדמנות חגיגית זו ניאבק נגד כל הג'ינג'ים..

ידען: אבל נגיד שיבוא מתנחל לרמת אביב כדי לשכנע ילדים על ארץ ישראל השלימה. האם יהיה ליגיטימי להסכים בינינו לבין עצמנו לא להשכיר דירה למתנחל כזה.

לוי: שמע, אני קודם כל בעד להשכיר דירה למתנחלים, אני הרי בעד שהם יעברו לכאן...

ידען: אם הם באים כדי להרבות ישובים

לוי: אז ניאבק נגדם כמו שניאבק במיסיונריות החרדית...

ידען: איך? איך תיאבק? האם זה יהיה ליגיטימי לומר לא להשכיר דירה למתנחלים האלה

לוי: אבל הם לא אומרים לא להשכיר דירה לחב"ד כדי שלא יקימו פה כולל, אלא לא להשיג דירה לחרדים. זה מה שמקומם אותי.

ידען: אה, אבל אם הם יגידו לא להשכיר בתים למיסיונרים של חב"ד זה יהיה בסדר

לוי: בתנאי שיוכח, מה שאני עוד לא ראיתי... ושיוכח שחב"ד עושים יותר מאשר להעמיד שולחנות תפילין שזה הדבר היחידי שראיתי במו עיני.

ידען: אני ראיתי יותר וגם ראיתי את זה.. גדעון אם אתה רוצה לדעת את העובדות..

לוי: ברור כי ככה הם פועלים אבל אני לא ראיתי.. אם כבר ואני אומר לך את זה שבאים חילונים ושוברים להם את השולחנות זה אני לא בעד..



   

הפלצנות של קול ישראל, הצביעות של מנכ"ל הקרן החדשה לשעבר, Ynet יהדות חוגגים יום הולדת 3 וכישרון המשחק המבוזבז של אראל סג"ל

איך הם מעיזים למען השם

אם כן, אל נא תאמרו רדיו"ש, אל תספרו בגת ובחוצות אשקלון על רדיו ישראל, אמרו מעתה ועד עולם "גלי ישראל". רדיו "קול ישראל", מסתבר, לא אהב את השם של "רדיו ישראל", אז הם לקחו את אנשי רדיו"ש לבית המשפט. "קנטרנים", אמרו בגבעת זאב, אבל התייצבו בבית המשפט בפתח תקווה. "קול ישראל" צעקו "קניין רוחני" והשופטת דרשה מהצדדים להתפשר. הפשרה: "רדיו גלי ישראל".

מה שעצוב בסיפור הזה, זו התגובה הילדותית, או יותר נכון האינפנטילית, של "קול ישראל" כפי שצוטטה ב'וואלה' מפי "בכיר ברשות": "אנחנו מאוד מרוצים מההחלטה שהפכה אותם ללונה פארק אזורי כמו אשקלונה". לי זה מזכיר את משחקי הכיסאות של דני איילון. אבל לא משנה.

בכל מקרה, וואלה (ענת קם) פירסמו שמדובר ב"ניצחון" של רשות השידור. מה בדיוק הניצחון פה? לא ברור. אחרי הכול, רדיו ישראל הם אלו שבחרו את השם "גלי ישראל" ונשארו עם ה"ישראל". נו שויין.

מצחיק מאוד

אליעזר יערי, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל בעבר, עליו כתבנו אתמול, התראיין לרון מיברג וקבל על מצב העיתונות, על השיטחיות, על החפיפניקיות של בן כספית ועיתון מעריב. יכול להיות שהוא צודק (כנראה שכן). אבל גם הוא חפיפניק לא קטן, בייחוד עם מאמרו המופרך בידיעות "השטן בא לכל נדריי" בו הוא האשים את הרב מצגר שקילל כביכול את השמאל בעיצומו של יום הכיפורים (כל הסיפור בפוסט הקודם). אז זה קצת מוזר שאדם שרץ לכתוב בעיתון של המדינה דברי הבל ושטות מאשים אחרים בשיטחיות.

 קשוט עצמך

בצעקות תעשו לכם כתבות

Ynet יהדות חגגו שלוש שנים מיום היווסדם. מזל טוב. אני חייב לומר, אין לי מחקר בנושא ולא סטטיסטיקה, אבל החבר'ה של ווינט יהדות הצליחו למלא את האתר המוביל במדינה באלפי כותרות שגררו דיונים ועוד כתבות ועוד כותרות וכו' הכול בזכות הציבור הדתי והחרדי במדינה. כלומר, כמות הכותרות (ב-4 הכתבות  הראשיות באתר) שמופיעות בווינט מתוך ווינט יהדות היא בלתי פורפורציונלית לשאר המדורים באתר. רוצה לומר: דוסים מייצרים כותרות בכמויות (שירת נשים, אינטנרט חרדי, חרד"לים וכו') והחבר'ה האלה מווינט נמצאים שם כדי לדוג את הסקנדל הבא. כל הכבוד להם.

חבל על דאבדין

כתבנו בעבר על האתר הסאטירי "לאטמה", שמנסה להוות אלטרנטיבה הומוריסטית למצב הקיים היום בשוק הסאטירה, שבו כל מיני כותבים למיניהם צוחקים על מתנחלים וחרדים ואחרי זה טופחים לעצמם על השכם במין תחושה כוזבת של חשיבות עצמית ו"מאבק בממסד", כביכול. לאטמה מעוניינים ליצור סאטירה אחרת. יש להם צוות שחקנים די חמוד, ו"מהדורת השבט" שלהם לא רעה בכלל, אם כי היא לעיתים ארוכה מדי..

בכל מקרה, בתחילת הרעיון של אתר לאטמה, היו בצוות עוד אנשים כמו העיתונאי אראל סג"ל, שלצערנו הרב, עזב את קבוצת לאטמה. הסיבה: לא הצליח להסתדר עם עורכת האתר קרוליין גליק. בכל מקרה, יש כמה סרטונים ברשת שבהם אפשר לראות את סג"ל בכמה קטעים נדירים שלדעתי ממש מצחיקים והזויים אז אני משתף גם אתכם...

 דקה 3 מאוד מיוחדת, אנא המתינו בסבלנות

"הלשון של נחום ברנע" 

דקה 2:00 חובה לצפייה

"גבר פלסטיני גאה שמושפל ע"י קבלן עפר מראש העין, תימני שמסריח מחילבה.."

לאה נס מגיבה לדוס ווטש, כצל'ה לא שולט בעצמו, שובו של השטרן, אינדיאנים בשלדג, ההתקרנפות של אליעזר יערי וערוץ 7 לא נותנים קרדיט

ביזנס & פלז'ר
בשבוע שעבר הזכרנו ("לבדוק מקרוב") את פעילותה של סגנית השר לענייני גמלאים, ח"כ לאה נס, בדרום. זו תגובת דובר המשרד, יוני יצחק: "כל משרד ממשלתי נוהג להוציא את עובדיו למספר ימי גיבוש. כך גם אנחנו נהגנו. אולם, למרות שהמטרה הייתה כאן גיבוש ותיאום ציפיות בין מנהלי ועובדי המשרד, נוספו תכנים רבים נוספים: מפגש עם ראש העיר, ועם מנהלי הרווחה של העיר, בדיקת ההיערכות העירייה לטיפול בקשישי העיר באותם ימים סוערים, סיור במרכז יום לקשישים, פגישה עם ראשי ארגון הגמלאים, מפגש של סגנית השר עם פעילי סניף הליכוד בעיר ועוד. כמו כן נעשתה פעילות תקשורתית וראיונות לרדיו המקומי ולמקומונים, כדי להעלות את המודעות לנושא הזקנה בעיר אילת. אבקש לאחל לכל שר ומשרד ממשלתי שיוסיפו תכנים עשייה לאותם ימי גיבוש משרדיים."

