יום חמישי, 31 בדצמבר 2009

חרדים קורצים לאלוהים, החברים של הרב רונצקי, חילונים קיצוניים ועל תוכנית הבית היהודי ושאפו לחני לוז

קפה שחור עם חצי כפית סרוגה
איך אתר חרדי למהדרין מתמודד עם גזירת הרבנים החותכת שאוסרת את "האינטערנט" מכל וכל? - תשובה: מוסיף קצת תכנים דתיים לאומיים ומגדיר את עצמו מחדש. כן, כיכר השבת, מנסה לפזול לקהל הדתי לאומי בעיקר לקהל של ערוץ 7 ומציע להם "תכנים סרוגיים". הנה פה ח"כ אורי אריאל מדבר על שטיפת המוח בצבא, הנה אורבך ושי צ'רקה מככבים באייטם פרסומי וקצת על הרב מלמד פה ושם. רוצים לומר, אנחנו אתר חרד"תי אז נא לא לנפנף מולנו עם פשקעווילים למיניהם.

החברים של הרב רונצקי
לרב רונצקי מסתבר היו לא מעט אוייבים בתקופת כהונתו. היה את קצין חינוך ראשי שלא אהב את ההתרחבות של הרב הצבאי לגבי תכנים של מוסר מלחמה וכו', והיה את עיתון הארץ שניהל מאבק אישי ברב רונצקי (בראש המערכה עמד הכתב הצבאי עמוס הראל). אבל היו לרב רונצקי גם אויבים מבית, בתוך הרבנות הראשית, שלא אהבו את מה שהוא עושה. הבלוגר משה למפרט מערוץ 7 כתב "קמצוצון" על העניין. תקשורת אנ"ש העדיפה להילחם בהארץ ובקצח"ר אבל יתכן שהכתובת ל'עליהום' נגד הרב רונצקי נמצאית במקום אחר... נאמר במשפט אחד: קצין החינוך הראשי לא היה האויב הגדול של הרבצ"ר אלא פקודיו הרבנים.

הבלוג של יונתן אוריך
יונתן אוריך לשעבר "המעלעל" מכיפה נמצא היום בצבא - הכתב הצבאי של דובר צה"ל ובאינטרנט הצה"לי. יש לו גם בלוג נחמד שכדאי להציץ בו. לא מזמן יצא לי לראות מאמר מעניין בבלוגו שעסק ברחוק ובקרוב בין דתיים וחילונים. אוריך כתב קצת דברים קשים על הציבור החילוני על הנטייה הגוברת למתירנות על ההתבהמות והגסות. אבל לא עבר יום, ואוריך מחק את המאמר בגלל הניחוח השמרני שנדף ממנו. לדעתי חבל, כי לא רק הדתיים מקצינים בעולמנו גם החילונים מקצינים. האח הגדול, הישרדות, דודו טופז, אסי דיין, בר רפאלי, בובליל, ועוד כהנה וכהנה תוצרים חילוניים מובהקים - ממחישים את הנקודה שעליה כתב אוריך. לא צריך להתבייש מלומר כי חלק גדול מהציבור החילוני מקצין. ועוד משהו יונתן, גם אם הפוסט לדעתך לא מי יודע מה זו לא סיבה למחוק..  הנה אני כתבתי פוסט מטומטם להפליא ואני עדיין משאיר אותו....  בכל מקרה, אני ממליץ בחום לקרוא את אחד הפוסטים של אוריך בו הוא מספר על השאלה שהוא שאל את הרב אהרון ליכטנשטיין "למי הרב מרגיש קרוב יותר לרב דב ליאור או לאהרון ברק?" שאלה טובה התשובה בבלוג.

הקצנה חילונית

לדמותו של שורף המסגד
Ynet - מדווח על איש ששרף מסגד והוא קרוב של הרב כהנא. בהמשך הכתבה כיותבת אפרת וייס הכתבת ללא שום הקשר על הילד של בנימין וטליה כהנא שירד מהרכב המשפחתי כמה דקות לפני שמחבלים רצחו את הוריו. (הילד הוא האיש ששרף את המסגד... כך עוקפים צנזורה)

ערוץ 7 - מדובר בנער ולא באיש הוא לא שרף מסגד אלא את השטיח במסגד והוריו וגם סבו נרצחו בידי ערבים (כהנא הסבא והבן בנימין ואשתו טליה). הכותרת: "נער שהוריו נרצחו נעצר בשומרון" התמונה: שוטר חונק נער.
(הוספה חשובה (ט"ו טבת): בינתיים התברר שהוא חף מכל פשע)

הבית היהודי מוצ"ש ערוץ 1
עט נט העיתון האלקטרוני של דתילי הביא ראיון עם מגיש התוכנית הדתית במוצאי שבת בערוץ 1, שלומי גולדברג. "הבית היהודי" זו אחת התוכניות המעצבנות ביותר שיש על ענייני יהדות בטלוויזיה. הפולקלוריזציה של היהדות בתוכנית הזאת.. הדתיות המתחנחנת.. הנושאים הביזאריים, היידישקייט הדביק... לא עושים לי טוב. אני ממש לא אשכח שהייתה תוכנית אחת על "תיקונים" והראו שני יהודים בעלי זקן ופאות, שמנמנים קצת, בשנות ה-40 לחייהם, שמתגלגלים בשלג בערום מלא. כן, הם היו ערומים לגמרי והתוכנית טישטשה את מבושיהם וישבנם. והמגיש גולדברג, שנראה כמו ילד טוב ירושלים מגבעת שמואל, הסביר לצופים שמדובר בצילומים מיוחדים. סקופ יענו. אז רוצים לראות ביזאר יהודי? מוצ"ש בערוץ ה-1. לבריאות.

היום נדבר על תיקוני מחילות. דתיים החופרים את עצמם לדעת

חלאס עם השאלה "איך משלבים קריירה עם משפחה?"
עלון מצב הרוח הביא ראיון עם הכתבת הפוליטית של מקור ראשון, סופיה רון מוריה, לרגל הוצאת ספרה החדש 'החתן העשירי'. היא בן אדם מעניין, סופרת, עיתונאית פוליטית, עולה מרוסיה, דתייה, כך שהיה מעניין לקרוא. מה שהפריע לי בראיון היה שכמעט כולו היה על הספר החדש או שאלות בסגנון איך מצליחים לשלב עבודה עם גידול ילדים. וזו תמיד אותה שאלה שכל הזמן חוזרת במדורי הנשים בעלונים איך משלבים עבודה וקריירה ותמיד אותה תשובה: משלבים.

אתר כלכלי חדש - ערוץ 7
ערוץ 7 ממשיך להתרחב. אתר כלכלי חדש יושק בימים הקרובים, ינהל אותו שלמה פיוטרקובסקי. בהצלחה.

לא נגענו
שאלה בכיפה: "לאחרונה חזרתי מטיול בויטנאם והבאתי איתי פולי קפה מיוחדים הנמכרים שם. פולים אלו עוברים תהליך יחודי שבו הם נמסרים למאכל למין מסויים של סמור (כשהם עדיין ירוקים), וזאת כאשר הסמור איננו מסוגל לעכל את הפולים. לאחר מכן הפולים נאספים מהצואה של הסמור, קולים אותם, ומכינים מהם קפה. השאלה היא האם פולים אלום נחשבים כשרים? הצד לאסור אותם הוא התקופה שהם עברו בגופו של הסמור, אשר הוא כידוע חיה שאיננה כשרה.
רב שאיתו התייעצתי אמר שלפי דעתו יש צד להכשיר מפני שהסמור דומה במקרה זה לדבורה, שהיא חיה שאיננה כשרה ובכל זאת החומר שאותו היא מפרישה (דבש) נחשב ככשר, ואולם הוא סייג את דבריו באומרו שאיננו רוצה לפסוק בנושא ושיש להעביר את זה הלאה.

"אני מכין את הקפה הכי טוב בעיר... חם ומחמם בום"

התשובה לגבי הפולים שיצאו מישבנו של הסמור כאן... 

הוספה חשובה: כל הכבוד לחני לוז!
חני לוז מצוות תדמית - עיתונאים ימניים שמבקרים את התקשורת העלתה מהר מאוד סרטון בו נראה דן מרגלית מתעמת בצעקות עם ח"כ זחאלקה. זחאלקה צרח שברק רצח ילדים כאשר הוא שומע מוזיקה קלאסית.. ומרגלית לא הסכים לשתוק וסילק אותו מהאולפן. חבל רק שקטע אחד נשמט מהסרטון - בסוף העימות צעק זחאלקה "פה זה שיח מוניס" ומרגלית אמר בחזרה הנה נחשפה האמת.... בכל אופן כל הכבוד על הזריזות והתושייה להעלות את הסרטון לרשת..


כה אמר זחאלקה: "ברק רוצח ילדים ושומע מוצארט..."

יום רביעי, 30 בדצמבר 2009

קרפדות העשור (טור פוליטי לחלוטין)

פרס קרפד העשור
הטור הזה יהיה שונה. הוא לא יעסוק בתקשורת אלא בפוליטיקה. בעקבות תוכנית אקטואליה שדנה מי יהיה "פוליטיקאי העשור" התחלתי להרהר לעצמי על הפוליטיקאים מאנ"ש על פועלם בעשור האחרון ומיד דיכדוך קל פלש לנשמתי... מה נאמר ומה נדבר... הציונות הדתית ופוליטיקה-יעילה אלו מונחים סותרים. דבר והיפוכו. אנחנו ציבור עם הרבה נשמה ומוטיבציה באלף ואחד נושאים אבל מתנהגים כמו אחרוני הטירונים הפוליטיים. ולא שאין אצל נציגינו תככנות וערמומיות פוליטית - מזה יש ויש אבל היא מופנית אחד נגד השני. רק כדי להמחיש את העניין בואו נבחן קצת את מצבנו בכנסת הנוכחית.

שלושת המוסקטרים
שימו לב למשהו מעניין. לכל ח"כ ממפלגת הבית היהודי יש אתר פרטי. נפלא. אתר לכל ח"כ זה די מחייב. אבל מה, אין אתר למפלגת הבית היהודי. ולא סתם אין אתר משותף לח"כי הבית היהודי, הם פשוט לא עובדים ביחד. כל אחד עובד לבד ומקדם את ענייניו. אגב, הידעתם שאין דובר למפלגה, לא מזכ"ל ולא מוסדות למפלגה? לא מגיע לנו מפלגה גדולה ומתפקדת? שעובדים ביחד ומייצגים אותנו נאמנה? 

קצת אנשים הרבה מפלגות
האיחוד הלאומי. מדובר בשלושה מפלגות המכווצות בתוך ארבעה אנשים. זו ממש חידה - איך כל כך מעט אנשים יוצרים כל כך הרבה מפלגות. כצל'ה הי"ו ממש לא מבין בתקשורת, לדעתי לפחות. הוא יורה לכל מקום ולכל כיוון ולא תמיד חושב על מה שיוצא. למשל המשפט "ביבי בוגד בכולם בוגד בעמו ובוגד בנשותיו" ששמעתי אותו אומר הוא דוגמא קטנה שמעידה על הכלל. וגם העקשנות של האיחוד הלאומי להתעצבן כל הזמן ולהיתקע ללא השפעה מאחור גורמת להרבה אנשים להתעייף מהם. בני בגין נמצא בממשלה, ליברמן הוא שר החוץ, אבל לא מכבודם של הרביעיה להיצטרף. לא, לא, לא, עד כאן. שבויים בידי משנתם העקשנית הפכו אנשי האיחוד הלאומי לאופוזיציה ניצחית בדיוק כמו המפלגות הערביות האנטי ציוניות.

אז יש לנו ציבור נחמד, לא גדול, עם שתי מפלגות שלא סובלות אחת את רעותה ובתוך שתי המפלגות הקטנות יש אינסוף תככים, מזימות, מריבות קטנות ומטופשות, כך שזה די מתבקש מאוד לתת לנציגינו בכנסת את התואר שלו זכו במאמץ רב: "קרפדות העשור" 

כל אחד מתועד
ולכן, אחרי מעקב ממושך שלי על חברי הכנסת מאנ"ש אני מעוניין להגיש לכם כמה סרטונים המתארים את המפלגות מכוחותינו ואת חברי הכנסת שלנו. חלק מהסרטונים קשים לצפיה. אז תנשמו עמוק ותחזיקו טוב את הכיסא זה לא יהיה קל. 

