החבר הלא אנונימי של חנוך דאום; חגי סגל מסביר למה אנ"ש לא מדברים על פנאן ותגובות הגולשים

כך כותב חנוך דאום במוסף 'ידיעות אחרונות' מהשבת: "במהלך משחקה של נבחרת אנגליה קיבלתי אס.אם.אס מאחד מבכירי הקהילה ההומו לסבית שביקש את המייל שלי. בערב ראיתי שהוא שלח לי מייל מכובד ומרגש, בו אמר, בעקבות שמועות כאלו ואחרות הנמצאות תחת צו איסור פרסום, כי גם אם יתברר שרוצח הנערים בבר נוער מגיע ממגזר כזה או אחר לא נכון להתנפל בעקבות כך על מגזר שלם."

לא ברור למה דאום לא מספר ש"הבכיר בקהילה ההומו לסבית" הוא לא אחר מאשר גל אוחובסקי ששלח את המייל הזה לכל העולם ואשתו. אותו מייל התפרסם באין ספור פורומים ובלוגים כולל עבדכם הנאמן. בנוסף, פרסם אוחובסקי את אותו קול קורא "לשמור על איפוק" ו"למנף" את הפרשה לטובת אהדה ותמיכה בקהילה ההומו לסבית בעיתון טיים אאוט.

למרות צו איסור הפרסום, הפרשה, כולל פרטיו של אותו חשוד הסתובבו ברשת בפורומים ובבלוגים. השמועה, שהרוצח הינו מתנחל-חרדי-ימני-קיצוני החשוד גם במטען שהונח בפתח ביתו של פרופ' שטרנהל, עשתה לה כנפיים ונראה היה כי ימים לא טובים הולכים לבוא. המתנחלים החלו בפעולות התגוננות: הוקם מטה דוברות מטעם הישוב שילה, השכן לישובו של החשוד (שבות רחל), ומנגד אפשר לקרוא בפורומים ובלוגרים של אנשי שמאל ותומכי הקהילה ההומו לסבית על התיעוב והמשטמה שכמה מהם רוחשים לציבור הדתי/חרדי/מתנחלי/ימני. טעימה קטנה לשנאה אפשר למצוא בבלוג של חנה בית הלחמי ("פמינסטית, שמאלנית, אשת מקצוע" - כך כתבה על עצמה), "האישי הוא פוליטי", שברור לה כי הרוצח מגיע מההתנחלויות ("אלא מה", כלשונה). בהמשך היא מספרת כי היא "מתביישת בזה שהיא ושר הפנים אלי ישי מאותו עם", רחמנא ליצלן, וגם רומזת ששמו של הרוצח דומה לשם "שליסל" אך מיד דואגת להזהיר אותנו שבל נתבלבל מהשם התמים המזכיר את השטייטל בגלות כיוון "שהשטייטל הוא אחד ממרבצי הסדומואים האמיתיים של העולם הזה, אנסי ילדים ופדופילים שעבורם ישיבות הפנימייה החרדיות הן מכרה זהב".

אם כן, זו רק טעימה ממה שצפוי היה להיות השיח התקשורתי במידה והשמועות היו נכונות...

חגי סגל על פרשת פנאן: מוני מי?
חגי סגל מודה ומתוודה. לא היה לו מושג מי זה מוני פנאן עד לסערה שהתחוללה פה בשבוע האחרון. הוא גם מגלה שבזמן הסכמי אוסלו הוא פגש את יורם גאון עם עלמה צעירה והוא ביקש מגאון לומר כמה מילים לרדיו ערוץ 7. בסיום הראיון שאל אותו גאון אם הוא לא רוצה להציג כמה מילים לחברתו שלצידו. "מי זאת?" שאל סגל וגאון ענה: "עפרה חזה". ובכן, סגל לא הכיר גם את עפרה חזה (ושכוייח על גילוי הלב).

בדבריו יש הסבר מסוים לשתיקה של אנ"ש לגבי פרשיות פנאן, דודו טופז, אסי דיין וכיוצא באלה: "בהנחה נטולת ענווה שיש בארץ עוד מכה אזרחים כמוני אשר לא שמעו על פנאן ולא רוצים לשמוע מילה אחת נוספת על טופז, מותר לתהות אם יש הצדקה לעיסוק התקשורתי האדיר במותם של השניים. הוא גובל בכפייה תרבותית".

ובהמשך, "כשאתה מכריז אבל לאומי בעקבות מותה הטרגי של זמרת, ומתעלם כליל מפועלם של מדענים בכירים חיים או של אושיות לאום אחרות, אתה כופה את הרגליך התרבותיים על ציבור עם הרגלים אחרים. אי אפשר להכריח אותו להתאבל על גיבורים לא לו ולהתבוסס במורשתם ימים ארוכים".

הארות הגולשים
הגולש בועז אומר כי ערוץ 7 לא היו הראשונים לפרסם על מרד הטירונים משמשון אלא רועי שרון שפרסם את הכתבה במעריב ביום שישי. ערוץ 7 העלו את האייטם לאתר בשעה 6:00 בבוקר בדיוק.

עורך ערוץ 7 המליץ לדוס ווטש להתבטא "בשפה יותר מכובדת" בבלוג, ומלבד זאת לא רצה להגיב מדוע בחרו להוריד את התוכנית "תיבת הניגונים" כיוון שבערוץ 7 "נוהגים להגיב לידיעות לפני שהם מתפרסמות ולא לאחר מכן".

שבוע טוב!