היה כיף ונחמד אבל המציאות לא מאפשרת לי להמשיך לכתוב את דוס ווטש. כן, כן, יש רגעים בחייו של בלוגר שבו הוא צריך לומר "עד כאן", אז יקיריי, עד כאן. למרות שעוד לא מיצינו כלום ויש עוד הרבה מה לכתוב ועוד לא סיימנו עם חנוך דאום, ה'בשבעים', צוות שמשון ויובב, כצל'ה הי"ו, זבולון המלך וכל החבר'ה הטובים של אנ"ש.. אני נאלץ לקפל את האצבעות.
אם היה כל כך כיף אז למה להפסיק? שאלה טובה, הייתי מת להמשיך.. אבל כנראה שלא יתאפשר. התחלתי פרוייקט (עוד הרבה לפני דוס ווטש) והשבוע הוא עולה לאוויר. יש בעיית זמן כמובן לכתוב בלוג בנוסף לעבודה, אבל מצד שני יש בעייה קצת יותר גדולה..
הפרוייקט החדש לא כל כך יאפשר לי לכתוב על כל העולם ואישתו, ולמרות שמאוד מדגדג לי, זה לא כל כך יהיה מתאים. משום שזה לא הוגן לכתוב ביקורת על התקשורת שלנו כאשר אני למעשה חלק ממנה. זה לא יהיה הגון לבקר את תקשורת אנ"ש בלי לבקר את האתר שבו בחרתי לעבוד שגם הוא יהפך להיות חלק מהמשחק.
לצערי, נאלצתי לבחור בין הבלוג לעבודה החדשה אבל אני מאוד מקווה שנצליח איכשהו להעביר את "הרוח" (מצטער, לא מצאתי מילה אחרת) של דוס ווטש לאתר החדש.
מה היה הרעיון של דוס ווטש? פשוט מאוד, ליצור במה לתקשורת הדתית לאומית, לדון בה, לעסוק באנשיה, לכתוב על הנקודות הבעיתיות ועל הנקודות הטובות שלא חסרות. זו הייתה רק תחילת הדרך ואני בטוח שיהיה לזה המשך, בין אם זה במקום החדש שאני הולך אליו, או במקומות אחרים. איך אני יודע? כי זה מעניין. יש סיפורים מאוד מעניינים בתקשורת הסרוגה, יש מהלכים, יש מאבקים בין זרמים ומפלגות, יש כישרונות עולים, עיתונאים צעירים מוכשרים שעושים דברים יפים, בקיצור, לא חסר על מה לכתוב.
זו גם ההזדמנות לבקש סליחה מאנשים שפגעתי בהם במהלך הכתיבה. היו כמה אנשים ואתרים שלפעמים נכנסתי בהם אולי יותר מדי, היו כאלה שמן הסתם התעלמתי ולא הגעתי אליהם. עם כולם סליחה.
אז חברים, ממש תודה רבה לכל אלה שטרחו להיכנס ולקרוא, למגיבים, לאלה שהתעצבנו ולאלה שפירגנו.. תודה רבה!
משרד הפרסום "פרסומי ישראל" לא יוציא יותר את עלון "באהבה ובאמונה" של מכון מאיר אחרי עבודה משותפת של 15 שנה.
חברת הפרסום יצאה בהודעה על ביטול השותפות עם מכון מאיר והשקה של עלון חדש "גילוי דעת" שמו. ישראל גולדברג, מנכ"ל החברה, האשים את ראש מכון מאיר, הרב דב ביגון בהדרה, של רבנים מסוימים מהעלון. "לצערי הרב ביגון פסל הכנסת מאמרים של רבנים חשובים ממניעים שקשה לי לעמוד עליהם", נכתב בהודעה של פרסומי ישראל.
"אף שאנו משרד פרסום ולא לנו לעסוק בקירוב לבבות, הדבר חרה לי מאוד והחלטתי להסיר ידי מהגיליון ולצאת בגיליון שבת חדש שם נוכל לבטא את אהבת ישראל האמיתית שיש בנו ובה תינתן במה לכל קשת הגוונים בציונות הדתית מבלי לפסול אחד ולהכשיר את השני, אף שמכון מאיר חרט על דגלו את אהבת הבריות מצאנו שהמכון אינו מקיים את הדבר", אמר גולדברג.
"מקורות יודעי דבר" אמרו לדוס ווטש שעיקר ההתפוצצות הייתה בגלל שהרב ביגון, ראש המכון, לא רצה להכניס את מאמרו של הרב נריה גוטל. זו הייתה הפעם השלישית שפרסומי ישראל היו מעוניינים להכניס מאמר של הרב גוטל ואנשי המכון סירבו.
בנוסף, אומרים אנשים בפרסומי ישראל, כי העלון היה מקובע ולא מעניין ואנשי מכון מאיר הכניסו מקלות בגלגלים ולא היו מעוניינים בשינויים. לטענת חברת הפרסום, מכון מאיר הם אלו שפירקו את החבילה.
עכשיו מתכוונים בפרסומי ישראל להוציא עלון חדש שכבר השבת יחולק בבתי הכנסת. מטרת הגיליון החדש אומרים בפרסומי ישראל היא "לקרוא לכל הרבנים ולכל הקשת של הציונות הדתית לבטא את דעותיהם השונות". בגיליון הראשון יהיה ראיון עם בנצי ליברמן, מאמר של הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור ומדור להורים של הפסיכולוגית שלומית איתם.
שנתיים לטבח במרכז הרב, רס"ן דוד שפירא מתראיין לאתר מכון מאיר. יש שם אחלה כותרות, לדעתי, אבל משום מה זה לא יצא החוצה. הרב חגי לונדין, המראיין, שאל את הקצין המצול"ש על גבורה אמונית, על שילוב בין הקודש לחול וכו' וכו'. שפירא אמר שהמחבל רצה לפגוע בכוונה במרכז הרב "הלב הרוחני" של עם ישראל, הוא דיבר על "המדריגה הנשגבה של תלמידי הישיבה" שנרצחו - "הרוגי מלכות שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתם". שפירא דיבר גם על החינוך של הציונות הדתית וכו' וידע, בענווה, לא לטפוח על שכמנו יותר מדי אלא לספר גם שהוא לומד דברים חדשים כל יום מאנשים שהוא עובד איתם וכו'. השאלות והיחס של הרב לונדין לשפירא היו מאוד אוהדות (טוב, הוא גיבור משלנו) ואפילו המצלמה של מכון מאיר התמקדה כמה שניות ארוכות על אות הצל"ש שעל חזהו. הרי בכל זאת, הוא כיסח מחבל והוא דוס מארץ הדוסים כמו שאנחנו אוהבים. מגיע לו.