אם כן, הסרטון הראשון מספר על מפלגת הבית היהודי. כפי שתוכלו לשמוע המילים נכתבו ממש על המפלגה המפדלניקית: "כל העם אהב אותם" , "אחד בשביל כולם כולם בשביל אחד" והפזמון כידוע נכתב על ח"כ אורבך "אבערבוך הקטן - הרפתקאות שמורות לו"

מפלגת הבית היהודי "שלושת המוסקטרים"

כולם ביחד בקול גבוה: "אבערבוך הקטן"(בהשראת גורנישט הי"ו)

-ח"כ אורלב-
-הסרטון הבא מספר על ח"כ הותיק לו אני אוהב לקרוא זבולון המלך, השמעון פרס של המפד"ל עדיין חי ובועט (בכל מי שמנסה להפריע לו):

זבולון הדינוזאור האחרון

"זבולון הוא חבר ועוד הרבה יותר"

-השר הרשקוביץ-
-הסרטון הבא מספר על חייו השלווים של הרב-הפרופ'-השר דניאל הרשקוביץ:

הנה טאו טאו

"בואו נבלה איתו כך סתם"

=האיחוד הלאומי=
-הסרטון הבא מתאר את הפעילות הרבה של אנשי מפלגת האיחוד הלאומי. כפי שתוכלו לראות בסרטון יש המון פעילות רוחשת, הפגנות והרבה בלאגן רק לא ברור נגד מי.

"צוות מתנחלים לעניין"

הבחור השחור בסרטון הוא פעיל ותיק במפלגה היה בעבר מהפנתרים השחורים ראה את האור והחליט להיות הנהג של המפלגה הלוחמנית

-כצל'ה-
-בסרטון הבא אפשר לראות את סיפורו של יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי, כצל'ה הי"ו, שמגיע מהרי השומרון ומהגבעות הירוקות של ארץ יהודה.
כצל'ה: מתנחל וג'נטלמן  

העיניים של כצל'ה מסתכלות עליך

-ד"ר מיכאל בן ארי-
-מיכאל בן ארי לא מפסיק לשגע את הכנסת ואין אחד שלא שומע עליו ועל פועלו. בן ארי וצוות שמשון ויובב לא יתנו לאף סמולני לדרוך עליהם.

"כהנאמניה"

"שד טזמני מסתובב בלי סוף כמו רוח משתוללת מחוף אל חוף" 

-פרופ' אריה אלדד-
-הסרטון הבא מספר על ח"כ נחמד ומצחיק. גלו לי ידידי מאין בא ח"כ אריה אלדד?

"יש לי חבר ושמו אלדד"

"איך הוא צנח מצחיק כל כך מחזיק בשמשיה..."

-ח"כ אורי אריאל-
-לגבי ח"כ אריאל, למרות פועלו הרב, קשה היה לי למצוא סרטון המתאר את פעילותו... לאחר מאמצים מרובים נמצא בארכיון סרטון קצר על הח"כ בסנדלים..

"רב מעללים"

כפי שאפשר לראות מהסרטון ח"כ אריאל לא מדבר אלא עושה 

כולי תקווה שהפוסט המאוד רציני הזה יחלחל אל נציגנו בבית המחוקקים של כנסת ישראל ויביא לשינוי שכולנו מייחלים...




יום שלישי, 29 בדצמבר 2009

רדיו ישראל - צימוקים חדשים. רז קיל הקילר, סרטון עם תובנה חכמה, והודעה דרמטית (הוווו)


אז מה אנחנו כן יודעים... (רדיו ישראל)
מנהל: הפרסומאי יהושע מור יוסף
מנהלת מחלקת חדשות: אפרת הלוי (לשעבר מורשת ורדיו קול חי)
יפעת ארליך תעביר כל יום תוכנית בוקר, מור יוסף תוכנית אקטואליה יומית וביום חמישי דן מרגלית המפוכח (הוצ'י מאמא).
חמישי בערב פאנל עיתונאים בהווה ובעבר עם עיתונאים כמו חיים זיסוביץ', טוכפלד (אבא), אורי אורבך.
גם הילה ניסן עיתונאית צעירה ומבטיחה ועוד חבר'ה צעירים, טריים וחדשים יככבו בתחנה.

ואל נא תאמרו "רדיו"ש" אימרו "רדיו ישראל" - (כך מעדיפים לקרוא שם לתחנה - פחות מגזרי, יותר ישראלי, כללי, וכו')

 מדור ברנז'ה - מבוקש
למרות שאני נוטה להיכנס במדור ברנז'ה של רז קיל בדתילי (פה ושם..) נודע לי שהמדור פופלארי למדי. איך זה בא לידי ביטוי? ראשית שערוץ 7 רצו את המדור ואפילו הרבנית שולמית מלמד אישרה. גם מקור ראשון רצו קצת.. שלא לדבר על כל האולגריכים הדתיים ובעלי השררה שטורחים לעדכן את הכתב לגבי בר מצוות, חינגות ופרסים שונים ומשונים. כך שצריך לומר בכנות שרז קיל יודע לעשות את העבודה.


שלום רז קיל, זו לאה, לאה נס, רשום לפניך: בר מצוות המאה במגזר.. ועכשיו נראה ת'זיסר הזה עוקף אותנו..

פולמוס מעלה? פאסה
1. תכל'ס מעלה לא עשו יותר מדי רעש השנה מאשר שנים קודמות - מבחינת כתבות וכו'. היה את עינת ברזילי ועמרוסי ואתר כיפה שהביא הצצה לסרטים שזכו בפרסים. האיזכור המועט בתקשורת אנ"ש (לא ראיתי יותר מדי איזכורים ל-"20 שנה למעלה" אצל כוחותינו) נובע לדעתי מההתמסדות וההכלה ('הכלה' - איזו מילה יפה! למדתי אותה מיוכי ברנדס שמצווה עלי להכיל כל הזמן את דעותיה... סיפור אחר לא משנה..)  של הציבור הדתי לאומי. בי"ס מעלה הפך להיות חלק מהציונות הדתית (בשר מבשרה בלה בלה..) עם סרטים על הומואים רווקות נואשות, מסורבות גט, אימהות תשושות ודתיים מורכבים ומתוסבכים או בלי...

חבר'ה מה קרה?
עינת ברזילי כתבה על בי"ס מעלה ב'תרבות מעריב'. ציינתי זאת בפוסט הקודם. הכתבה הועברה ל-NRG יהדות. ברזילי, מסתבר, עבדה במעלה כמה חודשים ספורים וכבר לא נמצאית שם. משום מה, זה מאוד עיצבן כמה אנשים, עוד לא הבנתי על מה. מאידך, טוקבקיסטים שניסו לכלות את זעמם על הכתבה של ברזילי ב-NRG נחסמו, גם את זה אני לא כל כך מבין.. בכל מקרה הנה תגובה של עינת ברזילי לכל העניין:

"אכן עבדתי במעלה מספר חודשים בחצי משרה. כמחליפה של מי שהספיקה לצאת לחופשת לידה וכבר הפסיקה לשוב ממנה, ואיני עובדת שם עוד. למרות הכתבה המפרגנת בתרבות מעריב. ומה בכך? כתבתי על מעלה גם ככותבת בנרג', ואני מקווה שעוד אכתוב בעתיד. המקום ותוצריו מסקרנים אותי והם לדעתי עניין לענות בו.

"אני מבינה שהיו "טוקבקים מעוצבנים" על כך, חבל שהם הוסרו. אבל אישית אני תוהה האם יותר בוער לקוראים הדתיים לדון במי עבד איפה, מאשר בנושא עצמו יהדות וקולנוע הלכה וסרטים, מעלה : הצלחה אמנותית או כישלון חינוכי.", כך ברזילי.       

אני  באופן אישי נהניתי לקרוא את הכתבה על מעלה של ברזילי היו שם דברים שחודשו לי. בכל מקרה, לדעתי, הביקורת, שחלקה נשלחה אלי גם למייל, על ברזילי קצת מוגזמת ולא עניינית בלשון המעטה. ולכן אני מבקש מקהל הקוראים אנא לחצו על הסרטון הבא והקשיבו טוב טוב למילים (לא תתחרטו תאמינו לי..).


איזה קול סבאל'ה נפלא: מה לעשות עם זה... (חבר'ה קצת פרגון לא הרג אף אחד)

הודעה דרמטית
ועוד משהו קטן. בשבועות האחרונים נשלח אלי מייל מפרסומאי מכוחותינו שדורש ממני שאגלה את עצמי מיד ולא הוא יחשוף לכולם שאני הוא אליישיב רייכנר. אז הגיע הזמן לשים לזה סוף!, אמרתי לעצמי, ושהפרסומאי הנודניק הזה יעזוב את אליישיב רייכנר במנוחה. מה קשור בכלל אלישיב רייכנר?  אם כן, בסרטון הבא אפשר לראות אותי בדיוק בדקה 2:14 בבהירות מסתכל למצלמה (כן, צילמו אותי בקליפ הזה. ואנא מר פרסמואי הורד את טלפיך מרייכנר!)


זהו.. מאושר פרסומאי קטנטן?! אני כן.. רואים...? 





יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

מעלה - לא רק הומואים, הישבן של שאול, ערוץ 7 לא מתבלבל וחיים ולדווווומירסקי!

הידד במעלה
אחרי עשרים שנה, את עוד מנגנת, גיטרה ישנה את עוד מתכוונת, מבין המיתרים לטוב שבשירים - עוד לא נכתב. עוד אותו הצליל עוד אותו הטעם.. שמור כמו יין יין טוב... כן, בית הספר לקולנוע מעלה כבר בן 20. עינת ברזילי במעריב עם סקירה היסטורית על העליות והירידות החגיגות והנפילות. אמילי עמרוסי שומעת את כנפי ההיסטוריה בישראל היום, לא פחות. שבוע שעבר היו גם סרטי הגמר של מעלה. פרס החוויה היהודית (תודו שזה חתיכת שם!): למרים אדלר על סרטה "שירה". פרס חברתי ערכי: יוסף נובל "שומר הברית". פרס ציוני ישראלי: "פרלמנט ארוחת בוקר" גולן רייז. פרס חבר השופטים: אליאב מייסון "אבא ציפור". הסרט הטוב ביותר "71 מטר מרובע" אלירן מלכא. פרס עריכה: נילי ברוייר. פרס צילום: אלי זינגר. פרס הקלטת קול: אלון אהרון.

ולא , לא כל הסרטים על הומואים דתיים.

רדיו ישראל: שששששש
מה קורה שם? מי נמצא שם? מתי עולים? יום שישי? - אולי.. לא יודעים. שקט, סודיות. ניסיתי לחלץ קצת צימוקים.. מה הולך להיות ברדיו החדש הבא עלינו לטובה.. דממת אלחוט..? מה החשש? - "שהסמולנים לא ידפקו ת'עסק".... טוב, בינתיים אומרים לנו לחכות בסבלנות.. בכיפה קצת מרחרחים בעניין (אפרת רוט הלוי)...

חנוך דאום הכול אישי
חנוך דאום על עוזי ארד "האיש מסוכן לישראל. האיש ניחן במוגבלות רגשית בולטת. נטייה מדאיגה להתפרצויות. סף גירוי נמוך. רגזנות כרונית ועיסוק אובססיבי למדי בדימוי העצמי" (כך מחבר הספר אלוהים לא מרשה...). בקיצור, חנוך דאום הוא לא עיתונאי.

ועוד משהו הוא כותב, "כידוע לקוראי טור זה אינני ממבקריו של ראש הממשלה". בודאי שלא. אתה הרי החבר שלו. עיתונאי-חבר. בעצם סתם חבר.



ערוץ 7 נו באמת...
מעריב סותם את הפה לטוקבקיסטים? צועקת כותרת באתר ערוץ 7 על צנזורת הטוקבקים של אתר NRG. מעריב כידוע פרסם שני עמודים גדולים מאוד בשבת כנגד "הביביתון" עיתון ישראל היום כלשונם (בן כספית כתב מגילות.. מגילות! חפרפרת שכמותו) והמאמרים פורסמו באתר העיתון. הטוקבקיסטים מחו נמרצות ומעריב צינזרו. והנה ערוץ 7 קופץ כנשוך נחש (דלית הלוי) איך יכול להיות? מה זה? צנזורה? במדינת ישראל? סתימת פיות! אז התשובה היא כן! צנזורה! כמו שערוץ 7 מצנזר מאמרים שלא לרוחו..(עיינו פרשת אמירה דור/שושי גרינפילד). ועוד נקודה חשובה: אנא תנו קרדיט למי שחשף את העניין. למיטב הבנתי, ולווט אנדרגראונד פרסמה את עניין צנזורת הטוקבקים ראשונה.