לא שולט בזה

בשבוע שעבר ראיתי את כצל'ה הי"ו בערוץ הכנסת בתוכניתו של צבי זרחיה מדבר בהרחבה על הטיפול בסוגיית העובדים הזרים. ניכר היה שראש סיעת האיחוד הלאומי מצוי בפרטים ושולט בסוגייה. אבל משום מה, תוך כדי דיבור, הזכיר כצל'ה את העיסוק בעבודות קשות שישראלים לא נוהגים לעבוד בהם (חקלאות ובניין) ואמר למראיין: לבנים שלי אין בעיה לעסוק בעבודות האלה אבל לא הבנים שלך. זרחיה לא הגיב ליציאה של כצל'ה והמשיך קדימה. אבל חייבים לשאול, מה בדיוק הקטע? כלומר, היה ראיון טוב, כצל'ה הסביר, פירט, נימק וביקר את ביבי בצורה טובה מאוד. למה, רבש"ע, למה הוא חייב היה להדגיש שהוא והציבור הדת"ל יותר טובים? זה לא שהמראיין התנצח איתו או משהו כזה, לא היה ויכוח סוער ביניהם, זרחיה אפילו נטה להסכים איתו. כנראה שפשוט יצא לו.

נגיחה בלתי נמנעת

אלעזר שטרן: הנה אני בא

אחרי ההשתוללות של שביט, יניב, וייסגלס, טאוב ומר לוי ב'מועצת החכמים' החליטו עורכי התוכנית לחזק את האגף הדתי ימני בתוכנית עם (נא לדמיין חצוצרות ברקע: תדדדדאאאם) אלעזר שטרן! עכשיו לא רק ש-5 אנשי שמאל ימשיכו לרדת על המתנחלים גם האיש שלא יכול לשתוק יצטרף לחגיגה. רק היום הוא הביא כותרת. החינוך החילוני מצמיח בורים ביהדות ב-Ynet וגם וידוי אישי: "התייאשתי מהציונות הדתית" (והערה לגב' ארליך נא לבוא בפעם הבאה עם קסדה ושכפ"ץ)

הנה אני בא

בהחלט!

מעריב, קלמן ליבסקינד בבלוגו וגם חגי סגל בטורו בידיעות אחרונות כתבו (במקרה של מעריב) ויכתבו על ההתנהגות הגסה והמבזה של חברי "מועצת החכמים" כלפי ארליך. נרג' אפילו נתנו קישור לבלוגי. כנראה שלא רק לי נמאס מהחכמים.

רגע של נחת משבת 

עפר שלח על השינויים בצבא: "כשגורן הגיע לראשונה לחטיבת צנחנים, אי שם בשנות החמישים, נעלו אותו הקיבוצניקים בשירותים וזרקו פנימה רימוני עשן. חפני כשנה יצאו מאה קצינים וחיילים מאותה חטיבה החוצה במהלך כנס חטיבתי, כי לא יכלו לעמוד בכך שבנות שרו על הבמה. תחשבו על הדרך מהשירותים ליציאה ההמונית הזו ותבינו שהרבצ"ר הוא כבר מזמן לא רק הבוס האלמוני של מש"קי הדת."

האינדיאנים בשלדג איפה פרופ' יגיל לוי?

שוד ושבר! איי קראמבה! האינדיאנים (דוסים) בשלדג מדווחים בגלי צה"ל ומיד קוראים למסבירן הלאומי לענייני אינדיאנים בצבא, פרופ' יגיל לוי, שמזהיר מפני "איום על דמותו החילונית של הצבא". הפעם הביאו גם את מוקי בסר, מייסד שלדג, שינסה להרגיע את הפרופ'. לגבי יגיל לוי ויחסו לאינדאנים כבר כתבנו בעבר.

אם תרצו, אפשר לעשות באזז

תנועת אם תרצו שנלחמת נגד השמאל הקיצוני והסהרורי התפרסמה בסוף שבוע שעבר בזכות מאבקה בקרן החדשה לישראל. הסיפור עם הקרן החדשה לישראל הוא לא חדש. יואב יצחק כתב על זה, אריאל כהנא ועדי ארבל עסקו בזה ממש לא מזמן במקור ראשון ואפילו עולם קטן נדרשו לסוגייא בעבר. אלא מאי? "מחקר חדש". מחקר חדש על דוח גולדסטון גרם אפילו לחפרפרת בן כספית לכתוב מגילות על הקרן החדשה לישראל, ולא לחיוב. "אם תרצו" המשיכו עם קמפיין שעניינו לפמפמם את המחקר על דו"ח גולדסטון ועזרתם של ארגוני השמאל הרדיקלי לעיצובו, וסך הכול היה אחלה פרסום. כולם יודעים שארגוני זכויות האדם הינם ארגונים פוליטיים בהגדרה ומקורות המימון שלהם לוטים בערפל, אלא שהפוליטיקלי קורקט לא מאפשר להגיד שהקרן החדשה לישראל היא קרן קרנפית שתקועה עמוק בישבן של המדינה, אבל כשיש מחקר ועוד על דו"ח גולדסטון אז יאללה ברבאק, אפילו חפרפרת מתגייס.

"קרן שתקועה בישבן של המדינה"

ועוד משהו על הקרנפים

אליעזר יערי, מי שהיה מנכ"ל הקרן החדשה לישראל בעבר, יצא להגנת הקרן בכל מקום ואתר. "אנטישמים" ו"דר שטירמר" היו המילים שנהג לחזור עליהם. וזו כמובן בדיחה לא מצחיקה, כיוון שהקמפיין של אם תרצו (המראה את פרופ' נעמי חזן ועליה קרן וכו') הוא ממש קמפיין חלבי, יחסית לקמפיינים שעולים לאוויר כל שני חמישי על ידי גופים וארגונים של השמאל הקיצוני - הממומנים על ידי הקרן. אז אנא, מר יערי, שתה כוס מים.

ועוד אנקדוטה לגבי מר יערי. ביום הכיפורים האחרון הגיע מנכ"ל הקרן לשעבר לבית הכנסת הגדול בירושלים, שם הרב מצגר נשא דרשה. הרב מצגר דיבר על מושגים קבליים מתוך המסורת היהודית של "שמאל" ו"ימין", שימין מקרבת ושמאל דוחה. ימין ה' עושה חיל ואילו השמאל מסמל את ה"צד האחר". הרב מצגר רצה להמחיש ש"אין השטן שולט ביום הכיפורים" והזכיר את העובדה שכהן מקטיר ביד שמאל ביום הדין. השמאל שמסמל את ה"סיטרא אחרא", את השטן, לא קיים ביום הדין.

אבל מר יערי לא הבין את הרב מצגר. הוא חשב שהרב ראשי מדבר על השמאל הפוליטי, הישראלי, הממשי. לא דימויים ולא אליגוריות אלא "השמאל", כפשוטו ממש: יוסי ביילין-עמוס עוז-אלדד יניב וכו'. למחרת, כתב יערי, איש הקרן, מאמר נזעם בידיעות אחרונות על הרב מצגר ועל שנאתו של הרב לשמאל הישראלי, ואיך יכול להיות שרב בישראל ועוד ביום הכיפורים משתולל כנגד השמאל ומכנה אותם בשמות שטניים. "לאן הגענו? לאן הדרדרנו?" שאל יערי. מיותר לציין, שאחרי שיערי הניף את הקרן כנגד הרב הראשי הוא לא טרח לבדוק ולשאול את הרב מצגר למה הוא מתכוון וכו'. אחרי שכמה אתרים כתבו על הפארסה, פרסם יערי בבלוגו שהוא עומד מאחורי הדברים ולא מצטער.

אז מה אתם אומרים: קרנף או לא קרנף?

ביי ביי

איפה הקרדיט?

בשבוע שעבר הזכרנו את מוסי רז, לשעבר ח"כ מטעם מרצ, שזעם איך יכול להיות שכלי התקשורת לא הזכירו את העובדה המרשיעה שפיני כהן, זורק הנעל על מצחה של בייניש, הוא מתנחל, לא עליכם, תושב מעלה אדומים. במוצאי שבת, ערוץ 7 פרסם את הידיעה שנכתבה כאן לראשונה ולא נתנו קרדיט, לא איזכור קטנטן ולא נעליים. נורא.