מתים עליך שפירא
נקודה מעניינת מאוד שהרב לונדין התעלם ממנה (וחבל, אבל מן הסתם שפירא לא היה עונה כנראה) היא שדווקא שפירא הצלשניק למד בישיבה הסוררת "הר ברכה" והיה תלמידו של הרב אליעזר מלמד, אותו הוא מציין לשבח בראיון עצמו. מעניין מאוד מה חושב רס"ן שפירא על כל הפרשייה עם הרב מלמד, אהוד ברק וסירוב הפקודה. מצד שני, סביר להניח שהוא לא היה נכנס לזה. בקרוב הוא יהיה סמג"ד ואין לו עניין להיכנס לויכוחים הפוליטיים.
וחוץ מזה, כבר אמרתי לכם שאני מת על מכון מאיר!
יש להם גם פרומו
תגובת הרב אמנון בזק על הראיון שלו אצל ידען
"יצא לי לקרוא את המאמר שלכם בעניין ירון ידען ואת הטענה המופנית במידה מסוימת גם כלפי "שכדאי לעשות 'גוגל' לפני שמתראיינים". ובכן, רק למען ההגינות אציין, שכאשר התראיינתי לתוכניתו של ירון ידען לא היה לי כל מושג מי המראיין. הוא התקשר אליי והזדהה כירון מ"קול השלום" ולא הייתה לי כל סיבה לחשוב שה'ראיון' יתפתח שבסופו של דבר למה שהיה. במבט לאחור, אינני רואה בכך נזק גדול גדול כיוון שיש חשיבות לענות תשובות ברורות דווקא בגלל גישתו השיטחית ליהדות, ולפחות יאמר לשיבחו שהוא שידר את הראין עימי במלואו, בלא להשמיט דבר.
"אינני יודע כיצד הייתי נוהג לו אכן ידעתי שמדובר בירון ידען, אבל מכל מקום אני מניח שגם האחרים שצויינו בכתבה לא היו מודעים למי שמראיין אותם, ועל כן עצם נושא הכתבה איננו הוגן בשלב זה (לכל היותר הוא יהיה הוגן אם הוא יפנה אליי שוב ואם אחליט אז תוך מודעות למראיין כן להתראיין)"
דרושים::
אתר "דתי ברשת" חפש כותבים, מנהלים, עורכים וכל מי שנפשו חפצה בכתיבה ותקשורת אינטרנטית וכו'. פרטים: רועי סילוק: 057-2753777 או 057-5639623. מייל: roe3535@gmail.com
שמועה גונבה לאוזני שגם רדיו ישראל מחפש אנשים.
סוגר את הבאסטה
אודי מקסימוב "אפקט הפרפר" סוגר את הבלוג לא לפני שהוא אומר שהוא יחזור מתישהו ואולי לא.
מלחמת טוקבקים: אבי סגל -רייכנר המאמר של רייכנר בגנות עיתון 'בשבע' גרם למלחמת טוקבקים קצרה בין אבי סגל מ'בשבע' לאליישיב רייכנר לטוקבקיסטים אחרים (*הוספה: רייכנר מיהר לתקן אותי "אני לא עונה לטוקבקים!" עימו הסליחה). כנסו כנסו. (ואגב, בקרוב ראיון עם סגל ב'דוס')
קלמן מעוצבן.
כך נפתחת רשימתו של קלמן ליבסקינד בבלוגו: "מסורת יפה יש לבדואים, לרצוח". העדינות של קלמן זה מה שאני אוהב אצלו.
תברחו לשם
אתם בודאי יודעים שלמדור הסאטירי של מקור ראשון "בריחת המוחות" של גדעון דוקוב וחיים ולדומירסקי (שבינתיים עזב, לצערנו) יש בלוג.
למדו מ'בצלם' הפורום המשפטי למען ארץ ישראל מחדש את פעילות הצלמים. חבר'ה צעירים מאנ"ש מסתובבים עם מצלמות בהפגנות, וביו"ש מצלמים ושולחים ליונית. כלומר, הם רוצים להביא חדשות מיו"ש שלא יוצאות מהמצלמות של 'בצלם'.
תגובתי הלא חשובה בעליל על מאבקה של בייניש בטוקבקיסטים:
סקר 'הארץ': יאיר לפיד = 14 מנדטים שלום לך, איש מצודד ויפה שמעתי אתה רוצה לקפוץ לפוליטיקה, כל הכבוד, מה יש לך להציע לנו?
יאירי: מה זאת אומרת מה יש לי להציע, אני מציע את עצמי.
כן, כמובן, אבל מה אתה מייצג? מה האמירה שלך?
אני יאיר לפיד.
אוקי ו..?
ואוהבים אותי פה, כאילו? אתה לא רואה ערוץ 2? לא קורא את העיתון של המדינה? מה הבעיות שלך?
אין ספק, אבל איך תקרא למפלגה שלך? בתנאי שלא תיצטרף לקדימה או משהו כזה?
אני חושב על מפלגת "הישראלים" או אולי "הישראלי", גם "יאירי" נשמע טוב
ומה בדיוק מפלגת "הישראלים" תביא לישראלים?
אנחנו נהיה הקול האותנטי והמזוהה ביותר עם הישראלי.
אוקי, אתה יכול לפרט
בבקשה, אבל אולי כדאי שאני אשאל אותך קודם: מה ישראלי בעיניך?
מממ... אני יודע? פסח? ירושלים? מילואים? תפוז? יש הרבה דברים...
ידידי, זה קרוב אבל בינינו מה יותר ישראלי משלמה ארצי? או גבי אשכנזי עטוף בדגל כחול לבן במחנה ריכוז, כן? אגב, גבי ואני אחוקים.
אהוד, בינינו, מה ישראלי בעיניך?
כן אבל אתה יודע יש הרבה ישראלים. בישראל יש הרבה קבוצות ומגזרים
אבל אנחנו מדברים על הישראלים-הישראלים, אלו ששומעים שלמה ארצי ומורידים דמעה בשיר של בועז שרעבי "לתת" כשהם נותנים כמו שרק ישראלים יודעים.