שאול יהלום, הישבן, האסלה והסיקור..
אילן מציק, מעריב, מתאר את פציעתו של שאול יהלום בכזאת דרמטיות כאילו מדובר בפיגוע (יש עדי ראייה ומתנדב ממד"א שמתאר מה היה שם) ובכלל כל העיקצוצים שנשלחים בכתבה מאוד ברורים ועדיין, גם אחרי התיקון, אפשר לחוש בהם: ציטוטים: "יהלום החליק מסיבה לא ברורה" - הוא באמבטיה לכל הרוחות! רטוב שם!..

"כתוצאה מהנפילה נשברה האסלה" - ומיד עולה בראש השאלה איך אפשר לשבור אסלה... ומציק כאילו רומז אם אתה קרנף אתה יכול לשבור... "הוא איבד לפחות שני ליטר דם" - כל כך עסיסי הפרט הזה.. "החדרנו לו כמויות גדולות של נוזלים" הכול גדול בכתבה הזאת...ועוד אחרי זה הם פרסמו התנצלות..

וסתם שאלה שכולנו שואלים: עורך מדור יהדות, יצחק טסלר, מה קשורה הפציעה בישבן של שאול יהלום למדור יהדות? יש הרבה ישבנים שנפצעים בישראל רק הישבן של שאול מקבל כתבה במדור! האם הישבן של שאול אדום יותר?..הא...????

דתילי, לעומת זאת, טיפלו בישבן של שאול בעדינות וברוך כיאה למפדלניקים הרואים מפדלניק בצרה (שאול יהלום נפצע באורח בינוני - כל כך סטרילי). אבל גם הם הלכו קצת רחוק. הם החליטו לספר לנו כמה ילדים יש לשאול יהלום, מה הוא עשה בעבר, ומה קורה איתו היום.. ואני אומר חבר'ה! הוא עוד לא מת! חדל! הוא רק נפל על האסלה שבר אותה ונחתך כתוצאה מזה. זהו.

שאול, אני שברתי הרבה דברים בחיים שלי ובכל זאת לא הגעתי ל-NRG יהדות. זה בגלל שאני ירוק?

נקודה.
חגי סגל בפרץ נוסטלגי על עיתון נקודה והשינוי מצד הציבור הדתי לאומי לעולם התקשורת. (נשתדל בלי נדר לסרוק את המאמר).

ולדומריסקי!
הנה תגובה שקיבלתי למייל שלי מחיים ולדומירסקי לגבי אותו פרק בסרוגים שמסתבר שגם הוא ראה אותו ולא חש בטוב..:



"ראיתי גם את הפרק האווילי הזה בסרוגים. איזה עומק! איזה צער היה בעיניו של נתי - 'הוא לא הספיק'... בוווועעעעעעעעעעעעע

גם אם..
אני אהיה במילואים...
בעמדה מבודדת...
בלי קליטה לסלולרי....
בלי ספר
(וכמובן ללא מחבלים)
ומישהו יביא לי את כל העונה השניה של סרוגים...
אני אעדיף להמציא לוח סודוקו ולפתור אותו בעצמי (ואני שונא סודוקו) מאשר לראות את ה:בוווווועעעעעעעעעעעעעעעעעע

זה היה חיים ולדומירסקי

יום שישי, 25 בדצמבר 2009

שושי גרינפילד צדקה אני טעיתי....

אכן, ערוץ 7 צינזר את המאמר של הפסיכולוגית קלינית, אמירה דור, ב"נחישות וברגישות - מסמך ישיבות ההסדר". ולכן זה לא היה נכון שכתבתי בפוסט הקודם שהמאמר נשמט בגלל תקלה טכנית. אתמול בלילה החלו לזרום מיילים שטענו כי המאמר צונזר בעקבות הביקורת שיש בו על התנהלות הרבנים מהציונות הדתית בתקופת ההתנתקות וגם ביקורת דומה על חתימת המסמך של איגוד ישיבות ההסדר ולא בגלל תקלות שונות ומשונות כמו שכתבתי.

מסתבר, אחרי שהיד הנעלמה העלימה את המאמר התעורר אתרו של יואב יצחק NEWS1 ופרסם את המאמר בעצמו. אחר כך שוב העלה ערוץ 7 את המאמר, הפעם ללא התגובות. לטענת גרינפילד, המאמר הוחזר בעקבות לחץ של גולשים ואימיילים שנשלחו למערכת ערוץ 7 ודרשו את המאמר בחזרה.

אמנם לערוץ 7 יש גרסה קצת שונה. עוזי ברוך, עורך ערוץ 7, אמר לדוס ווטש כי "המאמר הוסר על פי בקשתם של רבנים חשובים בציונות הדתית. הבעיה העיקרית הייתה הטוקבקים למאמר ועל כן המאמר עלה מאוחר יותר ללא תגובות".

ואחרי ההתכתשות הטוקבקיסטית שלי עם גרינפילד אני חייב להודות שטעיתי והיא צדקה.. לכן החלטתי להקדיש לה שיר! ועוד משהו קטן.. הסרט שלה "הבן הסורר" יוקרן ב2.2 ברשימו (אגב, אני ראיתי ונהניתי בייחוד מהסבתא הפוסט-סאטמרית, לכו גם אתם.. :) )


:)

יום חמישי, 24 בדצמבר 2009

חיבוק רבני לרב מלמד. וגם על אורי אורבך, עתניאל שנלר, סרוגים, אבי סגל, אודי ליאון, שושי גרינפילד ובן גביר מצוות שמשון ויובב על קריירת מוזיקה שנקטעה..


החמצה?
יותר ויותר רבנים מישיבות הסדר יוצאים נגד מסקנות איגוד הישיבות ונגד "האמירה" שיצאה מהכנס שלדעת המתנגדים היתה סוג של תעלול פוליטי לרצות את האדון ופחות "אמירה רוחנית תורנית וערכית". זה התחיל עם הרב ינון אילני מישיבת ערד, אחר כך הרב מיכאל ברום ב-Ynet ועכשיו ראש ישיבת מרכז הרב, הרב שפירא, ביחד עם עוד רבנים מהציונות הדתית יוצאים בקריאה: "הרב מלמד אתה לא לבד".

אורי אורבך בקריצה מתמדת
לח"כ אורי אורבך יש אתר חדש, מזל טוב. לאורבך יש שיטה מעניינת וחכמה. הוא תמיד קורץ לך ואומר משהו בחצי חיוך גם כשמדובר בדברים כבדים שהוא מעוניין להעביר לציבור. וזה גם סוד כוחו כמובן: לשדר לך שמצד אחד "אחינו, אני לא כבד מדי" ומצד שני "חביבי תירגע! יש לי מה לומר לך". יש כאלה שמכנים את האורבך בכינוי דתי מחמד (שלאורבך יש עליו זכויות יוצרים), אני חושב שהוא פשוט הצליח לפצח את הקוד של התקשורת. הוא די מזכיר לי את וודי אלן עם ההומור היהודי העצמי הזה שתמיד דואג לצחוק על עצמו.. אבל מצד שני מעביר לך את הנקודה מסביב. זה טוב כמובן בעיתון, טלוויזיה, רדיו, אינטרנט ובכנסת כמובן. איפה שהמסר צריך להיות פשוט וברור. נו,.. תקשורת המונים.

הנה דוגמא לדבר: נאום של אורבך בכנסת (מתוך האתר החדש):
"אדוני היו"ר, אדוני ראש הממשלה, יש פתגם של תרנגולות שנותן לתרנגולות בלול עצה טובה "הטילי ביצה מעת לעת, ולא תתראי עם השוחט". לפעמים אני חש שמדיניות החוץ של מדינת ישראל הולכת על פי הפתגם הזה, שמיועד לתרנגולות. כלומר מדי פעם אנחנו נזרוק איזה עצם, איזנ זרד, לתוך המולך הזה שרוצה איזה אקשן איזו פעילות ---

(קריאה) רה"מ נתניהו: "מה המקור? מה המקור?"

בגין: "לשון העם. אמרה עממית"

אורבך: אמרה עממית. אני שמעתי את זה מתרנגלת אחת שהכרתי בסוף דרכה, אגב...

ואז אורבך ממשיך את הנאום ומבקר את מדיניות רה"מ וכו' לא לפני שהוא מצחיק אותו..


"אם כן, רבי, כומר וחנוך דאום יושבים במסעדה צרפתית..."

והנה עוד צימוק קטן מהניוז לטר של אורבך..  "כל הדוסים דומים":

מגיע בחור חובש כיפה לבית מרקחת ושואל  בקול רפה יש לך כדורי ציפרלקס משהו נגד דיכאון. הרוקח רוכן אליו ואומר לו: אתה יודע שאתה יכול לקבל את זה מהכנסת בחינם?
לא, לא - אומר לו הבחור אני אקח את זה פה.
אה - אומר הרוקח - אתה לא רוצה שיידעו...
עכשיו יש רוקח בירושלים שחושב שחבר הכנסת אורי אורבך לוקח ציפרלקס.
לך תסביר לו שמי שבא אליו בכלל זה חנוך דאום...

ועכשיו כולם ביחד: איזה אורבך.........

הטלנובלה חוזרת (או להספיק את רכבת ההרים לפני שנגמר...)
אתר דתילי מדווח כי התוכנית סרוגים פותחת את העונה השנייה. שנה שעברה, הנני חייב להודות, ראיתי כמה פרקים אבל הפסקתי בפרק שאוהד קנולר, הלא הוא נתי המסוקס, ראה שחברו (הרווק) מהעבר נפטר (לא עליכם) ואז הוא נכנס לאבל גדול... הוא ישב במכוניתו, לידו ישבה עמיתתו לעבודה, אחות חילוניה, שנדלקה עליו והוא לא שם עליה.. שניסתה לשמש בתפקיד האחות הרחמנייה. האחות הרחמניה דובבה את קנולר שיפתח את סגור ליבו ויספר לה מה עובר עליו, על הדוס המסוקס והמיוסר, ואז הוא גימגם את משפט המחץ שגרם לי להתפוצץ מצחוק: "את יודעת.. הוא מת בלי שהוא הספיק..".
כן, כן, הכאב של הרופא "החבר" היה לא על חברו שנפטר אלא על המחשבה שאדם יכול ללכת מהעולם בלי שהוא יכנס ל"רכבת הרים" עם אהובתו החיננית (ותסלחו לי שאני משתמש בשפה נקייה בכל זאת "דוס" - ווטש). העובדה הזאת גרמה לנתי לדיכאון ושברון לב קשה במיוחד. אגב, באותו פרק היה גם את הסיפור עם הגרפיקאית (זו שמשחקת גם ברמזור) שהלכה לגור בקראוון מתנחלי ושם היה מתנחל גדול, גברי ונשוי שניסה להתחיל איתה והיא זרקה אותו מכל המדרגות. הוא, בניגוד לנתי, ניסה להספיק פעמיים... טוב, בינתיים, דתילי מדווח שהטלנובלה התבגרה מאז...שיהיה בהצלחה.


מה אני? מי אני? אני לא יודעת.. כמה ספקות, ויסורים.. אלוהים אתה שומע? רגע, יש אלוהים? אברי? מישהו?

קצת מלח, בבקשה
6 טורים ב'בשבע' הסבירו בצורה כזאת או אחרת שהרבנים היו צריכים להיות יותר אמיצים ולעמוד על רגליהם האחוריות בגאווה מול שר הביטחון. ובכל זאת גם בשבע יכולים להפתיע ולהביא את אודי ליאון שהציב סימן שאלה גם כלפינו. עם זאת, גם ליאון היה צריך לשלם מס לעיתון הימני והוא פתח את מאמרו בהסבר על הבורות, השטחיות והשינאה של הציבור החילוני (שמאל ,תקשורת וכו')  כלפי הדתיים (ישיבות הסדר, השר נאמן, מתנחלים כו').

קצת נחת
אבי סגל שמח שהאמריקאים  יכלאו את סנגורו של מרואן ברגותי בעבר, שמאי ליבוביץ (פרקליטו של השטן?) ל-15 חודש. תודו שגם אתם חייכתם כשהוא נעצר...

קצת נחת 2 (קדימה מתפרקת?)
רביב דרוקר ב'לונדון וקירשנבאום' על ח"כ עתניאל שנלר בעקבות התוכנית לערוק לליכוד: "הלוואי והיה לי שקל על כל פעם שהוא אמר את המילה ערכים בחיים שלו.. ואני האמנתי לו! אני רואה אותו מתבקש לתת ציון על ערכיותו והוא כותב לעצמו 10! אם לא 11... רק אחדות וטובת המדינה וענייניות..."


"אני הכי שונא.. אופורטוניסטים!. תדאג שיונית תצטט את המשפט הזה..."

לאיפה נעלם הטור של אמירה דור?
מעשה שהיה כך היה. אמירה דור פיסכולוגית קלינית חיברה מסמך על תפקידם של הרבנים ואנשי ציבור מקרב המתנחלים בתקופת ההתנתקות. דור ביקרה קשות את ההתנהלות וטענה שהמדינה השתמשה ברבנים לטובת עקירת המתיישבים. אחרי החלטת איגוד ישיבות ההסדר כתבה דור מאמר ביקורתי על החלטת הרבנים ופרסמה אותו באתר ערוץ 7. שושי גרינפילד, במאית הסרט הבן הסורר ומתנחלת וסוג של אנרכיסטית מנחלאות בפני עצמה, דאגה להפיץ את המאמר לכל העולם ואשתו (ומישהו דאג לשלוח גם אלי..). אלא שמעשה שטן, והמאמר נעלם מערוץ 7 כנראה בגלל תקלה טכנית או משהו כזה, בוודאי לא משהו מכוון. אבל גרינפילד סברה שמדובר בסתימת פיות במהלך מכוון וזדוני (קונספירציה של ערוץ 7?) ושיגרה מיילים זועמים לערוץ 7. בסוף, המאמר חזר, וגרינפילד אפילו פרסמה את תגובתו של עורך ערוץ 7, עוזי ברוך, להתקפותיה:

"אולי תפסיקי עם השטויות שלך? השיעמום שלך מפריע לאנשים לעבוד ומטריד את המערכת! אני מבקש לא להציף את המערכת בדואר. ואחרי כל בילבולי המוח שלך בימים האחרונים אל תבקשי מערוץ 7 טובות שיפרסם את הסרט שלך! תודה."
(הוספה: לסיכום הפרשיונת בפוסט הזה)
בן גביר טאלנט מבוזבז
"עט נט" המגזין האלקטרוני של דתילי פרסם ראיון בנעלי בית עם איתמר בן גביר מצוות שמשון ויובב (מרזל ובן גביר). על השאלה "מה אנשים לא יודעים עליך" ענה בן גביר - "שעברתי את כל השלבים בבחינות לפסטיבל הילדים ורק בשלב הסופי נפסלתי - עם ישראל הפסיד זמר שהיה שובר חלונות". למה הוא לא סיפר גם שהוא מנגן בפסנתר וחובב מוסיקה קלאסית ועוגיות מוס - פרר רושה? ממש לתפוס לו את הלחיים....


"שמשון, יכולתי להיות הראל סקעת הבא אבל לעצבן את שי ניצן ביחד איתך שווה כל רגע"

ועוד בדתילי נעמה בן גיגי על עולם השמרטפות ועוד ראיון (חיים שובל מראיין) בנעלי בית עם קלוד דדיה שחוץ משם בומבאסטי יש לו גם נקודה יהודית פועמת.

בקרוב...
עוד כמה ימים ואני אספר לכם את הסיפור המדהים ביותר שתשמעו.. איך הוצאתי דיבוק מטורף מסטודנטית לפילוסופיה יהודית מהאונברסיטה העיברית... (סיפור אמיתי!)

שבת שלום.



יום שלישי, 22 בדצמבר 2009

לא כוחות

הרגע סיימתי לצפות בעימות בין ח"כ אחמד טיבי לח"כ דוד רותם מישראל ביתנו. זה היה לא נעים. טיבי כיסח אותו.

הדיון היה על חוק שדוד רותם פועל להעביר ועורר סערה גדולה בכנסת. עניינו של החוק להתיר ועדות קבלה לישובים קהילתיים. בית המשפט בפסק-דין 'קעדאן' קבע בעבר שועדות הקבלה אינם חוקיות. רותם וחבריו מעוניינים לעקוף את בג"ץ ולקבוע שועדת היישוב הקהילתי היא שתקבע מי יכול להצטרף ליישוב ומי לא. הדיון בועדת חוקה היה סוער, אחמד טיבי צעק כי החוק גזעני ומטרתו לנעול את השער לערבים. רותם החזיר כי זו מדינה יהודית ובמדינה יהודית זכותה של המדינה לשמר את אופיה היהודי וכו'.. השניים זומנו לאולפן ערוץ 2 ושם, כאמור, טיבי קירקס את רותם.

אני נהנה לראות את אחמד טיבי. הוא תפור בדיוק למדיום הטלוויזיוני. ציני, רהוט, חד לשון, משכיל, משעשע  ויודע להעביר את טיעוניו בצורה משכנעת (זה לא סותר את העובדה שלא הייתי מצטער בכלל אם מגהץ בגודלו של מלך סעודיה היה נופל עליו מהשמיים). לא כך אצל רותם. הוא מסורבל, כבד לשון, חסר חוש הומור לחלוטין (לפחות בטלוויזיה), חמור סבר והוא לא מצליח להבהיר את הנקודה.

טיבי לחץ על הנקודות והצליח להוציא את רותם מהכלים. "אני רוצה שתהיו נאמנים למדינה היהודית", שאג רותם וטיבי השיב "בואו נרשום את ההמנון על חלב תנובה או על הקיר בשירותים..". בקיצור זה לא היה כוחות.

רותם לא היה חייב לבוא לעימות הקצר או שהוא היה יכול לדרוש שהוא יבוא לערוץ 2 ויסביר את עמדתו אבל לא בעימות מול טיבי החלקלק. אפשר היה גם לשלוח את ציפי חוטובלי שתומכת בחוק לקרב ההסברה. אבל רותם העדיף לבוא בעצמו ובסוף הוא נשמע רע מאוד צעקן, כעסן, קצת היסטרי ולא מובן. בסוף טיבי סיים באמירה "כך נראה הפרצוף האמיתי של ישראל" ובזה נסתיים העימות.

מעצבן הטיבי הזה הא...

זהבי עצבני? רועי שרון עצבני! 
"יהודי שזרק בקבוק תבערה על ערבי, יקטוף את הכותרות הראשיות, אבל ערבים עם אותו בקבוק הוא לא סיפור. יהודים שמציתים אש במסגד זוכים לגינויים מקיר לקיר, אבל פלסטינים שמציתים מדי שבוע את קבר יוסף הם בקושי מבזק ברדיו. ראש ישיבה שמעודד את תלמידיו לסרב פקודה לפנות יהודים, הוא פרשת השבוע של שר הביטחון וסכנה לדמוקרטיה, אבל מרצה שמטיף נגד חיילי צה"ל הוא תמצית חופש הביטוי. ערבים במזרח ירושלים שבונים באופן לא חוקי כמה עשרות אלפי יחידות דיור סך הכל נדחקו לפינה, אבל יהודי שרכש בית בשיח ג`ראח הוא פורע חוק, מפר את הסדר הציבורי, וכובש אכזר." את השורות הללו כתב רועי שרון במקומון 'זמן ירושלים' לקריאת המאמר המלא כנסו לכאן לבלוג "מדרורי על הגבעה" 

הכול בסדר שם? 
הרבנית רבקה שמעון ב-NRG יהדות טוענת שרוצים לחסל אותנו - השמאל והחילונים, כפשוטו ממש - חיסול פיזי. משהו מאוד מריר ולא בריא עובר על הרבנית.

קצת ימניות לא הרגה אף אחד...
NRG יהדות מדווח כי חיילינו יוכלו מעכשיו לקרוא גם את מקור ראשון. השר-הרב-הפרופ' דניאל הרשקוביץ דאג לעניין. ועוד משהו בנרג': נדב הלפרין הצעיר עבר לכתוב את מדור שליפות. 

השר הרשקוביץ: למה שחייל לא יוכל להתרווח בשירותים עם איזה אליישיב רייכנר קטן?

כמה רוע רוע רוע  
קלמן ליבסקינד מתפרץ על העיתונאי אמיר גילת. "גילת הוא איש רע"

לא נגענו 1 (רק הדגשתי את הקטעים המעצבנים...) 
"חברתה של גמליאל למפלגה וסגנית השרה השנייה, לאה נס לא יושבת בשקט. רו"ח שלמה נס ורעייתו סגנית השר לאה מוותיקי גבעת שמואל, נערכים בימים אלו לחגיגת בר מצווה לבנם, כפי שרק הזוג נס יודע להיערך. כלומר, אירוע שכל מי שקצת מחשיב את עצמו, חייב להיות שם. אז ככה, האירוע הנוצץ מתוכנן לחודשים הקרובים. בתוכנית: נשף שמתחלק לשניים. בחלק הראשון, נשף פורים על פי מיטב המסורת, בהשתתפות צמרת המערכת הפוליטית, הברנז'ה הדתית וכל החברים מגבעת שמואל. בחלק השני של האירוע, מתוכנן אירוע חסידי יותר, בהשתתפות רבנים ואדמו"רים. בקיצור, מפגש בר מצווה שכל כולה מפגש בין קצוות- פוליטיקאים ורבנים, אנשים עסקים." (דתילי מדור ברנז'ה)

ואני תוהה מי לעזאזל עושה מבר מצוה נשף???

לא נגענו 2 
מתנחלת עם לא מתנחל י תודה ה' י(73 תגובות)
"אני מרגישה שבתור מתנחלת אני "יותר". (זה הזמן להתעצבן ולעזוב....). אני באה מציבור מעולה, מישוב מעולה, הדיונים שלי בכיתה ז' היו ברמה, לדעתי, ואני פשוט מרגישה בסקאלה אחרת, בראש אחר לגמרי, ממי שלא מתנחל. אני לא יודעת איך להסביר את זה, זה פשוט ראש אחר, זר לא יבין זאת. כשאני מדברת על פיגועים והתראות וזריקות אבנים עם חברה מתנחלת,זה שונה מאשר עם חברה לא מתנחלת.
ועכשיו ההסתייגות-כמובן שגם לאחינו שמעבר לקו הירוק יש דברים טובים ובהרבה דברים הם טובים יותר מהמתנחלים (דיבור עם חילונים למשל).
טוב, אז אחרי שעיצבנתי אתכם קשות, לדעתכם יש בסיס לדחות הצעה בגלל הרקע המתנחלי?
האם יש עוד אנשים שמרגישים כמוני?" (פורום לקראת נישואין וזוגיות ערוץ 7)

"אני מרגישה שבתור מתנחלת אני קצת יותר, זר לא יבין זאת (פורום ערוץ 7)"

אוהבים רדיו? 
רדיו ישראל מחפש כתבים, עורכים, מפיקים שלחו קו"ח למייל: radioisrael2@gmail.com

יום שני, 21 בדצמבר 2009

שיחה דמיונית בהחלט


קוראים נכבדים מוגש לפניכם סקופ אדיר! תמלול השיחה בין אהוד ברק ליועץ התקשורת שלו (לצורך העניין נקרא לו וייסגלס למרות שאין לי מושג מה שמו האמיתי) כמה ימים לפני פרשת הרב מלמד. מסמך מטלטל..

אהוד ברק: לילה, וייסגלס אני מעיר אותך?

וייסגלס: לא אדוני, הנני לשירותך.

ברק: שמע, המצב לא טוב. אין לי חברים במפלגת העבודה. הם כל הזמן מלכלכים עלי מאחורי הגב והאיתן כבל השדון הקטן הזה ממרר לי את החיים.... והעיתונות... הם הורגים אותי וייסגלס הורגים אותי! אפילו חברי הטוב מאוד ארי שביט אמר שאני סובל מאוטיזים ריגשי..אני?! אוטיזם?!

וייסגלס: זה בגלל שהם לא מכירים אותך כמוני. הם מקנאים בך שאתה מר ביטחון אדוני.. הם לא שווים יריקה.

ברק: הם אומרים שאני לא יכול להתחבר אל העם ממרומי מגדלי אקירוב. מה? אני לא אומר שלום יפה לשומר הרוסי בכניסה? ובמסעדת החומוס לא שיבחתי את דאוד ואמרתי על הכיפכיפאק יא סחבק? אפילו חייכתי אליו בזווית הפה..

וייסגלס: זו הייתה מסעדה תימנית וקראו למלצר רחמים, אהוד... אבל למה אתה כועס.. אלו אנשים שלא יכולים להכיל כישרון וכריזמה באדם אחד כמוך.

ברק: ועכשיו יש את העניין עם הפיליפינית...

וייסגלס: מה עשית עם הפיליפינית, אהוד?

ברק: זה לא אני זה נילי.. היא העסיקה אותה ללא אישור וכולם צוחקים עלי ואומרים שאני אטום ריגשית. הם קוראים לי "אהוד העמוד" או "אהוד האבוד". הם לא סולחים לי שעזבתי את נאווה...

וייסגלס: מי הם בכלל! הם לא מכירים את סגולותיה הטרומיות של נילי...

ברק: אפילו ליברמן יותר פופלארי ממני.. ליברמן?? לאן הגענו?!

וייסגלס: ליברמן שונא ערבים זה סוד כוחו של הדב הקשקשן הזה... דיבורים...

ברק: ליברמן רק שונא ערבים, אני הרגתי אותם! בכמויות! ואף אחד לא זוכר... הייתה פעם אחת שהתחפשתי לברונטית שמתי שני רימונים בחזה ודחפתי תת מקלע מקוצר...

וייסגלס: אהוד אהוד זה מסווג.. אבל נראה לי שיש לי פתרון שיגרום לכך שכולם יראו את גבריותך המפוארת...

ברק: רות המשך, סמל וייסגלס

וייסגלס: בפשטות אומר - למחוץ את הדוס

ברק: למחוץ את הדוס?

וייסגלס: כן למחוץ, לפרק, למעוך, לכתוש, לשבור, לרסק, להקפיא אותם.

ברק: אבל כבר הקפאתי להם את הישבנים

וייסגלס: לא מספיק ישבנים, צריך לתפוס איזה אחד... מממ... יש מישהו אחד אליעזר מלמד..

ברק: אליעזר מי?

וייסגלס: רבי אליעזר מלמד, ראש ישיבת הר ברכה.

ברק: הר ברכה אתה אומר...

וייסגלס: נעשה ממנו דוגמא

ברק: דוגמא למה?

וייסגלס: דוגמא שלא מתעסקים איתנו! אחד יצייץ נמעך אותו! אתה שומע?? נמעך אותו!! נראה אותם עכשיו חולרות.. נקפיא להם את החיים... קדימה! בואו לאבא'לה!!! בעעעעע!!!

ברק: וייסגלס תירגע תירגע.. לא ידעתי שיש בך כל כך הרבה זעם....

וייסגלס: סליחה, המתנחלים האלה... שניה, כוס מים... בקיצור, הוא מדבר על סרבנות, אתה מבין? ויש לו ישיבת הסדר וחלק מתלמידיו הם קוץ בתחת היפה שלנו...

ברק: אהא.. כולם ישכחו מהפיליפינית שגם היא קוץ לא קטן...

וייסגלס: לא רק שישכחו... אתה תהיה גיבור ואיש שלטון החוק, גבר שבגברים. האיש שלא נרתע ולא מפחד... מר ביטחון, גאון ביטחוני, צ'רצ'יל. אתה תשנה את ההיסטוריה. אדוני.

ברק: תגיד את זה שוב חייל! סתאאאם אני צחוק איתך סמל וייסגלס. שמע, אתה חושב טוב וייסגלס.. מה הייתי עושה בלעדיך? אתה כל כך יקר לי... עכשיו בא למשרד ותכין לי קפה בוץ חזק בכוס קטנה כמו שאני אוהב.. ושוב תודה.

וייסגלס: כן אדוני אני בא..........

-הודעה חשובה-

הערב בשעה 19:15 יוקרנו סרטי הגמר של המחזור האחרון במעלה בסינמטק ירושלים. השמועה אומרת שמדובר בסרטים איכותיים ביותר.. אז תבואו

יום ראשון, 20 בדצמבר 2009

סופ"ש עצבני: על אורי משגב, אילנה דיין, הרב מלמד, יפעת ארליך ומק'ריקלין נושכים את גדעון לוי והמרצה ממכללת ספיר שלא אוהב מתנחלים

1. אורי משגב מידיעות אחרונות כתב על המאבק של רבנים מתונים ותלמידי ישיבות הסדר בזרם שמוביל הרב אליעזר מלמד. הפתיח הבטיח ש"רבנים מרכזיים" קמים נגד הרב מלמד ומצהירים שהם "לא מוכנים יותר לשתוק!". אז קראתי ומהר מאוד הבנתי שאין בשר בכתבה לא דובים ולא יער. כאילו כמה פעמים צריך לומר שהרב יואל בן נון לא ממש נחשב מהרבנים המרכזיים בציונות הדתית. כבודו במקומו מונח, אני אישית אוהב לשמוע אותו מאוד, אבל הרב בן נון לא מייצג באמת. כלי תקשורת, חילונים בעיקר, אוהבים לנפנף ברב בן נון מדי שנה בשנה בזמנים מסוימים מאוד, אנחנו כבר מזמן הפסקנו להתרגש.

ולצטט רבנים בעילום שם לא ממש נחשב אמירה משמעותית. גם לא פרופ' ידידיה שטרן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה המנוהל על ידי חברו הטוב של אהוד אולמרט - פרופ' כרמון. בקיצור הרבה כותרות בלי יותר מדי תוכן.

ועוד משהו, משגב לא יכול היה לעצור את עצמו מלהזכיר שיגאל עמיר למד בישיבת הסדר (כרם ביבנה), ככה באיזו הערת אגב. כי ככה זה אצל אורי משגב הכול מגיע בסופו של דבר למסקנה הבלתי נמנעת שהאינדיאנים עם הכיפות הסרוגות רוצחים לנו את המדינה.

Just when I thought I was out... they pull me back in

2. חנוך דאום נרגע קצת. יש הבדל ניכר בין הטור מאמצע השבוע על הרב מלמד לטור בשבת. מעניין מה גרם לשינוי.

3. חגי סגל נגד ציפי חוטובלי. החכי"ת הנמרצת מעוניינת להריץ חוק שיאסור על חיילים להשתתף בפינויים של אזרחים. סגל שואל למאי נפקא מינה מה לי חייל בגולני ומה לי שוטר ממג"ב.

4. "כולנו הרב מלמד" מכריז טור קצר בשבועון עולם קטן במדור "רשות הדיבור". הטור נחתם בעילום שם מה שמעורר את השאלה אם כולנו הרב מלמד למה להסתתר?

5. אחרי הרב מלמד ברצוני להמשיך את הקו של שר הביטחון אהוד ברק ולמצוא עוד ועוד אנשים שחושבים בצורה שונה ולמעוך אותם. מרצה לאיור וקומיקס ממכללת ספיר בשם אמיתי סנדי מקפיד לקרוא למתנחלים "מתנחבלים". רבנים מההתנחלויות הם "כוהני דת שמטיפים לרצח תינוקות" ועוד קובע המרצה משדרות בלהט כי "אסור שיכהנו שופטים חובשי כיפה בבית המשפט העליון מחשש להפיכה דתית ועוד כהנה וכהנה פנינים וצימוקים בסגנון הזה. אז קדימה ברק סגור את מכללת ספיר לאלתר!

דין אחד למכללת ספיר וישיבת הר ברכה?

6. הנה זה מתחיל. השופט סולברג יצא נגד אילנה דיין (טעות חייו!) והמכבש מתחיל. יהודה נוריאל בידיעות אחרונות: השופט סולברג רוצה "לסתום לכל התקשורת את הפה פעם אחת ולתמיד". חנוך מרמרי טוען שסולברג פוגע פגיעה קשה בעבודה העיתונאית התחקירית ומועדד בכך את הפניית הכוחות והמאמצים לתוכניות זיבליות (זה אני אומר) כמו האח הגדול והעו"ד אלדד יניב ביציאה הבאה "לא פלא שמתנחלים מגינים על סולברג" (ומה הפלא שיניב מגן על דיין) בקיצור החברים של אילנה כועסים מאוד על סולברג. קצת מוזר, כי אני הייתי מצפה שהם יתייצבו לטובת הקורבן - החייל הדרוזי שנאבק נגד הממסד החזק כיאה לקבוצות ליברליות ודמוקרטיות באמת. אבל במדינתנו הקטנה החבר'ה האלה הם רק החברים של אילנה. דרור אידר במקור ראשון היטיב להסביר את הבעיה. לדעת אידר יש פה נציגת שבט מיוחס שניסתה לאנוס נציג משבט קטן ושולי - סרן ר' הדרוזי ונציג שלישי משבט קטן וטורדני שהגיע לעמדת כוח יצא להגנתו של הקורבן בפרשה. אל תדאגו, מישהו כבר ידאג להקפיא את הפסיקה של סולברג.

"אל תתעסקי איתי, אישה!" (צילום אורי פורת)

7. בתוך ים ההתלהמות אפשר גם לקרוא את כתבתו של רועי שרון על מקורות היניקה של הרב אליעזר מלמד. היה מעניין.

8. שיא הצחוק. מי הגאון שתקע את שמעון ריקלין (מק'ריקלין) ליד גדעון לוי בתוכנית מועצת החכמים. ריקלין התפרע וגדעון התחרפן "מתנחל ממכמש לא יגיד לי על מה לענות" "אתה עושה לי רעש באוזן" ומק'ריקלין המתנחל האירי משגע לו ת'שכל (וגם לדן מרגלית שהפציר בו שישתוק מדי פעם). לראות ולצחוק. הפעם בחרו עורכי התוכנית לשים גם את יפעת ארליך וגם את מק'ריקלין ביחד. אין ספק שמשהו השתנה שם מבחינת האיזון. סוף סוף אפשר היה לשמוע את יפעת ארליך (וכדאי היה לשמוע) אומרת כמה מילים בלי שיכנסו לדבריה.  

יום שבת, 19 בדצמבר 2009

האגו לא מרשה

זהו, סוף סוף המילואים נגמרו ואני חוזר לשגרה. אבל איזו שגרה? מלחמה! מלחמת הכול בכול ברק נגד הרב מלמד, בוגרי ישיבות הסדר שולחים מכתבים זועמים אלה לשר הביטחון ואלה לרב מלמד ליישר קו, רבנים חותמים על עצומות והציונות הדתית, כהרגלה בנושאים האלה, מתפצלת לשתי קבוצות עיקריות (כולכם מכירים אותם). אז אין שגרה.

כשקיבלתי כמה סמסים שצעקו כי אהוד ברק מפרק את ישיבת הר ברכה, כמו השעונים האהובים עליו, הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו הוא איך רבונו של עולם מכל השבועות המשעממים והמשמימים נתקעתי באיזה ג'אבל באמצע שום מקום נלחם נגד הרוח שעוד שניה מעיפה אותי ועוד כמה מילואמניקים בעלי כרס לא קטנה במיוחד, כאשר, ככל הנראה, אנו עומדים לצפות בסרט ההמשך למלחמת העולמות. איזה מנחוס.

אבל המנחוס החל להשתלט על נישמתי כאשר הגיע לעמדתי עיתון ידיעות אחרונות עם כל הכותרות האדומות על פרשת הר ברכה וכו' וטורו של חנוך דאום התנוסס באחד העמודים הראשונים. קראתי אותו כהרגלי ולא ידעתי מה לעשות עם העיתון.

חנוך דאום פשוט יורד נמוך. מלכלך ולא כותב לעניין. מקלל ומשמיץ כמו היה ילד קטן ומחוצ'קן. דאום לוקח את הסיפור עם הרב מלמד בצורה אישית מאוד ומגיב כמו אידיוט.

ציטוט מדאום: "לאחר שנים שבהן ליכך את פנכתו של אביו וכתב טורי הלכה לא מוצלחים במיוחד בעיתון של אמא שלו, הצליח מלמד סוף סוף להגשים את חלומו: לקבל כותרות משלו".

אוי וי איזמיר. דאום לא מסוגל לבקר עניינית את ראש ישיבת הר ברכה אז הוא החליט לערב את האמא שלו. בדר"כ רוב בני האדם מפסיקים להתנהג כך אחרי בית ספר יסודי אבל דאום כנראה לא הצליח להיגמל מהמנהג המגונה והכניס את האמא של הרב מלמד לתמונה. אגב, 99% מהקוראים החילונים לא ידעו מן הסתם על מה דאום מדבר איזה "עיתון של אמא שלו" וכו' כנראה הוא סמך על זה שכולם יודעים שהרב מלמד כותב בבשבע ואימו הרבנית שולמית מלמד קשורה לאתר ערוץ 7 באינטרנט.

הרב מלמד, אומר דאום, חולם בלילות "לקבל כותרות". איזה רוע. ממש מכוער. הרי הרב מלמד באופן עקרוני לא מתראיין (כמעט) לתקשורת. אם הרב מלמד היה רוצה להעיף כותרות לאוויר זו ממש לא בעיה גדולה מבחינתו. כמה מילים קצרות והוא היה עוקף בסיבוב מומחים גדולים לכותרות כמו אלעזר שטרן והרב יואל בן נון אבל ראש ישיבת הר ברכה בדרך כלל מסרב להתראיין לתקשורת וממילא לא יוצר כותרות.

עוד אומר דאום הזועם כי ספרי ההלכה של הרב מלמד "לא נמכרים ולא נחשבים למרות קידום מסיבי מאוד שהם זוכים לקבל במסגרת התקשורתית של משפחת מלמד". שוב דאום לוקח את כל הסיפור באופן אישי כל כך ובוחר הפעם לא לומר אמת לקהל הקוראים. הספרים של הרב מלמד בייחוד ספרי ההלכה מאוד פופלאריים בקרב המגזר (אגב, לפי סקר TGI גם הטור של הרב מלמד בעיתון בשבע הוא הכי פופלארי במגזר). שבוע שעבר הייתי במילואים ונהנתי מאוד מהספרים שהיו בבית הכנסת של המוצב. הסגנון הזה של כתיבת הלכה בשפה פשוטה וברורה היא ייחודית לרב מלמד ולמעט הרב עובדיה יוסף ששינה את הלימוד ההלכתי בעולם היהודי ספרדי אני מתקשה לחשוב על עוד ספרים הלכתיים שקירבו את הלומד לעולם ההלכתי הסבוך. אבל חנוך דאום באיזה מין התקף אישי אובסיסבי כלפי הרב מלמד החליט להתעצבן על החיבורים של הרב. מוזר.

טוב, זה לא הולך להיות נעים במיוחד לחנוך דאום אבל מישהו צריך לומר את זה כדי להעמיד דברים על דיוקם: לחנוך דאום יש שני חלומות מרכזיים: 1. להיות יאיר לפיד 2. להבדיל את עצמו באופן קיצוני מהעולם הדתי לאומי.

לגבי החלום הראשון "להיות יאיר לפיד" צריך לומר את האמת הוא נכשל כישלון חרוץ. למרות שהוא העתיק את סגנון הכתיבה הקליל והמבודח עם הטורים הממוספרים, דאום לא מצליח להיכנס לנעלי "מר קונצנזוס". אולי זה נובע בגלל חוסר המודעות של לפיד בכתיבתו. לפיד חושב שהוא קולה של הישראליות ואילו דאום מודע לעצמו ולמקומו ומאיפה הוא מגיע (שבט אינדיאני החובש כיפה לראשו). דאום מאוד מתאמץ להתאים את עצמו עם הליפידיות אבל בסופו של דבר מה שנשאר הוא חיקוי די עלוב ומשעמם רק עם כיפה סרוגה.

לגבי החלום השני דאום מתאמץ מאוד להבדיל את עצמו מחלקים מסוימים מהציונות הדתית וזו זכותו המלאה. הבעיה מתחילה כאשר הצורך להבדיל את עצמו הופך במהרה לאובססיה בלתי ניתנת לשליטה כאשר מולבשת עליה כביכול אידיאולוגיה של כאילו מרדנות וחתרנות. לרוב התוצאה מביכה.

כלומר, לצאת נגד תחלואי המגזר הדתי וכשלים מוסריים וחברתיים בתוך הציונות הדתית זה צעד מבורך ביותר למרות הכעס שזה מעורר בתחילה (ובדרך כלל קשה לנו לקבל ביקורת). אבל דאום מאבד שליטה בשלב מסוים. הספר המביך מאוד שלו "אלהים לא מרשה" לוקח אותך ממקום של ביקורת ראויה, חשובה ומועילה אל עולמות הזויים ומוטרפים שבשבילם נוצר הטיפול הפסיכולוגי. לא סתם אמר ירון לונדון שהחשפנות וההתערטלות של דאום בספרו היא כל כך גדולה שטוב היה אם הסופר הצעיר (והמיוסר כל כך) היה שומר כמה מן החשיפות לעצמו.


במוסף שבת כתב דאום שהוא קיבל מייל ממקורב לרב מלמד שאמר שמזל שאביו נפטר והוא לא רואה "איזה פרא אדם יצא ממנו". כמה נוראים האנשים האלה בסביבתו של הרב מלמד! משוגעים וקיצונים! אבל דאום שלנו.. דאום שלנו הוא כל כך מסכן, בואו נרחם ביחד על חנוך דאום הצעיר והמיוסר שלמזלו הרע גדל אצל האינדיאנים מעבר להרי החושך. עכשיו כולנו יחד בחיבוק וירטואלי: אוהבים אותך חנוך, אוהבים אותך.
אז כמו שאמרתי בהתחלה לא ידעתי מה לעשות עם העיתון של ידיעות והטור של חנוך דאום. המנחוס החל להשתלט על כל חלקה טובה בגבעה המקפיאה באמצע שום מקום. לפתע נפתרה הבעיה. חברי היקר ניגש אלי בריצה מטורפת כולו נוטף זיעה "אחינו, נגמר לנו הנייר טואלט! יש לך משהו?". תלשתי את התמונה של הרב מלמד מהטור של דאום והגשתי לידידי הוותיק. "קח אחינו, תהנה".


יום רביעי, 9 בדצמבר 2009

הטעות של הרבנית רבקה שמעון

"האם באמת אתם חושבים שישיבות ההסדר זקוקות לחסדי מדינת ישראל, הצבא והממשלה? הרי ההפך הוא הנכון. המדינה היא שזקוקה לישיבות ההסדר. מי נלחם עבור המדינה בכזו מוטיבציה? לכן, בעת ששרי הממשלה מאיימים איומים ומפנים אצבע מאשימה לעברנו, אנו נצהיר קבל עם ועדה: לא נמכור את העקרונות התורניים שלנו, את נשמתנו, את ארצנו, בעד בצע כסף! אם תסגרו את הברז- לא נשרת בצבא. נעטה עלינו קפוטות שחורות, מגבעות רחבות שוליים, שטריימל וגרטל'ך, ונגדיר את עצמנו כחרדים. או אז, תתחילו לחפש לעצמכם חיילים." - הרבנית רבקה שמעון בכיפה.

הרבנית רבקה שמעון טועה. היא טועה בהבנת המציאות, בהערכת הכוח של ישיבות ההסדר בצבא, היא מהלכת אימים על הצד שכנגד, ויותר מכל, היא טועה טעות הסברתית שדוברים ונציגים מהציונות הדתית נופלים אליה תמיד. האשליה כאילו אנחנו מנהלים את המדינה. ולא היא.

לא חברים יקרים אינני ממלכתי אדוק. הרבנים אלי סדן וד"ר בני לאו הם לא בדיוק כוס התה שלי, כמו שאומר אהוד ברק. אני לא מגנה חיילים שבוחרים בסירוב (חוץ מהקטע של הזמנת עיתונאים בעת טקס סרבני) ומתעצבן כמו וכולם כששטרן ועמידרור נכנסים למתקפת גינויים כלפי כל מי שלא חושב ב-ג.ג שלהם.

אבל הרבנית שמעון טועה. היא מתנשאית במקום שלא צריך. הצבא לא מתקיים על חיילי ישיבות ההסדר. זו עובדה. מחר אני יוצא למילואים (לכל הרוחות!) ורוב פלוגתי תורכב מחיילים חילונים למהדרין שבאים כבכל קריאה למילואים. יש גם כאלה שלא באים חילונים כדתיים. אחד מהם הוא בייניש נחמד שבאופן עיקבי מבריז מהמטרד הלאומי. ואין שום קשר לאידיאולוגיה להברזה שלו אלא אם כן יש אידיאולוגיה במלון כשר למהדרין בתל אביב (שם הוא מרבה להתייצב). ולגבי אותה מוטיבציה ורוח ישראלית שהרבנית שמעון מדברת עליה, יצא לי לפגוש אותה אצל חובשי כיפה ונעדריה. היא לא נחלתנו הבלעדית.

כך תועד אותו בייניש מפלוגתי בזמן המילואים

 אם כבר, יש אחד בגדודי שתמיד מגיע עם מלוא חופן מוטיבציה ורוח קרב, מתנחל מיו"ש, אבל הוא סתם בוגר מכינה ממלכתי, לגביו, אני די בטוח שאם הוא יעלם לפלוגה שלנו אז הוא יחסר לנו מאוד. התרומה של ישיבות ההסדר לחברה הישראלית היא בעיקר תרבותית חברתית (כאן התרומה היא משמעותית ביותר) לא צבאית. מהפכת הישיבות של הציונות הדתית חוללה שינויים מרתקים באילת, קריית שמונה, שדרות, תל אביב ובכל מקום שמלבלבת שם ישיבה. אבל מבחינה צבאית ישיבות ההסדר זה לא כזה שוס. בקיצור, צה"ל לא יתרגש מאיומי ההתחרדות הללו של הרבנית שמעון. החרדים לא משרתים בצבא מאז קום המדינה וההפסד הוא כולו של הציבור החרדי.

כל התפיסה הזאת שצועקת "לא תוכלו בלעדינו!" "נראה אתכם!" "אתם לא שוים בלעדינו!" היא לא נכונה עובדתית, ויותר גרוע, היא מלאה רוח של התנשאות מטופשת. חלאס, מספיק עם הקטע הזה. זה רק אוטם אוזניים ומעצבן לא רק את הצד השני (חילונים, שמאל, צה"ל, תקשורת ומי שלא יהיה) אלא גם אנשים כמוני.  

לעומת ההסברה של הרבנית שמעון, יצא לי לראות בטלוויזיה את דובר ישיבות ההסדר הרב דוד סתיו שדיבר לעניין בלי התנשאות וממילא הוא עבר מסך הרבה יותר טוב, עם טיעונים חזקים שגם אם הם לא מצליחים לשכנע במאה אחוזים, בכל זאת יוצרים איזשהו דו שיח והבנה.

"אל תתנו לגנרלים להתערב בעולם האקדמי". פשוט וצודק

גם העיתונאי הוותיק אורי אליצור, שמעתי אותו בערוץ 7 עם אותו טיעון שהרב סתיו חזר עליו מול המצלמות בשקט נפשי: אנחנו לא רוצים שגנרלים ואדמירלים יתערבו במערכות אזרחיות כמו ישיבות ההסדר. אם סוגרים היום ישיבה בגלל "מחשבות ודיבורים אסורים" מחר יסגרו פקולטות שמגרשות מילואימנקים הבאים לכיתה עם מדים ירוקים. זה טיעון חזק שצריך לחזור עליו שוב ושוב בשקט, בגובה העיניים ובביטחון. התנשאות, פלצנות, עצבנות יתר לא יובילו לשום מקום.

וכאמור אני יוצא לשבוע מילואים (אחרון יא מאמא!)


 

יום שלישי, 8 בדצמבר 2009

החרדים עוקפים אותנו בסיבוב

חברים, חייבים להודות בכאב שמבחינת פעילות אינטרנטית החרדים אוכלים אותנו בגדול. ב - "אותנו" אני מתכוון לציונות הדתית וכו'. הם כבשו את הרשת ואנחנו יכולים רק להביט עליהם מרחוק ולראות איך הם יוצרים אתרי חדשות מעניינים, סקופים שיוצאים מהפורומים ומתפרסמים ברשתות הגדולות, בלוגים אטרקטיביים והרבה הרבה עניין.

לחרדים יש את אתר בחדרי חרדים והפורום הידוע לשמצה (כן, כן, גם אני שמעתי על כל היצר הרע שמשתולל שם אבל עכשיו אני מדבר על יצירה תקשורתית ולא על האם זה עושה טוב לחרדים או לא), כיכר השבת, 'חרדים' (שלושת הראשונים הם האתרים 'הגדויילים' כך הבנתי, השאר פחות), קצר, קוגל, נטוניוז, שופר, לדעת (חסידים) ויש עוד מן הסתם. וכל אלה בלי להזכיר את האתרים החב"דניקים שזה בכלל פלניטה אחרת. חב"ד ותקשורת זה עולם נפרד ששווה מחקר ועיון גדול בפני עצמו. (בכמה מילים קצרות: חב"ד יודעים לעשות תקשורת)

אצלנו יש את ערוץ 7 וכיפה שהם האתרים המובילים. כיפה לא משחקים במשחק החדשותי אלא הם יותר אתר של פורומים שיש לו עמוד בית עם נגיעות לחדשות וכו' כך שמבחינת עיסוק חדשותי נשארנו עם ערוץ 7 ואתר דתילי (שניכר שעורכי האתר משקיעים בו אבל בגלל חוסר תקציב וכו' הוא לא מצליח להתרומם לאתר חדשותי מוביל). שורש, מורשת ועוד כל מיני אתרים קטנים לא מצליחים לפרוץ לקדמת הבמה.