נו באמת, קצת כבוד לזולת

     

עיתונאים מכוערים

 

החוצה! החוצה!

לא משנה כמה גינויים והצהרות תגיד העיתונאית יפעת ארליך נגד פורעי חוק מציבור המתנחלים, זה לא יספיק לחברי הפאנל של מועצת החכמים. הם רוצים אותה מדממת, כנועה ומושפלת.

בתוכנית האקטואלייה "מועצת החכמים" הצעקות והגידופים הם עניין שבשגרה. מדי יום שישי מתקוטטים חברי הפאנל ומתחרים ביניהם מי צועק חזק יותר ורועש יותר על סוגיות שנמצאות על סדר היום של החברה הישראלית. אך נראה שבתוכנית האחרונה חברי הפאנל הצליחו לשבור שיאים חדשים. יפעת ארליך, עיתונאית מקור ראשון, עזבה את הדיון אחרי שארי שביט וגדעון לוי (ולמעשה כל החבורה) צרחו עליה, ללא מעצורים, בדיון שעסק בהתפרעויות של מתנחלים.  

 

אני שונא את כולכם

הדיון ב"מועצת החכמים", כפי שהציג אותו המנחה דן מרגלית, עסק בסוגיית "תג מחיר" - צעירים מההתנחלויות שפוגעים בפלסטינים וברכושם כנקמה על החלטות המדינה והצבא שלא לרוחם. ארליך, תושבת עפרה, התייחסה ראשונה בדיון וגינתה את האלימות מכל וכל. ארליך אמרה כי יש לעשות הכול כדי לעצור את התופעה, אבל תהתה מדוע הדיון לא עוסק גם בהתפרעויות של אנשי שמאל קיצוני ופלסטינים בהפגנות ליד הגדר ומקומות אחרים ביהודה ושומרון.

למרות הגינויים של "נציגת המגזר" זה לא הספיק לחברי הפאנל. אלדד יניב חזר ושאל את ארליך "למה את לא מגנה" וזה אחרי שהיא גינתה פעם אחר פעם את אלימות המתנחלים. עו"ד דב וייסגלס המשיך את הקו של אלדד יניב - לחזור על אותם דברים בלי קשר למה שהצד השני אומר, וגדעון לוי היה גדעון לוי. 

ואז הגיע ארי שביט, עיתונאי 'הארץ', שפתח במנולוג דרמתי בסגנון "אני מאשים". "הבושה היא הדבר הכי נורא, פתח מר פאתוס את נאומו, "ואני רוצה להגיד לך שאני קודם כל בוש כיהודי שיש את המוטציות האלה של העם שלי,החוליגנים הפשיסטים האלה מעוררים בי בושה עמוקה".  

 

אל תפריעי לי באמצע הנאום

 
ארליך השיבה שאותם מתפרעים מעוררים גם בה תחושה עמוקה של בושה, אבל הפנתה את שביט לומר את הדברים גם לשאר חברי הפאנל ולא רק לה.

 אבל שביט המשיך במנולוג כשהוא מנפנף בידיו, "יש לי בושה גדולה כלפי השלטון בישראל שלא מצליח למגר תופעה כל כך איומה. יש לי בושה בממשלת ישראל שלא עשתה את זה". בשלב הזה החל שביט להפנות את זעמו כלפי ארליך בצורה אישית: "אבל הכי יש לי בושה בך, בטיפוסים האלה שאת מייצגת, שבעיתונים שלכם כשיש תמונה שלהם בעיתון - צריכה להיות מודעה שחורה ולהגיד שאת האנשים האלה צריך לרדוף אותם, ולומר האנשים האלה הם לא אנחנו, האנשים האלה מחטיאים אותנו. אתם צריכים לטהר את המחנה שלכם. הדיבור הצדקני שלך, הדיבור הנורא הזה שלך, החוסר יכולת שלך לגנות.."

ארליך בתגובה, דרשה משביט שיגנה את המתפרעים בבילעין. בשלב הזה שביט הרים את קולו והחל להטיח בארליך "את לא תגידי לי שום דבר..  את השחיתות המוסרית הכי גדולה, את השחיתות המוסרית הכי עמוקה."

 

לוי אחרי שארליך עזבה. מתנחלים ראוס

 
וברגעים האלו, כשגדעון לוי מצטרף לחגיגה, בחרה העיתונאית הימנית היחידה בתוכנית לקום וללכת ולנטוש את הדיון, או יותר נכון את ההתגוששות. יותר מדי צעקות, יותר מדי גידופים, זה הספיק לה. אבל זה לא הספיק לארי שביט שהמשיך בגערותיו וגירש את ארליך מהתוכנית. "לכי.. הגועל נפש הזה, הצורה שבה אתם מצדיקים, הצור שבה אתם מתנהגים, זה הבושה של עם ישראל..", אמר שביט לקול מצהלותיו של גדעון לוי שהריח דם.

אחרי שארליך עזבה את הדיון, המשיכו חברי הפאנל לדון, בינם לבין עצמם, למה למתנחלים אין את אותם ערכים בסיסיים שיש לציבור הישראלי שאותו הם - חברי הפאנל - מייצגים נאמנה. היה דיון פורה והם כולם הסכימו אחד עם השני.

 

רגע של תיעוב

סיכום: זה היה דיון מכוער, מבזה ושובניסטי. בושה להם. בושה לדן מרגלית ולעורכי התוכנית שמאפשרים את ההשתלחויות האלה. ומה שעצוב בכל הסיפור הזה, זה שהעיתונאים ואנשי הציבור בתוכנית הזאת הם אלה שמעצבים את השיח בישראל ואת פניה של התקשורת. כואב לגלות, וזו הבושה האמיתית מר שביט, שמדובר בחבורה של בריונים.                          

             

שם שמיים חולל ברבים, עמית סגל והרייכסטאג, הוברמן נגד בן צבי, מנהיג חדש לגבעונים, ורז קיל יורד עד לפרטים הקטנים

הלם ותדהמה בהיכל

אנחנו בדרך לאבדון

הסוף קרוב, המדינה מתרסקת, לאן הגענו, תכבו את האור, בבקשה. ובכן, לפי דיווחי התקשורת וצבא הפרשנים הסוף הגיע על מדינת היהודים. מה קרה? זרקו נעל על בייניש.

לא שאני מזלזל... זה חמור, כן. אבל רבויינו של עויילם משוגע אחד עם בעיות התנהגות זה לא בדיוק הפרומו ל"פומפיי". והכותרות: "בית המקדש חולל", "זעזוע בקודש הקודשים", ועוד כל מיני כותרות פומפוזיות רק בגלל איזה טמבל אחד שהחליט להדביק את הסוליה שלו למצח של הנשיאה. והכי מצחיק, אלו השאלות של כתבים מקמטי-גבות-מקצוענים ששואלים ברצינות את דוברת בתי המשפט "איך אתם מתכוונים להתמודד עם האיום החדש..?" "מה אתם מתכוונים לעשות נגד נעליים?" גם כל היחס של הקדושה וההוד וההדר לנשיאת בית המשפט העליון, ואני לא אומר שצריך לזלזל חלילה בחומרת העניין, אבל יש משוגעים בעולם שעושים דברים משונים. בדרך כלל, אייטמים כאלה מגיעים לעמוד האחורי של העיתון בלי הכרזות שסוף העולם קרוב.
עובדה: השבוע זרקו אבנים על שר בישראל. אבנים! לא נעליים ולא מגפיים, והתקשורת לא יצאה מגידרה. 'כולה' שר בישראל (הרב הרשקוביץ) שנרגם באבנים בירושלים, ביג דיל. אלא שאין ספק, היחס של התקשורת לעולם המשפט ולעומדים בראשו הוא יחס של תלמיד לרב, הכול בהכנעה באימה וברעדה: תחי נשיאת בית המשפט העליון. (ועוד משהו קטן: אל תגידו שלא נשמתם לרווחה כשראיתם שאין כיפה לראשו והוא לא גר באזורי המגורים של האינדיאנים (התנחלויות וכאלה). תשאלו את יצחק טסלר).

