-תגובת אתר דתילי על הפוסט הקודם:

באחד הפוסטים הקודמים שאלנו מדוע אתר דתילי בחר לפרסם את הכתבה המבקרת את "פורום החינוך הציוני דתי" בעילום שם. היום עורך האתר, עמיעד טאוב, הגיב במייל והציע הצעה מעניינת....:
דוס ווטש הבלוג שעוקב אחר העיתונות הדתית לאומית



"רבני הימין חסרי אחריות", תוקף הרב מצגר בנחרצות. "רבני הימין", כפי שהם מכונים בכתבתו של קובי נחשוני, אלו אותם רבנים מהציבור הדתי לאומי הסוברים כי העסקה שמתבשלת בעניין גלעד שליט היא סכנה למדינת ישראל. אלכס פישמן, מידיעות אחרונות, שאותו קראתי בזמן שמילאתי כדורים למחסנית לעוד מטווח מעצבן (כן, אני עוד במילואים), כתב שלא מדובר במחבלים עם דם על הידיים אלא ב"מחבלים הטבולים בדם עד האוזניים". אבל הרב מצגר סובר שדווקא הרבנים מהציונות הדתית הם הם "חסרי אחריות", או כמו שנכתב באתר החרדי "בחדרי חרדים" (אבי וולפסון): "מסתבר שאת עמדתם של 50 רבני הימין דוחה הרב הראשי כקש ותבן ותומך נלהבות בעסקה". אם כן, מזל שיש את הרב מצגר שיציל אותנו מאותם רבנים חסרי אחריות.
כמה ציטוטים: "איפה יש קונצנזוס, כמובן כמו תמיד, בקרב הרבנים ולא סתם קונצנזוס אלא כזה שמכתיב 'מטה מאבק' למלחמה בעסקה". כן, כן, רבנים הם אנשים מקובעים, הנוטים לחשוב בצורה זהה בניגוד לאש"ר שהיא הרבה יותר פתוחה למחשבות אחרות ולדעות שונות.



והנה סרטון קצר בו נראה אפי איתם (בצעירותו) מסביר לפלסטיני מדוע הוא לא מוכן לתת לו את מזרח ירושלים
בעקבות האולטימטום של צה"ל לראשי ישיבות ההסדר בגלל ההפגנות והמחאות של חיילים דתיים נגד פינוי ישובים ומאחזים, לדוס ווטש חלפו כמה הרהורים ומחשבות איך להעלים לחלוטין את התופעה המגונה הזאת של סרבנות מהימין וגם מהשמאל.
כל השאלות ששאלת הן שאלות שאני שואלת את עצמי כל הזמן. ויש בהחלט רגעי משבר שבהם אני אומרת לעצמי. די. עד כאן.
נתחיל עם זה שהתוכנית משודרת בשבת. מאוד לא קל לי עם זה. גם אם מבחינה הלכתית יש תירוצים, זה לא פשוט. כבר לפני שנים הציעו לי להשתתף באופן קבוע בתוכנית של דן שילון בערוץ 2. שאלתי אז את אבא שלי, הרב שמואל קדר והוא ייעץ לי לוותר על העניין, בגלל שהתוכנית שודרה בשבת. ויתרתי. בפעמים הראשונות שהשתתפתי ב"מועצת החכמים" זה שודר במוצ"ש. במשך הזמן השעה נדדה, וכעת התוכנית משודרת בשבת. אבא שלי נפטר לפני שלוש שנים. לא היה לי עם מי להתייעץ. רב אחר שהתייעצתי איתו אמר שלדעתו טוב שאני משתתפת בתוכנית. (לא שאלתי שאלה הלכתית, או ביקשתי פסיקה מפורשת, רק התייעצתי. אני משתדלת להימנע ככל שאפשר מלבקש פסיקה מרב).
ועכשיו הגענו לנקודה השנייה. לא כל-כך פשוט לעזוב בית ביום שישי ולחזור אליו שעתיים לפני שבת עם ראש מפוצץ. מה גם שערוץ 10 משקיעים את כל הכסף שאין להם ב"הישרדות" לא ב"מועצת החכמים". כל חברי הפאנל הנכבדים לא מקבלים שכר תמורת הצעקות שלהם, נכון שיש בצידה של השליחות הזו גם פרסום, כבוד והדר, אבל לא מזומנים מיידים. לאחרים בפנאל לא חסרים מזומנים. לעיתונאית מתחילה כמוני, דווקא כן. אבל מילא.
עכשיו לשאלת האיזון בפאנל. כמעט מידי שבוע אני מעלה את הנושא, מול דן מרגלית ומול העורכים אלי רכלין וריקי שפרינצק. בעיני חוסר האיזון הוא כפול ומכופל: מדובר בפאנל גברי, אשכנזי ושמאלני להחריד. להדיר נשים ומזרחים מהשיח הפוליטי חמור בעיני לא פחות מהשתקת ימניים. אתה שאלת על האיזון הימני ואתמקד כרגע בו. אומנם לדן מרגלית עצמו יש נטייה ימינה והוא מביע אותה מידי פעם, אבל בין חברי הפאנל חוסר האיזון זועק לשמיים. בהתחלה ניסו להסביר לי שדובי וייסגלס הוא ימני...
עם הזמן העורכים החלו להודות שהפאנל לא מאוזן, אבל הם טוענים, ויש מידה של צדק בדבריהם, שהם לא יכולים להעיף מישהו מהפאנל. נאמר לי שכל פעם שמישהו לא יוכל לבוא, יביאו מישהו ימני נוסף, והם אכן משתדלים לעשות זאת מידי פעם, לא תמיד בהצלחה רבה. (הביאו למשל את שמואל זכאי על תקן ימני. כשהוא פתח את הפה וצידד בכל לב בהקפאת הבניה ביו"ש, הבנתי שהוא ימני מהסוג של וייסגלס).
שאלתי את עצמי לא פעם, האם נכון להציב איזה שהוא אולטימאטום ולנסות "להחרים" את התוכנית, כמו שאתה דורש, או אפילו פשוט לעזוב בלי רוח וצלצולים. התשובה שלי כרגע היא לא. בנתונים הקיימים זה לא ישנה דבר, ובאופן כללי אני לא מאמינה בהחרמות. לא נעים לומר, אבל מידי פעם מתגנבת ללבי תקווה שערוץ 10 ייסגר, ואפטר מלבטיי.
-הציור של גדעון-
הסרטון הבא מוקדש לכל נפגעי גדעון לוי באשר הם שם:


