טוב, שוב טעיתי....
הפוסט שבו ציחקקתי על הפרסומות עם הכיפות השתולות לא היה ממש מדוייק. כתבתי על תופעת הכיפות המודבקות שבפרסומות בעלונים ושתמיד כל העניין נראה לא טיבעי וכו'.. ואז כתבתי שהתופעה עוברת לפרסומות גדולות כמו הפרסומת של בנק יהב שם אפשר לראות את אחד המציגים עם כיפה אדומה שלא קשורה לקודקודו... טענתי, ברצינות תהומית, שבנק יהב מכוון גם לקהל דתי ולכן הם השתילו כיפה אדומה ומלאכותית לאחד האנשים בפרסומת. אם כן, טעיתי בגדול... אותו מציג בפרסומת הוא אכן דתי חובש כיפה אדומה לראשו....
קוראים לו ישי זמירי, הוא שחקן, ודתי לגמרי. הבנתי שגם שחקן די מוכשר (אני מנסה לחפות על הטעות שלי כפי שאתם רואים.. אבל זה נכון, הוא גם כותב ומלחין). בשיטוט שעשיתי בפייסבוק, ישי זמירי מופיע עם אותה כיפה אדומה גדולה ובולטת...
ומסתבר אגב, שלא רק אני נופל בטעויות האלה.. עיתונאי מקור ראשון, עמיאל אונגר, כתב על תופעת הכיפות המושתלות.. הוא ראה דוגמן מגולח למישעי, עם כיפה לא קשורה, וכתב על ההדבקה המלאכותית.. מסתבר שהדוגמן היה סגן עורך מקור ראשון לשעבר, איתן זליגר, והיום מבעלי משרד יחסי הציבור זליגר שומרון... לא השתלות ולא נעליים...
אז מה למדנו ילדים?
שלא כולם לובשים את אותם כיפות... ולחלקנו יש כיפות מסוגים, גדלים, צורות, וצבעים שונים. ואין שום בעיה ללכת עם כיפה אדומה וגדולה ולהרגיש טוב עם זה! רבאק!
(ותודה לאליישיב רייכנר על התיקון)...
עם ישי זמירי הסליחה. זה קורה...
זה קורה כשהדרך מתמשכת....
רשומות
אם כבר "זה קורה", אני שמחה שבחרת באריק לביא ולא בשמוליק קראוס...
השבמחקשבת שלום :)
העיקר לדעת להודות בטעויות
השבמחקאוקי, אני עדיין תוהה איך זה יכול להיות שיש רק שחקן דתי אחד שם בחבורה - זו בפני עצמה כבר תופעה מעניינת.
השבמחקאיך זה שאין יותר שחקנים דתיים?