קדימה יונית לא שומעים: אמת מה נהדר היה כה...

(*הוספה מאוחרת: סליחה, טעיתי. מוסי רז, לשעבר ח"כ מטעם מרצ, שואל מדוע לא מזכירים שזורק הנעל הוא מתנחל. "אם זורק הנעל היה נאמר ערבי או עולה מרוסיה נכון שהיו מזכירים את זה אז למה לא מזכירים שזורק הנעל מתנחל?" רז מדגיש שפיני כהן הוא תושב מעלה אדומים. אותי לימדו לספור עד 10 במקרים כאלה ואחרי זה לשתות מים) 

אהבת ישראל בנשמה

שמישהו יעשה סדר בבקשה
ובתוכנית המשעממת "עושים סדר" בערוץ 2 נראה היה, לפי השאלות של המגישה גל גבאי, כי החברה הישראלית בדרך לאבדון כי נחצו כל הקווים, ומה יהיה, ובלה בלה בלה.... לעניות דעתי, צריך להחשיך את המסך על תוכנית האקטואליה הזאת. היא די מעצבנת. כלומר, בדרך כלל, כולם מסכימים שם עם כולם, ויש ניחוח מאוד צדקני מכל הדיונים והשאלות בתוכנית.

השבוע למשל, התארחו בתוכנית עינת ברזילי ואמילי אמרוסי, בן כספית היה המראיין. הדיון היה על בני עקיבא ותופעת ההתחרדות. ואחרי מאמץ רב החלטתי לתמצת לכם אותו.

עינת ברזילי: בני עקיבא מאוד מתחרדים בשנים האחרונות וזה לא טוב.

אמילי אמרוסי: בני עקיבא מאוד מתחרדים בשנים האחרונות וזה לא טוב.

בן כספית: אתם כל כך צודקות, בני עקיבא מאוד מתחרדים בשנים האחרונות וזה לא טוב.

לא שזה לא לגיטימי לחשוב כך, אבל קצת גיוון לא יזיק. ועוד דבר, לקראת סוף האייטם על בני עקיבא פצחו ברזילי ואמרוסי בשירת המנון התנועה: יד אחים לכם שלוחה וכו'... מה שמוכיח שאפשר לצאת מתוך בני עקיבא אבל אי אפשר להוציא את...

חגי הוברמן נגד שלמה בן צבי

העיתונאי חגי הוברמן, לשעבר מקור ראשון והיום שבועון 'מצב רוח', על שלמה בן צבי: "מה משותף לערוץ "תכלת", עיתון "ישראלי", עיתון "הצופה", "נקודה"? א. כולם היו כלי תקשורת עם זיקה לימין הפוליטי. ב. כולם היו בידיים של איש העסקים שלמה בן צבי. ג. כולם היו". ובהמשך, "שלמה בן צבי הוא אשף החרבת התקשורת הימנית. כל כלי תקשורת שלקח לידיים שלו, ולמרבה האסון מדובר תמיד בתקשורת של הימין, נפח את נשמתו בטרם עת". ויש גם אנחת רווחה. "מזל שעל ערוץ 7 הוא לא הצליח להשתלט". הוברמן גם מזכיר בטורו שהוא עבד במקור ראשון בעבר ופוטר על ידי שלמה בן צבי. 

לבדוק מקרוב

מדור ברנז'ה דתילי: "סגנית השר לענייני גימלאים ח"כ ד"ר לאה נס וכל עובדי משרדה בדקו מקרוב את מצב השיטפונות בדרום במהלך שלושה ימי עיון שקיימו במלון מירידיאן באילת. ד"ר נס ניצלה את שהותה בעיר הדרומית, ופגשה את ראש העיר וקיימה כנס פעילים". אין כמו לבדוק את המצב של הדרום מתוך בתי מלון.

עד לפרטים הכי קטנים

שוב מדור ברנז'ה: "ברכות לשר להגנת הסביבה גלעד ארדן ורעייתו שלומתי להולדת הבן. ארדן הוא בן למשפחה ציונית דתית מאשקלון. בוגר נתיב מאיר המתגורר ברמת השרון. לזוג שני בנים נוספים שהולכים לגני הילדים של "הגרעין התורני" של "ישיבת רמת גן" רמת השרון. חבריהם לגן הם ילדיהם של אנשי התקשורת סיוון וידידיה מאיר". ואני שואל, איך רז קיל מצליח להגיע עד לרמת הפרטים של אנשי המי ומי ואפילו באיזה גן הם מסתובבים?!?! 

הסוד נמצא בפרטים הקטנים. רז קיל

אליישיב רייכנר Vs ג'קי לוי

אשכנזי זה הכי הכי? לא אם מדובר בסידורים. ריייכנר (בכיפה) תוהה אם הסידור הישראלי של התנועה מסורתית שיצא בנוסח אשכנז (לא עלינו) יכול להיות באמת ישראלי, ואם הספרדים ירצו להשתמש בנוסחי תפילה שחלקם התהוו בקו שבין ברלין לפריז. רייכנר גם תוקף את החלטת הקונסרבטיבים להשמיט קטעי תפילה לאומיים וכו' ולכן הוא קובע שאין כאן באמת מסורתיות. אבל בסוף המאמר מציין רייכנר את האבסורד, לטענתו, שג'קי לוי, המחבר בין מזרח למערב (לא היה לי ביטוי אחר, מצטער), דווקא הוא מייחצן את הסידור הקונסרבטיבי האשכנזי המתיימר להיות מסורתי.

נציג הסרבנים

נראה שלנוער הימני יש מנהיג חדש. שמו אריה ארבוס החייל שהניף את הכרזה בכותל והשבוע סולק מצה"ל. הפגישה הראשונה שלו איתנו הייתה במעריב אצל רועי שרון שם כבר אפשר היה להרגיש שמדובר בבחור חושב, שהוא לא רק ימני מתלהם ומשתולל אלא יש לו מה להגיד (זה כמובן לא אומר שחייבים להסכים). השבוע הוא הופיע אצל אברי גלעד בלי פחד במה, עם הרבה ביטחון עצמי ויכולת ניסוח מוצלחת מאוד. אם הגבעונים מחפשים דובר או נציג אז מיסטר ארבוס יכול להתאים.

ארבוס אצל אברי. והעיקר לא להתפחד כלל

לא יהיה קל לרב פרץ

כי המלחמה היא מלפנים ומאחור. הימין כועס עליו, השמאל חושד בו (וואלה החלו בקמפיין) והרבנות הצבאית מחמיצה פנים ומעקמת את האף. שיהיה בהצלחה.

ינסו למחוק לו את החיוך. הרב פרץ (דובר צה"ל)

כאן עמית סגל, הרייכסטאג

לשאלת עיתון בשבע האם בני המשפחה של נבחרי ציבור הם נושא לסיקור או לא, אומר עיתונאי ערוץ 2 עמית סגל כי נתניהו בוחר לערב את בני משפחתו בסיקור העיתונאי, בין אם זה במערכת בחירות עם אביו פרופ' בן ציון נתניהו, ובין אם זה כשהוא מאפשר למרכז הליכוד לשיר לאשתו "היידה שרה". אם אתה מערב משפחה אל תתפלא שמסקרים אותם, אומר סגל. אבל בלי קשר לזה סגל היה השבוע בברלין וסיקר את ביקורו של נתניהו אצל גב' (תפוח אדמה) אנגלה מרקל. כשהוא אמר "כאן עמית סגל, הרייכסטאג", כמעט נחנקתי, כי לא משנה מה, אם זו מילה בגרמנית או יש לה צליל של "גרמניזם" זה תמיד יישמע רע ומוזר.

אחי, איפה אתה? בריחת המוחות, דאום פור דה רסקיו, שירת נשים ורדיו ישראל

(בריחת המוחות בהמשך..)

איפה אתה?