בלוגים. גם כאן החרדים מקימים מאחזים יפים. הבלוג המגניב פשקוויל - בלוג פרסום חרדי שאני אישית מאוד אוהב לשוטט בו מצליח לייצר עניין רב סביבו לא רק בעולם התקשורתי החרדי אלא גם מסביב.

אין לי מושג איך זה קרה (ושמעתי כל מיני הסברים פסיכולוגיים שהאינטרנט זה מקום מפלט לחרדים וכו' ו"צעצוע חדש", אני מעדיף את ההסבר שאנחנו הדת"ל קצת עצלנים) - אבל בתחום האינטרנטי אנחנו מפגרים מרחק רב מאחינו החרדים, שלאט לאט, מתוך חדרי חדרים הצליחו להקים להם ממלכה מכובדת של תקשורת. מותר לנו ללמוד מהם.

אבל בדבר אחד אין עלינו. אנחנו החרדים האמיתיים של האינטרנט, רוצה לומר מבחינת אתרים תורניים. אתר מכון מאיר הוא האתר התורני הכי טוב בעולם, אתר ישיבה, הצד התורני של כיפה, מעלה, מורשת ועוד אינסוף אתרי יהדות ואתרי ישיבות ומדרשות כולם נוצרו על ידי אנ"ש (אצל החרדים יש את הידברות ושורשים). כך שמהבחינה הזאת אנחנו בבחינת "יעקב" של האינטרנט והחרדים הם "עשיו" (עולם המעשה וכו' תקשורת, פורום בחדרי וכו'...)

לתפוס את הגורנישט!
גורנישט טוקבקיסט חמקמק

מקור ראשון פרסמו כתבה על הטוקבקיסט הסידרתי הלא הוא "גורנישט כחרדי גמור". האיש לא שפוי אבל גאון בו זמנית. הבן אדם מטקבק את עצמו לדעת, מצליח לייצר סביבו רעש טוב והוא בהחלט יודע להפיל לקרשים. עם זאת, התחקיר היה חסר כיוון שלא גילו לנו מי הבן אדם. ואורי אורבך הכחיש כל קשר למרות שהשפם שלו מחשיד אותו. אבל טוב היה לקרוא את הטיקבוקים של הגורנישט על נייר העיתון בשבת. (כאן זה עמוד הבית של האיש בפעייס בוק אתר לפאות נוכריות).

רק נקודה שלילית אחת לגבי גורנישט - זה ממש לא בסדר מצידו לכתוב דברים מאחורי שם אנונימי. גורנישט תפסיק להיות צבוע ותחשוף את עצמך לאלתר!

(התמונה למעלה חסידים רוקדים. ציור: יצחק מולי)

פרשת נאמן והפוביה החילונית

"שר המשפטים יעקב נאמן קרא אמש (יום ב') בכנס של המשפט העברי בירושלים להחזיר עטרה ליושנה, ש"משפט התורה יהיה המשפט המחייב במדינת ישראל". נאמן הוסיף כי הדרך הראויה להנחיל את משפט התורה למדינת ישראל היא באופן איטי ומדוד "צעד אחרי צעד"" (קובי נחשוני YNET)

ללחוץ על הנקודות
נו באמת, הסיפור הזה הוא פשוט בלתי יאמן. קשקוש מקושקש. חרטא ברטא. ברווז עיתונאי. צפרדע אינטרנטית. שטויות!.
 ולגופו של עניין וכתבה: השר נאמן הידוע בערמומיותו הפוליטית נפל שדוד והובס בשדה המערכה. הוא מילמל כמה מילים על המשפט העיברי ועכשיו קוראים לפיטוריו. איך זה קרה? כמו בדבר תורה, מי שמכיר, בסוף תמיד מסיימים באיחולים וברכות ובלה בלה בלה ונאמן אמר שטוב יהיה שהמשפט העברי יחלחל יותר למשפט הישראלי. זהו פחות או יותר. לא מדינת הלכה, לא לזרוק את החילונים לים, לא לכווץ את דורית בייניש, לא להעלים א.ב יהושע, לא כפייה דתית, שום דבר.

אבל מה שקרה כאן צריך ללמד בבתי ספר לתקשורת איך עושים באזז עיתונאי מכלום. צריך להבין, שאחרי השטות הזאת נקראו קריאות לפטר את  שר המשפטים, לא פחות. מהומת אלהים על כלום. גל"צ, הראשונים שפרסמו את הידיעה לקחו את המשפט האחרון של נאמן בסוף דבריו, אותה אמירה שהוא מקווה שהמשפט העברי יהפך להיות חלק עיקרי ממערכת המשפט והפכו אותה למזימה דתית קונספרטיבית. השר נאמן, חובש כיפה סרוגה לראשו, מעוניין בתיאוקרטיה. תדדדאם, איזו דרמה!

"אני בסה"כ בחור נחמד חחח :)"

השד החילוני
שימו לב לפתיח של קובי נחשוני, איך הוא לוחץ באומנות על הנקודות הרגישות של הציבור החילוני. "נאמן הוסיף כי הדרך הראויה להנחיל את המשפט העברי היא באופן איטי ומדוד "צעד אחרי צעד" (עד לאן? עד לפתרון הסופי של מערכת המשפט!) אמת נכון הדבר, נאמן אמר את המילים "צעד אחרי צעד" כשהוא מתכוון לומר ששילוב המשפט העברי במערכת המשפט הישראלית הוא תהליך ארוך וכו' אבל בין זה לבין מהפיכה דתית, למדינת הלכה אין ולא כלום, אבל נחשוני, שימו לב, פורט על הנימים הדקים של הפוביה החילונית. השר נאמן רוצה להנחיל ב"אופן איטי ומדוד" ולהשתלט על מערכת המשפט (מבפנים!!, כי ככה אנחנו הדתיים, משתלטים מבפנים, אימה ופחד!). אם יש משהו שמפחיד את החילונים אלו ניסיונות של דתיים לשנות את אורח חייהם וכו'.. ונחשוני (ולא רק הוא, וואלה ואחרים) מדווחים על השטות הזאת כאילו פרופ' נאמן חושף תוכנית התקפית וחתרנית להרוס לחילונים את החיים.

השד החילוני: הדתיים רוצים להשתלט. הדתיים מסוכנים. 

ואז קופצים כל מיני אינטרסנטים על המציאה. יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני (כן, יש דבר כזה אופוזיציה) דרך התנועה הרפורמית עד צעירי תנועת העבודה (מה הם קשורים?) כולם מגנים, משתוללים, מצקצקים בלשונם וקוראים לפיטורי השר. "צעד אחרי צעד", אותם מילים שאמר נאמן הוציאו מהבקבוק את השד החילוני זה שבטוח שהדתיים זוממים לדפוק לו את החיים.

(הערה לסיום: מלבד היכולת של נחשוני ללחוץ על הנקודות הרגישות של אחינו החילונים הוא גם יודע לספק ידיעות הרגעה כאלו שמסבירות לציבור שעדיין לא הגיע הזמן לסקול את החילונים בשבת...)

יום שני, 7 בדצמבר 2009

צה"ל החליט להמליך את הרב מלמד

"לאחר מספר התבטאויות חריפות של ראש הישיבה הרב אליעזר מלמד, השב"כ ובכירי צה"ל ממליצים לבטל את הקשרים עם הישיבה (רועי שרון ואמיר בוחבוט מעריב)".

צה"ל עושה שטויות 
הבנתם? השב"כ רוצה לסגור את ישיבת הרב ברכה. השב"כ! מילא הייתה זו זהבה גלאון, ראש אכ"א או מאיר שלו, נו בסדר עוד אפשר היה להבין. אבל השב"כ? אין להם מה לעשות? מה הם קשורים בכלל? זה מתחיל להריח רע מאוד כל הסיפור הזה, ריח רע של מקארתיזם. מה לסוכני השב"כ ולהחלטה כזאת? האם בשב"כ מתכוונים להגיד לנו גם על פי אלו ערכים אנחנו אמורים לחיות? האם יש להם איזו סדרת חינוך או קלסר עם רשימות אילו מחשבות מותר לחשוב ואילו מחשבות אסור להעלות על הדעת? השב"כ אמר!! בעעעעע!


אילוסטרציה: צה"ל לפעמים עושה שטויות

 ובכלל כל הסאגה הזאת של צה"ל עם ישיבת הר ברכה והרב מלמד הולכת למקומות שלדעתי שני הצדדים יצטערו עליה מאוד. רוצים לסגור את הישיבה של הרב מלמד? לסתום לו את הפה? בבקשה, הוא לא יפסיק לכתוב ב'בשבע' והשפעתו לא תקטן, להפך. הרי אם ראש אכ"א יעשה את המהלך המטופש הזה הוא יהפוך את הרב מלמד לרב הקדוש והצדיק ביותר בציונות הדתית. צה"ל יעצים את תופעת הסרבנות ויחזק את כוחו והשפעתו של הרב מלמד בקרב צעירים רבים, כיון שבמלחמתם בו הם הופכים את הרב לדמות אנטי ממסדית, לקדוש מעונה, למגן העשוקים והנדכאים, לכהן הגדול של הנוער המתנחלי והדתי.

הצבא עושה שטויות. מטפס על הר גבוה מדי בדיוק בתקופה שצעירי הציונות הדתית מרגישים שהמדינה בוגדת בהם ומקפיאה את חלומותיהם. טוב, כנראה שרוצים לכופף פה ידיים, אני די בטח שבטווח הארוך כולנו נצא נפסדים.


האח הגדול
אריה יואלי ראה את האח הגדול במילואים ורצה להקיא. אלישיב רייכנר מענויין לדפוק את ההפקה. ומדור 5 שאלות לתקשורת העויינת (NRG יהדות) מאוד עצבני הפעם.. כאן


הרב פורת במכון מאיר
סיימתי לראות את הרב חנן פורת בראיון בערוץ מאיר עם הרב חגי לונדין בפינת אנשי אמונה בעולם המעשה. קשה לראיין את הרב פורת הוא דרמטי וחדור תחושת שליחות עליונה. קשה להפסיק אותו בדיבור. הרב לונדין, נראה לי, הצליח לשאול אותו שלוש שאלות בלבד במשך חצי שעה. בכל זאת היה מעניין בייחוד השאלה החשובה האם ההתנחלויות לא סגרו את שעריהן בפני קהל רחב יותר. (את התשובה תגלו בעצמכם)

יאיר לפיד מתייוון גאה (באתר כיפה)

מה ישראלי בעיניך? יון! הו הו הו

מחאה ברשת
אריאל אלבוים ראה את הפוסט על מדור הברנז'ה של מצב הרוח בשיתוף אתר דתילי. נמאס לו מהרכילות בעלון שמחולק בבתי הכנסת והוא הקים עמוד בפייסבוק הקורא לסגור את מדור הרכילות. 


דוס ווטש מבין ללבו וחושב שאת הקטעים הרכילותיים של מי יצא עם מי וכו' כדאי באמת להשאיר לסבתות הזקנות אבל שאר איחולי הברכה ואיפה היה מוטי זיסר בשבת זה עוד נסבל.. איכשהו.




יום ראשון, 6 בדצמבר 2009

(סקירונת)

1.איך פיספסו כל מערכות התקשורת המגזריות שלנו את הזוג האצילי אהרון וצביה קרוב. לא מקור ראשון, לא בשבע, עלוני השבת נרדמו בשמירה. רק מוסף של ידיעות אחרונות עשה צימעס מכל העניין. בקיצור מחדל עיתונאי של כוחותינו. (לאחר מספר מיילים ששוגרו לתיבתי הינני חוזר בי מהאשמה הקולקטיבית כלפי תקשורת אנ"ש, מסתבר שלכוחותינו לא הייתה ברירה אלא לעמוד ולראות בעיניים כלות כיצד ידיעות וערוץ 2 מקבלים בלעדיות על הסיפור. החזק מנצח. לכן גם הורדתי את הכותרת "מחדל עיתונאי" ) לגופו של ראיון, שוב הוכח בפעם המי יודע כמה שכדי שמתנחלים יקבלו "ראיון חיובי" בידיעות אחרונות הם צריכים כמעט למות....