זה באמת נחמד, אבל האם אתה מתכוון לפנות לעוד קהלים חוץ ממעריצי שלמה ארצי.. נאמר לעלייה מחבר עמים? לחרדים? לדתיים למסורתיים למזרחים? ומה עם הערבים ובני העדה האתיופית, הגמלאים, מה עם הפריפריה? יש מקום לעוד ישראלים חוץ מ"הישראלים-הישראלים".
תשמע, במשך כל חיי בתקשורת הופעתי דרך ערוץ 2 והעיתון של המדינה בכל מקום בארץ. אמנם נכון, ירדתי באומץ רב על החרדים וגם על המתנחלים, פה ושם, אבל בינינו, הישראליות בעיני היא היכולת להבין שתמיד אפשר להתחבר לעורק הישראלי הראשי, זה ששומע שלמה ארצי ותמיד יקרא לחייל, גם שהוא ממש לא מכיר אותו - "אחי", כי ככה זה הישראלים.
מי יהיו האנשים במפלגתך?
קודם כל, אנחנו הישראלים: שלמה ארצי, טיפקס, ריטה, רמי קליינשטיין, פיני בלילי, ארץ נהדרת, ערוץ 2, אבי קושניר, מיקי ברקוביץ', ילד משדרות, ילדה מקריית שמונה, הרב פירר, חנוך דאום, הרוסי ממרחק נגיעה, חייל יפה מצנחנים, חיילת יפה מצנחנים, זוהיר בהלול, דרוזי אחד, שני הומואים, גבעתיים, רונית תירוש, בוז'י, בר רפאלי ולאונרדו ד"ק, אתיופי, מודי בראון, דצה (לגבי דץ אני לא בטוח), ההיא שזכתה בפרס נובל ואין לה זקן וכיפה, ערבים נחמדים מעג'מי, דביר השמנמן וההוא שדומה לי מבנק המזרחי, מירי מסיקה ואני - יאיר לפיד. ואם זו לא הישראליות במיטבה אז אני לא יודע מה זו ישראליות..
באמת ישראלים נהדרים, אבל האם אין טעם לפגם בזה שאתה מופיע בערוץ הנצפה ביותר ובעיתון הפופלארי ביותר בישראל ובו זמנית מכין את דרכך לפוליטיקה?
תשמע, ישראלי טוב יודע לפרגן. אבל עם כל הכבוד, נראה לך שהישראלים יכולים להתנתק ממני? האם אתה מעלה אפשרות שיהיו כלי תקשורת המוניים וישראלים ללא תמונה, מאמר, חיוך, חולצה שחורה, ג'ינס כחול, ג'ל, ושאלון קצר של יאירי? אתה מצליח לדמיין תמונה כזאת? אז בבקשה, הישראלים הם מספיק בוגרים בשביל להחליט בעצמם שהם חייבים את יאירי שיחבר את כולם לגוש דביק אחד.
אומרים שביום שתבוא לפוליטיקה הפופלאריות שלך תרד כי כבר לא תוכל להיות מר קונצנזוס. שם תצטרך לחתוך דברים, להתפשר להתלכלך..
שמע, הישראלים זה עם של פשרות. כאלה אנחנו חה חה, גם כשאנחנו באים לחנות פלאפל אנחנו מבינים שכדי לשמור על גיזרה חטובה ושרירנית יש להתפשר על חצי מנה מהמאכל הכל כך ישראלי שכולנו אוהבים. אחי, הנה אתה רואה, ישראלי או לא ישראלי? - אני בטוח שעם קצת רצון טוב ופרגון ישראלי יהיה ממש סבבה. בסדר? טוב ידידי, יש לי מהדורה שאני צריך להעביר לאומה... אל תשכח ביום הבחירות ישראלי מצביע לישראלים! כן, כי כאלה אנחנו.. טוב, מאפרת? יאירי צריך עזרה פה..
המנון מפלגת הישראלים
לה לה לה לה לה לה
מי איים על אלישיב רייכנר?
תשובה: היחצנית של עיתון בשבע. הסיבה: רייכנר שיפוטי. ובקיצור, רייכנר כתב מאמר בנרג' יהדות ובו קריאה וסימון דרך לרדיו ישראל לפנות לקהל רחב - אל כלל הציבור הישראלי ולא להתכרבל בפינה החמה של המגזר. בהמשך המאמר כתב רייכנר על עיתון 'בשבע' שלדעתו נכשל כישלון חרוץ וש"מעולם לא הצליח לעבור את הקו הירוק". כותרת המשנה לחלק הזה של המאמר היתה "בשבע כישלון". 'בשבע' איימו בתביעה וכותרת המשנה שונתה ל"שבטי ומגזרי" גם המילה "לדעתי" הוספה לקביעה של רייכנר במאמר כי העיתון נכשל כישלון חרוץ. זו לא הפעם הראשונה שבשבע ורייכנר מתקוטטים...
קריקטורות שמאל וימין. איפה עובר הגבול?
בשבוע שעבר כתבנו על הקמפיין של תנועת "אם תרצו" נגד הקרן החדשה לישראל. אני טענתי שיחסית לקמפיינים בישראל של השמאל הישראלי, מדובר בקמפיין "חלבי". קיבלתי קצת תגובות נזעמות מידידי השמאלנים (כן, יש כמה שמאלנים שקוראים את דוס ווטש. לשאלתי את אחד מהם מדוע אתה קורא את הבלוג? התשובה הייתה "הכר את האוייב". אבל זה היה בצחוק. אני חושב...) שטענו שהגזמתי לחלוטין, שהשמאל לא מייצר קריקטורות מסיתות והאיור של של אם תרצו נגד פרופ' נעמי חזן היה ביזיון ממדרגה ראשונה.
אוקי, אז שלחתי לאחד מהם קריקטורה שהתפרסמה באתר אידנדמדיה של השמאל הרדיקלי (אתר שנסגר בסוף בגלל הסתה וכו') בה נראה אריאל שרון מתנה אהבים עם אדולף:
רק אהבה תנצח (לאטוף)
ויש גם את לגרש את אלי ישי בהקשר של סוגיית עובדים הזרים:
המשך סיסמת השמאל המפורסמת: "רק לא ש"ס"
תערוכה בחולון בשיתוף העירייה והאגודה לזכויות האזרח (אגב, התמונות בחולון צולמו על ידי תנועת "אם תרצו"):
צה"ל מרגיש רעדה קלה בכנף ומפציץ גני ילדים
ילד על הכוונת של צה"ל
אבל ידידי לא נשארו חייבים ושלחו לי את הקריקטורה של המאייר של מקור ראשון, אור רייכרט.:
שמאלנים ודרקונים (אור רייכרט)
אור רייכרט בתגובה: "הקריקטורה היא בסגנון דוד מול גוליית. "אם תרצו" הקטן בדמות הרצל אל מול הקריקטורה של נעמי חזן עם הקרן (מהקמפיין של "אם תרצו"), עם המשך גוף של מפלצת מהאגדות. זו מאטפורה בלבד, ואין שום עניין לגרום להסתה חס וחלילה. הסרתי את הקריקטורה מהאתר ('המילה האחרונה' ד"ו) ואני מתנצל אם מישהו נפגע ממנה".
זהירות, דמגוג
ירון ידען הוא עבריין מורשע ופעיל פוליטי שניסה את כוחו בזירה הפוליטית הישראלית ונכשל כישלון חרוץ. מפלגתו, מפלגת אור, לא קיבלה יותר מ-900 קולות בבחירות האחרונות. הוא חוזר בתשובה שחזר בשאלה, לטענתו, הוא היה רב כולל חרדי בעברו. לדעת אנשים בציבור ההחרדי, הוא היה סתם מנהל. ידען מעולם לא הצליח להתנתק מהציבור החרדי, הוא שונא אותם ומנצל כל במה כדי להטיף שהחרדים, הדת וכל מה שמסביב מסוכנים לאנושות ול"ערכים ההומניים" - צמד מילים שמר ידען אוהב לשנן לצאן מרעיתו.
ידען נשאר "מטיף חרדי" במובן מסויים. בהרצאותיו הוא פונה אל הרגש, אל הפחד מפני השונה, מזהיר מפני ה"סכנה השחורה", מהכוונות הזדוניות של החרדים ומקצב הילודה המטורף שלהם. הוא ממש אובססיבי כלפי החרדים.
מי יתן לי חרדי ואנשכנו. חמור (צילום: מנחם רייס, ויקיפדיה)
מדוע נזכרתי בו?. ובכן, לאותו שונא חרדים יש תוכנית רדיו ברדיו ההומני "רדיו קול השלום", שם הוא חוזר על אותם דיקלומים על הסכנות הצפויות לציבור החילוני מפני הדוסים השחורים והאינדיאנים הסרוגים המעוניינים להשתלט על העולם. וזו זכותו כמובן. מותר לשנוא במדינתנו. אלא שהוא מראיין בתוכניתו הרבה רבנים מתוך הציונות הדתית שלא כל כך מודעים לעברו המופרע והמורשע של הבחור. הנה רשימה חלקית של רבנים שהשתתפו בתוכניתו: הרב שלמה אבינר, הרב שמואל אליהו, הרב צפניה דרורי, הרב עמיחי גורדין, הרב רצון ערוסי, הרב דוד סתיו, הרב אמנון בזק, אורי אורבך ועוד.
אני מסופק אם אותם רבנים יודעים מה המטרה של ידען כשהם עולים לשידור. ולמרות שזה נחמד ומעניין לשמוע את הרב שלמה אבינר אומר לו "חוששני שאתה ממציא דברים" ואת הרב אליהו מנסה להרגיע את הקלירקל הקטן בכל זאת נראה שהם לא מודעים למשנתו הבלתי סובלנית כלפי חרדים ודתיים ונאלצים לגלות זאת תוך כדי שידור. אז כדאי לעשות 'גוגל' לפני שמתראיינים. כי, מה לעשות, הבחור קצת שונא חרדים, דתיים, מתנחלים וסתם יהודים שומרי מצוות והוא מחפש את הרע באופן אובססיבי.
עוד משהו עצוב. אנשים חילוניים שאין להם מושג ירוק על החברה החרדית פונים אל מנהיג (מפלגת) האור הזה כבר סמכא לענייני חרדים ודת, והוא דואג להרעיל אותם. כך קרה ברמת אביב, כאשר חרדים וחבדניקים הגיעו לשכונה ידען נחת משמיים כדי להסביר לתושבים החילונים על השיטות הזדוניות של הציבור החרדי להשתלט על המדינה. חלק מאנשי השכונה (חברי ועד הפעולה של רמת אביב - ההתארגנות נגד החרדים) היו כתבי ערוץ 2, אילן לוקאץ' ודנה וייס, שדאגו לתת במה לעבריין המורשע בערוץ המסחרי. כמה חבל ועצוב. כי לשאול את ידען על חרדים, זה כמו לשאול את גדעון לוי על מתנחלים ואת אנשי כהנא על הציבור הערבי. מידע מאוזן לא יהיה שם.
ידען מנצל את הפחדים של הציבור החילוני. הוא מנסה לפרוט על החששות והמתחים שיש לרבים מאזרחי ישראל, לעשות הון פוליטי ודמוניזציה לציבור גדול. הוא בהחלט תופעה מסוכנת ולא בריאה, אם כי זה חוקי בישראל להיות דמגוג ומלא שנאה. לכן, כדאי לשים לב לפעילות של ידען וחבורתו כי "שנאת האחר", מסתבר, היא לא נחלתם הבלעדית של הימין הקיצוני והסהרורי, יש פה עוד כמה ריאקציונרים בשכונה... בהמשך הפוסט אפשר לקרוא על מפגש הזוי במיוחד בין ירון ידען מיודענו וגדעון לוי. ועכשיו לענייננו.
מיכאל פואה: מקור ראשון צינזרו אותי
בשבוע שעבר מקור ראשון פרסמו את תגובתו של מיכאל פואה, איש מנהיגות יהודית, לכתבתו של צור ארליך על תפיסתו הרעיונית של יואב שורק. פואה טוען שאת הקטעים הלא מחמיאים על שורק ועל הרב בני אלון שהוא כתב במאמרו, בחר העיתון לצנזר. פואה אמר ששורק נבחר לליכוד כמתפקד של מנהיגות יהודית אך הוא "ציפה שניהפך להיות המפד"ל של הליכוד" וכשהם לא עמדו בציפיותיו זה גרר אינסוף ויכוחים. בנוסף, הזכיר פואה שמנהיגות יהודית בחרה לא לקבל כסף מהייגי - אותו מטיף נוצרי שעלה לכותרות השבוע כאחד התורמים ל"אם תרצו", והוא שמח לדעת שגם שורק לא פושט את ידו לקבל מענקים מאותם נוצרים אוהבי ישראל (המחכים שנמיר את דתנו בבוא היום). אלו שתי הנקודות שצונזרו: עובדת היותו של שורק חבר ליכוד (לשעבר?) והסיפור עם הייגי.
"מה, הפכתם למקור ראשון?"
הרבה זמן (אם בכלל) לא עמד החפרפרת בן כספית מול אש צולבת, כמו שקרה לו מאז פרסם את הדו"ח של "אם תרצו" על הקרן החדשה לישראל. השמאל זעם עליו, אמרו שהוא בוגד וכו', מיברג שאל את אליעזר יערי מנכ"ל הקרן לשעבר על תכונותיו הנאלחות של כספית ועמיתותיו לעבודה (מרב דוד ומיה בנגל) יצאו נגדו במאמר "זה לא אנחנו זה הוא" והיה ממש שמייח. בבלוגו עונה בן כספית על השאלה ששאלו אותו בזמן האחרון כנציג מעריב "האם הפכתם למקור ראשון?". את התשובה אפשר לקרוא אצל החפרפרת.
מיסטר פרפקט
נפתלי בנט, מזכ"ל מועצת יש"ע החדש, זכה לעמוד השער בעיתון מוספשבת של מעריב. לפי השער נראה היה שמדובר בראיון מקיף ובלעדי עם המזכ"ל החדש. אז זהו, שלא. בכתבה של שלום ירושלמי יש משהו כמו שני ציטוטים מבנט. חצי מהכתבה היא תיאור מצב העניינים אצל האינדיאנים ביהודה ושומרון וכמה יהיה קשה לבנט לההתמודד מול האינדיאנים הצעירים. חלק מזה על האיש עצמו, לא משהו שלא ידענו (מר מושלם: סיירת מטכ"ל, הייטיקסט מוכשר, מיליונר, אמביציונר וכו'). גם בן כספית כתב על בנט, או יותר נכון, על גב' שרה נתניהו שעשתה לו סיכול ממוקד. (לטענת ירושלמי, הסיפור היה שהמשכורת של בנט שולמה בזמן עבודתו אצל נתניהו מכיסו הפרטי ושרה לא הייתה מוכנה ש"הכסף של הבנים" ילך ליועצים).
ג'נטלמנים? הצחקתם אותם
קלמן ליבסקינד וחגי סגל כתבו על ההופעה המבישה וההתנהגות הגסה של חברי פאנל מועצת החכמים כלפי יפעת ארליך. מיותר לציין, שאף אחד מהם לא ביקש סליחה. אגב, גם ליבסקינד וגם סגל כתבו כי בתוכנית כזאת אין באמת רצון ומקום לשמוע אנשי ימין, וטוב תעשה ארליך אם היא תעזוב את התוכנית. נציין גם, שחוץ מסגל וליבסקינד גם אתר לאטמה כתב על הסיפור ופילו העלה את "סרטון הגירוש" של מר שביט. מי לא כתב על ההתנהגות הנלוזה של החכמים? אתר העין השביעית.
ארי שביט מגרש
מפגש בין שני זוללים
עוד נקודה אחת לגבי מושיעם של הציבור החילוני מפני הדתיים, מר ידען. הוא ראיין לפני כמה שבועות את גדעון לוי בהקשר של המאבק ברמת אביב. גדעון לוי "נכנס" בועד הפעולה החילוני, קרא להם "גזענים" ושונאי חרדים וטען שהם מבזבזים את כוחם על האויב הלא נכון - המתנחלים, כמובן. ידען העלה אותו לשידור ברדיו של אנשי השלום, והייתה שיחה מעניינת והזויה בין זולל המתנחלים לזולל החרדים (כל אחד מהזוללים ניסה להסביר מי יותר מסוכן החרדים או המתנחלים). מוגש לכם חלק מהראיון. אני חייב לומר, שליד ירון ידען אפילו גדעון לוי נשמע שפוי.
"זה לא יפה לזלול אנשים!"
לוי: יש גזענות כלפי החרדים בישראל, הם שונים, הם אחרים, הם מדברים אחרת, מתלבשים אחרת ומתנהגים אחרת. ואנחנו החילונים גזענים מאוד כלפיהם.
ידען: מה זה גזענים, איך זה בא לידי ביטוי?
לוי: בהכללות נוראיות, 'כולם פרזיטים', 'כולם יונקים את עטיני המדינה'...
ידען: וזה לא נכון?
לוי: ודאי שלא. יש חרדים שעובדים ויש כאלה שלא. וכשעושים הכללות זו גזענות.
ידען: אתה גם עושה הכללה כשאתה מדבר על הכיבוש.
לוי: אני לא עושה הכללה, אני חושב שכל הישראלים מעורבים בפרוייקט הכיבוש. אבל לא כל חרדי הוא פרזיט. סליחה.
ידען: אתה שונא מתנחלים?
לוי: אני שונא מתנחלים בהחלט. אבל תבין, בגלל מה שהם עושים.
ידען: וחרדים, אלו שתורתם אומנותם ולא הולכים לצבא?
לוי: לא הסבו לי כל רע. המדינה איפשרה את זה, תבואו בטענות למדינה. אבל המתנחלים הסבו לי הרבה רע.. אני לא נבהל משולחנות שמציעים לעוברים ושווים להניח תפילין. מי שרוצה מניח מי שלא רוצה לא מניח. אני גם לא נבהל מילדים חרדים ברמת אביב..
ידען: אבל יש מבוגרים למיניהם שמציעים בירה וסיגריות וטובות הנאה כדי להחזיר בתשובה
לוי: את האגדות האלה אני לא קונה סיפרו אותם גם על מיעוטים אחרים שמביאים מחלות ומביאים מכשפות. אני גר ברמת אביב וכל הדברים האלה קורים בדמיון של כל מיני חילונים אנטי חרדים. אני לא מוכן שנתגייס פה למערכה דורסנית כל כך נגד המיעוט המבוטל הזה. הרי להיבהל מקומץ חרדים ברמת אביב זה מגוחך פשוט. ומי שיחזור בתשובה, שיבושם לו. אני לא נבהל מחוזרים בתשובה, בשבילי זה לא סוף העולם.
ידען: למה לא?
לוי: מה זאת אומרת למה לא?
ידען: אני אגיד לך למה כן. חוזר בתשובה, כל המערכת התפיסתית של מדינת ישראל של הומניות של ליברליות של ציונות פשוט מתמוטטת. הוא מגדל עוד עשרה ילדים שיהיו בהמשך "תורתם אומנותם" והם יהיו נטל כלכלי וביטחוני. למה אתה לא מפחד מחזרה בתשובה?
לוי: שמע טוב, אני לא רואה את החילונים הנאורים מרמת אביב שנקפו אי פעם אצבע נגד מי שהלך לגור בהתנחלויות - שממיטים עלינו אסון לאין שיעור יותר נורא. מעולם לא ראיתי פה ועד פעולה נגד הליכה להתנחלויות, או בעד חרם על התנחלויות. אני רוצה לראות מחאה דומה נגד מתנחלים. אבל למה מתנחלים לא? כי זה כבר לא פוליטקלי קורקט. לשסות נגד החרדים זה לגמרי פוליטיקלי קורקט בחברה הכביכול שמאלנית וכביכול נאורה... אני לא מוכן להגיד לחרדי "עוף מהשוכנה הזאת?"
ידען: אפילו שהוא בעד חזרה בתשובה ולהעיף אותך בסופו של יום..
לוי: טוב, זה בדיוק כמו האגדות שכל בית שנמכור לערבי פה, הם ישתלטו על המדינה
ידען: אבל תראה את המתנחלים הם כן עושים את זה. הם קונים בתים במזרח ירושלים כדי לכבוש, זה לא מפריע לך?
לוי: כן, זה מפריע לי מאוד. שם יש הבדל גדול מאוד. שם הדברים נעשו במירמה ובעורמה תוך כדי זיופים והפרות חוק נוראיות שהמערכת מגוננת עליהם. וביסוד העניין יש חוסר צדק ומוסר כפול שמערכת הצדק לא מחזירה את הבתים לפני 48' וליהודים היא כן מחזירה, בשיח ג'ראח למשל. שם זה עניין מעוות לגמרי. אבל יהודי שיבוא וירכוש דירה בסכנין, אתה יודע, מותר לסכנינאים להיות נגד העניין הזה, אבל אם הם יגידו יהודי לא יגור פה, אני חושב שזה גם תהיה בעיה. אם הוא בא בידיים נקיות כמובן. אבל המתנחלים לא פועלים כחוק.
ידען: אבל ברמת אביב פועלים לפי החוק.. אבל אתה אומר שזה לא נכון להצהיר שאני לא רוצה להשכיר דירה למישהו שרוצה לגזול את התרבות שלי?
לוי: זה הכול עניין של מידתיות, ושל ניחוח ושל מה עומד מאחורי זה. אני אומר לך שיש גזענות כלפי החרדים, כולם. לא רק החבדניקים המיסיונרים, אלא כל מי שהולך בשחורים ועוטה זקן ולובש שטריימל הוא שנוא על ידי החוגים האלה לזה אני לא מוכן לתת יד.
ידען: ונניח שתבוא קבוצה של מתנחלים לרמת אביב ויתחילו לחלק חומר גזעני וארץ ישראל השלימה..
לוי: אני שוב חוזר. נגד זה צריך להיאבק בדיוק כמו נגד המיסיונריות החרדית. אני בעד להיאבק נגד שניהם. אני לא בעד להחליט שכל מי שבא מארגון והוא ג'ינג'י שנחליט שבהזדמנות חגיגית זו ניאבק נגד כל הג'ינג'ים..
ידען: אבל נגיד שיבוא מתנחל לרמת אביב כדי לשכנע ילדים על ארץ ישראל השלימה. האם יהיה ליגיטימי להסכים בינינו לבין עצמנו לא להשכיר דירה למתנחל כזה.
לוי: שמע, אני קודם כל בעד להשכיר דירה למתנחלים, אני הרי בעד שהם יעברו לכאן...
ידען: אם הם באים כדי להרבות ישובים
לוי: אז ניאבק נגדם כמו שניאבק במיסיונריות החרדית...
ידען: איך? איך תיאבק? האם זה יהיה ליגיטימי לומר לא להשכיר דירה למתנחלים האלה
לוי: אבל הם לא אומרים לא להשכיר דירה לחב"ד כדי שלא יקימו פה כולל, אלא לא להשיג דירה לחרדים. זה מה שמקומם אותי.
ידען: אה, אבל אם הם יגידו לא להשכיר בתים למיסיונרים של חב"ד זה יהיה בסדר
לוי: בתנאי שיוכח, מה שאני עוד לא ראיתי... ושיוכח שחב"ד עושים יותר מאשר להעמיד שולחנות תפילין שזה הדבר היחידי שראיתי במו עיני.
ידען: אני ראיתי יותר וגם ראיתי את זה.. גדעון אם אתה רוצה לדעת את העובדות..
לוי: ברור כי ככה הם פועלים אבל אני לא ראיתי.. אם כבר ואני אומר לך את זה שבאים חילונים ושוברים להם את השולחנות זה אני לא בעד..
אם כן, אל נא תאמרו רדיו"ש, אל תספרו בגת ובחוצות אשקלון על רדיו ישראל, אמרו מעתה ועד עולם "גלי ישראל". רדיו "קול ישראל", מסתבר, לא אהב את השם של "רדיו ישראל", אז הם לקחו את אנשי רדיו"ש לבית המשפט. "קנטרנים", אמרו בגבעת זאב, אבל התייצבו בבית המשפט בפתח תקווה. "קול ישראל" צעקו "קניין רוחני" והשופטת דרשה מהצדדים להתפשר. הפשרה: "רדיו גלי ישראל".
מה שעצוב בסיפור הזה, זו התגובה הילדותית, או יותר נכון האינפנטילית, של "קול ישראל" כפי שצוטטה ב'וואלה' מפי "בכיר ברשות": "אנחנו מאוד מרוצים מההחלטה שהפכה אותם ללונה פארק אזורי כמו אשקלונה". לי זה מזכיר את משחקי הכיסאות של דני איילון. אבל לא משנה.
בכל מקרה, וואלה (ענת קם) פירסמו שמדובר ב"ניצחון" של רשות השידור. מה בדיוק הניצחון פה? לא ברור. אחרי הכול, רדיו ישראל הם אלו שבחרו את השם "גלי ישראל" ונשארו עם ה"ישראל". נו שויין.