אני עובד על פרוייקט שגוזל ממני את רוב הזמן. מדובר בפרוייקט תקשורתי מעניין שאני מקווה שיעוף לאוויר בזמן הקרוב. הבעיה היא שככל הנראה אאלץ לצמצם פוסטים בתקופה הקרובה. כי, כאמור, אין זמן. ייתכן גם, שזה יהיה אחד הפוסטים האחרונים... (יהיו עידכונים)

נשים, אי אפשר איתכן 1

כולנו נפגשנו עם סאגת/פרשת/העליהום - עם בני עקיבא ושירת הנשים. Ynet יהדות פרסמו לפחות שש כתבות על הסיפור (תגובות של חברי כנסת, אסף וול וכו'). אליישיב רייכנר מספר על נוער מבני עקיבא שכן מסוגל לשמוע שירת נשים. זה קרה באופקים והסיבות לכך במאמרו של רייכנר בנרג', יונתן אוריך מספיד את בני עקיבא, זבולון המלך מנסה לגשר ומייסד להקות בני עקיבא מזועזע (טולי פיקרש דתילי). כל הפרשה הזאת גרמה לי להרהר שהציבור הדתי לאומי הוא ספק אייטמים בלתי נלאה. אנחנו מפרנסים את התקשורת.

נשים, אי אפשר איתכן 2 (רדיו ישראל)

רדיו ישראל החל את שידוריו בסערה. ברדיו החדש ישנם עשרות צעירים דתיים ודתל"שים שבאו מלאי מוטיבציה להרים רדיו חדש בישראל. חייבים לומר שהם עושים עבודה נפלאה. חלקם עובדים מסביב לשעון ואין איזה רוטשילד/אדלסון או סתם ברונים מהאיחוד אירופי שישלמו משכורת כמו שבאמת מגיע להם.

אבל יש גם קצת בעיות חלק מהכתבים המנוסים שהובאו לתחנה עזבו. אני מדבר על עמיחי אתאלי (שעבר למעריב במקום רועי שרון), נטע סלע ודינה אברמסון שעזבו בגלל כל מיני בעיות שונות. בנוסף, יש כל הזמן דיונים על גבי דיונים מי הוא קהל היעד, איך מצליחים לדבר גם אל קהל הציונות הדתית וגם אל הקהל הרחב.

אחת ההחלטות מטעם רדיו ישראל, שממש מתאימה לימים שבהם אנחנו נמצאים עם כל פולמוס שירת הנשים, היא שלא תהיה שירת נשים ברדיו בימי שישי. כלומר, כל השבוע כן, בימי שישי רק גברים. בנוסף, שירים בעייתים עם מסרים לא צנועים - יוצנעו. כך מנסים ברדיו החדש לפנות לכולם. מיותר לציין, שלא כולם אהבו את ההחלטה של המנכ"ל יהושע מור יוסף והיה דיון סוער על ההחלטה.

תגובת רדיו ישראל: אנחנו שמחים על ההתעניינות המוצדקת שלך ברדיו ישראל. היינו ממליצים לך לבדוק את אמינות מקורותיך כיוון שביום שישי כשתאזין לרדיו ישראל תשמע גם שירת נשים. אנו מזמינים את כולכם להתחבר לרדיו ישראל בתדרים 106.6 ו-97.5.

השפל תשפילנה

שרה נתניהו בכותרות - חנוך דאום נחלץ לעזרה. ובדמיוני אני רואה את חנוך דאום עם מכנסי טייץ כחולים, גלימה בצבע כחול לבן ועל חזהו מתנוססת בצבע אדום מודגש האות B (= ביבי למי שלא הבין). דאום פור דה רסקיו. לא מזמן ראיתי את דאום בתוכנית הבוקר של אברי גלעד, לידו ישבה נעמי איגוס, מזכירתה לשעבר של שרה נתניהו. זה היה יום אחרי הבליץ הגדול של ידיעות ומעריב שטענו כי הגברת הראשונה היא למעשה סוג של מכשפה. אך לעצם הדיון שהיה אצל גלעד, זה היה ממש לא נעים לראות את חנוך דאום, את הילדותיות, הזלזול הבוטה בנעמי איגוס, המשפטים שהוא אמר כמו "אני אגיד לך מה אני יודע, ואני יודע, אני מקורב" - לא מחמיאים לו כעיתונאי ואני גם לא בטוח שמשרתים את מי ששלח אותו לאולפן, הבוס הגדול, בנימין נתניהו.

"אל תדאגי שרה חנוכי מיד מגיע..."

יכול להיות שדאום שם לב שהוא לא יצא כל כך טוב באותו דיון אצל אברי גלעד, לכן הוא היה חייב להמשיך את מסע ההשמצות שלו בגברת נעמי איגוס בידיעות. בטורו משבת הוא לכלך בהנאה על המזכירה לשעבר שהיא היסטרית ונקמנית וכו'. איגוס מצידה, סיכמה את הדיון אצל גלעד כשאמרה לדאום: "כל מה שאתה אומר זה שטויות במיץ עגבניות".

ולגבי שרה נתניהו

אורי אליצור כתב השבת ב"יומן" על הפרשה. כל כך פשוט ונכון. אגב, באופן יוצא דופן יפעת ארליך וגדעון לוי מסכימים שניהם שכל הסיפור על גברת נתניהו נובע מעמדה שובניסטית צרה ומכוערת. "לנפתול (נפתלי שפיצר בעלה של מיסס קלין ציפי ליבני) לא היו עושים את זה", קבע גדעון לוי ב"הארץ".

בריחת המוחות 1

גדעון דוקוב וחיים ולדומירסקי מפריחים את השממה. הם יצרו מדור סאטירי חדש, אמנם דומה בעיצוב ל'אפעס', אבל מבטיח מאוד. באמת הגיע הזמן שהסאטיריקנים האינדיאנים (דתיים לאומיים, כן) יצאו מהחורים. בהצלחה!. חיים ולדומירסקי מסר בתגובה לתחביב החדש כי הוא החליט לעסוק בסאטירה בעקבות אחד מגדולי הסאטיריקנים בארץ: "לא עסקתי בכתיבה הומוריסטית עד שקראתי פעם אחת את גדעון לוי והחלטתי שגם אני רוצה לכתוב נונסנס".

בריחת המוחות 2
מנחם בן ואראל סגל מתווכחים ביניהם מה יותר מטומטם: האח הגדול או להיות אוהד של ביתר ירושלים. מנחם בן אומר שהאח הגדול מספק אחלה רגעים מרגשים וסג"ל מקשר את אלבר קאמי, אקזיסטנציאליזם, וכו' לדרמה הגדולה שיוצר המשחק. אוקי..

אמר ל: חבריו/מקורביו/משפחתו

רועי שרון פרסם כתבה עם החייל אריה ארבוס זה שהניף את הכרזה בכותל. לארבוס כנראה אסור היה להתראיין, כי טכנית, למרות שזרקו אותו מהצבא יש עליו הגבלות להתראיין. אז שרון עקף את כל הסיפור הזה כשהוא מציין כמעט בכל פסקה "ארבוס סיפר לחבריו" "אמר למקורביו" "סיפר לבני משפחתו" וכו'. לא ראיון רשמי עם עיתונאי ומרואיין, אלא ליקוטי דברים ששרון כביכול שמע מהסביבה הקרובה של ארבוס. דרך נהדרת לעקוף צנזורה.

הו הא מה קרה יואב שורק הוריד כיפה

כתבה מרתקת במיוחד הייתה שבת במקור ראשון. שני עיתונאים ותיקים בעיתון ראיינו אחד את השני (מה קרה? היה מעניין)
היו אלה צור ארליך ויואב שורק. לשורק יש מהפכות בראש, הוא רוצה התחדשות יהודית עכשיו, זה כולל להוריד את הכיפה והקרבת קורבנות. לקריאת הראיון כאן. ותודה לתומר פרסיקו חוקר דתות ופעיל שמאל (תעיוש?) שהפנה אותי לכתבה.