2. רוצים לדעת מי יוצא עם מי במגזר? להיכנס לתוך הקרביים והמעיים? מה הדייט החם הבא? דתילי יביאו לכם את כל המידע! במדור ברנז'ה נכתב באותיות קידוש לבנה (בבחינת סקופ) שח"כ ציפי חוטובלי יוצאת עם כתב ערוץ 7, חזקי עזרא. יופי! עכשיו כולנו יודעים כמו חבורת קרפדות זקנות ורכלניות. ועכשיו נמשיך לספר לעצמנו כמה אנחנו טובים ושונים בלה בלה בלה ואנחנו לא רואים את האח הגדול כי זה נמוך ומציצני בלה בלה בלה...

נכנסים לקישקע

תגובת אתר דתילי: "כמות הצפיות במדור הברנז'ה (אחד משני המדורים הנקראים ביותר) מעידה על העניין הרב של הציבור בתחום, אישי הציבור של המגזר הדתי מהווים מטבע הדברים קהל יעד של כתבות בכלל התחומים כולל הברנז'ה - גם עניין הדייטים לא חוצה קווים אדומים לדעתנו."

נו שוין.

3. לפי סקר הבשבעים טורו של הרב אליעזר מלמד הוא הכי פופלארי במגזר הדתי. לפי סקר מאגר מוחות וסקר TGI, כך נכתב, כ-36% מכלל הציבור הדת"ל קוראים את מדור רביבים בעיתון בשבע. עוד נכתב כי לעיתון בשבע יש 30 אלף קוראים חילונים ו-40 אלף קוראים חרדים. ברכות.

להם יש את יאיר לפיד לנו הרב מלמד

4. מה שאני זכרתי מעיתון 'בשבע' השבת הוא את מדור "שאלת השבוע" הלא ברור. השאלה הפעם הייתה "כיצד יש להתמודד עם החלטת ההקפאה?". משום מה בשבע הביאו שלושה דעות שכולן פחות או יותר אותו דבר. חננאל דוראני (ראש מועצת קדומים) קורא להמשיך לבנות, עו"ד דורון ניר צבי אומר שצריך לצפצף ולהמשיך לבנות וסוזי דים (מטות ערים) קוראת לפעולה פרלמאנטרית ויוזמה אישית ולהמשיך לבנות. נראה לי שלהביא שלושה אנשים שחושבים אותו דבר זה לא מעניין כל כך.   

5. מאמר המערכת של עולם קטן יצא בשצף קצף נגד החלטת ההקפאה. כותב המאמר שלא חתם בשמו (כנראה עורך העלון המוכשר יוסף רוסו) טען שנוהגים לומר שלימין אין אלטרנטיבה וזה לא נכון כמובן. ובכן, הגיע הזמן שהימין, הציבור הדתי והמחנה הלאומי יציבו אלטרנטיבה ברורה ומשכנעת כי בינתיים זה ממש לא קורה. גם כותב מאמר המערכת של עולם קטן לא מציע איזו סוג של אלטרנטיבה רעיונית למחנה השמאל. לדעתי האישית המשימה הלאומית הראשונה של הציבור הדתי לאומי היא ליצור תוכנית מדינית ופוליטית ברורה ומשכנעת שאפשר לבוא איתה לציבור. אם אנחנו לא מסוגלים לייצר תקווה כלשהי (חוץ מבעזרת ה' יהיה בסדר) גם אלף הפגנות וקריעת צווים לא יעזרו.

6. יגאל ביבי: "לא בגדתי" (עלון מצב הרוח טולי פיקרש). לרגע חשבתי שמדובר במפקד בכיר בצה"ל שחזר מהשבי הסורי. כולה יגאל ביבי פעם במפד"ל והיום בש"ס. ביג דיל.

"לא בגדתי" תחי מדינת ישראל!

7. גברותיי ורבותיי, מהפך! נכון, זה לא כזה קשור לבלוג, אבל אי אפשר לעבור לסדר היום בלי לציין את המאורע הנדיר. יאיר לפיד יצא נגד הקונצנזוס וכתב מאמר ארוך למה לדעתו בעסקת שליט רב שלטון הרגש והלב על השכל וההיגיון הבהיר. אל יהא הדבר קל בעיניכם! ולמרות שלפיד לא אמר במפורש את המילים "אני מתנגד לעסקה" - (בכל זאת הוא לא מורגל ללכת נגד הזרם) הרי שהטור היה אמיץ וכואב. בניגוד למשל, לחנוך דאום שמכוון למרכז, לפיד בחר לחדש ולהתחדש.

8. אלעזר שטרן מפחד מכיפות סרוגות יותר מאשר ערבים (7 ימים). מזועזעים? לא ממש? טוב נו, זה לא כזה מרגש. הרי ידיעות החליטו לעשות ראיון עם שטרן לא בגלל דעותיו המזעזעות והלא שיגרתיות. באמת שכבר אף אחד לא מתרגש משטרן. אלא שהוא מוציא ספר בהוצאת ידיעות אחרונות וממילא הוא מקבל גם ראיון ב-7 ימים. לבריאות.

9. מעייני הישועה הביאו אותה בראיון עם החלבן. התקשורת הכללית וגם התקשורת החרדית לא נשארו אדישים. שאפו. המראיינים היו משה מאירסדורף ועזרא ניאזוף.
החלבן

יפעת ארליך: לא הלכתי לשום מקום


אחרי הפוסט על שמעון ריקלין (מק'ריקלין) מבהירה יפעת ארליך שהיא לא פרשה ממועצת החכמים ולא, היא לא מתכוונת ללכת לכנסת.

שלום לך ידיד חצוף שנהנה להפיץ שמועות חסרות בסיס.

בשבועיים האחרונים לא השתתפתי בתוכנית מבחרתי שלי. חשתי צורך להתאוורר קצת מהאולפן הרותח, לחשוב עם עצמי טוב טוב האם נכון לי ומדוייק לי להשתתף בתוכנית. כן, כן, גם השאלות שאתה עוררת עוררו אותי לחשיבה מחודשת. מתברר שלמרות שאני לוקחת חלק בתוכנית מועצת הדמגוגים, נשאר בי עוד מעט מהאדם המתלבט, והחושב.
אין ספק שריקלין הוא תותח על ויש בו משהו אוטנטי מאוד, שכנראה נעדר ממני. אשמח מאוד אם יצרפו אותו באופן קבוע לתוכנית או לחלופין שימשיך להחליף אותי בכל פעם שלא אוכל להגיע לתוכנית. אמשיך לדרוש שוב ושוב מהעורכים ומדן מרגלית לאזן את הפנאל, אבל בנתיים עוד לא נשברתי, הכיסא עוד לא פנוי.
וביחס לרמיזותיך הציניות על הכיסא האחר, זה שבכנסת. רשום לפניך - לא לשם פניי.

בריאות ושמחה,

יפעת

 נ.ב טור חדש של יפעת ארליך ב-NRG יהדות 

יום שבת, 5 בדצמבר 2009

לדמותו של מק'ריקלין (שמעון ריקלין מועצת החכמים ערוץ 10)

שלום לכם נעדרתי לתקופת מה ולכן קצב הפוסטים הואט (קוראים לזה מילואים אבל עכשיו אני בחופשה יופי היי)... והיו לי כמה דברים בראש ועכשיו הגיע הזמן לכתוב אותם.



שמעון ריקלין נכנס לתוכנית מועצת החכמים במקום עיתונאית מקור ראשון יפעת ארליך. אמנם במוצ"ש האחרון שוב חזרה ארליך ונתנה הופעה לא רעה בכלל אבל כנראה שארליך וריקלין יחליפו אחד את השני בתפקיד "המתנחל שיש לחנכו מחדש". אם היו שואלים אותי אז לדעתי יש מקום להכניס גם את ארליך וגם את ריקלין לתוכנית, מה שייצור דיון יותר מעניין, אבל בודאי שזה לא יקרה. שיכפולים אידיאולוגים במועצת החכמים יכולים לבוא רק מהצד השמאלי כגון עו"ד דובי וייסגלס ועו"ד אלדד יניב שזה בערך אותו דבר, אותו אדם, אותה ישות, או אולי סוג של אבא(דובי) ובן(אלדד), אבל אנשי ימין ודאי שלא (עורכי התוכנית מסרו בתגובה: קשה לנו להתמודד עם מתנחל אחד. שני מתנחלים זה כבר יותר מדי) .

לגופו של עניין, דעתי האישית שמתנחלים/דתיים/ימניים לא צריכים להופיע בתוכנית הכוחנית הזאת. הם נמצאים שם בתור קישוט ותו לא. מביאים אותם כדי שכולם יסבירו להם כמה הם לא מבינים שום דבר וכו' וכו' ולכן המעשה החכם יהיה - לא ללכת לשם ולנסות "להשפיע", כי זה לא יקרה.

מיי ניים איז מק'ריקלין. שמעון מק'ריקלין
ובכל זאת כמה מילים על שמעון ריקלין (לו אני קורא מק'ריקלין), משתתף הפאנל החדש.

הוא שונה מיפעת ארליך בזה שהוא יותר קיצוני והרבה יותר כוחני. הוא צועק, דופק על השולחן, מדבר עם הידיים ומניח אותם תוך כדי דיבור על משתתפי הפאנל שלידו. הוא לא שותק לגדעון לוי ומדי פעם מצליח להוציא אותו משיווי משקל. הוא דמגוג כמו כולם, נוטה לטיעונים רגשיים ואמוציונלים (אבל זו התוכנית), אגרסיבי ויודע להרים את קולו.

אבל יותר מכל הוא נראה כמו טיפוס שלא כדאי לדרוך לו על הרגל. יענו עצבני, מג'נון, ג'ינגי' מטורף, איש אדמה (הוא ארכיאולוג) שהגיע מאיזה כפר, לפעמים הוא צוחק צחוק פרוע ונראה שאוטוטו הוא נותן כאפה לעורף האינטילגנטי של ארי שביט. בקיצור, מתנחל אירי.

שמעון ריקלין המתנחל האירי

כן, מתנחל אירי או סקוטי, מה שתרצו. זאת אומרת, מתנחל משוגע. "לוקוס מתנחלוס". אחד שלא אכפת לו מכלום, מה יגידו איך יגידו כי הוא פשוט יצעק יותר חזק.

מאוד מצחיק היה לראות איך ארי שביט, הרציני עד אימה, צועק עליו בגרון ניחר "שמעון! אתה הבטחת לי לדבר!", כמו היה מק'ריקלין - ילד בעייתי ופרובלמט ושביט מורה זקנה וטרחנית. בשתי התוכניות שבהן ראיתי את מק'ריקלין היו פעמים שהוא נראה כמו אותו ילדון עצבני שמציק לכולם וכולם צועקים עליו שיפסיק להפריע כל הזמן. ד"ר גדי טאוב, שנראה בתוכנית כמו עורב קצוץ כנף (מה נסגר עם שברי הידיים שם?), ניסה להסביר למתנחל האירי הזה למה הציונות הדתית עוד לא התבגרה מאז בני עקיבא. מק'ריקלין צחק להנאתו. הוא מרבה לצחוק.

זה משעשע. אבל חוץ מזה ממש מיותר. תכל'ס בתוכנית הזאת, נכון לעכשיו, אין מקום לבעלי דיעה ימנית. ולכן טוב יעשה ריקלין וגם ארליך אם ינטשו את התוכנית (אלא אם כן הם ממש חושבים שהם יוכלו להגיע לכנסת דרכה).

ומי שלא הבין למה שמעון ריקלין הוא מתנחל אירי הנה סרטון קצר וגם תמונות שבהן נראה ריקלין - המתנחל האירי מצטרף לאנשי נוער הגבעות במלחמתם בכוחות השחור:


שמעון ריקלין (מק'ריקלין) מצטרף לתנועת לב אמיץ ביו"ש

שמעון ריקלין הצעיר ביחד עם זמביש צופים בכאב איך מקפיאים את ההתנחלויות:
"תנו לנו בנייה ח-ו-פ-ש-י-ת!!!"


(תמונה למעלה שמעון מק'ריקלין צילום: רובי קסטרו)