מצחיק מאוד
אליעזר יערי, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל בעבר, עליו כתבנו אתמול, התראיין לרון מיברג וקבל על מצב העיתונות, על השיטחיות, על החפיפניקיות של בן כספית ועיתון מעריב. יכול להיות שהוא צודק (כנראה שכן). אבל גם הוא חפיפניק לא קטן, בייחוד עם מאמרו המופרך בידיעות "השטן בא לכל נדריי" בו הוא האשים את הרב מצגר שקילל כביכול את השמאל בעיצומו של יום הכיפורים (כל הסיפור בפוסט הקודם). אז זה קצת מוזר שאדם שרץ לכתוב בעיתון של המדינה דברי הבל ושטות מאשים אחרים בשיטחיות.
קשוט עצמך
בצעקות תעשו לכם כתבות
Ynet יהדות חגגו שלוש שנים מיום היווסדם. מזל טוב. אני חייב לומר, אין לי מחקר בנושא ולא סטטיסטיקה, אבל החבר'ה של ווינט יהדות הצליחו למלא את האתר המוביל במדינה באלפי כותרות שגררו דיונים ועוד כתבות ועוד כותרות וכו' הכול בזכות הציבור הדתי והחרדי במדינה. כלומר, כמות הכותרות (ב-4 הכתבות הראשיות באתר) שמופיעות בווינט מתוך ווינט יהדות היא בלתי פורפורציונלית לשאר המדורים באתר. רוצה לומר: דוסים מייצרים כותרות בכמויות (שירת נשים, אינטנרט חרדי, חרד"לים וכו') והחבר'ה האלה מווינט נמצאים שם כדי לדוג את הסקנדל הבא. כל הכבוד להם.
חבל על דאבדין
כתבנו בעבר על האתר הסאטירי "לאטמה", שמנסה להוות אלטרנטיבה הומוריסטית למצב הקיים היום בשוק הסאטירה, שבו כל מיני כותבים למיניהם צוחקים על מתנחלים וחרדים ואחרי זה טופחים לעצמם על השכם במין תחושה כוזבת של חשיבות עצמית ו"מאבק בממסד", כביכול. לאטמה מעוניינים ליצור סאטירה אחרת. יש להם צוות שחקנים די חמוד, ו"מהדורת השבט" שלהם לא רעה בכלל, אם כי היא לעיתים ארוכה מדי..
בכל מקרה, בתחילת הרעיון של אתר לאטמה, היו בצוות עוד אנשים כמו העיתונאי אראל סג"ל, שלצערנו הרב, עזב את קבוצת לאטמה. הסיבה: לא הצליח להסתדר עם עורכת האתר קרוליין גליק. בכל מקרה, יש כמה סרטונים ברשת שבהם אפשר לראות את סג"ל בכמה קטעים נדירים שלדעתי ממש מצחיקים והזויים אז אני משתף גם אתכם...
ביזנס & פלז'ר
בשבוע שעבר הזכרנו ("לבדוק מקרוב") את פעילותה של סגנית השר לענייני גמלאים, ח"כ לאה נס, בדרום. זו תגובת דובר המשרד, יוני יצחק: "כל משרד ממשלתי נוהג להוציא את עובדיו למספר ימי גיבוש. כך גם אנחנו נהגנו. אולם, למרות שהמטרה הייתה כאן גיבוש ותיאום ציפיות בין מנהלי ועובדי המשרד, נוספו תכנים רבים נוספים: מפגש עם ראש העיר, ועם מנהלי הרווחה של העיר, בדיקת ההיערכות העירייה לטיפול בקשישי העיר באותם ימים סוערים, סיור במרכז יום לקשישים, פגישה עם ראשי ארגון הגמלאים, מפגש של סגנית השר עם פעילי סניף הליכוד בעיר ועוד. כמו כן נעשתה פעילות תקשורתית וראיונות לרדיו המקומי ולמקומונים, כדי להעלות את המודעות לנושא הזקנה בעיר אילת. אבקש לאחל לכל שר ומשרד ממשלתי שיוסיפו תכנים עשייה לאותם ימי גיבוש משרדיים."
לא שולט בזה
בשבוע שעבר ראיתי את כצל'ה הי"ו בערוץ הכנסת בתוכניתו של צבי זרחיה מדבר בהרחבה על הטיפול בסוגיית העובדים הזרים. ניכר היה שראש סיעת האיחוד הלאומי מצוי בפרטים ושולט בסוגייה. אבל משום מה, תוך כדי דיבור, הזכיר כצל'ה את העיסוק בעבודות קשות שישראלים לא נוהגים לעבוד בהם (חקלאות ובניין) ואמר למראיין: לבנים שלי אין בעיה לעסוק בעבודות האלה אבל לא הבנים שלך. זרחיה לא הגיב ליציאה של כצל'ה והמשיך קדימה. אבל חייבים לשאול, מה בדיוק הקטע? כלומר, היה ראיון טוב, כצל'ה הסביר, פירט, נימק וביקר את ביבי בצורה טובה מאוד. למה, רבש"ע, למה הוא חייב היה להדגיש שהוא והציבור הדת"ל יותר טובים? זה לא שהמראיין התנצח איתו או משהו כזה, לא היה ויכוח סוער ביניהם, זרחיה אפילו נטה להסכים איתו. כנראה שפשוט יצא לו.
נגיחה בלתי נמנעת
אלעזר שטרן: הנה אני בא
אחרי ההשתוללות של שביט, יניב, וייסגלס, טאוב ומר לוי ב'מועצת החכמים' החליטו עורכי התוכנית לחזק את האגף הדתי ימני בתוכנית עם (נא לדמיין חצוצרות ברקע: תדדדדאאאם) אלעזר שטרן! עכשיו לא רק ש-5 אנשי שמאל ימשיכו לרדת על המתנחלים גם האיש שלא יכול לשתוק יצטרף לחגיגה. רק היום הוא הביא כותרת. החינוך החילוני מצמיח בורים ביהדות ב-Ynet וגם וידוי אישי: "התייאשתי מהציונות הדתית" (והערה לגב' ארליך נא לבוא בפעם הבאה עם קסדה ושכפ"ץ)
הנה אני בא
בהחלט!
מעריב, קלמן ליבסקינד בבלוגו וגם חגי סגל בטורו בידיעות אחרונות כתבו (במקרה של מעריב) ויכתבו על ההתנהגות הגסה והמבזה של חברי "מועצת החכמים" כלפי ארליך. נרג' אפילו נתנו קישור לבלוגי. כנראה שלא רק לי נמאס מהחכמים.