REVOLUTION NOW (שורק)

לגבי תומר פרסיקו. הבנאדם נסע עד אפרת לישיבת שיח יצחק כדי לשמוע את יואב שורק ושאר רבנים מהציונות הדתית (הרב מלמד, הרב גיגי וגם הרב החרדי הרב שלמה דייכובסקי היה שם). וזה לא היה לו קל לנסוע לשטחים הכבושים ("הגזולים"). אבל היה שווה הוא כותב בבלוגו "לולאת האל". מה שמחייב אותי לשאול שאלת תם: שמאלני עצבני וממושקף שנוסע לשטחים הכבושים כדי לשמוע שיעור תורה זוכה לשכר פסיעות כפול???

זה גם המקום לספר שלעיתונאי צור ארליך יש בלוג ("מהמחסן של צור ארליך") שם אפשר לקרוא את כתבותיו (כתבות ישנות בנות שבועיים ומעלה) וטוריו ממקור ראשון.

תזהרו ממנו הוא כמו דבורה מיד עוקץ; 'סרוגים'-דיכאון, 'המסרגה' צ'יט צ'אט, האינדיאנים בגולני, זבולון המר ז"ל

אזהרה לכל קיצוני הימין באשר הם

רועי שרון, עיתונאי מעריב, עבר לערוץ 10. זה אומר, שמעכשיו, יש עדשת מצלמה על כולכם אנשי הימין. כיוון ששרון מכיר את כל השטיקים והטריקים של "אחינו גיבורי התהילה", אז תעשו טובה, אם יש לכם דברים שכדאי להסתיר וכו' תשימו לב שהוא לא באזור. וחוצמזה... שיהיה בהצלחה.

סרוגים פרק 1: דיכאון

כן, כן, ראיתי. לא הייתה לי ברירה. כולם ראו, כולם כתבו, רק אני נשארתי מאחור. טוב, אז כמה מילים. סרוגים ממשיכים את אותו קו של עונה שעברה עם הכניסה לעולם המיטות היהודי (נידה, מיטה יהודית, יחסי מין, איסור נגיעה). ההתמודדות עם נוקשות ההלכה והביזאר היהודי. מאוד מדכא היה הפרק הראשון עם חתונת הבלהות, נתי הרופא שממשיך להתייסר (ועוד הרגו לו את האמא! שפירא, קצת חמלה!) והתיסבוך התמידי של הדמויות. בקיצור אם בעונה הקודמת הסדרה עסקה בתיסבוך של הרווקות, עכשיו זה התיסבוך של הנישואים (והיחס בין רווקים לנשואים וכו'...)

(אגב, הדמויות החרדיות שמגיחות ככה בין לבין מאוד מפחידות: הברסלב הקופצני והמדקלם, והחרדי הזומבי בבית החולים שמצווה על נתי ללחוש על האוזן ממש מוזרים. הם חייבים להיות כך? פסיכים?)

מה שטוב בסרוגים לדעתי, עם כל הפגנת התיסבוכת הדתית לאומית מפרק לפרק שלפעמים קצת מייגעת, זו הנוכחות של אנשים אחרים על המסך. אני חושב שזה אחד ההישגים הגדולים ביותר של היצירה הדת"ל במובן הזה שסוף סוף מישהו מגוון את הדמויות בקופסא הזאת. נחמד לראות שיש עוד אנשים חוץ מיאיר לפיד, בובליל, יונית לוי, רפי גינת, להקת ארץ נהדרת ארז טל, רוקדים עם אדיוטים, בר רפאלי, הישרדות הפיליפיניות ונשות האינסטלטורים . זה לדעתי ההישג הגדול. לגבי עצם התוכנית עצמה ותכניה... היא נחמדה... (איזו ביקורת גאונית, הא? נחמד...)

המסרגה: שיחת בנות
וגם את המסרגה ראיתי עם עינת ברזילי החיננית ואורחותיה לתוכנית השחקנית יעל שרוני ועיתונאית מקור ראשון יפעת ארליך (שנראתה כאילו היא במועצת החכמים עם הסברים מלומדים ודעתניים). זה היה קצת יותר שיחת בנות, משהו כמו האחות הקטנה לאח הגדול רק עם הכבדות הדוסית. כלומר, גברברים לא יתחברו לתוכנית, נראה לי. ועוד משהו, אל תקשיבו לולווט אנדרגראונד תשאירו את הסבתא האמריקאית (הבובה. שרון מייבסקי?).

יש עוד ד"ר באולם?
גולני מסתבר חובשים כיפה. יותר ויותר קצינים בחטיבה הינם חובשי כיפות, ויש פלוגות ויחידות שרוב הקצינים שם שייכים לבני השבט האינדיאני הממלמל ג' תפילות ביום. זה נושא תקשורתי, כמובן. מה זה אומר עלינו, על החברה הישראלית, על הנוער שמתגייס על השינויים שקורים בשנים האחרונות. ותמיד כשיש פרסום כזה על קצינים דתיים יש איזה מין רחש לחש כזה מסביב: "האינדאנים משתלטים, האינדיאנים משתלטים, סכנה! אימה ופחד! עוד אפי איתם אחד וגמרנו וכו'". ותמיד מביאים את ד"ר יגיל לוי להסביר על הנושא. למה ד"ר לוי? א. כי הוא ד"ר. ב. סגן אלוף במיל' ג. כתב את הספר מ"צבא העם לצבא הפריפריה". וזה בדוק: ראיתי אותו בלונדון וקירשנבאום ושמעתי אותו ברדיו ומראיינים אותו לעיתון. ולמה לא? הוא כתב ספר על הנושא. הבעיה שמביאים רק אותו. ולדעתו, יותר מדי קצינים דתיים = סכנה למדינה = זהירות האינדיאנים באים. ותמיד האינדיאנים מסוכנים ורוצים להשתלט, כי כאלה הם הדוסים, זה הכול בכאילו אצלם, לא הרגשת אחריות לא פטריוטיות זה הכול כדי להשתלט על המדינה (ולהתשלט מבפנים זה הכי טוב, הו מאמא!).

ממנהיגי האינדיאנים. "עוד אחד כמוהו ואכלנו אותה"

האם אנשי ערוץ 7 הודרו מרדיו ישראל?

לטענת גורמים בסביבת ערוץ 7, אנשים ברדיו ישראל דחקו הצידה עובדים שהגיעו מהערוץ הימני. הסיבה להדרה: לחתור יותר למרכז ולמיינסטרים הישראלי. "בהתחלה הלכנו למכרז כולם ביחד עכשיו פורקה החבילה", אומרים בערוץ 7.

זבולון המר

רק דתילי (נכון לעכשיו) זכרו שהיום יום פטירתו של זבולון המר ממנהיגי הציונות הדתית.

עדיין מסכמים
למה צריך לסכם את העשור? ובכן, צריך! אודי מקסימוב, באפקט הפרפר, על סיכום העשור במוזיקה.

ארץ מתחנפת, 'סרוגים' - תופעות לוואי, הבעלים של רדיו"ש, אדונים ומשרתים, ציפי חוטובלי, ו'במחנה' עדיין תקועים בעבר

אדוני ה'ארץ'
1. חגי סגל נכנס במערכון של ארץ נהדרת. סגל כתב (כמו שכתבתי בזמנו איך לתקוף את המערכון) - על חוסר האומץ של הכותבים, על ההיטפלות לציבור חלש ומושמץ. הכול כמובן נכון. רק חבל שסגל פרסם את המאמר במקור ראשון, הרי יש לו טור בידיעות אחרונות! שם זה המקום להתפרע נגד 'ארץ נהדרת'. מר סגל, אנחנו יודעים שאתה צודק אבל מה עם קוראי ידיעות?? במקום זה, סגל כתב חצי טור בידיעות על זה שהערבים עדיין רוצים את חיפה.

2. זה כל כך היה ברור וצפוי שיהודה נוריאל מידיעות יגן על אדוני ה'ארץ' (נהדרת) בשם חופש הביטוי וכאילו אידיאליזם וכו' וכו'. כצל'ה שיחק לידיהם של האנשים הצפויים.

3. אריאל שנבל גם ביקר את המערכון, רק שלדעתי, התקיפה הייתה בנקודה הלא נכונה. שנבל כתב על הניסיונות של אדוני ה'ארץ' להילחם ב"תרבות ישראלית אלטרנטיבית": "מי שחושב שיוצרי 'ארץ נהדרת' בחרו סתם במקרה בעיתון הזה ולא באחרים, תמים או מיתמם. לכותבי 'ארץ' אג'נדה ברורה פוליטית ברורה.. לא מעניין אותם להילחם בימין הקיצוני, כי ברור להם שלא שם טמונה הסכנה לשלטונם חסר המעצורים בתקשורת.. הם יודעים שאיום הזה מגיע ממקומות כמו 'מקור ראשון' שמטפחים תרבות ישראלית אלטרנטיבית". לדעתי האישית, אין פה מגמה מכוונת או קונספרטיבית אלא פחדנות והתיישרות  עם הממסד התרבותי הקיים: הכה במתנחלים ונמחא לך כפיים.

השפעת מתפשטת

כולם כותבים ומדברים על סרוגים. שנבל עם טור על התוכנית, אליישיב רייכנר מראיין את אוהד קנולר, תוכניות ופורומים יעסקו בתוכנית. בקיצור, שפעת הסרוגים מתפשטת. אבל מה שהכי עיצבן אותי השבת זו הפרסומת של "פורום נשים למען הקהילה" שצדה את עיני - על עוד פאנל מייגע עם יוצרי הסדרה ושחקניה בהנחייתה של עתונאית (משלנו! כמובן) שרה ב"ק - "סרוגים, טוב או רע לסרוגים?". כאילו מהההה??? רבויינו של עויילם, מה אתן רוצות? הרי כבר דנו בזה והוציאו מזה את המיץ! איפה הייתן שנה שלמה שכולם טוחנים את הנושא? ובכלל מ'זתומרת "רע לסרוגים" איך זה יכול להיות "רע" כל כך הסדרה הזאת.. איפה הרוע? גם אם היא לא מציגה אותנו כאנשים הכי מושלמים - למה להשתמש במילה "רע"?. הוי רבויינו...

אחינו, יש פה דיון על 'סרוגים'. להעיר אותך? לא? לילה טוב

הבעלים של רדיו ישראל

צביקה שלום הוא הבעלים של תחנת הרדיו החדשה "רדיו ישראל". הוא אחיו של סילבן שלום, ליכודניק, חובש כיפה ובבעלותו תחנות רדיו נוספות כמו רדיו תל אביב, רדיו חיפה ורדיו דרום. כשהוא הפך להיות הבעלים של רדיו ת"א התחוללו שינויים גדולים בתחנה. המנכ"ל התפטר. ברמן, טייכר, זרחוביץ'  ועוד שדרנים נוספים עזבו. אנשים מרדיו ישראל מספרים ששלום רוצה לקרב את הרדיו יותר למיינסטרים, אל העמך, פחות צפובוניזם תל אביבי יותר ישראליזם. המהלך שלו לרכישת רדיו ישראל, הם אומרים, היה טיבעי. יהושע מור יוסף, מנכ"ל התחנה, מקורב לצביקה שלום. בעבר היה דוברו של אחיו השר סילבן שלום. אגב, יום א', תחל התחנה את שידוריה. בהצלחה.

"במחנה" עדיין חיים בעבר

נודע לי שיש כתב דתי אחד ויחיד בעיתון הצה"לי "במחנה". אך מה הפלא ותפקידו הוגדר לכתוב על ענייני הרבנות וכיוצא בזה. בעוד שהכתבים הדתיים בימינו נמצאים בכל תחום מהפוליטי ועד לתחומים אחרים, מערכת במחנה משום מה עדיין תקועה באיזה עולם מלפני 40 שנה שדתיים צריכים לכתוב על מזוזות ורבנים. יאללה תתקדמו. 

אתה אמיתי, כאילו?

נדב הלפרין בחור צעיר מאוד ומוכשר מאוד (כתבנו עליו) החל לכתוב את מדור שליפות. אגב, סיפורון קצרצר, במערכת מעריב היו בטוחים שנדב הלפרין הוא הנפצה של תנועת ציונות דתית ריאלית. רועי שרון לא האמין שהלפרין באמת כותב את אותם טורים בנרג', ומדובר בודאי בתחבולה צד"רניקית. עד שיום אחד הגיע הג'ינג'י הצנום לבית מעריב וכתב שם רשימה לאתר. "אוקי, אתה אמיתי", הודו.

כולנו עבדים של מישהו
חנוך דאום נפגש עם עו"ד דובי וייסגלס בשבוע שעבר. שניהם דיברו על פטרוניהם הפוליטיים בעבר ובהווה. וייסגלס סיפר לדאום על מעשיות הגבורה של הבוס שלו, לשעבר, אריאל שרון, וכמה הוא היה גיבור וכל העם אהב אותו ושהוא קרא לדרור. ודאום סיפר על פטרונו שלו - נתניהו, ולמה לדעתו אין כמו ביבי בעולם. דאום כתב על המפגש ב'מוסף ידיעות' וגם הסביר למה ציפי ליבני היא לא כמו מופז - שהוא גבר גבר, וכמה חשוב שמופז צריך להיות שר בממשלה (גבר גבר! כבר אמרנו?). בדיוק כמו שביבי רוצה.

איך אוכל לשרת אותך, אדוני?

רק בישראל (ציפי חוטובלי)

לא מזמן סיימתי לקרוא את הספר של דן מרגלית "התפכחות". יש הרבה מה להגיד על הספר אבל השבת נזכרתי בנקודה אחת, מצחיקה ועצובה בו זמנית. יוסי ורטר מ'הארץ' כתב על הצעת החוק של חוטובלי - לא לאפשר לעבריינים מורשעים להיכנס או לחזור לבית הנבחרים. ורטר כתב על השמועה שמסתובבת במסדרונות שזו הנקמה של חוטובלי באריה דרעי. הרי דרעי לא יכול היה לסבול את חוטובלי על כך שהיא חלקה עליו במועצת החכמים ולא קראה לו "רב" אלא "מר דרעי" והייתה מתקנת אותו בציטוטים ומקורות מהגמרא. דרעי ניסה ללחוץ על מרגלית להעיף אותה, מרגלית לא רצה ודרעי עזב. עכשיו, כך לפי "השמועה", חוטובלי רוצה "להחזיר" לדרעי ולנעול את שערי הכנסת. חוטובלי מכחישה כמובן.

בכל מקרה בספר של מרגלית מסופר על טומי לפיד ודנקנר שגם הם לא אהבו את חוטובלי בלשון המעטה, והיו נוהגים לחקות אותה כשהיא מדברת. לפעמים המצלמה הראתה את זה, לפעמים לא. וחשבתי לתומי בעודי קורא את אותם שורות, איך קורה ששר משפטים לשעבר ועורך עיתון מכובד מגיעים למצב כזה שהם מחקים בחורה צעירה שבסך הכול חושבת אחרת מהם.

עינת ברזילי מפרגנת לארמדיל (תרבות מעריב)
ואני חשבתי שרק אני מקדיש "צימוקים" פעם בשבוע לחנוך דאום. מסתבר שאני ממש לא לבד. הלו? חבורת ארמדיל? גם אני רוצה לקבל מנוי!

אופס טעיתי - הכיפה האדומה לא הושתלה...

טוב, שוב טעיתי....

הפוסט שבו ציחקקתי על הפרסומות עם הכיפות השתולות לא היה ממש מדוייק. כתבתי על תופעת הכיפות המודבקות שבפרסומות בעלונים ושתמיד כל העניין נראה לא טיבעי וכו'.. ואז כתבתי שהתופעה עוברת לפרסומות גדולות כמו הפרסומת של בנק יהב שם אפשר לראות את אחד המציגים עם כיפה אדומה שלא קשורה לקודקודו... טענתי, ברצינות תהומית, שבנק יהב מכוון גם לקהל דתי ולכן הם השתילו כיפה אדומה ומלאכותית לאחד האנשים בפרסומת. אם כן, טעיתי בגדול... אותו מציג בפרסומת הוא אכן דתי חובש כיפה אדומה לראשו....