רגע של נחת משבת
עפר שלח על השינויים בצבא: "כשגורן הגיע לראשונה לחטיבת צנחנים, אי שם בשנות החמישים, נעלו אותו הקיבוצניקים בשירותים וזרקו פנימה רימוני עשן. חפני כשנה יצאו מאה קצינים וחיילים מאותה חטיבה החוצה במהלך כנס חטיבתי, כי לא יכלו לעמוד בכך שבנות שרו על הבמה. תחשבו על הדרך מהשירותים ליציאה ההמונית הזו ותבינו שהרבצ"ר הוא כבר מזמן לא רק הבוס האלמוני של מש"קי הדת."
האינדיאנים בשלדג איפה פרופ' יגיל לוי?
שוד ושבר! איי קראמבה! האינדיאנים (דוסים) בשלדג מדווחים בגלי צה"ל ומיד קוראים למסבירן הלאומי לענייני אינדיאנים בצבא, פרופ' יגיל לוי, שמזהיר מפני "איום על דמותו החילונית של הצבא". הפעם הביאו גם את מוקי בסר, מייסד שלדג, שינסה להרגיע את הפרופ'. לגבי יגיל לוי ויחסו לאינדאנים כבר כתבנו בעבר.
אם תרצו, אפשר לעשות באזז
תנועת אם תרצו שנלחמת נגד השמאל הקיצוני והסהרורי התפרסמה בסוף שבוע שעבר בזכות מאבקה בקרן החדשה לישראל. הסיפור עם הקרן החדשה לישראל הוא לא חדש. יואב יצחק כתב על זה, אריאל כהנא ועדי ארבל עסקו בזה ממש לא מזמן במקור ראשון ואפילו עולם קטן נדרשו לסוגייא בעבר. אלא מאי? "מחקר חדש". מחקר חדש על דוח גולדסטון גרם אפילו לחפרפרת בן כספית לכתוב מגילות על הקרן החדשה לישראל, ולא לחיוב. "אם תרצו" המשיכו עם קמפיין שעניינו לפמפמם את המחקר על דו"ח גולדסטון ועזרתם של ארגוני השמאל הרדיקלי לעיצובו, וסך הכול היה אחלה פרסום. כולם יודעים שארגוני זכויות האדם הינם ארגונים פוליטיים בהגדרה ומקורות המימון שלהם לוטים בערפל, אלא שהפוליטיקלי קורקט לא מאפשר להגיד שהקרן החדשה לישראל היא קרן קרנפית שתקועה עמוק בישבן של המדינה, אבל כשיש מחקר ועוד על דו"ח גולדסטון אז יאללה ברבאק, אפילו חפרפרת מתגייס.
"קרן שתקועה בישבן של המדינה"
ועוד משהו על הקרנפים
אליעזר יערי, מי שהיה מנכ"ל הקרן החדשה לישראל בעבר, יצא להגנת הקרן בכל מקום ואתר. "אנטישמים" ו"דר שטירמר" היו המילים שנהג לחזור עליהם. וזו כמובן בדיחה לא מצחיקה, כיוון שהקמפיין של אם תרצו (המראה את פרופ' נעמי חזן ועליה קרן וכו') הוא ממש קמפיין חלבי, יחסית לקמפיינים שעולים לאוויר כל שני חמישי על ידי גופים וארגונים של השמאל הקיצוני - הממומנים על ידי הקרן. אז אנא, מר יערי, שתה כוס מים.
ועוד אנקדוטה לגבי מר יערי. ביום הכיפורים האחרון הגיע מנכ"ל הקרן לשעבר לבית הכנסת הגדול בירושלים, שם הרב מצגר נשא דרשה. הרב מצגר דיבר על מושגים קבליים מתוך המסורת היהודית של "שמאל" ו"ימין", שימין מקרבת ושמאל דוחה. ימין ה' עושה חיל ואילו השמאל מסמל את ה"צד האחר". הרב מצגר רצה להמחיש ש"אין השטן שולט ביום הכיפורים" והזכיר את העובדה שכהן מקטיר ביד שמאל ביום הדין. השמאל שמסמל את ה"סיטרא אחרא", את השטן, לא קיים ביום הדין.
אבל מר יערי לא הבין את הרב מצגר. הוא חשב שהרב ראשי מדבר על השמאל הפוליטי, הישראלי, הממשי. לא דימויים ולא אליגוריות אלא "השמאל", כפשוטו ממש: יוסי ביילין-עמוס עוז-אלדד יניב וכו'. למחרת, כתב יערי, איש הקרן, מאמר נזעם בידיעות אחרונות על הרב מצגר ועל שנאתו של הרב לשמאל הישראלי, ואיך יכול להיות שרב בישראל ועוד ביום הכיפורים משתולל כנגד השמאל ומכנה אותם בשמות שטניים. "לאן הגענו? לאן הדרדרנו?" שאל יערי. מיותר לציין, שאחרי שיערי הניף את הקרן כנגד הרב הראשי הוא לא טרח לבדוק ולשאול את הרב מצגר למה הוא מתכוון וכו'. אחרי שכמה אתרים כתבו על הפארסה, פרסם יערי בבלוגו שהוא עומד מאחורי הדברים ולא מצטער.
אז מה אתם אומרים: קרנף או לא קרנף?
ביי ביי
איפה הקרדיט?
בשבוע שעבר הזכרנו את מוסי רז, לשעבר ח"כ מטעם מרצ, שזעם איך יכול להיות שכלי התקשורת לא הזכירו את העובדה המרשיעה שפיני כהן, זורק הנעל על מצחה של בייניש, הוא מתנחל, לא עליכם, תושב מעלה אדומים. במוצאי שבת, ערוץ 7 פרסם את הידיעה שנכתבה כאן לראשונה ולא נתנו קרדיט, לא איזכור קטנטן ולא נעליים. נורא.
בלוג זה יעודו לבקר את התקשורת הדתית לאומית כולה מהעיתונות דרך אתרי האינטרנט והעלונים. גם אתם מוזמנים לקחת חלק במלאכה, זה כיף תאמינו לי.... אז אם התקשורת הלא עוינת מציקה לכם דברו איתנו: dosswatch@gmail.com
(נשתדל לדבר על: מקור ראשון, בשבע, כיפה, דתילי, שורש, ערוץ 7, מדורי יהדות, עיתונאים, בלוגים, עלונים מישהו צריך לומר להם משהו... לא?).
לקבלת מייל שבועי שלחו ל: dosswatch@gmail.com
רשומות