קוראים לו ישי זמירי, הוא שחקן, ודתי לגמרי. הבנתי שגם שחקן די מוכשר (אני מנסה לחפות על הטעות שלי כפי שאתם רואים.. אבל זה נכון, הוא גם כותב ומלחין). בשיטוט שעשיתי בפייסבוק, ישי זמירי מופיע עם אותה כיפה אדומה גדולה ובולטת...

ומסתבר אגב, שלא רק אני נופל בטעויות האלה.. עיתונאי מקור ראשון, עמיאל אונגר, כתב על תופעת הכיפות המושתלות.. הוא ראה דוגמן מגולח למישעי, עם כיפה לא קשורה, וכתב על ההדבקה המלאכותית.. מסתבר שהדוגמן היה סגן עורך מקור ראשון לשעבר, איתן זליגר, והיום מבעלי משרד יחסי הציבור זליגר שומרון... לא השתלות ולא נעליים...

אז מה למדנו ילדים?

שלא כולם לובשים את אותם כיפות... ולחלקנו יש כיפות מסוגים, גדלים, צורות, וצבעים שונים. ואין שום בעיה ללכת עם כיפה אדומה וגדולה ולהרגיש טוב עם זה! רבאק!

(ותודה לאליישיב רייכנר על התיקון)...

עם ישי זמירי הסליחה. זה קורה...

זה קורה כשהדרך מתמשכת....

 

עולם קטן גדול, בביצה יש נרקיס, מלחמות מבקרי התקשורת, מי הדליף את מכתב רבני הגוש וכמה מילים על השתלות כיפה

ככה עושים את זה
תאאתאאאא תאא תתתתאאאא תתאאאא (פתיח של חדשות ערוץ 2 עם עודד בן עמי, למי שלא הבין ) "ערב טוב!, הרב דרוקמן בראיון לעלון עולם קטן אומר שיש לסרב פקודה!..." כך אומר עודד בן עמי עם קולו העבה והרציני, כשעל המסך מרצד הכיתוב "הרב דרוקמן לעולם קטן". כן, כן, הם שוב עשו את זה.. עלון שבת עם ראיון גדול (ללא שמו של המראיין - יוסף רוסו, העורך, ככל הנראה), מעיף כותרות לעיתונים-אתרים-רדיו-ערוץ 2 (יאללה ברבאק!) ומשנה את סדר היום. אייי קראמבה!!

אגב, השבת יש עוד כמה צימוקים נחמדים בעולם קטן: אורי אורבך על ארץ נהדרת (רמז: הוא לא חושב כמו כצל'ה) ויש גם את ולדווומירסקי על חינוך ילדים.

נרקיס הביצה

אוקי, דוד פורת (35) נדלניסט בעיקרון, ורווק המצוי בביצה הטובענית בירושלים (לא כולל שנה במנהטן) יככב בתוכנית החדשה של עינת ברזילי "המסרגה!". מסתבר שלבחור יש כישורי משחק (בוגר ניסן נתיב) ותהיה לו פינה ששמה בישראל יהיה "נרקיס הביצה" (!) והיא תדון בנושאי איכות צמחי הנרקיסים באקלים הירושלמי. טוב, אני מסתלבט כמובן, היא תעסוק בביצה הירושלמית מנקודת המבט של הרווק הניצחי. זה רק אני? או שדתיים ירושלמים משתלטים לנו על המסך? מה יהיה עם הירושלמים האלה?!? הם בכל מקום! דוס ווטש מוסר בהצלחה!

המייסד
אלעזר מנחם שפירא, כפי שטל בשן מפנאי פלוס כותבת על יוצר "סרוגים" - הלא הוא לייזי שפירא, מספר בראיון מעניין על התוכנית והעונה השנייה. שפירא "חי את חייו לאור ההלכה" אבל לא שומר נגיעה, מספר על ההתבגרות של התוכנית ומלגלג בחן על 'החילויינים' שמתגרשים אחרי שנתיים, אוהב את איכות החיים שבעיר (ולכן כבר לא יחזור לגור בהתנחלות) ומגדיר את עצמו כ"ליברלי שמרן". לשאלת המראיינת "תגיד משהו דוסי" אומר שפירא 'דבר תויירה' קצר בשם עמיתתו לסדרה חווה דיבון (ומביא גאולה לעולם). הזדהיתי מאוד (עם 'הדבר תויירה' של דיבון).

(אגב, ברקע תוכלו לראות את הפרסומת לסדרה: "יפעת מסרוגים רוצה להכיר לכם את החברים הפנויים שלה. סרוגים עונה שנייה אל תתביישו תלחצו". אין כמו שילוב מנצח של פרסומת + ראיון)
ועוד משהו אחד בקשר לסרוגים. אליישיב רייכנר מדסקס עם אוהד קנולר הלא הוא "נתי" הרופא המסוקס והמיוסר בסדרה. 

המדליף

Ynet יהדות פרסמו השבוע את מכתב רבני ישיבת הגוש לגבי סירוב פקודה. מילים קשות נאמרו שם "נבוא חשבון עם הסרבנים". ובקיצור, הרב ליכטנשטיין קורא לתלמידיו לציית למפקדים ולא למרוד במלכות. המכתב לא נועד להגיע לתקשורת אלא לתלמידי הישיבה ובוגריה בלבד. מישהו הדליף את המכתב, קוראים לו יונתן אוריך (כתבנו עליו). אוריך הסביר בבלוגו שמטרת הדלפת המכתב הייתה לגרום לישיבה המאופקת להכריז על עמדתה ההלכתית פוליטית ברבים ולהיכנס למלחמת הדעות והמחלוקות בתקשורת.

"יוסטון, יש לנו מדליפון"

תדמית VS האגודה לזכות הציבור לדעת

האגודה לזכות הציבור לדעת נזפה בדן מרגלית על ההתפרצות שלו מול ח"כ זחאלקה. האגודה טענה שמרגלית היה צריך להיות מאופק מול נאומו של חבר הכנסת. ארגון תדמי"ת, ארגון ימני נוסף שמבקר את התקשורת, דווקא שלח מכתב תמיכה למנחה ערב חדש. "על השיח הדמוקרטי לכלול מקום לרגשות של כבוד לאומי, גם בצד הישראלי. דן נתן לכך ביטוי אמיץ בניגוד לרוח הנושבת ברבים מכלי התקשורת בישראל", כתבה חני לוז מצוות דתמי"ת.   

חיים נחתומי

חיים נחתומי מדתילי הוא אדם אמיתי! מסתבר. לא אחשוף את שמו, רק אומר שהוא כתב בעיתון הצופה בעבר והוא אביו של אחד העיתונאים מאנ"ש. אני מבקש סליחה מדתילי שחשדתי שנחתומי הוא עמיעד טאוב.

להשתיל כיפה
הרבה דובר על הפרסומות בעיתונות הדתית בהם מככבים אנשים עם כיפות מושתלות לראשיהן. משהו תמיד לא נראה בסדר עם הילדים הבלונדינים האנגלו סכסים האלה מאמריקה שלהם מודבקת כיפה סרוגה על הראש. מסתבר, ששיגעון ההשתלות הגיע גם לפרסומות בערוצים הגדולים. שימו לב לפרסומת של בנק יהב שרוצה לכוון גם לקהל הדתי ובאיזהו שלב שתלו לאחד המציגים בפרסומת כיפה אדומה גדולה (שתבלוט כמו תמרור!). כמו בפרסומות בעלונים יש משהו לא טיבעי בהשתלת כיפות. שימו לב לבחור 0:23:

מה לא בסדר? 

מה מפריע לכצל'ה? (הוספה)
אליישיב רייכנר זועם על כצל'ה, ממש רותח. בסוף המאמר, תוהה רייכנר, לגבי הביקורת של כצל'ה על ארץ נהדרת "האם יכול להיות שמה שבאמת הפריע לך במערכון המדובר של 'ארץ' זה שהחייל החטוף החזיק בידיו עיתון 'מקור ראשון' ולא 'בשבע'?" אני לא מוסיף דבר.